סגור תצוגת כיתה
הפרק

מות עלי

פרק ד, יא-כב

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

עם ישראל הובס, עשרות אלפי חיילים נהרגו, בניו של עלי נפלו בקרב וארון האלוהים נלקח בשבי. הבשורות העצובות האלו נמצאות בלב הלימוד שלנו שבו נעסוק בחוסן אישי, בהתמודדות עם בשורות קשות ובדרך שבה יש לבשר אותן. המהלך המוצע לפניכם משלב ערוצי למידה ויזואליים עם שיח כיתתי.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה: הדפיקה בדלת
נפתח בתיאור של הבאת בשורה קשה, כפי שמופיע בסרט האנימציה 'שערי שמיים' של המיזם 'פנים. יום. זיכרון'. נקרין לתלמידים את הרגעים הראשונים של הסרטון – עד דקה 0:59, ונדון בשאלות:

  • מה לדעתכם עובר בראש של החיילים שבאים לבשר את הבשורה הקשה?
  • למה ציירו אותם ככה?
  • מה הולך לקרות בהמשך הסרט? כיצד האם תגיב?
  • מהם העצות שאפשר לתת למבשרי בשורה קשה?
  • כיצד נכון לעשות זאת?
  • מה יכול להקל על מקבל הבשורה?

אפשרות שנייה: תגובות ואימוג'ים
אפשר לצרף את פתיחה זו בהמשך לאפשרות הפתיחה הראשונה. נספר לתלמידים כי השיעור שלנו היום יעסוק בבשורות קשות – לאומיות ואישיות, ובדרך שבה אנחנו מגיבים במצבים כאלו, ומה שנולד מהם. בפתיחה נבקש מהתלמידים לצייר אימוג'ים ששולחים בתגובה לבשורה קשה.

נדון עם התלמידים:

  • אילו רגשות האימוג'ים מסמלים?
  • כיצד מרגיש מי שמקבל את הבשורה?
  • האם תגובתו מצליחה לבטא את רגשותיו?
  • כיצד מרגיש המבשר שמקבל בחזרה אימוג'ים?

נעמיק את הדיון לעבר עיסוק במדיה בכלל:

  • האם ווטסאפ הוא מדיום מתאים לבשורות כאלו? מדוע?
  • אילו עוד בשורות לא נכון בעיניכם להודיע בווטסאפ?
  • מהי הדרך הרצויה לבשר בשורות כאלו?

אפשרות שלישית: בין אישי ללאומי
נזמין את התלמידים אם הם מעוניינים לערוך ציר זמן של חייהם. לאחר כתיבת ציר הזמן נבקש מכמה תלמידים לשתף את הכיתה ונשאל:

  • האם מישהו הכניס לציר הזמן הפרטי אירוע שאינו פרטי שלו בלבד?
  • האם אירועים לאומיים או קהילתיים משפיעים עלינו? מתי?
  • האם הייתם רוצים לחוות באופן אישי יותר אירועים כלליים? מדוע?

הזמנה לקריאה

ננחה את התלמידים לקרוא את פסוקים יא-כב בפעם הראשונה בקריאה דמומה, ולאחר מכן נקרא את הפסוקים יחד בקול בכיתה.

נזמין את התלמידים לסדר את אירועים אלה לפי סדר התרחשותם (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור):

לידת אי-כבוד, התפשטות הבשורה בעיר, מות עלי, כלתו של עלי שומעת את הבשורות הקשות, עלי שומע את הבשורות הקשות, המבשר רץ מן המערכה לשילה.

נתלה את הכרטיסיות על הלוח ונוודא שרצף העלילה מובן בכיתה (אפשר גם לחלק את הכרטיסיות לכל זוג או לחלופין להמיר את הכרטיסיות לדף עבודה).

נבקש מהתלמידים למנות כמה פעמים מופיעות בקטע מילים אלא:

ארון האלוהים, חפני, פנחס, איש.

צמד המילים 'ארון האלוהים' מופיע בקטע שבע פעמים, לעומת שמותיהם של חפני ופנחס, שמופיעים פעמיים-שלוש בלבד.

  • מה אפשר ללמוד מן ההשוואה הזאת על החשיבות שמעניק הכתוב לנפילתו בשבי של הארון לעומת החשיבות של מותם של בני עלי בעיני הכתוב?

המילה "איש" מופיעה גם היא שבע פעמים. נעודד את התלמידים לבחון את משמעות הנתונים המספריים.

נתכנס לעבודה אישית או זוגית:

  • כתבו במחברות מהן המילים המנחות בפרק ותארו איזו משמעות אפשר למצוא בכך.
  • דייקו מתוך הפסוקים: לאיזו מבין הבשורות הקשות עלי מגיב במשבר? מדוע לדעתכם?
  • האם לדעתכם יש קשר רעיוני בין המפלה והמוות במלחמה ללידה של תינוק חדש? הסבירו מהו.

עיון בפרשנות מסורתית

על המילים "הָרָה לָלַת" בפסוק יט כותב בעל המצודת ציון כך:
"רצה לומר ללדת, ובא בחסרון הדל"ת לפי שילדה ביללה"

נדון עם התלמידים:

  • מהי השאלה שהפרשן עונה עליה?
  • כיצד מבטאת הצורה של המילה את המצב הנפשי של האישה היולדת?

שאלות העמקה – לשיח או לכתיבה

  • אנחנו רואים שעלי מגיב בעוצמה רבה יותר לבשורת נפילתו של הארון בשבי, מלבשורה על מות בניו. כיצד אפשר להסביר זאת? האם יש כאן ביקורת על עלי או שזהו ביטוי לאחריות לאומית שיש לו כלפי המשכן והארון?
  • כיצד בוחר האיש המבשר לבשר לעלי את הבשורות הקשות? שימו לב להדרגה בדבריו – הבשורה האחרונה היא על לקיחת ארון האלוהים בשבי והיא גם זו שמפילה את עלי מכיסאו. האם דרך העברת הבשורות נכונה בעיניכם? מדוע?
  • איך מגיב עלי לבשורות הקשות ואיך מגיבה כלתו? כיצד מנסות הסובבות לחזק אותה, ומדוע הן אינן מצליחות?
  • מה מסמל הכבוד לכלתו של עלי? האם זהו כבוד חיצוני או פנימי? הסבירו.

נקרא שוב את פסוקים יט-כב ונדגיש עם התלמידים את הפער בין התפיסה הרווחת כי שמות ניתנים כדי להזכיר רגשות חיוביים, לבין השם הניתן בפסוקים.

מבט לחיים

  • איך אנחנו מגיבים לבשורות לאומיות קשות ולבשורות אישיות קשות?
  • מה יכול לעזור לנו להתמודד עם בשורה קשה?
  • מה יכול "להיוולד", לצאת לעולם, דווקא במצבים קשים כאלו?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: נפילתו בשבי של ארון האלוהים היא תבוסה גדולה לעם ישראל – אבל לאומי. החפץ הקדוש ביותר, ארון הברית, נפל בידי פלשתים. עוצמת הזעזוע ניכרת במותו של עלי לשמע הבשורה וכן בקריאת השם "אי כבוד" לבן שנולד. דרך סיפור מות עלי עסקנו בהתמודדות עם בשורות קשות וכיצד אנו מגיבים לבשורות כאלו.
מיומנות: איתרנו מילים מנחות בקטע וראינו כיצד הן משקפות מסרים בטקסט.
מתודות: נעזרנו בסרטונים או באימוג'ים, סידרנו את אירועי הפרק, שאלנו שאלות הבנה ושאלות העמקה.

אפשר עוד...

מה הגורם להיחלשות המרכז הרוחני?

סיפור נפילתה של משפחת עלי הוא גם סיפור הידרדרותו של המרכז הדתי של העם. חורבנו של המשכן בסוף הפרק איננו חורבן פיזי, אך הכוהן הגדול מת, וארון האלוהים נפקד.

  • מתי נעלמה הקדושה מן המשכן ומי אחראי להסתלקותה?
  • האם הכוהנים שבמקום לשרת את האל שירתו בעיקר את עצמם היו אחראים לסילוק השכינה?
  • האם הקדושה הסתלקה בגלל הכוהן הגדול שלא לחם די בשחיתות?
  • האם העם כקולקטיב, או עולי הרגל שהשלימו עם הידרדרותו המוסרית של בית האל, הם האשמים בכך?
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
סרטון 'שערי שמיים'
מה לדעתכם עובר בראש של החיילים שבאים לבשר את הבשורה הקשה? למה ציירו אותם ככה?...
סרטון 'שערי שמיים'

  • מה לדעתכם עובר בראש של החיילים שבאים לבשר את הבשורה הקשה?
  • למה ציירו אותם ככה?
  • מה הולך לקרות בהמשך הסרט? כיצד האם תגיב?
  • מהם העצות שאפשר לתת למבשרי בשורה קשה?
  • כיצד נכון לעשות זאת?
  • מה יכול להקל על מקבל הבשורה?

בית אביחי העלה את הסרטון, והוא פורסם ב-24 באפריל 2012.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
הבשורה ששברה את עלי
"וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיִּפֹּל… וַתִּשָּׁבֵר מַפרקתּוֹ וַיָּמֹת…" (שמואל א ד, יח) – עלי...
הבשורה ששברה את עלי
"וַיַּעַן הַמְבַשֵּׂר וַיֹּאמֶר: נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּפָה גְדוֹלָה הָיְתָה בָעָם וְגַם שְׁנֵי בָנֶיךָ מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים נִלְקָחָה."
(ד, יז)

פתיחה לספר מדרש שמואל. באדיבות הספריה הלאומית

"וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיִּפֹּל… וַתִּשָּׁבֵר מַפרקתּוֹ וַיָּמֹת…" (שמואל א ד, יח) – עלי הכוהן, כשנודע לו מה קרה בשדה הקרב.
אמר ר' יהושע בר ר' נחמיה: חמש ציפורניים או חמישה איסטילין לא היכוהו, אלא מפרקתו נשברה בגלל הארון.
להמשך המדרש

עלי מקבל את הבשורות הקשות משדה הקרב. הידיעות המנויות בפסוק נמשלו לציפורני ברזל או לחרוטי ברזל חדים, אך רק החמישית שבהן, נפילת הארון, הביאה למותו.

(עיבוד. לפי: מדרש שמואל יא, ב. ביאור לפי אביגדור שנאן – ספר האגדה)

  • מה הם הדיווחים שקיבל עלי מפי המבשר?
רץ המרתון של התנ"ך
"וַיָּרָץ אִישׁ בִּנְיָמִן מֵהַמַּעֲרָכָה", זה שאול. ר' לוי בר' סימון ורבנין ר' לוי אמר: שישים...
רץ המרתון של התנ"ך
"וַיָּרָץ אִישׁ בִּנְיָמִן מֵהַמַּעֲרָכָה וַיָּבֹא שִׁלֹה בַּיּוֹם הַהוּא וּמַדָּיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ."
(פסוק יב)

באדיבות מרתון התנ"ך

"וַיָּרָץ אִישׁ בִּנְיָמִן מֵהַמַּעֲרָכָה", זה שאול. ר' לוי בר' סימון ורבנין ר' לוי אמר: שישים מִיל הלך שאול באותו היום. במערכה היה, ושמע שנִשְׁבּוּ לוחות הברית שהיו בארון, והלך וחטפן מיד גָּלְיָת ובא.
להמשך המדרש

אחת הריצות הראשונות המוזכרות בהיסטוריה האנושית, נזכרת בתנ"ך בתחילתו של ספר שמואל. בסופה של המלחמה בין ישראל לבין פלשתים רץ "איש בנימין" משדה הקרב באבן העזר, הסמוכה לראש העין, אל עיר המשכן שילה.

(עיבוד. על פי: ילקוט שמעוני לשמואל ,קכ. ביאור לפי אביגדור שנאן – ספר האגדה)

  • המדרש מציע כי איש בנימין היה שאול, מי שעתיד להיות המלך הראשון. איזה תפקיד לקח על עצמו האיש לפי המדרש ולפי הפרק?
כי לא היתה כזאת אתמול שלשום
הפלשתים ניצחו את בני ישראל במערכה הראשונה באבן העזר. בני ישראל, לאחר התבוסה הקשה ולאחר...
כי לא היתה כזאת אתמול שלשום
"וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי אָמְרוּ בָּא אֱלֹהִים אֶל הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמְרוּ אוֹי לָנוּ כִּי לֹא הָיְתָה כָּזֹאת אֶתְמוֹל שִׁלְשֹׁם. אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר." (ד, ז-ח)

הפלשתים ניצחו את בני ישראל במערכה הראשונה באבן העזר. בני ישראל, לאחר התבוסה הקשה ולאחר מותם של 4,000 חיילים, מביאים את ארון הברית לשדה הקרב, כנראה מתוך האמונה שלארון יש כוחות-על והוא מסוגל לפגוע בפלשתים.

להמשך קריאה

אולם, זו אמונה שאינה מאפיינת את אמונת ישראל אלא את אמונת הפלשתים. הפלשתים ראו בפסלונים ובחפצים שונים דמויות המייצגות את האלים שלהם, והשתמשו בהם כמו קְמֵעוֹת שיש להם כוח להגן על מי שמחזיק בהם. לכן הם חוששים כאשר בני ישראל מביאים את ארון הברית לקרב, בניגוד ל"אתמול שלשום". הסיבה לחשש הגדול שלהם מהופעת ארון הברית היא שהפלשתים מפרשים את נוכחותו בשדה הקרב כנוכחות אלוהי ישראל עצמו בקרב. היום, בשפה העברית המודרנית, נהוג לומר: "כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם", וזאת כאשר רוצים לתאר אירוע שחוזר על עצמו באופן שגרתי. 

  • מה היו, לדעתכם, הציפיות של בני ישראל כאשר הם הביאו את ארון ה' לשדה הקרב, בניגוד למנהגם "אתמול שלשום"? האם נענו ציפיותיהם?
מהומת מוות
מהומת מוות. זהו ביטוי שיש בו ניגודים: מצד אחד – מהומה, בלגן, רעש גדול, ומצד...
מהומת מוות
"וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיֹּאמְרוּ שַׁלְּחוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב לִמְקוֹמוֹ וְלֹא יָמִית אֹתִי וְאֶת עַמִּי כִּי הָיְתָה מְהוּמַת מָוֶת בְּכָל הָעִיר כָּבְדָה מְאֹד יַד הָאֱלֹהִים שָׁם." (ה, יא)

הקרב שנערך בין רעמסס השלישי לגויי הים. באדיבות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה

מהומת מוות. זהו ביטוי שיש בו ניגודים: מצד אחד – מהומה, בלגן, רעש גדול, ומצד שני – מוות, השקט הנצחי.

להמשך קריאה

כך מתאר המחבר המקראי את מצבם של הפלשתים באשדוד, בעקרון ובגת לאחר הגעת ארון ה' לעירם. בכל מקום שאליו הגיע הארון הייתה התרחשות שלילית עבור הפלשתים. באשדוד – פסל האל דגון נפל פעמיים, והפלשתים פירשו זאת כמתקפה של אלוהי ישראל על האל שלהם. כמו כן, אנשי אשדוד, בנוסף לאנשי גת ועקרון, סבלו ממגפת טחורים עם הגעת הארון לעירם, מגפה שגבתה נפשות רבות. כזכור לנו מפרק ד, הפלשתים ידעו על המכות שנחתו על המצרים כאשר היו אויבי ישראל, והינה קיבלו בעצמם הוכחות לכוחו הרב של ה'. הפלשתים הניחו שארון הברית מביא עימו מזל רע עבורם, ורצו לסלקו מקרבם מתוך פחד האלוהים, פחד מוות.

התבוננו בציור קיר המתאר את הקרב שנערך בין רעמסס השלישי לגויי הים (באלף הראשון לפנה"ס)

  • איזה קשר אתם מוצאים בין הצירוף "מהומת מוות" לבין תיאור הקרב בין רעמסס השלישי לגויי הים (בתמונה)?
קמעות בישראל ובתרבות הפלשתית
בני ישראל מבקשים שארון הברית יישלח למערכה כדי להגן עליהם. כך הם נותנים לו משמעות...
קמעות בישראל ובתרבות הפלשתית
"וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן בְּרִית ה' אֶל הַמַּחֲנֶה וַיָּרִעוּ כָל יִשְׂרָאֵל תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתֵּהֹם הָאָרֶץ. וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים אֶת קוֹל הַתְּרוּעָה וַיֹּאמְרוּ מֶה קוֹל הַתְּרוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּמַחֲנֵה הָעִבְרִים וַיֵּדְעוּ כִּי אֲרוֹן ה' בָּא אֶל הַמַּחֲנֶה." (ד, ה-ו)

צלמית אישה, אשדוד, המאה ה-12 לפנה"ס, תקופת הברזל 1, חרס, גובה: 17 ס"מ, אוסף רשות העתיקות. © צילום: מוזיאון ישראל י-ם, באדיבות רשות העתיקות

בני ישראל מבקשים שארון הברית יישלח למערכה כדי להגן עליהם. כך הם נותנים לו משמעות של קָמֵעַ, דבר שקרוב יותר לאמונת הפלשתים. ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על הערך שנתנו הפלשתים לחפצים שונים כבעלי יכולות מאגיות.

להמשך קריאה

פסלון האישה היושבת, שנמצא בחפירות בשכבה הפלשתית באשדוד, הוא כנראה צַלְמִית של אֵלָה מקומית. לצלמית ראש ציפור, שאופייני לחפצי פולחן פלשתיים, והיא מעוטרת בדגמים גאומטריים בשני צבעים האופיניים לאומנות הפלשתית.

  • היכנסו לקישור המאגד ממצאים ארכאולוגיים של התרבות הפלשתית – בחרו כלי אחד ותארו כיצד הוא נראה ואיזה עיטור מופיע עליו.
מות עלי
יוליוס שנור פון קרולספלד היה אומן גרמני שהשתייך לקבוצת "הציירים הנָצַרְתִיִּים" (מהמילה נצרת – העיר...
מות עלי
"וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיִּפֹּל מֵעַל הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית בְּעַד יַד הַשַּׁעַר וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת כִּי זָקֵן הָאִישׁ וְכָבֵד, וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה."
(ד, יח)

יוליוס שנור פון קרולספלד, מות עלי, 1860. הדפס מחיתוך עץ.

יוליוס שנור פון קרולספלד היה אומן גרמני שהשתייך לקבוצת "הציירים הנָצַרְתִיִּים" (מהמילה נצרת – העיר שבה גדל ישו הנוצרי). קבוצת אומנים זו ביקשה להחיות את הכֵּנוּת ואת הרוחניות שבאומנות הנוצרית.

בהדפס מתואר הרגע שבו עלי נופל לאחור ומת, לאחר שהוא שומע מהמבשר כי ארון הברית נלקח.

  • בפרק מתוארים קול הצעקה וקול ההמון ששמע עלי, והשמועה שהתפשטה בעיר. כיצד תיאר זאת האומן בתחריט?
  • האם בין הדמויות המופיעות בתחריט תוכלו למצוא עוד אירוע המתואר בפסוקים?
כתובת קדומה מעִזְבְּת צַרְטַה
ביער ראש העין, בין ראש העין לכפר קאסם ולא הרחק מן העיר הקדומה אפק, התגלו...
כתובת קדומה מעִזְבְּת צַרְטַה
"וַיְהִי דְבַר שְׁמוּאֵל לְכָל יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה
וַיַּחֲנוּ עַל-הָאֶבֶן הָעֵזֶר וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בַאֲפֵק." (ד, א)

ביער ראש העין, בין ראש העין לכפר קאסם ולא הרחק מן העיר הקדומה אפק, התגלו חורבות יישוב קדום קטן ואתר ארכאולוגי המוכר בתור עִזְבְּת צַרְטַה.

להמשך קריאה

המחקר הסביבתי באפק הראה כי בתקופה הישראלית היו מעט יישובים באזור ההררי, אחדים מהם התקיימו רק בתקופת ההתנחלות והשופטים. אחד היישובים הללו, השוכן קרוב ביותר לאפק על הדרך העולה מאפק לשילה, הוא עִזְבְּת צַרְטַה. הנטישה הכללית של היישוב באמצע המאה ה-11 לפני הספירה הייתה בוודאי תוצאת קרב אבן העזר שהתחולל במקום. בחפירות ארכאולוגיות שערכו באתר פרופ' משה כוכבי ופרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב, נמצאו שרידים מן המאה ה-10 לפנה"ס ומתקופות קדומות יותר, וזוהו ביישוב שלוש תקופות התיישבות מימי ההתיישבות הישראלית. בין השרידים מצאו הארכאולוגים כתובת המכונה "כתובת אבן העזר". מדובר באוֹסְטְרָקוֹן (מִכְתָּב על חֶרֶס) שעליו שלוש שורות ו-80 אותיות. האותיות זוהו כאותיות האלף-בית בכתב עברי קדום, בשלב מוקדם של התפתחות כתב זה מכְּתב כנעני קדום. לכתובת זו חשיבות רבה בחקר הכתב העברי העתיק. קרדיט: עזבת צרטה / דברי הימים – פודקאסט על המזרח הקדום, 2017

  • כיצד ממצא הכתב הקדום תומך בסיפור המקראי על היישוב הישראלי באותה התקופה?
שִׁילֹה - החורבן שלא מתואר
  באתר החפירות בשִׁלֹה נמצאו שרידים מעניינים מתקופות שונות, החל בתקופה שקדמה לימי שמואל וכלה...
שִׁילֹה - החורבן שלא מתואר
"וַיָּרָץ אִישׁ בִּנְיָמִן מֵהַמַּעֲרָכָה וַיָּבֹא שִׁלֹה בַּיּוֹם הַהוּא וּמַדָּיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ." (ד, יב)

שילה העתיקה - כאן ככל הנראה עמד משכן שילה. מתוך ויקישיתוף

שרידים בתל שילה. RonAlmog, File:Flickr – from flickr.com, CC BY-SA 2.0

 

באתר החפירות בשִׁלֹה נמצאו שרידים מעניינים מתקופות שונות, החל בתקופה שקדמה לימי שמואל וכלה בימי הביניים.

להמשך קריאה

בין השאר נמצאו במקום חלקי כלים ששימשו כנראה לפולחן. באחת משכבות האתר זיהה הארכאולוג ישראל פינקלשטיין מבנה שניכר כי חרב בשרפה גדולה. על סמך הממצאים של כלי הפולחן ועל סמך הסיפור המקראי על המערכה באבן העזר, מות בניו של עלי ושמואל, הסיק פינקלשטיין ששרידים אלה הם תוצאה של הרס שִׁלֹה בידי הפלשתים בסוף ימי הנהגתו של עלי. משערים כי חורבן שִׁלֹה אירע לאחר נפילת ארון הברית בשבי, ואז היא חדלה להיות מרכז דתי. חורבן שִׁלֹה מוזכר במקורות תנ"כיים מאוחרים יותר: בנבואת ירמיהו – "כִּי לְכוּ נָא אֶל מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה וּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל" (ירמיה ז, יב).

  • מה קרה בשִׁילֹה לאחר מות עלי?
  • מדוע לדעתכם מאורע מרכזי כל כך כחורבן שִׁילֹה לא הוזכר בסיפור המקראי?
אפק
  בצד אחד – מחנה ישראל באבן העזר. בצד השני – מחנה הפלשתים באפק.  תל...
אפק
"וַיְהִי דְבַר שְׁמוּאֵל לְכָל יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה וַיַּחֲנוּ עַל הָאֶבֶן הָעֵזֶר וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בַאֲפֵק." (ד, א)

אנטיפטריס תצלום אוויר. Dvirraz, Neukoln, Antipatris aerial view Feb 2014 – Wikimedia commons, CC BY 3.0

מפת גן לאומי ירקון. Ori~, Map data © OpenStreetMap contributors, CC-BY-SA

 

בצד אחד – מחנה ישראל באבן העזר. בצד השני – מחנה הפלשתים באפק. 

להמשך קריאה

תל אפק (תל ראש העין) שוכן על מקורות הירקון. בתל זה שכנה העיר אפק, הידועה מן המקרא, מתעודות אשוריות ואף מתעודות מצריות כבר מראשית האלף השני לפני הספירה. הירקון היה גבולה הצפוני של ארץ פְּלֶשֶׁת, ואפק, שעל מעיינות הירקון, הייתה מעוזם של הפלשתים. מכאן אספו מדי פעם את צבאותיהם ויצאו למלחמה נגד בני ישראל שבאזור ההר. בחפירות באתר, נמצאה קרמיקה פלשתית אופיינית וכמו כן, צלמיות פלשתיות המוכרות בשם "צלמיות אשדודה". הן זוהו לראשונה בעיר הפלשתית אשדוד ומכאן שמן. על חשיבותה של אפק כמקום שחוֹלֵשׁ על המעבר שבין צפון הארץ לדרומה, מעיד גם סיפורו של אֵסַרְחַדּוֹן מלך אשור, המזכיר אותה בעת מסעו למצרים (שנת 671 לפני הספירה).

  • נסו למקם את המַעֲרָכָה במפה של "גן לאומי ירקון" מתקופתנו. היכן, לפי הטוֹפּוֹגְרַפְיָה של המקום, התחולל הקרב?
מסעות ארון הברית
    ארון הברית בקצרה: בנייה – ארון הברית נבנה במדבר בידי בצלאל, על פי...
מסעות ארון הברית
"וַיִּשְׁלַח הָעָם שִׁלֹה וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן בְּרִית-ה' צְבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים." (ד, ד)

שיחזור אפשרי של מראה ארון הברית. James Steidl/shutterstock.com

מפת קרב אבן העזר. קרטוגרפיה: סופר מיפוי. מפה מתוך הספר: תנ"ך לחטיבת הביניים : משבטים לממלכה - כיתה ח, הוצאת יד יצחק בן-צבי ומטח, 2011.

    ארון הברית בקצרה:

  • בנייה – ארון הברית נבנה במדבר בידי בצלאל, על פי הוראות שניתנו למשה.
  • נדודים – הארון ליווה את עם ישראל בדרכו במדבר וגם בכניסה לארץ כנען.
  • כמעט קבוע- לאחר הכניסה לארץ שוכַּן ארון הברית בשילה, המרכז הפולחני של התקופה.
להמשך קריאה

נסיון להכריע בקרב – בני ישראל צירפו את הארון לקרב בתקווה שהוא יעזור להם לנצח במערכה. שבי – נשבה בקרב אֶבֶן הָעֶזֶר (הקרב בין בני ישראל לפלשתים המתואר בפרק ד). אשדוד, גת ועקרון – שמות ערי הפלשתים שבהן שהה ארון הברית. מגפות – בכל מקום שבו שהה הארון הוא גרם למגֵפות קשות. שבעה חודשים – פרק הזמן שלקח לפלשתים להחזיר את הארון בצירוף מתנות. בית שמש – גם עם השבתו של הארון אל עם ישראל אין ברכה; אנשי בית שמש מתו במגֵפה קשה. קריית יערים – הארון שהה שם 20 שנה.

  • האם להבאת ארון הברית לשדה הקרב תפקיד מורלי או מאגי?
דָגוֹן או דָגָן - אֵל הדגים או אֵל הדגנים?
האזור בו חיו הפלשתים בארץ כנען נקרא במקרא "ארץ פלשתים", והוא השתרע מעזה בדרום ועד...
דָגוֹן או דָגָן - אֵל הדגים או אֵל הדגנים?
"ויִּקְחוּ פְלִשְׁתִּים אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיָּבִאוּ אֹתוֹ בֵּית דָּגוֹן וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ אֵצֶל דָּגוֹן. וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדּוֹדִים מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן ה' וַיִּקְחוּ אֶת דָּגוֹן וַיָּשִׁבוּ אֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ." (ה, ב-ג)

מתוך ויקישיתוף

ארון הברית במקדש דגון. מתוך ויקישיתוף

האזור בו חיו הפלשתים בארץ כנען נקרא במקרא "ארץ פלשתים", והוא השתרע מעזה בדרום ועד עקרון (דרומית לרחובות בימינו) בצפון.

להמשך קריאה

באזור זה שלטו חמשת סרני פלשתים, שכרתו ברית בין חמש הערים המרכזיות: עזה, גת, עקרון, אשדוד ואשקלון, ומדי פעם עברה הבכורה מעיר אחת לאחרת. במרכז ברית הערים עמד מקדש האל דגון בעזה. מקדש אחר לאל זה היה בעיר אשדוד, וככל הנראה היו מקדשים לדגון בכל מרכזי האוכלוסייה הפלשתית בדרום הארץ.
הדעה המקובלת במחקר היא שדגון היה האל האחראי לדגן ולתבואה, ומכאן שמו. החוקרים מציינים שדגון, אל התבואה והמחסנים, מוזכר גם במיתוסים של עמים שונים במזרח השמי הקדום. סברה אחרת, מקובלת פחות, היא שהשם קשור דווקא לדגים, ונוהַג העם הפלשתי לשכון בערים הסמוכות לחוף מחזק השערה זאת.
מתיאורים שונים בספרי המקרא ניתן ללמוד שבני ישראל שילבו לעיתים פולחנים דתיים של עמים אחרים שהקיפו אותם, לצד הפולחן לה'. לתופעה זו קוראים סִינְקְרֶטִיזְם, שילוב אֱמוּנוֹת, והיא אסורה על פי המקרא. אף שבני ישראל אימצו חלק מהפולחן של אלים כנעניים שונים, האל דגון נשאר מחוץ לתחום. הסיבה לכך היא שהפלשתים היו אויבים מושבעים של בני ישראל בתקופת השופטים, ועד לתקופתו של שמואל, אשר "ירש" אותם כאויבי ישראל.

  • דבר מוזר קרה לאל דגון במקדש על שמו בעיר אשדוד, עם הגעת ארון הברית לשם. לאיזו מסקנה הגיעו אנשי אשדוד עקב כך?
הסודות של ארון הברית
ג'קי לוי יוצא למסע קצר בעקבות ארון הברית, נדודיו והסיפורים שליו אותו.
הסודות של ארון הברית
"וַיִּקְרְאוּ פְלִשְׁתִּים לַכֹּהֲנִים וְלַקֹּסְמִים לֵאמֹר מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲרוֹן ה' הוֹדִעֻנוּ בַּמֶּה נְשַׁלְּחֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ." (ו, ב)

ג'קי לוי יוצא למסע קצר בעקבות ארון הברית, נדודיו והסיפורים שליו אותו.

  • לפי הסרטון – מתי ארון הברית מעניק ברכה ומתי קללה?
ארון האלוהים בשדה הקרב
צפו בסרטון המתמצת את האירועים המרכזיים בדרכו של ארון הברית. מה מאפיין את התקופה שבה...
ארון האלוהים בשדה הקרב
"וַיְהִי דְבַר שְׁמוּאֵל לְכָל יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה וַיַּחֲנוּ עַל הָאֶבֶן הָעֵזֶר וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בַאֲפֵק." (ד, א)

  • צפו בסרטון המתמצת את האירועים המרכזיים בדרכו של ארון הברית. מה מאפיין את התקופה שבה שהה הארון אצל הפלשתים?

קרדיט: חדשות התנ"ך: נביא נולד/חינוכית ראשונים בעולם, 2016