חזון אחרית הימים

האב השקיע בילדיו אך הם לא הכירו לו טובה, הם מרדו בו ולא הלכו בדרכו.
המתח הבין-דורי לא פוסח על אלוהים. גם היום משמש הביטוי הזה להבעת אכזבה ותחושה של אי-הכרת טובה.

ומייד לאחר מכן: "לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".
השאיפה לשלום כלל עולמי של ישעיהו (שמופיעה גם אצל מיכה הנביא), שנשמעה כבר לפני כ-2,700 שנה, הוטבעה גם סמוך לשערי בניין האו"ם בניו יורק.
ישעיהו דורש לעשות סייג למלחמות – לא רק להפסיק לצאת אליהן, אלא להפסיק להתכונן אליהן. הלוואי.

המשורר נעים עריידי (2015-1950) פרופסור לספרות בן העדה הדרוזית, יליד הכפר מע'אר בגליל, לימד בסמינר להכשרת מורים בחיפה וניהל וערך את הפסטיבל הבין-לאומי לשירה שייסד בכפרו. הוא זכה שלוש פעמים בפרס היצירה מטעם ראש הממשלה. עבודת הדוקטורט שלו, באוניברסיטת בר אילן, עסקה בשירתו של אורי צבי גרינברג. בין השנים 2014-2012 כיהן כשגריר ישראל בנורווגיה.

היצירה מתארת את ירושלים ואת נבואת חזון אחרית הימים של הנביא ישעיהו. גודל החלונות 16×6 מטרים, והם נחשבים לוויטראז'ים מהגדולים בעולם. היצירה מנציחה את הרוח האנושית והיהודית לדורותיה. קיר הוויטראז' מחדיר את האור לספרייה, אך לאור נלווים גם רעיון, נבואה וחזון בדבר סיום המלחמות והגעתו של השלום. בחירה מעניינת זו של הספרייה הלאומית ביצירה של ארדון, יכולה להתפרש כהכרזה המבקשת לערער על התפיסה: "סָפְרָא וְסַיְפָא" (מארמית: אדם שהוא גם איש ספר וגם לוחם). הספרייה היא נושאת הדגל של עם הספר והשלום.

ערוך מתוך אתר הספרייה הלאומית

יהודה עמיחי, המשורר הישראלי, הציע מבט נוסף על שמותיה:
"העִיר מְשַׂחֶקֶת מַחֳבוֹאִים בֵּין שְׁמוֹתֶיהָ
יְרוּשָׁלַיִם, אֶל-קוּדְס, שָׁלֵם, גֶ'רוּ, יֶרוּ,
לוֹחֶשֶׁת: יְבוּס, יְבוּס, יְבוּס, בַּחֲשֵׁכָה."

(יהודה עמיחי, שיר ח' מתוך המחרוזת "ירושלים 1967", בתוך: "שירי ירושלים, הוצאת שוקן, 1987)

סוכה כזאת, מפולשת ומאפשרת מעבר לרוח היום, שימשה למנוחת הבוצרים בשעות החום. בחודשי החורף, כאשר כל הכרם בשלכת, חשופה הסוכה הזאת לרוחות ולגשמים, ולאיש אין בה חפץ: "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה".

מגילה זו היא הארוכה ביותר (734 סמ') והשמורה ביותר מכל מגילות התנ"ך, והיא היחידה ששרדה כמעט בשלמותה. 54 עמודותיה של המגילה מכילות את כל 66 הפרקים של הגרסה העברית של ספר ישעיהו. המגילה היא מהעתיקות בכל מגילות מדבר יהודה, היא מתוארכת לסביבות 125 לפנה"ס והיא עתיקה באלף שנים מכתבי היד העתיקים ביותר של התנ"ך שהיו ידועים לנו לפני גילוי המגילות. עשרים עותקים נוספים של ספר ישעיהו נמצאו בקומראן (ועוד עותק נמצא דרומית לה, בוואדי מורבעת) וכן שישה פשרים (פירושים) לספר. המעמד הקנוני והסמכותי של ספר ישעיהו עולה בקנה אחד עם האמונות המשיחיות של הקהילה שחייתה בקומראן, בנבואותיו על יום הדין ובנבואות הנחמה, בחזון אחרית הימים ובוא מלכוּת האלוהים.

מעובד על פי: "מגילות ים המלח – המיזם הדיגיטלי". © כל הזכויות שמורות למוזיאון ישראל, ירושלים, 1995-2018