פניית משה אל ה' והאצלת הרוח על שבעים הזקנים
פרק יא, י-כה
בכמה מילים
אמצעים נדרשים: לפני השיעור יש להדריך שבעה תלמידים בתפקיד שלהם בהצגה (כפי שמופיע להלן), מומלץ להוסיף תחפושות (מקל למשה, גלביות, צעיפים וכיוצא בזה).
הזמנה ללימוד
לפני השיעור נפנה אל שבעה תלמידים ונכשיר אותם לקראת הצגה קלילה בפני הכיתה.
נבקש משלושה תלמידים להציג בפני הכיתה את תלונות העם הראשונה (פסוקים א-ב), "ויהי העם כמתאוננים" תלונה על לא כלום או על המסע לארץ ישראל (שתי שיטות בפרשנות).
נבקש משלושה תלמידים נוספים להציג את התלונות על התאווה לבשר בפסוקים ד-ו.
נבקש מתלמיד אחד למלא את תפקידו של משה (כבר למדנו כיצד משה התפלל למען העם אחרי התלונה הראשונה, אך טרם למדנו כיצד משה הגיב לתלונה על התאווה לבשר).
נפתח את השיעור בהצגה של התלמידים בפני הכיתה.
- כיצד לדעתכם יגיב משה לתלונה השנייה של העם, התלונה על התאווה לבשר?
אפשר להזמין כמה תלמידים למלא את תפקידו של משה ולשער כיצד הוא מגיב לתלונות.
נפנה ללמוד את הפסוקים ונראה מה משה עשה למשמע הבכי של העם והתאווה לבשר.
מבט ראשון
כדי לקשר את הנלמד לשיעור הקודם נחזור ונקרא את פסוקים ד-י. נבקש מהתלמידים להסביר את פסוק י.
- כיצד אלוהים מגיב לתלונות העם? ("וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד" – כעס על עם ישראל)
- מה משה חושב על תלונות עם ישראל? ("וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע")
נמשיך ונקרא את פסוקים יא-טו. אפשר לתת לאחד התלמידים לקרוא בקול את דבריו של משה.
מבט שני
משה שואל: מדוע הטלת את משא כל העם הזה עליי? האם אני הריתי אותם? האם אני ילדתי אותם? מדוע אתה מבקש ממני לשאת את העם הזה בחיקי כמו שהאומן נושא את היונק? מאיפה אביא להם בשר? הם בוכים ודורשים ממני בשר.
הסבירו את פסוקים יד-טו:
- מדוע משה אומר "הָרְגֵנִי נָא הָרֹג"? (משה מעדיף למות ולא לראות בעונשם של עם ישראל)
- מה הכוונה של משה במילים "וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי"? (משה אוהב את עם ישראל כל כך שהוא מעדיף למות ולא לראות שמשהו רע קורה לעם. משה אומר "אל אראה ברעתי" מלמד על הזדהות מלאה בין המנהיג לעם)
אלוהים כועס על העם, העם יושב משפחות משפחות ובוכה: "הביאו לנו בשר, בשר!", משה כאוב והתנהגות העם רעה בעיניו, הוא מרגיש שהוא לא יכול לשאת את משא העם לבדו.
- מה לדעתכם הפתרון לבעיה הקשה שמולה משה עומד? נבקש מהתלמידים לסגור את החומשים ולחשוב על פתרון. (אולי להחליף מנהיג? להעניש את העם? יכול להיות שצריך לנזוף בעם שמתאווה לבשר?)
נקרא את פסוקים טז-כה ונשאל את התלמידים:
- מדוע אלוהים מצווה על משה לאסוף שבעים אנשים מזקני ישראל? (אלוהים יהפוך את אותם לנביאים שיעזרו למשה בהנהגת העם – "וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם, וְלֹא-תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ" – פסוק יז).
אם התלמידים מציינים כי כבר בפרשת יתרו למדנו על שבעים הזקנים, נסביר ששבעים הזקנים בפרשת יתרו מונו לצורך שפיטת העם, ואילו בפסוקים שאנו לומדים עכשיו שבעים הזקנים מתנבאים והופכים להיות מנהיגי העם, מסייעים למשה בהובלת העם.
- מה אלוהים מודיע לעם? (ממחר הם יקבלו בשר כל יום במשך חודש "עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם" עד שיימאס לכם – פסוק כ)
- האם תוכלו להעריך מדוע אלוהים נותן להם בשר רק ביום הבא ולא מיד? (אולי כדי לאפשר לעם להתחרט על התנהגותו)
שתי ההודעות שאלוהים מודיע למשה הן:
- מינוי שבעים זקנים שיעזרו למשה בהנהגת העם.
- ממחר העם יקבל במשך חודש ימים בשר ועוד בשר.
מבט שלישי
נחלק לתלמידים דף עבודה ובו קטע דמיוני מתוך יומנו של ילד בן 10 שחי באותם ימים במדבר ונבקש מהם לענות על השאלות שהילד שואל בסוף הקטע (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
מבט לחיים
הבשר בפרט והאוכל בכלל מייצג בסיפור שלנו את הרצונות החומריים המתגברים על הרצונות הערכיים כמו רצון בחופש ובעצמאות.
- האם התלבטתם פעם בין שני רצונות כאלה?
נחלק את הכיתה לשתי קבוצות, קבוצה אחת תכתוב על פתקים רצונות ערכיים כמו: לעזור לילדים חולים, לטפח את הסביבה וכדומה. קבוצה שנייה תכתוב על פתקים רצונות חומריים כמו: לקבל אופניים במתנה, לנסוע לחופשה באילת וכדומה.
הקבוצות יציגו את הפתקים, בכל פעם שני פתקים אחד ערכי ואחד חומרי, מתנדב יבחר בין הפתקים ויסביר מדוע בחר כפי שבחר.
נסכם: קשה לבחור בחירות ערכיות ואנחנו רוצים את ההנאות הקטנות של החיים, אבל חשוב לחשוב על אחרים ולא רק להתרכז בעצמנו ובהנאות שלנו.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: פתחנו את השיעור בהצגה של שבעה תלמידים, למדנו את הפסוקים ושאלנו את התלמידים אחרי כל קטע: "מה לדעתכם יקרה בהמשך?" חתמנו את השיעור בקטע מתוך יומן אישי של ילד מעם ישראל במדבר וביקשנו מכל תלמיד להשיב תשובה לאותו ילד דמיוני.
מיומנויות: משחק, בחינת האירועים וחשיבה על המשכם, כתיבת מכתב.
מתודות: הצגה, קריאת קטע מתוך יומן אישי דמיוני וכתיבת תשובה.
