חטא העגל

נציג את התמונה ונסתייע בה להבנת הפסוקים.
נקרא בקול את פסוקים א-ו בפרק לב ונסביר את המתרחש בהם. נבקש מהתלמידים להעתיק למחברת שלהם את המילה: "בֹשֵׁשׁ" מפסוק א ולחפש את פירושה במילון "ספיר" ברשת,(קישור ) או שנקרין את המילון המקוון על הלוח. נבקש מהתלמידים להעתיק למחברת לפחות שתי מילים נרדפות למילה זו. לאחר מכן נכתוב את החלק הראשון של פסוק א על הלוח: "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר" ונשאל:

• מה ראה העם? (שמשה מתעכב ואינו חוזר מההר)

נחלק לתלמידים את דף העבודה ובו מצוינים האירועים בלשון זמננו בסדר מבולבל ונבקש מהם לסדר אותם נכון (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
לאחר שנחזור על סידור האירועים יחד בכיתה נשאל:

• איזה דיבר מתוך עשרת הדיברות שלמדנו בשיעורים הקודמים מפר העם?

נוכל לבקש מהתלמידים לפתוח את התנ"ך בשמות פרק כ או להעלות תשובה מן הזיכרון. נכתוב את הדיבר השני על הלוח, פרק כ פסוק ב: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי, לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה".
נשאל את התלמידים:

• האם זהו דיבר שבין אדם לחברו או בין אדם למקום (כלומר לאלוהים)?

נסכם: עם ישראל עבר בפרשייה זו על הצו "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה" ולכן סיפור זה נקרא חטא העגל.

לאחר שסידרנו את האירועים נשוב לפסוק א. נשאל את התלמידים:

• מה לפי הפסוק גרם לעם לדרוש מאהרון ליצור להם את עגל הזהב? (היעדרותו הממושכת של משה)

נחלק לתלמידים פתק ובו רגשונים (אימוג'ים) ונבקש מהם לבחור אילו רגשונים לדעתם מתארים טוב את הרגשת העם לאחר היעדרותו של משה (ראו לדוגמה את עזר ההוראה).
נבקש מהתלמידים להסביר באיזה רגש מדובר (פחד, אימה, חרדה, בדידות, חוסר אונים ודאגה), מה גרם להם לחוש כך ומה אפשר להסיק מהתנהגות העם על רגשותיהם.
נקרא בקול את פסוק ב ונשאל:

• למה לדעתכם אהרון מבקש מהעם להביא דווקא את נזמי הזהב (עגילים) מהאוזניים שלהם ושל בני משפחותיהם?

התשובה הפשוטה היא כי הם עשויים זהב. רש"י נתן תשובה מעמיקה יותר – בהיעדרו של משה ניסה אהרון למנוע מבני ישראל לחטוא ולכן ביקש מהם את הרכוש היקר ביותר שברשותם, בתקווה שיסרבו או יתמהמהו וכך לא יספיקו לחטוא עד שמשה יחזור.
בהמשך הסיפור מתבהר כי בני ישראל מסרו את תכשיטיהם אף שהיו יקרים להם, ונראה שהייתה לאהרון סיבה טובה לנסות לעכבם, אך ללא הועיל.
ניזכר בחפצים שכתבנו שהם יקרים לליבנו בתחילת השיעור ובמה שהיה גורם לנו בכל זאת למסור אותם. עכשיו, לאחר שאנו מכירים את הסיפור, אפשר להניח שהעם חשש מהיעלמותו של משה עד כדי כך שהיה מוכן לוותר על החפצים היקרים לו.
נשאל את התלמידים:

• למה לדעתכם העם חשש כל כך? (משה השרה בעם ביטחון לכל אורך הדרך, ובני ישראל הרגישו אבודים ומפוחדים בהיעדרו)
• למה הסכימו בני ישראל למסור את חפציהם היקרים בכל זאת? (נראה שבני ישראל היו מפוחדים מאוד מאוד, ובעגל הזהב הם ראו דמות אחרת שהם יכולים להישען עליה, ולכן הם היו מוכנים לוותר על החפצים היקרים להם. קצת כמו ילד שרוצה לחבק דובי בלילה כי זה עוזר לו להרגיש לא לבד כשההורה לא נמצא)

אבל העם אינו רק בונה עגל ומתחיל להאמין בו. נבקש מהתלמידים לעיין שוב בפסוקים ולמצוא את המילים המדויקות המתארות את התנהגותו של העם סביב העגל: "וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק". העם מגיע להשתוללות ולפריקת עול. נשאל את התלמידים:

• האם לדעתכם גם פריקת העול קשורה לתחושת חוסר הביטחון ולדאגה לגורלם אם משה לא יחזור? כיצד?

לפעמים כשאנחנו מפחדים ממשהו או לא רוצים להרגיש לבד אנחנו מתחילים להשתולל ולהתפרע. למה? אולי כי אנחנו יודעים שאם נשתולל המנהיג יבוא לראות מה קרה לנו, אולי כי ההשתוללות מחברת אותנו זה לזה וגורמת לנו לא להרגיש לבד.

נבקש מהתלמידים לנסות להיזכר במקרים שבהם הם הרגישו שחסרה להם הנהגה, כפי שהרגישו בני ישראל כאשר נשארו בפעם הראשונה מאז יציאת מצרים בלי מנהיג. אם לא זכורים להם מקרים כאלה אפשר לדמיין לדוגמה מקרה שבו המורה אינו נמצא יום שלם וכל הכיתה משתעממת. ונשאל:

• מה עלול לקרות במקרה כזה?
• כיצד תנהגו במקרה זה?

אפשר לדמיין גם מקרה אחר שבו מגיעה לכיתה מורה מחליפה חדשה וכל הכיתה מפריעה ומשתוללת. נשאל את התלמידים:

• כיצד תנהגו?
• האם תיסחפו אחרי השאר?
• האם תנסו לשנות את המציאות?
• האם תשבו בשקט בצד?
• מה אפשר ללמוד מהטעות שטעו בני ישראל במדבר במצב כזה?

נדון בתשובות האפשריות:
כשאנחנו מרגישים שנשארנו לבד בלי מישהו שיגיד לנו מה לעשות, אנחנו יכולים לבחור בכל מיני התנהגויות: אנחנו יכולים לשאת באחריות ולהיות מנהיגים חיוביים בעצמנו; אנחנו יכולים להיגרר אחרי מנהיגים שליליים מבין התלמידים, להפריע ולהתנהג לא כיאות; או שאנחנו יכולים להיות אחראים על עצמנו בלבד ולפעול בעצמנו כדי שהמצב שלנו ישתפר.

תוכן: למדנו על בחירתו של העם ליצור עגל מזהב, על מוכנותו לוותר על חפצים יקרים לו לטובת הבנייה ועל הסיבות שהובילו אותו למעשה זה.
מיומנויות: חיברנו בין שני מקורות מקראיים וסידרנו אירועים לפי הסדר.
מתודה: דיון על רגשות בעזרת ריגשונים