נדרו של יפתח
פרק יא, כח-מ
הזמנה ללימוד
נשמיע לתלמידים את תחילת השיר 'יהיה בסדר' של קפה שחור חזק ונצ'י נצ'.
נכתוב את המשפט השלישי בשיר על הלוח:
"ניתן בראש בעזרת השם, בלי נדר"
נכתוב על הלוח את המילה 'נדר' ונשאל:
- מה משמעות המילה הזאת?
אנשים מאמינים מתייחסים ברצינות רבה לנדר ולכן "בלי נדר" משמעותו – אני לא רוצה להבטיח דבר שלא בטוח אקיים.
נספר שהיום נלמד על נדר שנודר יפתח הגלעדי ועל התוצאות של הנדר הזה.
מבט ראשון
נקרא את פסוקים כט-מ בפרק יא ונבקש מהתלמידים לשים לב בזמן הקריאה לנדר שנודר יפתח ואם הוא מקיים אותו בסופו של דבר.
מבט שני
נשאל את התלמידים שאלות הבנה:
- מה הנדר שיפתח נודר לפני צאתו למלחמה? (שאם ישוב בשלום וינצח את העמונים הוא יקריב לאלוהים את הראשון שיצא מביתו כשישוב)
- מדוע הוא נודר נדר? (כדי לחוש בטוח שאלוהים יהיה אתו ויעזור לו לנצח – מחזק אצלו את תחושת הביטחון)
- מה חשב יפתח שיקרה כשיחזור? (אולי הוא לא חשב עד הסוף, ואולי הוא חשב שתצא לקראתו עז או כבשה שמסתובבות בחוץ)
- מי מנצח במלחמה? (יפתח)
- מי יוצא לקראתו כשהוא חוזר? (ביתו היחידה)
- מה תגובתו? (בוכה וקורע את בגדיו)
- מה תגובתה של ביתו? (מקבלת עליה את הדין ומבקשת לצאת עם חברותיה לחודשיים להרים לבכות על מותה בטרם עת)
- האם בתום הזמן יפתח מקיים את נדרו? (כן, הוא מקריב את ביתו לעולה)
מבט שלישי
נשאל את התלמידים:
- האם אתם מכירים דרך המאפשרת לאדם שנודר נדר לבטל אותו?
נכתוב על הלוח את הביטוי 'התרת נדרים' ונשאל:
- מה משמעות המילה 'התרה'? (להתיר פירושו לפתוח קשר)
מבחינת החוק המקראי כמעט כל נדר אפשר להתיר אם הוכח שבעת שהאדם נדר את נדרו לא ידע איך הדברים עלולים להתפתח. נסביר שמכאן עולה השאלה, מדוע לא פנה יפתח להתרת נדרים? נספר שבתקופת יפתח, לפי מדרשי חז"ל, אפשר היה ללכת אל פנחס, שהיה אז הכוהן הגדול, ולו הייתה סמכות להתיר נדרים. נקרין על הלוח את המדרש מבראשית רבה.
נשאל את התלמידים:
- לפי מדרש זה מדוע לא הותר נדרו של יפתח? (כל אחד מן המנהיגים ציפה שהאחר יכבד אותו ויבוא אליו. השניים היו עסוקים במאבקי כוחות וכבוד ולא הניחו בצד את הכבוד של עצמם כדי להציל את חייה של נערה צעירה ותמימה)
מבט לחיים
פרשייה זו מאפשרת שיח עמוק על גבולות המילים ועל ההתחייבויות שאנו מתחייבים. בדרך כלל מחנכים את האדם לעמוד במילתו, ובצדק. פעמים שעמידה במילה היא ערך נעלה וקדוש. כך לדוגמה נאמר בדברים פרק כג פסוק כד על אדם שנודר להקריב קורבן: "מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַה' אֱלֹהֶיךָ נְדָבָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ". אך יש מקרים כגון המקרה שלפנינו שבהם צריך דווקא לא לעמוד בנדר, משום שהוא פוגע באחרים או מוביל לאיסורים מוסריים ודתיים. נדון עם הכיתה בנושא זה:
- מתי יש לעמוד במילתנו ובאיזה מחיר?
- מתי עדיף לא לקיים את הבטחותינו?
- כיצד עושים זאת?
נשאל את התלמידים:
- האם אתם מכירים מנהג התרת נדרים בימינו?
נשמיע להם את תפילת 'כל נדרי'.
נשאל את התלמידים:
- האם התפילה הזאת מוכרת לכם?
- מתי שמעתם אותה בפעם האחרונה?
נספר לתלמידים על תפילת 'כל נדרי' שמתפללים ביום כיפור שבה מתירים את הנדרים שהציבור נדר לאורך השנה כדי שיוכלו להתחיל מחדש.
אפשר לקרוא עם התלמידים את תרגום התפילה מארמית לעברית (ראו קישור לתרגום גם בממערך השיעור).
אפשר בשלב זה לבקש מן התלמידים לכתוב בעבודה אישית במחברת אם יש נדר שנדרו בעבר, והיום הוא כבר לא מתאים להם והם היו מעוניינים לא להיות קשורים יותר להבטחה או הנדר שהבטיחו.
ראוי לציין שהתפיסה התנ"כית היא שראוי שלא לנדור כלל, כך לדוגמה נכתב בדברים פרק כג פסוקים כב-כד: "כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ, כִּי דָרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ ה' אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ, וְהָיָה בְךָ חֵטְא. וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר, לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא. מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ, כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַה' אֱלֹהֶיךָ". אותו רעיון נכתב במילים אחרות גם בקוהלת פרק ה פסוקים ג-ד: "כַּאֲשֶׁר תִּדֹּר נֶדֶר לֵאלֹהִים אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ, כִּי אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים. אֵת אֲשֶׁר תִּדֹּר שַׁלֵּם. טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר, מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם".
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על הנדר שנדר יפתח ועל המחיר הגבוה ששילם על נדרו.
מיומנויות: למדנו מדרש מבראשית רבה שמסביר מדוע לא התיר יפתח את נדרו ומבקר את הגאווה של יפתח ופינחס.
מתודות: דיון על אודות גבולות הנדר והדיבור בחיינו, האזנה לתפילת 'כל נדרי' – התרת הנדרים הציבורית ביום כיפור.
