סגור תצוגת כיתה
הפרק

מיכה עושה פסל ומקים מקדש

פרק יז, א-ו

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נשחק בכיתה משחק קצר ומוכר, למשל 'תפסוני'. נסביר את החוקים: כל התלמידים עומדים בשתי שורות מקבילות ומושיטים את כף ידם קדימה, תלמיד מאחת הקבוצות ניגש לקבוצה השנייה, נותן כיפים לשלושה ילדים לפי ההברות של המילה: "תִפ" (נותן כיף לילד אחד); "סו" (נותן כיף לילד שני); "ני" (נותן כיף לילד שלישי), ובורח אל עבר קבוצתו. הילד שקיבל כיף אחרון צריך לתפוס את מי שנתן את הכיף. אם הוא מצליח לפי שנותן הכיפים חזר לקבוצה, נותן הכיפים הופך לשבוי שלו, ואם לא הצליח לתפוס את נותן הכיפים, מקבל הכיף האחרון הופך לשבוי של נותן הכיפים.

למי שמעדיף גרסה רגועה יותר, אפשר לשחק 'הרצל אמר': תלמיד אחד נבחר אומר כל פעם "הרצל אמר" לעשות פעולה כלשהי (למשל: הרצל אמר להרים ידיים), וכל שאר התלמידים צריכים לעשות את מה שהוא אומר. אם הוא לא אומר לפני הפעולה את המילים "הרצל אמר", אסור להם לעשות את הפעולה שביקש. מי שבכל זאת עושה את הפעולה במצב הזה יוצא מן המשחק.

לפני השיעור נבקש מתלמיד אחד או שניים לשחק שלא על פי החוקים ולהסביר לשאר התלמידים שכעת משחקים לפי החוקים שלו (למשל: לתת כיף שלוש פעמים ברצף לאותו ילד, לברוח לאזור אחר ולא לעבר הקבוצה שלו, או רק להגיד "תפסוני" בלי כיפים ולהתחיל לרוץ; או בהרצל אמר שאחד מהתלמידים שבקהל יתחיל לומר בעצמו את הפעולות במקום הילד שנבחר, או שהתלמיד יעשה את הפעולה גם כאשר לא אומרים "הרצל אמר")

לאחר ההתנסות נשאל את התלמידים:

  • האם נעים לשחק כך?
  • על מה התעצבנו?
  • מה יכול היה לעזור למשחק להתנהל בנחת?

נראה כי כדי ליהנות מהמשחק יש צורך במערכת חוקים אחידה, ולא שכל אחד ימציא את הכללים שלו.

נכתוב על הלוח את פסוק ו: "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה".

נסביר שהסיפור שנקרא היום מדגים מה קורה כשאנשים ממציאים לעצמם חוקים ואין מערכת חוקים אחידה – אין מלך בישראל.

מבט ראשון

נקרא באוזני התלמידים את כל פרק יז ולאחר מכן נתמקד בפסוקים א-ו. לפני הקריאה נכתוב על הלוח פירושי מילים שיסייעו בהבנת הקטע ואלו הם:

  • "אָלִית" – קיללת (קללה – אָלָה – מְאֵרָה).
  • "וַיָּשֶׁב" – השיב, החזיר.
  • "צּוֹרֵף" – המתמחה בעבודה בזהב וכסף, יוצר תכשיטים ממתכות יקרות.
  • "אֵפוֹד" – חפץ פולחן, קשור לשאלת רצון האל.
  • "תְרָפִים" – פסלי אלילים אשר שימשו להגדת עתידות.

נבקש מהתלמידים לעקוב אחרי הקריאה ולכתוב במחברת מי הדמויות המופיעות בפסוקים.

מבט שני

נבקש מהתלמידים לקרוא שוב קריאה דמומה את הפסוקים ולאתר את מרכיבי הסיפור:

  • המקום: הר אפרים (נתבונן במפה ונבין היכן התרחש הסיפור).
  • הדמויות: (מיכיהו ואימו, אפשר לעמוד על משמעות השם מיכיהו – מי כמו ה')
  • הזמן: (לא מצוין במפורש)
  • העלילה: (מיכיהו גונב מאימו 1,100 כסף – משמעות המילה כסף היא החומר כסף ולא אמצעי התשלום כמקובל היום, האם מקללת את הגנב, מיכיהו מתוודה שהוא הגנב ומחזיר את הכסף לאם, האם מחליטה להקדיש חלק מהכסף לה' ונותנת את הכסף לצורף לעשיית פסל ומסכה, האם מציבה את הפסל והמסכה בבית האלוהים שהיה למיכה)

נחזור ונקרא את פסוק ה:
"וְהָאִישׁ מִיכָה, לוֹ בֵּית אֱלֹהִים, וַיַּעַשׂ אֵפוֹד וּתְרָפִים וַיְמַלֵּא אֶת יַד אַחַד מִבָּנָיו וַיְהִי לוֹ לְכֹהֵן".
נשאל את התלמידים:

  • מה מיכה עושה?

נסמן את הפעלים בפסוק זה: "וַיַּעַשׂ", "וַיְמַלֵּא" (מיכה עושה אפוד ותרפים וממנה את אחד מבניו לכוהן כלומר לעסוק בפולחן)

  • מה היה למיכה בביתו? (בית אלוהים)
  • מי היא הדמות הראשית, הגיבור, בסיפור ומי היא הדמות המשנית?
  • על פי מה אתם קובעים זאת?

נבקש מהתלמידים לכתוב:

  • הדמות הראשית בסיפור היא______ כי _________
  • הדמות המשנית בסיפור היא______ כי _________

נציין שדמות ראשית היא הדמות המובלטת בסיפור, היא מתוארת באמצעים שונים והסיפור מוסר מידע לגבי מעשיה, פעולותיה, עולמה הפנימי וגורלה.
הדמות המשנית בולטת פחות בסיפור, תפקידה בסיפור הוא לסייע לאפיין את הדמות הראשית, להבין את הרקע התרבותי והחברתי בסיפור ולעיתים היא מניעה את הסיפור קדימה.
נדון עם התלמידים בשאלה:

  • מה מוזר בסיפור? מה גורם לנו חוסר נחת? (אפשר שיעלו כמה נושאים, למשל: תיאור של סיפור על אדם פרטי ולא על שבט שלם או קבוצת שבטים כמו בשאר ספר שופטים; יחסים של גנבה, הסתרה ושקר בתוך המשפחה; ניסיונות לכפר על פשע באמצעות חטאים נוספים; השילוב בין עבודת אלוהים לעבודה זרה)

נשוב לפסוק ו הכתוב על הלוח: "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה".
נשוחח עם התלמידים על שני חלקי הפסוק: בכל אחד מהחלקים מצוינת עובדה – בימי השופטים לא היה מלך בישראל, וכל אדם עשה ככל העולה על רוחו.
נשאל את התלמידים איזו מילת קישור אפשר לשבץ בין שני חלקי הפסוק כך שיובן בצורה טובה יותר. ננסה כמה אפשרויות:

  • "בימים ההם אין מלך בישראל כי איש הישר בעיני יעשה".
  • "בימים ההם אין מלך בישראל ולכן איש הישר בעיני יעשה".
  • "בימים ההם אין מלך בישראל כדי שאיש הישר בעיני יעשה".
  • "בימים ההם אין מלך בישראל למרות שאיש הישר בעיני יעשה".

נראה כיצד מילת קישור אחת במשפט יכולה לשנות את כל משמעותו. נמצא את האפשרות הלוגית והתוכנית הנכונה (אפשרות ב).
נחדד את האבחנה בין שני מצבים התנהגותיים:

  • התנהגות על פי החוק
  • התנהגות על פי קודים אישיים – "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו" – שאינם כפופים לחוק ולנורמות של מוסר.

נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם מופיע הפסוק הזה בתוך הסיפור על מיכה?
  • כיצד הוא קשור אליו? (הסיפור מדגים מה קורה כשאין מערכת חוקים אחידה וכל אחד עובד את אלוהים איך שהוא רוצה – עם עבודה זרה שאלוהים עצמו ציווה לא לעבוד אותה; גונב כסף ממי שהוא רוצה וכו')

נסביר כי בשיעורים הקרובים נלמד את המשך הסיפור ונראה שהתופעה אינה קשורה לבית מיכה לבדו, אלא כך נוהגים רבים בתקופה המתוארת שבה "אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל".

מבט שלישי

נציג את השאלה:

  • אילו עבירות עברו מיכיהו ואימו?

כדי לבדוק זאת נקרין לתלמידים את עשרת הדיברות – שמות פרק כ. ונבקש מהם לעבוד בזוגות על דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נבדוק את התשובות יחד במליאה.

מבט לחיים

נשוב לפסוק שקראנו בתחילת השיעור: "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" ונשאל את התלמידים:

  • איך הפסוק הזה בא לידי ביטוי בפסוקים שקראנו? (מיכה עובד את אלוהים בדרך שהוא רואה לנכון ולא לפי החוקים הקבועים; הוא גונב מאימו ובעיניו זה נראה בסדר כי הוא החזיר לה את הכסף וכו')

אם יש ברשות המורה הספר "סעודה אצל המלכה" של רותו מודן אפשר לקרוא אותו לתלמידים (לא לוותר על האיורים הנפלאים!). הספר מתאר מצב של אנרכיה בארמון בקינגהם באנגליה והוא יכול לפתוח דיון במצב שבו אין חוקים וכל אחד יכול לעשות מה שירצה.
אם הספר אינו ברשות המורה, אפשר לחלק לכל קבוצת תלמידים פתק ובו מתוארת סיטואציה שאותה יצטרכו להציג לפני הכיתה. ההצגה תיקרא "איך מתנהגים בעולם בלי חוקים?".
וזו היא רשימת הסיטואציות:

  • יושבים ללמוד למבחן בספרייה
  • חוגגים בר מצווה
  • יוצאים לסרט
  • אוכלים במסעדה
  • משחקים מונופול עם האחים וההורים

נערוך דיון:

  • האם חוק חייב תמיד להיות כתוב?
  • האם יכול להיות שלכל קבוצת אנשים יהיה חוק שונה?
  • האם אדם יכול להחליט שהוא מקיים רק חוקים שמתאימים לו?
  • האם יכול להתקיים עולם בלי חוקים כלל?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את סיפור מיכה שגנב כסף מאימו ובסופו של דבר הקדיש אותו לעבודת אלוהים בפסלים. שוחחנו על המציאות של "אין מלך בישראל" ועל תוצאותיה.
מיומנויות: קישור בין חלקים שונים במקרא (עשרת הדיברות ופרקנו)
מתודות: משחק להמחשת הצורך בחוקים, הצגות קבוצתיות להמחשת הרעיון של אנרכיה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מפת השבטים
Janz, CC BY-SA 3.0 היכן נמצאת נחלת שבט אפרים?
מפת השבטים
"וַיְהִי אִישׁ מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ" (פסוק א)
  • היכן נמצאת נחלת שבט אפרים?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
נקודת הזכות של מיכה
רבי נתן אומר: המרחק ממגרב – מקום מושבו של מיכה, לשילה – מקום המשכן, הוא...
נקודת הזכות של מיכה
"וְהָאִישׁ מִיכָה לוֹ בֵּית אֱלֹהִים וַיַּעַשׂ אֵפוֹד וּתְרָפִים וַיְמַלֵּא אֶת יַד אַחַד מִבָּנָיו וַיְהִי לוֹ לְכֹהֵן."
(יז, ה)

עשן. shutterstock.com

רבי נתן אומר: המרחק ממגרב – מקום מושבו של מיכה, לשילה – מקום המשכן, הוא שלושה מילין (בערך שלושה ק"מ), והיה העשן מן המזבח בשילה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה.
בקשו מלאכי הַשָׁרֵת לדוחפו.
אמר להן הקדוש ברוך הוא: הניחו לו, שֶׁפִּתוֹ מצויה לעוברי דרכים.

על פי: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קג עמ' ב

  • לפי התלמוד, מדוע מיכה לא נענש למרות שהיה עובד עבודה זרה?
הנכד של משה
על פי פרק יח פסוק ל, היה הכוהן יהונתן "בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה (משה)". הנו"ן...
הנכד של משה
"וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי דָן אֶת הַפָּסֶל וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ."
(יח, ל)

משה. צילום: shutterstock.com

על פי פרק יח פסוק ל, היה הכוהן יהונתן "בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה (משה)". הנו"ן נראית כתוספת, וידוע שגרשום היה בנו של משה.
על פי המדרש, נכדו של משה התגלגל לעבודה זרה (עבודת אלילים) בגלל מצבו הכלכלי הירוד. יהונתן החזיק בחינוך שקיבל מסבו משה – שבמצב כזה עדיף לעבוד עבודה זרה ולא להיות תלוי באחרים.

לקריאת המדרש

וכך אומר התלמוד:

אמרו לו, ליהונתן: האם לא ממשפחתו של משה אתה?
ואיך ייתכן שתיעשה כהן לעבודה זרה?!
אמר להן: כך מקובלני מבית אבי: לעולם ישכיר אדם עצמו לעבודה זרה ואל יצטרך לבריות.

על פי: תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קי עמוד א

  • מדוע נכדו של משה נאלץ לשמש כוהן במקדש שבו עובדים עבודה זרה?
  • מה ניתן ללמוד מן העובדה שיהונתן הכוהן היה נכדו של משה ושימש כוהן במקדש שהיה מיועד לעבודה זרה?
ארץ רחבת ידיים
המרגלים שנשלחו לעיר לַיִשׁ כדי לבדוק אם אפשר לכבוש אותה בקלות, מתרשמים מן המקום. אחד...
ארץ רחבת ידיים
"כְּבֹאֲכֶם תָּבֹאוּ אֶל עַם בֹּטֵחַ וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם כִּי נְתָנָהּ אֱלֹהִים בְּיֶדְכֶם מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין שָׁם מַחְסוֹר כָּל דָּבָר אֲשֶׁר בָּאָרֶץ."
(יח, י)

"ארץ רחבת ידיים" מבט מהרי הגליל לעמק החולה: shutterstock.com

המרגלים שנשלחו לעיר לַיִשׁ כדי לבדוק אם אפשר לכבוש אותה בקלות, מתרשמים מן המקום. אחד הרשמים החיוביים הוא שמדובר ב"ארץ רחבת ידיים", כלומר – ארץ גדולה בשטחה.

  • הצירוף "ארץ רחבת ידיים" מביע רעיון של שפע וגודל.
  • אילו תארים חיוביים נוספים ניתנים בסיפור לעיר לַיִשׁ?
אנשים מָרֵי נפש
במקרא, אנשים מרי נפש הם אנשים שמצבם קשה כל כך עד שאין להם מה להפסיד,...
אנשים מָרֵי נפש
"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי דָן אַל תַּשְׁמַע קוֹלְךָ עִמָּנוּ פֶּן יִפְגְּעוּ בָכֶם אֲנָשִׁים מָרֵי נֶפֶשׁ וְאָסַפְתָּה נַפְשְׁךָ וְנֶפֶשׁ בֵּיתֶךָ."
(יח, כה)

צילום: shutterstock.com

במקרא, אנשים מרי נפש הם אנשים שמצבם קשה כל כך עד שאין להם מה להפסיד, ולכן הם מסוגלים לפרוע חוק מבלי לחשוש מהעונש הצפוי.
היום מקובל להשתמש בביטוי "אדם מר נפש" כדי לתאר אדם הנוטה מטבעו לדיכאון ולרוגז.

  • כתבו במילים שלכם את האיום של בני דן על מיכה.
בימים ההם אין מלך בישראל
השיר "בימים ההם אין מלך בישראל" נכתב כמחאה על המציאות החברתית הקשה בישראל, והוא חלק...
בימים ההם אין מלך בישראל
"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה."
(יז, ו)

השיר "בימים ההם אין מלך בישראל" נכתב כמחאה על המציאות החברתית הקשה בישראל, והוא חלק מפרויקט משותף של כמה אומנים, בהם אורי גוטליב, אמיר פייס, דני שטג ודניאלה וירצר.

למילות השיר

אין מלך
מילים ולחן: עידן זילברשטין

"וּבַיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל:
אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה.

גִּשְׁמֵּי קַיִץ, הַקּוֹסֶמֶת הַזְּקֵנָה בָּרְחוֹב הַשּׁוֹמֵם
רְעֵבָה וּבְלִי בַּיִת מַחְלִיטָה שֶׁהִיא מוּכָנָה
לִהְיוֹת כְּנָפַיִם לַשְּׁתִיקָה שֶׁל הָרֹב הַדּוֹמֵם
הַקּוֹסֶמֶת הַזְּקֵנָה הוֹפֶכֶת אֶת עַצְמָהּ לְיוֹנָה לְבָנָה

מִמְּחִילוֹת הָאֲדִישׁוּת וְהַפַּחַד, שָׁם הוּא מְדַמֵּם
הָרֹב הַדּוֹמֵם יוֹצֵא אֶל אֲוִירָה מְשֻׁנָּה
הַגְּשָׁמִים שֶׁל הַקַּיִץ מְבִיאִים אוֹתוֹ לְהִתְרוֹמֵם
הִזְדַּמְּנוּת אַחֲרוֹנָה לָלֶכֶת אַחֲרֵי קְרִיאַת הַיּוֹנָה

וּבַיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל:
אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.
וּבַיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל.

הַיּוֹנָה פּוֹצַחַת בִּנְאוּם מְסַחְרֵר:
מִי שֶׁמְּגָרֵשׁ, מִי שֶׁבּוֹחֵר לֹא לְדַבֵּר
מִי שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ לַמְּצוּקָה שֶׁל הָאַחֵר
סוֹפוֹ שֶׁיִּתְאַכְזֵר לַמִּשְׁפָּחָה
אֲנַחְנוּ בָּחַרְנוּ, לֹא כְּדֵי לְשָׁרֵת אוֹתְךָ
תִּקְרָא לִי מְחָאָה אוֹ מַהְפֵּכָה
הַמַּמְלָכָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁלָּנוּ הַמַּמְלָכָה

אַחֲרֵי יָמִים שֶׁל הַמְתָּנָה
הָרֹב וְהַזְּקֵנָה
אֶל הָאַרְמוֹן חוֹמְקִים בְּסֵתֶר
אָז מִתְגַּלֶּה הַסּוֹד:
אֵין מֶלֶךְ, מִתַּחַת לַכֶּתֶר

וּבַיָּמִים הָהֵם…

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם. (אקו"ם תהיה מילה מקשרת לאתר אקו"ם.

  • לפי השיר, מה קורה במציאות שבה יש אווירה ש"אין מלך בישראל"?

קרדיט: אין מלך – אמנים למען צדק חברתי/פזית נוני, 2012

מיכה מול בני דן
בתמונה מתוארת סְצֶנָה מתוך סיפור "פסל מיכה".
מיכה מול בני דן
"וַיֹּאמֶר אֶת אֱלֹהַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְקַחְתֶּם וְאֶת הַכֹּהֵן וַתֵּלְכוּ וּמַה לִּי עוֹד, וּמַה זֶּה תֹּאמְרוּ אֵלַי מַה לָּךְ."
(יח, כד)

ג'ון כריסטוף ווייגל, מיכה ובני דן, 1695, מתוך ויקישיתוף

בתמונה מתוארת סְצֶנָה מתוך סיפור "פסל מיכה".

  • אילו דמויות מן הסיפור אתם מזהים בתמונה, ומה יחסי הכוחות ביניהן?
לַיִשׁ / תל דן
  העיר דן, נקראה "לַיִשׁ" לפני שנכבשה בידי שבט דן. היא נזכרת כבר בכתבים מצריים...
לַיִשׁ / תל דן
"וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה וַיִּרְאוּ אֶת הָעָם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ יוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח כְּמִשְׁפַּט צִדֹנִים שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ וְאֵין מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ יוֹרֵשׁ עֶצֶר וּרְחוֹקִים הֵמָּה מִצִּידֹנִים וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם אָדָם."
(יח, ז)

שיחזור המזבח באזור המקודש בעיר דן, המאה ה 10 לפני הספירה. צילום: תמר מרום,מתוך אתר פיקיוויקי

 

העיר דן, נקראה "לַיִשׁ" לפני שנכבשה בידי שבט דן. היא נזכרת כבר בכתבים מצריים קדומים ביותר. החפירות הארכיאולוגיות במקום חשפו עיר שהייתה גדולה ועשירה בתקופה הכנענית, מתאימה לרושם שיצרה אצל המרגלים שנשלחו אליה.

להמשך קריאה

במקום נמצאו גם ממצאים של התיישבות מתקופת התנחלות השבטים בארץ ומימי פילוג הממלכה המאוחדת. בהקשר זה ראוי לציין את "השער הישראלי" מהתקופה הישראלית (ימי ירבעם ואחאב) ואת הבמה המרוצפת המזכירה תיאורים מהמקרא, וכן את כתובת תל דן שבה מופיע הצירוף "בית דוד" לראשונה בכתב יד קדום מחוץ למקרא.

  • התבוננו במפה.
    מדוע העיר דן הייתה עיר מבוקשת בעת העתיקה? התייחסו למאפיינים הגיאוגרפים של האזור.
הר אפרים
  הר אפרים הוא ככל הנראה כינוי לרכס ההרים השוכנים בנחלת שבט אפרים, בגבול עם...
הר אפרים
"וַיְהִי אִישׁ מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ."
(יז, א)

הר אפרים, אזור בית חורון. Library of Congress Prints and Photographs Division Washington, matpc.22720

מפת אזור הר אפרים. Janz, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

 

הר אפרים הוא ככל הנראה כינוי לרכס ההרים השוכנים בנחלת שבט אפרים, בגבול עם נחלות אשר ויששכר. הר אפרים מוזכר במקרא כמה פעמים, בין השאר – בסיפור פילגש בגבעה, הסיפור הבא בספר שופטים. בשטח הר אפרים נמצאת העיר שכם, כיום העיר השנייה בגודלה ביותר ברשות הפלסטינית.

  • עיינו בפתיחה לסיפור פסל מיכה (יז, א-ו) ובפתיחה לסיפור פילגש בגבעה (יט, א).
    מצאו קו דמיון נוסף בין שני הסיפורים, מלבד העובדה שבשניהם מוזכר הר אפרים.
אפוד, תרפים, פסל ומסכה
  התרפים, הפסל והמסכה הם אביזרים פולחניים העשויים בידי אדם – שסוגדים להם ולכוח שהם...
אפוד, תרפים, פסל ומסכה
"וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ בָּאוּ שָׁמָּה לָקְחוּ אֶת הַפֶּסֶל וְאֶת הָאֵפוֹד וְאֶת הַתְּרָפִים וְאֶת הַמַּסֵּכָה וְהַכֹּהֵן נִצָּב פֶּתַח הַשַּׁעַר וְשֵׁשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הֶחָגוּר כְּלֵי הַמִּלְחָמָה."
(יח, יז)

פסל של אל, ראש הפנתיאון הכנעני, משנת 1400-1200 לפנה"ס, נמצא בחפירות במגידו. צילום: Daderot, מתוך ויקישיתוף

 

התרפים, הפסל והמסכה הם אביזרים פולחניים העשויים בידי אדם – שסוגדים להם ולכוח שהם מייצגים. הם ששימשו לעבודת האלילים ומוזכרים בהקשרים שלילים.
בסיפור פסל מיכה נראה שמיכה ביקש לעשות לעצמו מקדש באמצעות כלי הפולחן שהכיר: פסל, אפוד, תרפים ומסכה.
פסלים וצלמיות רבות נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בארץ והם מלמדים אותנו על השימוש הרב בפסלים בפולחן. ייתכן והאפוד המוזכר כאן היה עשוי זהב ושימש גם כפסל שהיה אפשר להעמיד.

  • מדוע שימוש באפוד, תרפים, פסל ומסכה נחשבים לעבודה זרה?
לוויים
  בני שבט לוי, בניגוד לשאר שבטי ישראל, לא קיבלו נחלה בארץ ישראל. בתורה נקבע...
לוויים
"וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ מֵהָעִיר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בַּאֲשֶׁר יִמְצָא וַיָּבֹא הַר אֶפְרַיִם עַד בֵּית מִיכָה לַעֲשׂוֹת דַּרְכּוֹ."
(יז, ח)

סמלי השבטים ושמותיהם. מתוך ויקישיתוף

סמל אבני החושן של שבט לוי. צילום: Chenspec, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

 

בני שבט לוי, בניגוד לשאר שבטי ישראל, לא קיבלו נחלה בארץ ישראל. בתורה נקבע כי "ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתָם", כלומר: מקומם בבית המקדש, ותפקידם לשרת בקודש.

להמשך קריאה

בעולם העתיק מעמדו החברתי-כלכלי של אדם היה תלוי בהיותו בעל קרקע, שהעניקה לו את האפשרות להתפרנס בכבוד. מכאן שבני שבט לוי, שהיו חסרי נחלה, היו בעלי מעמד חברתי נחות יחסית.
בתקופה שבה התרחש סיפורנו בית המקדש לא היה קיים, ובני שבט לוי נאלצו לנדוד ממקום למקום כדי למצוא עבודה במקדשים המקומיים שהיו פרוסים על פני הארץ.

  • מה היה מעמדם של הלוויים בחברה?
  • למי הייתם משווים את מעמדם היום?
"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל"
בסרטון מתוארים רצף האירועים בסיפור פסל מיכה.
"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל"
"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל וּבַיָּמִים הָהֵם שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ עַד הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה."
(יח, א)

בסרטון מתוארים רצף האירועים בסיפור פסל מיכה.

  • לפי דעתכם, מהו האירוע החמור ביותר בסיפור פסל מיכה?

קרדיט: חדשות התנ"ך: פילגש בגבעה/כאן חינוכית, 2016

האסון המתגלגל בישראל
פרקי הסיום של ספר שופטים – סיפור פסל מיכה, כיבוש העיר ליש בידי בני דן...
האסון המתגלגל בישראל
"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה."
(יז, ו)

פרקי הסיום של ספר שופטים – סיפור פסל מיכה, כיבוש העיר ליש בידי בני דן וסיפור פילגש בגבעה – הם סיפורים המתארים הידרדרות בכל התחומים: מוסר, חברה, דת ומשפחה. בימים ההם אין מלך בישראל. איש הישר בעיניו יעשה.

  • מה הבעיה במציאות שבה "איש הישר בעיניו יעשה"?

קרדיט: שופטים יז-כא. איש הישר בעיניו יעשה/929 תנך ביחד, 2015