מבחן האש בכרמל
פסוקים יח-מ
בכמה מילים
אליהו מבקר את מעשיהם וגישתם של בני ישראל, ומחליט לערוך מבחן שבכוונתו להוכיח את עליונותו של אלוהים. נבחן את הדרך שבה אליהו מחליט לשכנע את העם.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה:
איך משכנעים אנשים?
נחלק את הכיתה לקבוצות, כל שתי קבוצות יתמודדו זו נגד זו בניסיון לשכנע את הכיתה בצדקת עמדתה בוויכוח – למשל בין קיץ לחורף, בין במבה לביסלי, בין שיעור תנ"ך לשיעור היסטוריה וכדומה. לכל קבוצה ניתן חמש דקות לנסח טענות ולפתח דרכי שכנוע. כל קבוצה תציג את הטענות שלה. לאחר מכן נבקש מהתלמידים לדרג את הקבוצות על סמך דרך השכנוע: האם הקבוצה הייתה משכנעת או לא? נערוך דיון קצר: מה משכנע אנשים? אילו שיטות שכנוע קיימות?
הצעה שנייהו
נשאל את התלמידים:
- האם אי פעם הייתם צריכים לבחור בין כמה אפשרויות? כיצד קיבלתם את ההחלטה בסופו של דבר? האם שיניתם פעם את דעתכם בגלל טיעון? אולי דרך שכנוע אחרת סייעה לעמדתכם להשתנות?
הצעה שלישית:
נשאל את התלמידים אם אי פעם ערכו ניסוי כדי להוכיח טענה. אפשר לבקש מהם להביא דוגמאות מהמקצועות המדעיים.
נשאל:
- למה לא מספיק להעלות טענה או השערה? בשביל מה צריך ניסוי? האם הוכחות הכרחיות כדי לשכנע בטענה?
הזמנה לקריאה
הביקורת של אליהו:
נקרא עם התלמידים את פסוקים יז-כב ונסביר אותם. לאחר מכן נתעכב על פסוק כא, ונסביר שלמילה "סעיפים" יש שתי משמעויות:
- סעיפים = ענפים
- סעיפים = מחשבות
נשאל:
- לפי כל פירוש, מה בעצם אומר אליהו לעם? (אם "סעיף" הוא ענף, אליהו מדמה את העם לציפורים המנתרות מענף לענף, פעם עובדים את ה' ופעם את הבעל. אם "סעיף" הוא מחשבה, העם מקדיש את מחשבותיו פעם לעבודת ה' ופעם לעבודת הבעל)
- מה הביקורת של אליהו על העם? מה מפריע לו? (חוסר עקביות. העם עובד פעם את ה' ופעם את הבעל. נסביר שזהו "סינקרטיזם", מיזוג אמונות שונות ומנוגדות לדת אחת מעורבת)
- מה הדרישה של אליהו? (שהעם יחליט מי האל שמאמינים בו, ושיעבדו אותו באופן בלעדי)
(עוד על השימוש בביטוי "לפסוח על שני הסעיפים" בימינו – ב'אפשר עוד…')
מבחן האש בכרמל:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים כ-כה ולענות על דף העבודה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נביאי הבעל:
נקרין על הלוח את פסוקים כו-כט, ונסמן את הפעולות של נביאי הבעל (ראו גם בממערך השיעור):
כו וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, וַיַּעֲשׂוּ, וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר: 'הַבַּעַל, עֲנֵנוּ!'. וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה. וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה. כז וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם, וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר: 'קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל, כִּי אֱלֹהִים הוּא. כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ? וְכִי דֶרֶךְ לוֹ? אוּלַי יָשֵׁן הוּא, וְיִקָץ!' כח וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, וַיִּתְגֹּדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים, עַד שְׁפָךְ דָּם עֲלֵיהֶם. כט וַיְהִי כַּעֲבֹר הַצָּהֳרַיִם, וַיִּתְנַבְּאוּ עַד לַעֲלוֹת הַמִּנְחָה – וְאֵין קוֹל, וְאֵין עֹנֶה, וְאֵין קָשֶׁב.
נבקש מהתלמידים לחשוב:
- מה מטרת ריבוי הפעלים בקטע? (ריבוי הפעלים מביע את ההיסטריה והאקסטזה שבהן נתונים נביאי הבעל, בניסיון להצליח)
- מה קורה אחרי שהבעל לא עונה לנביאי הבעל? (אליהו לועג להם: "קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל… כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ" – הוא מייעץ לנביאי הבעל לצעוק בקול רם כדי שהבעל ישמע אותם, ושואל אם אולי הבעל בשיחה חשובה, . "וְכִי דֶרֶךְ לוֹ" – אולי הבעל נמצא בבית הכסא (שירותים). "אוּלַי יָשֵׁן הוּא, וְיִקָץ!" – אולי הוא ישן, ויתעורר אם תקראו בקול רם)
- כיצד מגיבים הנביאים ללעג של אליהו? (היינו מצפים שיבינו שאליהו מהתל בהם, אבל הם חושבים שהוא מדבר ברצינות, ומציע הצעת ייעול, כי הם בעצמם מייחסים לבעל תכונות אנושיות. הם קוראים בקול גדול ונכנסים לאקסטזה נבואית – שורטים את בשרם בחרבות ושופכים מדמם על המזבח – כי הם חושבים שכך הבעל ייענה להם. ובכל זאת עד הערב אין תשובה)
עבודה בקבוצות: פעולותיו של אליהו:
נבקש מכל קבוצה לקרוא את פסוקים ל-מ ולכתוב את סדר הפעולות של אליהו. לאחר מכן כל חבר קבוצה יצייר בקומיקס שלב אחר בפעולות של אליהו, כך שתיווצר רצועת קומיקס ובה רצף האירועים (סדר הפעולות: 1. מתקן את המזבח ההרוס. 2. לוקח שנים עשר אבנים ובונה בהן מזבח. 3. חופר תעלה מסביב למזבח. 4. מניח את העצים על המזבח ועל גביהם את הפר. 5. מבקש שימלאו לו ארבעה כדי מים. 6. יוצק את המים על הפר והעצים שלוש פעמים. 7. המים נמצאים במזבח ובתעלה שמסביב למזבח. 8. אליהו קורא אל האלוהים. 9. אש נופלת על המזבח ושורפת הכול – הפר, העצים, האבנים והמים בתעלה)
כיצד מגיב העם?
נשאל את התלמידים:
- האם השתכנעתם מ"מבחן האש" של אליהו?
- כיצד לדעתכם יגיב העם?
נקרין על הלוח טבלה של שלבי מבחן האש, ונמלא יחד את תגובות העם (ראו פתרון למורה בממערך השיעור).
מבט לחיים
נשאל:
- מה דעתכם על המבחן שערך אליהו? האם זאת דרך נכונה להוכיח לעם את האמונה באלוהים? (אפשר לדון בשלב שבו אליהו מהתל בנביאי הבעל, וגם על השחיטה בסוף הקטע. אפשר גם להסתכל על המאורע כמקביל לתגובת משה לחטא העגל בהר סיני: מאורע חד-פעמי, שלפעמים יש בו צורך בהנהגה קיצונית)
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: אליהו מבקר את מעשי העם וגישתו, ומחליט לערוך מבחן בכוונה להוכיח את עליונותו של אלוהים. בחנו את הדרך שבה אליהו מחליט לשכנע את העם.
מיומנות: ריבוי פעלים.
מתודות: למידה על מקור הביטוי "עוכר ישראל" בימינו ובמקרא, זיהוי של ריבוי הפעלים, יצירת "מדרש אמנות" של פעולות אליהו בקבוצות, ניתוח תגובת העם למעשי אליהו.
אפשרות ראשונה- "פוסח על שני הסעיפים":
כיום משתמשים בביטוי כדי לתאר אדם שמהסס ומדלג בין דעות, ולא יודע באיזו אפשרות לבחור.
נשאל:
- האם לדעתכם אפשר לא לבחור, ולהישאר עם שתי אפשרויות ואף יותר? באילו מצבים אפשר ובאילו לא? (בשאלות מסוג "במבה או ביסלי", כנראה אפשר לא להכריע)
- האם בשאלה של אמונה באלוהים או של דעות וערכים אפשר לא להכריע? מדוע?
נציג לתלמידים קטע מתוך המאמר "41 פתגמים שפחות".מתוך אתר mako בקישור
נשאל:
- האם אתם מסכימים עם טענות הכותב? האם יש יתרונות או חסרונות באי הכרעה? מה הם? מה עלולה להיות הבעיה במצב של חוסר החלטיות?
אפשרות שנייה- הבעל – אל הגשם:
נציג לתלמידים כרטיסיית מידע על האל בעל.
נשאל:
- לנוכח המידע הזה, מדוע אליהו הורה דווקא על עצירת גשמים ומדוע בסיום המאבק והכרעת העם נגד הבעל ולטובת ה' יורד גשם?
אפשרות שלישית- סתירה בדברי אליהו:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוק כב, ונשאל:
- מה הסתירה שעולה בדברי אליהו, לנוכח הכתוב בפסוקים ד-יג? (אליהו אומר "נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה' לְבַדִּי", אך אנו יודעים שעובדיהו החביא כמאה נביאי אלוהים נוספים)
- האם יש לכם הצעות כיצד ליישב את הסתירה? (שלושה פתרונות אפשריים: 1. אליהו הוא נביא ה' היחידי שפעיל, ושאר נביאי ה' מוחבאים במערה. 2. אליהו חושש להסגיר את עובדיהו ואת מעשיו, ולכן מעדיף לא להזכיר את שאר נביאי ה'. 3. ייתכן שהוא מבקש להעצים בכך את מצוקתו ואת גודל הנס)
