סגור תצוגת כיתה
הפרק

חציית הירדן וקריעת ים סוף

פרק ג

שיעור ראשון מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

לפני שנספר לתלמידים במה נעסוק היום נתחיל את השיעור בחידון ניסים קצר:
נחלק את הכיתה לשתי קבוצות, וכל קבוצה תצטרך לכתוב כמה שיותר ניסים שקרו לעם ישראל מיציאת מצרים (כולל). הקבוצה שכתבה הכי הרבה ניסים מנצחת.

נבדוק אם התלמידים הכניסו את נס חציית הירדן לרשימה. אם כן, נבקש מהם לספר לנו את כל הידוע להם על חציית הירדן. אם לא, נשאל אותם אם הם מכירים עוד נס שדומה לקריעת ים סוף, והתרחש לעם ישראל לפני הכניסה לארץ.

היום נלמד על הנס שקרה לעם ישראל בעת הכניסה לארץ.

כשעם ישראל יצא ממצרים אל המדבר התרחש להם נס קריעת ים סוף, הם עברו בתוך המים והמים עמדו משני צדדיהם. כעת, כשעם ישראל נכנסים לארץ חדשה, היא ארץ ישראל, קורה להם נס דומה אבל פחות מפורסם מקריעת ים סוף.

היום נלמד על נס חציית הירדן ונדבר על הדומה והשונה בין הניסים.

מבט ראשון

נחלק את קריאת הפסוקים לתלמידים לפי תפקידים – כל תלמיד מקבל תפקיד אחר: אלוהים, יהושע, שוטרים, קריין א – שקורא את המתרחש בפסוקים א-יד (חוץ מהדברים שהקוראים האחרים קוראים בתורם).

לאחר הקריאה הזאת נעצור ונסביר את השלבים המקדימים לחציית הנהר. לאחר מכן קריין ב יקרא את תיאור הנס שבפסוקים יד-יז.

לאחר קריאת פסוקים אלו נסכם ונסביר את ההתרחשות בפסוקים (למורה: מומלץ להכין לעצמך מראש כרטיסייה ובה הפסוקים המודגשים לקוראים).

מבט שני

התלמידים ישלימו את ביאורי המילים ויבצעו את מטלת ההבנה בדף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). לאחר עבודת הכיתה נקדיש זמן לבדיקת העבודות שעשו התלמידים ונוודא שהם הבינו לפני שנעבור לשלב ההשוואה, שגם הוא בדף העבודה.

מבט שלישי

לאחר הבנת הפסוקים ננחה את התלמידים לכתוב לעצמם במחברת את כל התיאורים שמזכירים לנו את קריעת ים סוף.

נערוך השוואה בין קריעת ים סוף למעבר הירדן. התלמידים ימלאו את בדף העבודה שחילקנו, ולאחר מכן נמלא אותה יחד על הלוח ונעבור עליה.

  קריעת ים סוף
שמות פרק יד

חציית הירדן 
יהושע פרק ג

מתי התרחש הנס? לאחר היציאה ממצרים לפני הכניסה לארץ כנען
מי המנהיג? משה יהושע
מיהם האויבים? מצרים אין, בכנען יילחם עם ישראל בשבעת העממים, אבל הם אינם מופיעים כאן.
מה מתרחש לפני המעבר? מצרים רודפים אחרי ישראל ודוחקים אותם לים סוף שני המרגלים חוזרים אל יהושע. מסתיימות שנות הנדודים במדבר. העם לן ליד הירדן שלושה ימים.
אילו הכנות עם ישראל עושה? אין הכנות מסודרות. עם ישראל בוכה וצועק אל משה. יהושע מסביר לעם כיצד יש ללכת אחרי ארון הברית. העם מכין את עצמו לקראת המעבר. הכהנים הולכים עם הארון לפני העם. יהושע מכין את העם לקראת מה שיבוא.
מה אלוהים אומר למנהיג? שייתן הוראה לבני ישראל לנסוע. אלוהים אומר ליהושע שכעת הוא יתחיל להגדיל את שמו בעיני העם. מורה לו כיצד יתרחש הנס.
כיצד מתרחש הנס? אלוהים מורה למשה להטות את המטה על ים סוף והים נבקע לשניים. הכהנים נושאי הארון הולכים לפני העם ונעמדים אתו בתוך המים, והנהר נבקע.
מה קורה לאויבים? טובעים בים __ __ (עוד אין אויבים)
הדומה: 1. גוף מים גדול שנחצה לשניים ועם ישראל עובר בתוכו.
2. נס שקורה במעבר חשוב (ממצרים למדבר, מהמדבר לארץ ישראל) .
3. אלוהים מורה למנהיג כיצד לבצע את הנס.
4. מילים דומות: בחרבה, נד.
השונה: 1. המנהיג שונה.
2. בירדן אין אויב שרודף אחרי העם, וכתוצאה מכך העם מתנהג אחרת.
3. בים סוף המטה של משה בוקע את הים, בירדן ארון הברית הוא שבוקע.

נשאל את התלמידים:

  • למה אלוהים עשה לעם ישראל ניסים ביציאה ממצרים?
  • למה הוא עושה להם נס כעת, לפני הכניסה לארץ?
  • איך מרגיש מי שקורה לו נס?

נסכם את החלק הזה בכך שנס מעבר הירדן מקביל לקריעת ים סוף. הנדודים במדבר נפתחו בקריעת הים ונסגרו במעבר הירדן. הנס גם מראה לעם שיהושע הוא מנהיג כמו משה – וגם בעבורו האל עושה ניסים וקורע את המים. הניסים האלו הם הדרך של האל להגיד לעם ישראל שהוא מלווה אותם, דואג להם, ועוזר להם לעשות גם את הבלתי אפשרי.

מבט לחיים

נמשיך את הדיון בשאלה: למה דווקא בכניסה לארץ נעשו ניסים?

נשוחח עם התלמידים על היתרונות והחסרונות שעשויים להיות לניסים, ועל התהליך שעוברים בני ישראל במדבר.
נאמר לתלמידים שמכאן ואילך, בארץ ישראל, הם כבר לא יהיו תלויים כל כך בניסים.

נדון: מה נראה לכם קשה יותר, להיות תלויים בנס או דווקא לא לחכות לו?

משימה לשיעור:
התלמידים יתחלקו לזוגות ויצלמו סרטון של "מבזק חדשות" המתאר את מעבר בני ישראל בירדן. על התלמידים לדייק כמה שיותר בתיאור האירוע ולשלב פרטים התואמים את התיאור התנ"כי.

כדי לעבד טוב את המשימה, נצפה בסרטונים שהכינו התלמידים ונבקש מהם לכתוב את רשמיהם מהאירוע כפי שעולה ממהדורות החדשות (אפשר לערוך תחרות נושאת פרסים בין זוגות בכיתה. מומלץ שהפרסים יהיו קשורים לנושא).

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בשיעור זה עסקנו בדמיון ובשוני בין חציית הירדן לקריעת ים סוף, תוך העמקה בנושא הניסים ומשמעותם.
מיומנויות: עבודת הכיתה מעודדת למידה עצמאית, ובמסגרתה אנו משתמשים רבות באיתור מידע, השוואה וארגון המידע בטבלה.
מתודות: השיעור נפתח בחידון כדי להעלות את האנרגיות והמרץ בכיתה. קראנו את הפסוקים בפי קוראים מגוונים, ולמדנו עצמאית בעזרת עבודת הכיתה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
נושאי ארון הברית
במסעות במדבר נשאו את הארון לרוב לוויים מבני קְהָת, אחרי דגלי מחנוֹת יהודה וראובן. המדרש...
נושאי ארון הברית
"וַיְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר כִּרְאוֹתְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאִים אֹתוֹ, וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו." (פסוק ג)

איור: shutterstock.com

במסעות במדבר נשאו את הארון לרוב לוויים מבני קְהָת, אחרי דגלי מחנוֹת יהודה וראובן.
המדרש הבחין שבמעמד חציית הירדן היה הבדל בנשיאת הארון:

שנו חכמים: כיצד עברו ישראל את הירדן?
בכל יום הארון נוסע אחר שני דגלים והיום נסע תחילה, שנאמר: "הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עֹבֵר לִפְנֵיכֶם…" (יהושע ג, יא)
בכל יום ויום לוויים נושאים את הארון והיום נשאוהו כהנים, שנאמר: "וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה'…"(יהושע ג, יג)
רבי יוסי אומר: בשלושה מקומות נשאו כהנים את הארון: כשעברו את הירדן וכשסבבו את יריחו וכשהחזירוהו בימי שלמה למקומו בבית המקדש.

עיבוד. מבוסס על: תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף לג עמוד ב. על פי ביאור שטיינזלץ.

  • במעמד חציית הירדן היו שני הבדלים בנשיאת הארון, מהאופן הרגיל שבו נשאו אותו. ציינו אחד מהם.
שבועה תחת לחץ
40 שנה חיכה העם לרגע הזה – להיכנס לארץ ולחצות את הירדן. לכאורה חציה פשוטה...
שבועה תחת לחץ
"וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם, וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַיְבוּסִי." (פסוק י)

צילום: shutterstock.com

40 שנה חיכה העם לרגע הזה – להיכנס לארץ ולחצות את הירדן. לכאורה חציה פשוטה (לאחר הנס הגדול). אבל יהושע מחולל טקס שלם סביב החציה. המדרש אינו מסתפק בטקס המקראי ומוסיף לו פן נוסף:

עודם בירדן, אמר להם יהושע: 'דעו על מה אתם עוברים את הירדן, על מנת שתורישו את יושבי הארץ מפניכם', שנאמר: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם…" (במדבר לג, נב). אם אתם עושים כן – מוטב, ואם לאו – באים מים ושוטפים אתכם.

(תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף לד עמוד א)

העם עומד בתוך הירדן ורואה את המים שכמעט מגיעים להציפם, והינה עוצר יהושע את המסע ומשביע אותם. לשם ההשבעה הוא מביא פסוק מספר במדבר (לג, נב), שמדגיש מה עליהם לעשות כשייכנסו לארץ. ואם פסוק זה אינו מספק, יהושע יוצר תנאי ועונש: אם תורישו את כל הגויים – המצב יהיה מעולה, אבל אם לא – המים של הירדן ישטפו אתכם. האיום ברור. מי הירדן נשמעים לקולו של האל – אם לא תעשו כמצוותו הם ישטפו את כולנו.

מבוסס על יכין אפשטיין, "100 ימי החסד של יהושע", אתר מיזם 929

  • מדוע, לדעתכם, דרש יהושע מהעם להישבע ממש בעת חציית הירדן? ממה הוא חשש?
חציית הירדן
מהם הדברים המשותפים לשתי התמונות? איזה ביטוי מסתתר בפסוק ובתמונות?
חציית הירדן
"וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר." (ג, טו)

זרימה בנהר הירדן

סיר גדוש מטבעות זהב

  • מהם הדברים המשותפים לשתי התמונות?
  • איזה ביטוי מסתתר בפסוק ובתמונות?
חציית הירדן – השראה ליצירה
  רגע חציית הירדן הוא רגע מעורר השראה לאומנים ולציירים. נביט בשני הציורים המתארים רגע...
חציית הירדן – השראה ליצירה
" הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן." (ג, יא)

בנג'מין ווסט, יהושע עובר את נהר הירדן עם ארון הברית, 1800

גוסטב דורה, חציית יהושע, 1883.

 

רגע חציית הירדן הוא רגע מעורר השראה לאומנים ולציירים. נביט בשני הציורים המתארים רגע זה, ונעמוד ביחד על נקודות השוני וההבדל ביניהם.

התבוננו בציור של בנג'מין וסט משנת 1800, ובציור של גוסטב דורה מן המאה ה־19.

  • מהי ההתרשמות הראשונית שלכם מהציורים? איזו אווירה הם מעוררים?
  • מתוך הפריטים בציורים – כמה אנשים מתוארים בציור, מה הם לובשים, באילו עוד פריטים אתם מבחינים?
  • האם התיאור מתאים למתואר בתנ"ך ומדוע?
פסלים זוכרים
את הפסל "אנדרטה לשואה ולתקומה" יצר האומן הישראלי יגאל תומרקין. בשנת 1975 הפסל הוצב בכיכר...
פסלים זוכרים
"וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת אֲבוֹתָם לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה." (ד, כא)
לישי שכטר, מתוך אתר פיקיוויקי

לישי שכטר, מתוך אתר פיקיוויקי

את הפסל "אנדרטה לשואה ולתקומה" יצר האומן הישראלי יגאל תומרקין. בשנת 1975 הפסל הוצב בכיכר רבין (שנקראה אז "כיכר מלכי ישראל"). הוא עשוי מבטון, ממתכת ומזכוכית (היום לוחות פלסטיק מחליפים את הזכוכית).

להמשך קריאה

לדברי האומן, הפירמידה ההפוכה רומזת לשנות העבדות של עם ישראל במצרים, לרעיון סמל "מגן דוד" ובעיקר מבטאת את רעיון התקופה "מועקה המתפרצת לשמחה".

  • אילו מסרים לדעתכם הפסל "משואה לתקומה" מבקש להעביר לדורות הבאים?
  • במה הפסל המוצג במרכז תל אביב, דומה לפסל שתים עשרה האבנים בגִלגל?
  • נסו לחשוב על עוד יצירות אומנות שמבקשות להעביר זיכרון.
    (אם לא עולה לכם מיד בראש… נסו להתבונן ולחפש בפעם הבאה שתטיילו ברחוב…)
חוצים את הגבול!
רגע דרמטי! בני ישראל עתידים להיכנס לארץ כנען, הארץ המובטחת, אחרי 40 שנה של נדודים...
חוצים את הגבול!
"וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים וַיָּבֹאוּ עַד הַיַּרְדֵּן הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּלִנוּ שָׁם טֶרֶם יַעֲבֹרוּ... וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד מֵאָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ." (ג, פסוקים א, טז)
מפה של הירדן עם מקורותיו ועד השפך לכנרת.

מפה של הירדן עם מקורותיו ועד השפך לכנרת. איור: איל אילת.

רגע דרמטי! בני ישראל עתידים להיכנס לארץ כנען, הארץ המובטחת, אחרי 40 שנה של נדודים במדבר ו־400 שנות עבדות במצרים!
הגבול הטבעי הוא הירדן, העובר מצפון לדרום.

  • מצאו את השמות של המקומות אשר מצוינים בפסוק – בתמונת המפה.
  • היכן להבנתכם נעצרו המים?
  • ומה היה מסלול החצייה של בני ישראל?
ארמון היהודים
על פי חלק מההצעות ומהפרשנויות, המקום שמכונה "קאסר אל יהוד" (ארמון היהודים) ממש על גדות...
ארמון היהודים
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ כָל הַגּוֹי לַעֲבוֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר." (ד, א)
כנסיית יוחנן המטביל, קאסר אל-יהוד, 2007.

כנסיית יוחנן המטביל, קאסר אל-יהוד, 2007. Idobi,
KasserAlYahud5_wikimedia common ,CC BY-SA 3.0

על פי חלק מההצעות ומהפרשנויות, המקום שמכונה "קאסר אל יהוד" (ארמון היהודים) ממש על גדות הירדן, הוא המקום שבו בני ישראל חצו את הירדן.

להמשך קריאה

8.5 קילומטרים צפונית לים המלח וכ־9 קילומטרים ממזרח יריחו. על פי המסורת היהודית, זה גם המקום שבו עלה אליהו לשמיים (כפי שמסופר בספר מלכים ב). על פי המסורת הנוצרית, זה המקום שבו הטביל יוחנן המטביל את ישו. לכן עד היום נוצרים נוהגים לבוא לבקר בו ולערוך בו טקסי טבילה.

גם ליהודים וגם לנוצרים יש מסורת וסיפורים על קדושת המקום.

  • איך יכול להיות שהמקום קדוש גם בעבור יהודים וגם בעבור נוצרים?
  • נסו לחשוב על עוד מקומות שקדושים בעבור דתות שונות.
זוכרים אבני זיכרון
יהושע הנחה את בני ישראל החוצים את הירדן לאסוף אבנים ולהניח אותן. במקומות רבים בארץ...
זוכרים אבני זיכרון
"וַיֹּאמֶר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶל תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל שִׁכְמוֹ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל. לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם." (ד, ה–ו)
 Justin Black/shutterstock.com.

הסטונהג' באנגליה

יהושע הנחה את בני ישראל החוצים את הירדן לאסוף אבנים ולהניח אותן. במקומות רבים בארץ ובעולם אפשר למצוא "פסלים סביבתיים" שכאלה.

להמשך קריאה

באתר גזר (ליד היישוב כרמי יוסף שליד לטרון). הדולמנים ברמת הגולן, רוג'ום אל-הירי ברמת הגולן. וגם בעולם: הנה בתמונה, אבנים מאתר סטונהג' בדרום אנגליה.
באופן כללי, אפשר לומר שפסלים אלה היו חלק מעולם של פולחן ואמונה. זו דרך לסמן ולזכור אירוע חשוב, או דרך להביע רגש חזק של תודה ואמונה.

  • כמה אבנים צריכים לאסוף?
  • היכן צריך להניח את האבנים?
  • מה המטרה באיסוף האבנים ובהצבתן בגִלגל?
איך לחצות את הירדן ולהישאר יבש?
חלקו הדרומי של נהר הירדן הולך ומתייבש, ומגיעות אליו כמויות מים קטנות בהרבה ממה שהעריכו...
איך לחצות את הירדן ולהישאר יבש?
"...וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר. וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד מֵאָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ." (ג, טו–טז)

חלקו הדרומי של נהר הירדן הולך ומתייבש, ומגיעות אליו כמויות מים קטנות בהרבה ממה שהעריכו בתחילה. ההתייבשות מאיימת על המערכת האקולוגית לאורך הירדן. אל הירדן הדרומי – המשתרע בין הכנרת בצפון לים המלח בדרום – זרמו בעבר כמויות גדולות של מים, בעיקר מהכנרת ומנהר הירמוך. זרימה זו פחתה מאוד עקב ניצול מקורות המים לצורכי מחיה בצד הירדני והישראלי.

להמשך קריאה

נוסף על כך, זורמים לנהר הירדן שפכים של יישובים, מפעלים ובריכות דגים. כמו כן זורמים לירדן מים מלוחים, שהיו אמורים לזרום לכנרת אך הוטו אליו בתעלת "המוביל המלוח" כדי להפחית את מליחות המים באגם. כל אלה פוגעים באיכות המים שמגיעים לנהר.

קרדיט: שפך הירדן / inatureTV, 2016.

 

  • לפי הפסוק, מה מצב זרימת הירדן לפני חציית בני ישראל?
  • ולפי הסרטון, מה מצב זרימת המים בירדן כיום באזור שלפני ים המלח?
  • במילים שלכם, איך הייתם מגדירים את מה שקרה?
דברו קצר
לפעמים צריך לדעת לסכם, לדעת להגיד את לב העניין, בקיצור ובדיוק. בואו נראה כיצד מסכמים...
דברו קצר
" וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם הִתְקַדָּשׁוּ כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה ה' בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת." (ג, ה)

לפעמים צריך לדעת לסכם, לדעת להגיד את לב העניין, בקיצור ובדיוק.
בואו נראה כיצד מסכמים בסרטון בשישים שניות את שני הפרקים פרק ג ופרק ד.

צפו בדקות 10:50-11:50:

  • מהם שני האירועים החשובים ביותר בשני הפרקים הללו?
  • אילו פרטים בסרטון לדעתכם מיותרים ומסיטים את תשומת הלב מהרעיונות המרכזיים?

קרדיט: חדשות התנ"ך הופק ע"י קודה תקשורת עבור הטלוויזיה החינוכית.

"נס קָנוני"
חציית הירדן מתוארת בסרטון כחיקוי ל"נס קָנוני". מהו קָנוֹן? טקסטים או רעיונות או יצירות שהתרבות...
"נס קָנוני"
"וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד באדם (מֵאָדָם) הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ. וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית ה' בֶּחָרָבָה בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן הָכֵן..." (ג, טז–יז).

חציית הירדן מתוארת בסרטון כחיקוי ל"נס קָנוני".
מהו קָנוֹן? טקסטים או רעיונות או יצירות שהתרבות מגדירה כנצחיים ומצוינים. כמו מוזיקה קלסית בעולם המוזיקה, כמו אריק איינשטיין בתרבות הישראלית, כמו התנ"ך בתרבות היהודית.

  • לאיזה "נס קָנוני" מתוך עולם הניסים בסיפורי התנ"ך מתכוונים? אפשר להשתמש במילים מהפסוקים כרמז למציאת אותו נס.
  • איך לדעתכם ה"נס הקָנוני" עוזר לבסס את מעמדו של יהושע ומרגיע את העם לקראת העתיד הבלתי צפוי?

קרדיט: 929 יהושע א- יב: כיבוש הארץ / 929 תנך ביחד, 2015