"לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי"
פרק ד, י-יז
הזמנה ללימוד
נכתוב על הלוח את הפסוק "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי… כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי" שואלים:
- מי אמר למי? (משה לאלוהים)
- על מה הפסוק מדבר? (על הקושי לדבר)
נסביר: כשמישהו מרגיש שהפה שלו כבד והלשון שלו כבדה זאת אומרת שקשה לו לדבר. נציע לתלמידים לנסות לדבר כך – כאילו הלשון שלהם כבדה, ולבדוק אילו עיצורים קשה במיוחד להגות. נסביר בשפת התנ"ך אומרים "כְּבַד פֶּה" במשמעות מגמגם.
נציין שבפרק יהיה מישהו שקשה לו לדבר, ונבקש מהתלמידים לסמן במהלך הקריאה את המילים משורש דב"ר, כך יהיה לנו קל יותר להבין מי מתקשה בדיבור, למה זה עניין חשוב וכיצד הוא מתגבר על הקושי.
מבט ראשון
נקרא בקול את פסוקים י-יז ונבקש מהתלמידים לסמן בעיגול או בצבע תוך כדי הקריאה את כל המקומות בטקסט שבהם מופיעות האותיות דב"ר. לאחר הקריאה נכתוב את המופעים על הלוח בעזרת התלמידים. אפשר גם להקרין את הטקסט על הלוח דרך האתר ולהראות את המילה המנחה.
נדגיש שהמילה המנחה 'דיבור' מעידה שהדיבור הוא הנושא המרכזי של הטקסט – החשש של משה שהקושי שלו בדיבור לא יאפשר לו להנהיג את העם כראוי.
מבט שני
נבקש משני מתנדבים להציג את השיחה בין משה לאלוהים. המתנדבים יציגו את השיחה בלשון הפסוקים. מומלץ להשתמש בכרטיסיות ובהן הפסוקים מחולקים לתפקידים לפני השיעור (ראו כרטיסיות גם בממערך השיעור).
בזמן הצגת הפסוקים נסמן עם התלמידים מילים קשות, ונסביר אותן בעל פה. לאחר ההצגה וההסבר נבקש משני מתנדבים נוספים לערוך שוב את השיחה והפעם במילים שלהם.
מבט מבפנים
נשאל את התלמידים:
- מה מפחיד את משה בעמידה מול העם?
- איך לדעתכם משה מרגיש כשאלוהים מתעקש שהוא יהיה המנהיג?
- מה משה חושב על הפתרונות?
- איך לדעתכם אהרון מרגיש להיות לצד משה?
משה מפחד שלא יבינו אותו, שיצחקו עליו, שיחשבו שהוא לא מתאים להיות מנהיג בגלל החריגות שלו. אלוהים מנסה לעזור למשה בשני פתרונות: אלוהים מציע שהוא יבחר בעצמו את המילים למשה, ושאהרן יצטרף אליו כדי שלא יעמוד מול העם לבד. נדגיש ששני הפתרונות של אלוהים מקלים על משה, אבל גם אתם משה צריך להתמודד עם הפחד שלו מדיבור למרות הקושי, ואלוהים לא שולח מישהו שידבר במקומו. אלוהים מזהה במשה פוטנציאל להיות מנהיג דגול, והוא אינו מוכן לוותר על משה בגלל קושי נקודתי שיש לו, אלא רואה את המכלול. אפשר להדגיש שמשה נבחר לתפקיד הדובר בעוד זה הדבר הקשה לו ביותר – המום שלו נעשה התפקיד שלו. יש בכך היפוך מעורר תקווה והשראה.
מבט לחיים
נציג לתלמידים את השיר 'כשמישהו מעליב אותי' מתוך הספר 'הילד הזה הוא אני' מאת יהודה אטלס. נבקש מאחד התלמידים לקרוא.
נשאל את התלמידים:
- למה הילד בשיר לא הצליח להגיד מה שהוא רצה באותו רגע?
- מה הפריע לו לבטא את עצמו?
- האם אתם יכולים לחשוב על עוד מצבים שבהם קשה לאדם לבטא את עצמו? (בארץ שלא מכירים בה את השפה, במקום חדש, כשאנחנו לא מרגישים בטוחים, כשמתרגשים, כשעומדים מול קהל וכו')
- מה יכול לעזור לאנשים להצליח לבטא את עצמם בקלות רבה יותר ובלי פחד?
- האם פעם ניסיתם לבטא את עצמכם ולא הצלחתם?
- האם היה משהו שעזר לכם במקרה כזה?
נסביר: כמו שמשה הצליח להתעלות מעל המגבלה שלו ולהיעזר באלוהים ובאהרון כדי להיות מנהיג, כך גם אנחנו יכולים לא לוותר גם כשאנחנו מפחדים שלא יבינו אותנו או שנהיה שונים. כמו שמשה הצליח להתגבר על הפחד שלו ונהיה המנהיג שהוציא את עם ישראל מעבדות לחירות – הדבר החשוב ביותר לעם ישראל – כך גם כשאנחנו מתגברים על קושי אנחנו נעשים קצת יותר חופשיים.
העשרה
נקרא את מדרש שמות רבה, פרשה א, סעיף כו באתר ספר האגדה לילדים.
נדגיש כי המדרש הוא פירוש למקרא ולא חלק מהסיפור המקראי, נסביר שהמדרש בא להסביר שאלה הקשורה לאירועי הסיפור התנ"כי ולחזק את האמונה באלוהים.
נשאל:
- מה מסביר המדרש?
- כיצד הוא מחזק את האמונה באלוהים?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בקושי של משה לדבר אל העם ובפחד שלו שלא ישמעו לו בגלל הגמגום. בעקבות משה ניסינו לחשוב על המקומות שבהם אנחנו מתקשים ולא מצליחים לבטא את עצמנו.
מיומנויות: הכרנו את הביטוי 'כבד פה וכבד לשון', עקבנו אחרי השורש החוזר דב"ר וראינו שהדיבור הוא נושא מרכזי בפסוקים- מילה מנחה והסברנו מילים קשות.
מתודות: לשם הבנת הביטוי ניסינו לחוות את התחושה של כבדות בפה. כדי להבין לעומק את הפסוקים ולשונם המחזנו את הפסוקים בשפת הכתוב ולאחר מכן בשפת היום-יום.