סגור תצוגת כיתה
הפרק

עבודת המולך

פסוקים כט-לד

שיעור ראשון מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נלמד על עבודת המולך – על האמונה הרווחת בעם שעבודה זו רצויה, ועל התוכחה של ירמיהו כי זהו פולחן פסול ושיביא לחורבן ולהרס בגיא בן הינום.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – הגדרה ודיון:
נקרא את ההגדרה של הקרבה ונשאל את התלמידים את השאלות המובאות בעזר ההוראה.

הצעה שנייה – שאלה לדיון:
נבקש מהתלמידים לחשוב על מצב שבו הם נדרשו להקריב משהו בשביל מישהו.

  • מה הקרבתם?
  • האם זה היה פשוט או קשה? מדוע?

הזמנה לקריאה

נקרא את פסוקים כט-לא נסביר אותם בקצרה ונחלק את הכיתה לעבודה בזוגות על כרטיסיות – כל זוג יקבל את הכרטיסייה הראשונה, לאחר שהזוג יסיים אותה הוא יקבל את הכרטיסייה השנייה וכן הלאה בכרטיסייה השלישית (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). בעבודה זו יוכלו התלמידים לעבוד בקצב המתאים להם ויתאפשר למורה לעבור בין התלמידים ולעזור בכל שלב. לאחר העבודה בזוגות נשוב ונקרא את הפסוקים יחד.

נשוב למליאת הכיתה ונחזור ונקרא שוב את הפסוקים יחד, ונוודא הבנה.
בפסוק לא ירמיהו יוצא נגד התנהגות אנשי יהודה ומדגיש שאלוהים לא ציווה על הקרבת בנים למולך: "אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי". חז"ל מביאים מדרש לפסוק דומה בפרק יט פסוק ה: "וּבָנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ עֹלוֹת לַבָּעַל אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי" נקרא את המדרש ופסוקים מספר מלכים שמספרים את סיפורו של מישע מלך מואב.
נקרא את הפרשנות של רש"י על המדרש ונשאל:

  • מה הקושי במדרש שרש"י רוצה לפתור? (רש"י שם לב לקושי הגדול בדברי המדרש שלא כמו אצל בנו של מישע ובת יפתח, אצל יצחק אלוהים ציווה על אברהם להקריב אותו. רש"י מדגיש שעל אף הציווי, כוונתו של אלוהים הייתה רק לנסות את אברהם ולבחון את אמונתו)

כמו בפסוקים הקודמים שבפרק ירמיהו מבהיר מהי עבודת אלוהים הרצויה, נקרא קטע מתוך מאמרו של יהודה איזנברג.
נקרא את פסוקים לב-לד ונקרין לתלמידים את הסרטון.
נספר לתלמידים שגיא בן הינום הוא העמק היוצא מעין רוגל מדרום לעיר דוד ופונה מערבה מדרום להר ציון, דרך ברכת הסולטן עד לשער יפו (אפשר להקרין מפה).

גיא בן הינום – גיהינום?
בימי בית שני התגבשה האמונה שלאחר מותם יהיו הרשעים נידונים באש במקום הנקרא גיהינום. שם שככל הנראה נגזר משמו של גיא בן הינום – חז"ל קשרו בין השניים: "שתי תמרות יש בגיא בן הנם ועולה עשן ביניהם… וזו היא פתחה של גיהנום" (סוכה דף לב עמוד ב).

מבט לחיים

משמעות הביטוי 'לעבוד למולך' בימינו היא לוותר על עקרונות או להשקיע מאמצים רבים בכיוון שלילי ופסול לחלוטין (מתוך ויקיפדיה).
נבקש מהתלמידים לכתוב פסקה על מקרה שבו הם עבדו בחייהם את המולך על פי הביטוי היום, או לחלופין על שעשו דבר שהיה טוב בעיניהם אך בדיעבד הם הבינו שמדובר היה בדבר רע. התלמידים ישתפו בדבריהם.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על עבודת המולך – מה עבודה זו כללה? מה משך בעבודה זו? ומדוע ירמיה מתמקד במולך בנבואתו לישראל בפסוקים אלה? כמו כן, בחנו את התפקיד של גיא בן הינום בנבואתו.
מיומנויות: מדרש מהתלמוד, פרשנות ימי הביניים, הבנת פסוקים, פרשנות מודרנית, עיון בפסוקים.
מתודות: עבודה בתחנות, סרטון.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
הגדרה להקרבה
הקרבה – הגדרה מילונית: הבאת קרבן, העלאת קרבן. ויתור, מסירות נפש איתן אבניאון, מילון ספיר,...
הגדרה להקרבה

הקרבה – הגדרה מילונית:

  1. הבאת קרבן, העלאת קרבן.
  2. ויתור, מסירות נפש

איתן אבניאון, מילון ספיר, הוצאת הד ארצי, ערך הקרבה

  • האם יש ויתורים בהעלאת קורבן לאלוהים?
  • היום אין הקרבת קורבנות, האם יש הקרבות אחרות למען אלוהים?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
מישע מלך מואב
מלכים ב פרק ג:ה וַיְהִי כְּמוֹת אַחְאָב וַיִּפְשַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. ו וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ...
מישע מלך מואב

מלכים ב פרק ג:
ה וַיְהִי כְּמוֹת אַחְאָב וַיִּפְשַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. ו וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ יְהוֹרָם בַּיּוֹם הַהוּא מִשֹּׁמְרוֹן וַיִּפְקֹד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל. ז וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁלַח אֶל יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר: 'מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי. הֲתֵלֵךְ אִתִּי אֶל מוֹאָב לַמִּלְחָמָה?' וַיֹּאמֶר: 'אֶעֱלֶה, כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ'… כד וַיָּבֹאוּ אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיָּקֻמוּ יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת מוֹאָב, וַיָּנֻסוּ מִפְּנֵיהֶם, ויבו (וַיַּכּוּ) בָהּ וְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב. כה וְהֶעָרִים יַהֲרֹסוּ וְכָל חֶלְקָה טוֹבָה יַשְׁלִיכוּ אִישׁ אַבְנוֹ וּמִלְאוּהָ וְכָל מַעְיַן מַיִם יִסְתֹּמוּ וְכָל עֵץ טוֹב יַפִּילוּ עַד הִשְׁאִיר אֲבָנֶיהָ בַּקִּיר חֲרָשֶׂת וַיָּסֹבּוּ הַקַּלָּעִים וַיַּכּוּהָ. כו וַיַּרְא מֶלֶךְ מוֹאָב כִּי חָזַק מִמֶּנּוּ הַמִּלְחָמָה, וַיִּקַּח אוֹתוֹ שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב לְהַבְקִיעַ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם, וְלֹא יָכֹלוּ. כז וַיִּקַּח אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה עַל הַחֹמָה, וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל עַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּסְעוּ מֵעָלָיו וַיָּשֻׁבוּ לָאָרֶץ.

  • מה עשה מלך מואב כשראה שהוא מפסיד במלחמה?

ירמיהו יט פסוק ה:
וּבָנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ עֹלוֹת לַבָּעַל אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי.

בתלמוד הבבלי מסכת תענית דף ד עמוד א פירשו את דברי ירמיהו בפרק יט פסוק ה כך:

  1. "אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי" – זה בנו של מישע מלך מואב (שהקריבו על החומה – מלכים ב פרק ג פסוק כז);
  2. "וְלֹא דִבַּרְתִּי" – זו בת יפתח (שנדר בטעות להקריבה – שופטים פרק יא פסוקים לא-מ);
  3. "וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי" – זה יצחק בן אברהם (שנעקד ובסוף לא הוקרב; בראשית פרק כב).
רש"י על המדרש מתענית
כי מעולם לא צויתי למישע לשרוף את בנו באש, …ולא דברתי – ליפתח, …ולא עלתה...
רש"י על המדרש מתענית

כי מעולם לא צויתי למישע לשרוף את בנו באש, …ולא דברתי – ליפתח, …ולא עלתה על לבי – זה יצחק בן אברהם, כלומר, שאף על פי שצויתי לו – מעולם לא עלתה על לבי לשחוט בנו, אלא לנסותו.

עקדת יצחק וקורבן למולך
הקרבת הבנים למולך היא פסגת החטא, והיא כל כך דומה לפסגת האמונה! הסכמתו של אברהם...
עקדת יצחק וקורבן למולך

הקרבת הבנים למולך היא פסגת החטא, והיא כל כך דומה לפסגת האמונה! הסכמתו של אברהם להעלות את יצחק היא יסוד אמונתו… הקרבת הבנים למולך היא פסגת האטימות ועבודת האלילים. וירמיהו צריך להסביר לעם את ההבדל בין השנים. כי דומים הם. הקדושה והטומאה, הצניעות והפריצות הם הפכים של אותו מטבע. וירמיהו מסביר לעם את ההבדל בין האמונה לבין עבודת האלילים.

מתוך יהודה איזנברג, שיחות בספר ירמיהו מאתר דעת של מכללת הרצוג

גיא בן הינום ופולחן המולך
מה הנבואה על גיא בן הינום (על פי התיאור בסרטון ובפסוקים)? קרדיט: מגלי"ם, פורסם ב2014
גיא בן הינום ופולחן המולך

  • מה הנבואה על גיא בן הינום (על פי התיאור בסרטון ובפסוקים)?

קרדיט: מגלי"ם, פורסם ב2014

שלוש רגלִים - שלוש פעמים
היכל ה׳ היכל ה׳ היכל ה׳ המה (ירמיה ז, ד).למה נאמר ג׳ פעמים? משום שרצה...
שלוש רגלִים - שלוש פעמים
"אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר, הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה."
(פסוק ד)

איור: מיכל בן-חמו

היכל ה׳ היכל ה׳ היכל ה׳ המה (ירמיה ז, ד).
למה נאמר ג׳ פעמים? משום שרצה לומר להם – אל תהיו בוטחים על שלוש רגלים שאתם חוגגים בשנה. אם אין אתם עושים רצוני, אין חגיכם חשובים לפָנַי כלום.

(עיבוד. על פי – אוצר מדרשים, ל"ב מדות באגדה א, יד)

  • לפי המדרש, החזרה שלוש פעמים על הביטוי "היכל ה'" עומדת כנגד שלוש הרגלים. מה היא עמדתו של אלוהים המתוארת במדרש, על מנהג העלייה לרגל בפסח, בשבועות ובסוכות?
מה שקרה בגיהנום
אמר ר' יהודה הלוי: כתוב "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם" (ירמיה ז, לא)...
מה שקרה בגיהנום
"וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ, אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי."
(פסוק לא)

אתנסיוס קירכר, תיאור עבודת המולך בגיא בן הינום, שנת 1652. מתוך ויקישיתוף

אמר ר' יהודה הלוי: כתוב "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם" (ירמיה ז, לא) – מה היא התופת? שהיו מקישין בתופים, מה הוא הנום? שהיו הכמרים אומרים למולך כשהתינוק מנהים (משמיע קולות של בכי ונהי): יהנה לך! יערב לך!
ראה איך היו להוטים אחרי עבודה זרה!

(עיבוד. על פי: תנחומא בובר, הוספה לפרשת ואתחנן)

  • המדרש מציג תיאור מזעזע של מנהג הקרבת ילדים למולך (אליל עמוני).
    פירוש "מצודת דוד" מציע סיבה דומה, אך הסבר שונה מהמדרש לשם המקום: "…ונקראה כן על שם שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות, ולבל יכמרו רחמיו".
    איזה מההסברים חמור יותר לדעתכם? נמקו.
קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה
כמה וכמה פעמים מופיע הביטוי "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה" בספר ירמיה. לעיתים, כמו בפרק הנוכחי,...
קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה
"וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלַם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ."
(פסוק לד)

גלוית ברכה לשנה טובה. מאוסף גלויות היודאיקה ע"ש יוסף ומרגיט הופמן ז"ל, המרכז לחקר הפולקלור, האוניברסיטה העברית בירושלים

כמה וכמה פעמים מופיע הביטוי "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה" בספר ירמיה. לעיתים, כמו בפרק הנוכחי, כחלק מנבואת זעם המתייחסת לאובדן ימי החגיגות והשמחה, ולעיתים בהקשר חיובי של שמחת החתן והכלה. הפסוקים בהקשר החיובי מוכרים לציבור היהודי, רובו ככולו. הם התגלגלו והפכו להיות הברכה השביעית בשבע ברכות החופה, המכונות בתלמוד "ברכות חתנים" – ללא ספק אחד מרגעי השיא בחתונה היהודית המסורתית.

עיבוד. על פי: שרון מייבסקי, "להתחתן בלי הרבנות", אתר מיזם 929

  • הביטוי "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה" חוזר בהקשרים שונים. הסבירו את ההקשר שבו ירמיהו משתמש בביטוי זה בפסוק לד.
שרירות לב
ירמיהו מבטא את תסכולו של האל מהתנהגות עמו. הם עסוקים בהקרבת קורבנות במקום ללכת בדרכיו....
שרירות לב
"וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת בִּשְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע וַיִּהְיוּ לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים."
(פסוק כד)

John T Takai/shutterstock.com

ירמיהו מבטא את תסכולו של האל מהתנהגות עמו. הם עסוקים בהקרבת קורבנות במקום ללכת בדרכיו. במקום להקשיב לו הם עושים את מה שהם מוצאים לנכון, בשרירות לב.

להמשך קריאה

הפרשנות הנפוצה למילה "שרירות", שבאה כמעט תמיד בסמיכות למילה "לב", קושרת בין הלב לבין השורש שר"ר. כמו השריר הקשה, כך הלב קשה לעיתים. לפיכך המונח "שרירות לב" מבטא עקשנות, הליכה בדרך הנוקשה ולא לפי השכל הישר. הביטוי מופיע כמה פעמים בתנ"ך, ובעיקר אצל ירמיהו. אולי כדי להקצין את הביטוי עוד יותר, מוסיף ירמיהו ברוב הפעמים את המילה "רע" אחרי המילה "לב".

(עיבוד. על פי: לירון מרוז, "בשרירות לבם", אתר מיזם 929.)

  • הלב הוא שריר, וכמו כל שריר הוא מתכווץ ומתרפה, מתקצר ומתארך. בחירתו של ירמיהו בביטוי "שרירות לב" לתיאור התנהגות העם, אינה מובנת מאליה. הציעו הסבר לבחירתו לְדַמות את התנהגות העם לשריר.
ירמיהו של מיכלאנג'לו
בתמונה מתואר הנביא ירמיהו, פרט מתקרת הקפלה הסיסטינית שבוותיקן. רגליו של ירמיהו משוכלות, ידו האחת...
ירמיהו של מיכלאנג'לו
"וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ לְמַעַן עֲשׂוֹת אֵת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה."
(פסוק י)

דמות ירמיהו, מתוך פרסקו מאת מיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית, מתוך ויקישיתוף

בתמונה מתואר הנביא ירמיהו, פרט מתקרת הקפלה הסיסטינית שבוותיקן. רגליו של ירמיהו משוכלות, ידו האחת מונחת על ירכו וידו השנייה על פיו ועל זקנו. תנוחתו והבעת פניו מביעים הרהור, אכזבה ועצב. תיאור זה מתאים לתיאורו של ירמיהו במקרא כנביא שחש שתפקידו גורם לו סבל.

עיבוד. על פי: ענת בסר, מקראנט

  • מאחורי דמותו של ירמיהו ניצבות שתי נשים. מדוע לדעתכם בחר האומן לשלב אותן ביצירה זו? ניתן להיעזר בפסוק ו.
  • שימו לב לשימוש בצבע ביצירה (מה מואר ומה לא? האם הגוונים אפלוליים, פסטליים, עזים?) האם פָּלֶטַת הצבעים שבה בחר האומן להשתמש, תואמת למבעים המיוסרים של הדמויות או עומדת בניגוד אליהם? מה השיג האומן כאשר בחר בצבעוניות זו?
ירמיהו של שלמה טנאי
יִרְמְיָהוּ – שלמה טנאי וְיִרְמְיָהוּ אָמַר דִּבְרֵי אֱמֶת,מָרִים, קָשִׁים וְלֹא כִּחֵד.חֻרְבָּן הִבְטִיחַ יִרְמְיָהוּ,עֹנֶשׁ עַל הָאֱמֶת...
ירמיהו של שלמה טנאי
"אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר, הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה."
(פסוק ד)

AveNa/shutterstock.com

למילות השיר

יִרְמְיָהוּ – שלמה טנאי

וְיִרְמְיָהוּ אָמַר דִּבְרֵי אֱמֶת,
מָרִים, קָשִׁים וְלֹא כִּחֵד.
חֻרְבָּן הִבְטִיחַ יִרְמְיָהוּ,
עֹנֶשׁ עַל הָאֱמֶת וְלֹא טִיַּח.
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁעוֹד עִמְעֵם
מִתַּחַת לֶאֱמֶת מָרָה, קָשָׁה,
לְאַט לְאַט קָרַס וְנֶהֱרַס.
וְיִרְמְיָהוּ עוֹד מוֹטֵט, מוֹתֵת
וְאֶבֶן לֹא הִשְׁאִיר עַל אֶבֶן –
וּדְבָרָיו כֻּלָּם אֱמֶת.

וּבְבוֹא נְבוּכַדְנֶצַּר לִירוּשָׁלַיִם
הָיְתָה כְּבָר חֲלוּלָה כֻּלָּהּ.
וּלְיִרְמְיָהוּ הוּא חָלַק כָּבוֹד
עַל הָאֱמֶת, שֶׁשָּׁחֲקָה וְשֶׁנָּקְבָה.
וְנִשְׁאֲרָה לָנֶצַחַ הָאֱמֶת,
אַךְ לֹא הָיְתָה עוֹד יְרוּשָׁלַיִם.

מתוך: מלכה שקד (עורכת), לנצח אנגנך, 2005. © כל הזכויות שמורות להוצאת משכל. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • לפי השיר, מהו הגורם העיקרי שהביא לחורבן ירושלים. נמקו.
גֵיא בֶן הִנֹּם
גיא בן הינום הוא אחד מיובליו של נחל קדרון. על פי המסורת היהודית, משמו נגזר...
גֵיא בֶן הִנֹּם
"וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ..."
(פסוק לא)

מבט על עמק גיא בן הנום, ירושלים, 1899, מתוך ויקישיתוף

גיא בן הינום הוא אחד מיובליו של נחל קדרון. על פי המסורת היהודית, משמו נגזר השם "גיהנום" כמקומם של הרשעים בעולם הבא. גיא בן הינום נזכר במקרא כחלק מן הגבול שבין נחלת שבט יהודה לנחלת שבט בנימין (יהושע טו, ח; יח, טז). בימי המלוכה נודע האזור כמקום פולחן המֹלֶךְ (או מלכּום) — האל של בני עמון.

להמשך קריאה

כאן בנו תושבי ירושלים במות לעבודה זרה, ועליהן הקריבו את ילדיהם ושרפום באש (דברי הימים ב לג, ו). הנביא ירמיהו יצא נגד מנהג זה והוכיח את תושבי ירושלים: "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי" (ירמיהו ז, לא).

עיבוד. על פי: רוני רייך, גדעון אבני ותמר וינטר, אבני דרך בירושלים: מדריך לאתרי העתיקות, 2009. © רשות העתיקות.

  • גיא בן הינום הוא המקור לשם "גיהנום" – המקום שאליו, על פי האמונה, מגיעים לאחר המוות החוטאים. הסבירו את הקשר בין פעולת הפולחן למֹלֶךְ לבין השם גיהנום.
שער בית ה'
  ירמיהו מתייצב, לראשונה בספר, בשער בית ה', ומקבל פקודה לומר את נבואתו ללא פחד....
שער בית ה'
"הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר: עֲמֹד בְּשַׁעַר בֵּית ה' וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה..."
(פסוקים א-ב)

ירמיהו מטיף וברקע המקדש. ציור: Dominique Antoine Magaud המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

הדמיה של המקדש בתקופת בית ראשון וברקע השערים המוליכים אל המקדש Johnreve, ויקישיתוף

 

ירמיהו מתייצב, לראשונה בספר, בשער בית ה', ומקבל פקודה לומר את נבואתו ללא פחד. הנבואה הזו מערערת את אחד מיסודות האמונה הרווחת בישראל. העם רגיל לדברי נועם של "נביאים" המסתובבים בחצר המקדש ומרגיעים את העם: "היכל ה' היכל ה'". בדבריהם מעמיקים הנביאים את התודעה שהבית הזה ניחן בסגולה פלאית להציל את כל מי שבא בשעריו. זהו השקר שאותו מבקש ירמיהו לנפץ.

"אל תסתכלו בהיכל", אתר מיזם 929

  • מדוע מבקש אלוהים מירמיהו לעמוד ולשאת את נבואתו דווקא בשער בית המקדש?
גר, יתום ואלמנה
הגר, היתום והאלמנה נמנים עם החלשים והמקופחים שבחברה. המקרא נחלץ להגנתם של המוחלשים, אלה שאין...
גר, יתום ואלמנה
"גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ..."
(פסוק ו)

ג'יאורג'יו קונרד, משפחת מחוסרי בית ישנים ברחוב, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

הגר, היתום והאלמנה נמנים עם החלשים והמקופחים שבחברה. המקרא נחלץ להגנתם של המוחלשים, אלה שאין להם אפשרות להתפרנס ואין מי שיגן על זכויותיהם. חוקי המקרא מרבים באזהרות ובאיסורים על פגיעה במעמדות אלו, ונבואות הנביאים גדושות בתוכחות לחברה ולשופטים על עושק שלהם ועל הטיית דין בענייניהם.

על פי: מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים

  • ירמיהו מזכיר בסמיכות את הצורך בעשיית משפט צדק ואת עושק המעמדות המוחלשים. הסבירו את הקשר בין השניים.
פולחן האלה אשתר
בפסוקים מתואר פולחן צבא השמיים, שחלק ממנו הוא פולחן לאלה אשתר – אלת האהבה, הפריון...
פולחן האלה אשתר
"הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק, לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִסֵנִי."
(פסוק יח)

צלמית דמות אישה לשה בצק, אכזיב. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

בפסוקים מתואר פולחן צבא השמיים, שחלק ממנו הוא פולחן לאלה אשתר – אלת האהבה, הפריון והמלחמה במיתוס השומרי, המכונה "מלכת שמיים" בפולחן האשורי. במרכז מעשה הפולחן עמדו נסכים (יין שיצקו על המזבח) והעלאת קטורת.

להמשך קריאה

סמלה של האלה אשתר הוא כוכב נוגה, ונראה שאותם "כַּוָּנִים" שעשו נשות יהודה למלכת השמיים היו בצק בצורת כוכב.
מדברי ירמיהו עולה שגם לאחר הרפורמה של יאשיהו המשיכו יושבי יהודה לקיים מנהגים אליליים, אלא שהיה זה פולחן משפחתי ביתי שנעשה בעיקרו על ידי יחידים ועל ידי נשים, ולא פולחן המוני במקומות מרכזיים כמו שהיה נהוג קודם לרפורמה.

  • ירמיהו מפרט כיצד כל בני המשפחה שותפים בפולחן לאלים אחרים. מדוע לדעתכם הוא מדגיש זאת?
הייעוד של ירמיהו
ירמיהו הנביא לא יכול היה לוותר על שליחותו, אף שהייתה קשה מנשוא עבורו ושהעם סירב...
הייעוד של ירמיהו
"כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וַאֲשַׁכְּנָה אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה."
(פסוק ג)

ירמיהו הנביא לא יכול היה לוותר על שליחותו, אף שהייתה קשה מנשוא עבורו ושהעם סירב לשמוע לו לאורך כל הדרך.

  • הסבירו בקצרה מהו הרקע לנבואת ירמיהו בפרק.

קרדיט: 929 ירמיהו/929 תנך ביחד, 2016