חטיפת בנות ישראל המחוללות בכרמים

נקרא בקול את פסוקים יג-כה בפרק כא ונבקש מהתלמידים לשים לב בעת הקריאה עם מי מתחתנים בני בנימין הנותרים (עם בנות שילה).

שש מאות בני בנימין מתחבאים עדיין באזור בשם 'סלע הרימון'. נציגי בני ישראל מגיעים אליהם.

• מה הם מבקשים? (להשלים עמם)
• מה בני ישראל נותנים לבני בנימין? (את ארבע מאות נשות יבש גלעד)

נכתוב על הלוח את פסוק טו: "וְהָעָם נִחָם לְבִנְיָמִן כִּי עָשָׂה ה' פֶּרֶץ בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל".
נשאל את התלמידים:

• מה פירוש המילה "נִחַם"?

נקרין על הלוח את שלושת הפסוקים שבעזר ההוראה, נקרא אותם בקול, נזכיר את ההקשר שבו הם מופיעים ונבקש מהתלמידים לנסות לגלות על פי ההקשר מה פירוש המילה ניחם.
למילה ניחם יש פירושים רבים בהקשרים שונים. בהקשרים שראינו למעלה פירוש המילה ניחם הוא התחרט. בני ישראל מצטערים על הכחדתו האפשרית של בנימין ומנסים לתקן את תוצאות מעשיהם על ידי מציאת נשים לבני בנימין.
בכיתה מתקדמת אפשר להאיר את עיני התלמידים גם למילה "נָחָם" שאינה מודגשת בפסוק יז בפרק יג בספר שמות: "הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" שם המשמעות שונה לחלוטין וקשורה למילה להנחות.
נשוב לשאלות הבנה על הפסוקים שלנו:

• מה הבעיה של בני בנימין עדיין? (אין די נשים לכל מי שנשאר, עדיין יש מאתיים גברים בלי אישה)

נחזור ונתבונן בתמונה שהצגנו בתחילת השיעור (ראו עזר הוראה: המחוללות בכרמים) ונשאל את התלמידים:

• מדוע יצאו בנות שילה לחולל בכרמים? (כי היה יום חג, וכך היה מקובל לעשות)
• מיהם האנשים בפינת התמונה? (בני בנימין)
• מה מצווים בני ישראל על בני בנימין לעשות? (להסתתר בכרמים, לארוב שם לבנות הרוקדות, לחטוף אותן, להינשא להן ולקחת אותן לארץ בנימין)
• בני משפחותיהן של הבנות לחמו עם כל בני ישראל נגד בנימין ונשבעו גם הם שלא יתנו את בנותיהם לבני בנימין לנשים. כיצד זה פותר את הבעיה? (הם לא נותנים להם, בני בנימין לוקחים לבד)
• מה לדעתכם מרגישות הנערות שיצאו לחולל בכרמים – האם הן מעוניינות להינשא כך? האם מישהו שואל אותן אם הן מעוניינות להינשא לבחור שתפס אותן?

למורה: ייתכן שהבנות שיצאו לחולל בכרמים ידעו מראש שבני בנימין אורבים בכרמים ורצו למצוא כך בן זוג, וייתכן שהופתעו ונחטפו. יש לתת מקום לשתי האפשרויות כאשר דנים ברגשותיהן של בנות שילה.

• באיזו מילה הפסוקים מתארים את חטיפת הבנות – מילה חיובית או שלילית? (שלילית – "גָּזָלוּ")
• מה דעתכם על הפתרונות לבעיית הכחדת שבט בנימין שמצאו בני ישראל?

הפרק מסתיים בפסוק מוכר וחשוב: "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה".
כלומר, כל מה שקרה, וגם פתרון הבעיות הבעייתי בפני עצמו, קרה משום שלא היה מלך בישראל.
ננסה לשער כיצד היו הדברים נראים לו היה מלך בישראל באותה תקופה:
נבקש מאחד התלמידים להיות המלך, מתלמיד אחר להיות נציג שבטי ישראל ומתלמיד אחר להיות נציג שבט בנימין. נבהיר כי לו היה מלך בישראל ייתכן שכל סיפור פילגש בגבעה לא היה מתרחש מאימת דין המלך, וגם לו היה מתרחש – העונש הניתן עליו היה עונש קשה בעבור בני הבלייעל שעשו את המעשה, וממילא לא הייתה פורצת מלחמת אחים. אך כעת נתמקד רק בפרק שלפנינו.
המלך יזמן אליו את נציגי השבטים ואת נציגי בנימין. הוא יעדכן אותם במצב שנוצר ויבקש שיציעו פתרונות, הם יציעו בין השאר את הצעות הפתרון שעלו, אך המלך יפסול אותן בטיעונים שונים ויציע הצעות הגיוניות יותר.
אך כמה חבל, בימים ההם לא היה מלך בישראל, כל איש עשה הישר בעיניו וזו התוצאה…

בנות ישראל יצאו לחולל בכרמים משום שהיה זה יום חג.

• באיזה ח היו בנות ישראל יוצאות לחולל בכרמים?

נקרא יחד את המשנה ממסכת תענית המתארת חג דומה לחג המתואר כאן, אם כי יש לזכור שהמשנה נכתבה בתקופה מאוחרת הרבה יותר.

• באיזה תאריך חל החג לפי המשנה? (טו באב)
• מה היו עושים בחג לפי המשנה? (לובשים לבן, והבנות היו יוצאות לרקוד בכרמים)

המשנה אינה מספרת לנו למה חגגו באותו יום. ייתכן שמדובר בחג חקלאי הקשור לעונת בציר הענבים. הגמרא מוסיפה סיבות אחרות לקיומו של החג.

• האם גם היום אנו מציינים את ט"ו באב? כיצד? (חג האהבה)
• לאור הסיפור שלמדנו ושבו סיימנו את ספר שופטים, האם נראה לכם מתאים לציין את חג האהבה דווקא ביום זה? מדוע? (כן משום שהחג מסמל את האהבה ששרתה בין שבטי ישראל שלא ויתרו על שבט בנימין, וגם משום שהסיפור הסתיים במאתיים חתונות. או: לא, משום שלא הייתה כאן אהבה של שני בני הזוג אלא חטיפה של בנות שילה בלי הסכמה מהן ומשום שהסיפור כולו מבוסס על מלחמת אחים, הרג וחטיפה – דברים לא כל כך רומנטיים)

לסיום אפשר להקרין כתבה המסכמת את גלגולו של החג מתוך אתר ynet (ראו קישור גם בממערך השיעור)

בני ישראל עמדו בפני בעיה – שבט מישראל עומד להיכחד כי נותרו בו רק שש מאות גברים בלי נשים. הם מצאו שני פתרונות לבעיה: השאתם לבנות יבש גלעד שלא נכללו בשבועה לבני בנימין וארגון חטיפה של בנות שילה בידי בני בנימין. אף אחד מהפתרונות האלו איננו מושלם. שני הפתרונות בעייתיים מאוד, ולמרות זאת בחרו בני ישראל לפתור כך את הבעיה. מדוע?
לעיתים אנו נאלצים לעשות דבר אף שברור לנו שהוא אינו מושלם, כדי להביא לפתרון, ולו חלקי, לבעיה שאנו ניצבים בפניה.
נדביק על רצפת הכיתה פס ארוך במסקינגטייפ – בקצהו האחד נניח כרטיס ועליו כתובה המילה 'טוב' ובקצהו השני כרטיס ועליו כתובה המילה 'רע'. נקרא בקול מגוון פתרונות לבעיות והתלמידים יעמדו לאורך הציר בהתאם לדעתם על הפתרון המוצע לכל בעיה. ואלו הם הבעיות והפתרונות המוצעים:

• אני רוצה ללכת לסרט, אבל ההורים אינם מרשים כי הוא נגמר מאוחר ומחר יש לימודים. חשבתי אולי ללכת להקרנה המוקדמת, אבל רק ילדים קטנים הולכים בחמש אחר הצהריים לסרט וזה מבאס. מה דעתכם על הפתרון שלי?
• מחר יש מבחן, ואינני יודע כלום. לא הבנתי את מה שאמרה המורה בכיתה ולא הספקתי ללמוד. אני יכול לפתור את הבעיה אם אלך עכשיו ללמוד עם חבר שלמד והבין, אבל יש משחק של מכבי שאני רוצה מאוד לראות. מה דעתכם על הפתרון שלי?
• ראיתי חבר טוב שלי גונב כסף מתיק של ילד אחר בכיתה. אני חושב שאלך להגיד לו להחזיר כי אסור לגנוב, אבל אם אגיד לו את זה הוא עלול להתעצבן והחברות שלנו תיפגע. מה דעתכם על הפתרון שלי?

נסכם: אנו, כבני אדם, ובייחוד על סף גיל ההתבגרות, נוטים לשפוט כל פתרון כ'טוב' מוחלט או 'רע' מוחלט, אף שבפועל רוב הפתרונות לבעיות אינם כאלה. אנחנו יודעים שהפתרון שבידינו אינו טוב, אך אם האלטרנטיבה העומדת בפנינו היא להשאיר את הבעיה על כנה, לפעמים נצטרך להשתמש באותו פתרון בכל מקרה.

תוכן: נחשפנו לפתרון היצירתי השני של בני ישראל למציאת נשים לבני בנימין: חטיפת נערות שיצאו לרקוד בכרמים לרגל החג. ראינו שפתרונות מעין אלו שהציעו בני ישראל והתנהלו לפיהם, אפשריים רק כאשר אין מלך שמכוון את הכול, ואיש הישר בעיניו יעשה. בסיום השיעור שוחחנו על גלגולו של החג שבו חוללו בכרמים לאורך הדורות.
מיומנויות: פירוש מילה על פי הקשרה בכמה פסוקים במקרא, קריאת משנה וקישורה לפסוקים.
מתודות: פתרון תרגיל חשבון, התבוננות בתמונה, הצגה המתארת את המצב כאשר יש מלך בישראל, צפייה בכתבה ועמידה על ציר על הרצפה.