צעקות ושיבולים

נקרין על הלוח את פסוקים א-ח בפרק יב, נקרא אותם יחד בטון חמור ונבאר מילים קשות:

• פסוק ב: "אִישׁ רִיב הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי עַמּוֹן מְאֹד" – יש לי ולבני עמי ריב עמוק מאוד עם העמונים.
  "וָאֶזְעַק אֶתְכֶם" – קראתי לכם.
• פסוק ג: "וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי" – סיכנתי את חיי.
• פסוק ו: "וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן" – לא הצליח לבטא נכון.

נשאל את התלמידים שאלות הבנה:

• למה אפרים צועקים על יפתח? מה טענתם כלפיו? (שלא שיתף אותם במלחמה נגד עמון)
• מה יפתח עונה להם? (שדווקא קרא להם, אבל הם לא רצו לבוא לעזור, ומה פתאום הם נזכרים לבוא עכשיו אחרי הניצחון?)
• מה קורה בעקבות השיחה? (פורצת מלחמת אחים בין שבט אפרים לבין תושבי הגלעד, בני שבט מנשה)

במלחמה הגלעדים בראשותו של יפתח מנצחים ובני שבט אפרים בורחים. כשהם בורחים הם מנסים לעבור את הירדן. הגלעדים כובשים את מעבר הירדן ושואלים את כל מי שרוצה לעבור אם הוא משבט אפרים.

• מה בני שבט אפרים עושים? (משקרים – אומרים שהם לא משבט אפרים)
• כיצד בודקים הגלעדים אם לפניהם עומד בן שבט אפרים או לא? (מבקשים ממנו לומר "שיבולת". אם הוא אומר "סיבולת", סימן שהוא משבט אפרים והם הורגים אותו)

זו לא הפעם הראשונה ששבט אפרים טוען טענות כלפי המנהיג.

• האם זכורות לכם טענות אחרות של שבט אפרים?

נבקש מן התלמידים לפתוח בפרק ח פסוקים א-ג ולקרוא את השיחה בין גדעון ובין אפרים. נחלק לתלמידים את דף העבודה, ונבקש מהם למלא אותו בזוגות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

• מה ההבדל העיקרי בין פעולתו של גדעון לפעולתו של יפתח?

גדעון מנסה לפייס את אפרים בהבטיחו שחלקם במלחמה גדול יותר מחלקו, ואילו יפתח מאשים אותם שלא באו לעזור לו, ומדגיש שהיה עליו לעשות הכול בעצמו.
נערוך דיון מתוך ההשוואה:

• מה אפשר ללמוד מהתגובות האלה על מנהיגות גדעון לעומת מנהיגות יפתח? (יפתח מגיב בהתקפה, הוא אינו חושב שכדאי להימנע מעימותים פנימיים והמנהיגות שלו מובילה להסלמה; לעומתו גדעון מוותר על האגו לטובת מה שנכון לעם)
• אם איזה סוג הנהגה אתם מזדהים?

רצוי לציין שיפתח בסופו של דבר הוא מנהיג שאומר את דבריו בישירות ואינו מתכופף כלפי מי שהוא חושב שנהג לא כשורה. גדעון לעומת זאת מנסה בכל דרך להימנע מחיכוך פנימי, גם במחיר של ביקורת פנימית.
נכתוב על הלוח את פסוק א לצד פסוק ב:

• פסוק א: "וַיִּצָּעֵק אִישׁ אֶפְרַיִם וַיַּעֲבֹר צָפוֹנָה. ויֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח: 'מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ? בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ'".
• פסוק ב: "ויֹּאמֶר יִפְתָּח אֲלֵיהֶם: 'אִישׁ רִיב הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי עַמּוֹן מְאֹד, וָאֶזְעַק אֶתְכֶם, וְלֹא הוֹשַׁעְתֶּם אוֹתִי מִיָּדָם".

נזמין ללוח שני תלמידים ונבקש מהם להמחיז את השיחה. ננחה אותם להשתמש בשפת הגוף המתאימה בעיניהם, בעוצמת הדיבור, בהדגשת המילים החשובות וכו'.
לאחר ההצגה נדגיש את שתי המילים האלה: "וַיִּצָּעֵק" ו"וָאֶזְעַק".
נשאל:

• למה לדעתכם שבט אפרים ויפתח פונים זה אל זה בצעקות?

צעקות הן בדרך כלל תוצאה של מרחק, של כעס ושל עלבון. נחלק את הכיתה לשתי קבוצות: אפרים ויפתח. כל קבוצה תצטרך לחשוב ולהסביר לכיתה למה הדמות או השבט שקיבלה מגיבה בכעס ובצעקה? מה היא מרגישה? על מה היא כועסת? נשמע את הצעות הקבוצות.

נכתוב על הלוח: 'אדם צועק את שחסר לו' ונקרין לתלמידים מילים מתוך השיר שכתב מאיר אריאל, אפשר להשמיע לתלמידים את ראשית השיר (ראו סרטון ומילים מתוך השיר בממערך השיעור).

נסביר שלרוב צעקה היא באה מתחושה שלא שמעו אותנו עד כה, ושהבעיה היא שכשצועקים עלינו אנחנו מרגישים מותקפים ומיד רוצים לצעוק בחזרה. אם נלמד להקשיב לצעקה ולשאול את עצמנו: מה חסר למי שצועק עכשיו? מה הוא צריך ממני? נוכל להגיב למה שהוא מבקש מאתנו ולא לצעוק בחזרה, וכך נמנע מהדברים להתלקח וניצור קרבה.
נבקש מהתלמידים לכתוב באופן אישי במחברת תשובה לשאלות אלה:

• למה צעקו בני אפרים? האם היה חסר להם משהו? (אולי הם רצו גם להשתתף בניצחון ובתהילה בקרב – הייתה חסרה להם תחושת ערך; אולי הם בוכים סתם אף שהיו יכולים להשתתף ולא באו לעזור)
• מתי צעקת על מישהו בזמן האחרון?
• מה היה חסר לך שבגללו צעקת?
• מתי צעקו עליך בזמן האחרון?
  מה היה חסר למי שצעק עליך?

התרגיל יישאר כעבודה פרטית במחברת.

תוכן: עסקנו בכעסו של שבט אפרים שיפתח לא קרא לו למלחמה בעמונים ובתשובתו הזועמת של יפתח שמובילה את שני הצדדים למלחמת אחים קשה ועקובה מדם. התמקדנו בצעקה כביטוי לזעם וכיצד היא עלולה להוביל לריב.
מיומנויות: הבנת הטקסט מתוך מילת מפתח, השוואה בין שני טקסטים בטבלה והסקת מסקנות.
מתודות: למדנו שיר על צעקה וחשבנו על צעקות בחיים שלנו ומתי הן נובעות מחוסר.