מילים לשיר 'הילד הרע' מאת לאה גולדברג.
- גלו את הביטוי מהפרק שלנו המופיע בשיר.
מילים לשיר 'מחכים למשיח' מאת שלום חנוך.
- גלו את הביטוי מהפרק שלנו המופיע בשיר.
במהלך ההוראה הקודם למדנו שלאחר שהגר הרתה היא מזלזלת בה "וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ" (פסוק ד), ובעקבות זאת שרי מענה אותה ("ותענהּ") עד כדי כך שהגר נאלצת לברוח מהבית. נשאל את התלמידים:
אפשרות ראשונה:
נבקש מהתלמידים לפתוח את החומש ולעקוב באצבע אחר הקריאה.
אפשרות שנייה:
נזמין שני תלמידים לקרוא את הפסוקים בתפקידים: אחד בתפקיד הגר והאחר בתפקיד המלאך. נקרא יחד את הפסוקים: המורה ימלא את תפקיד הקריין, ואת השיחה בין הגר למלאך התלמידים יקראו.
הגר עונה לו רק על השאלה הראשונה: "מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת".
הגר נותנת שם למלאך.
בפסוק יב מופיע ביטוי שאנחנו משתמשים בו עד היום: "וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם, יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ".
נסביר כי ההבטחה הזאת היא ברכה ונחמה להגר: פרא הוא חמור המדבר, וגם משל לחופש. פירוש הברכה הוא שישמעאל ובניו יחיו במדבר כפי שכותב רש"י שם: "פֶּרֶא אָדָם' – אוהב מדברות לצוד חיות". הגר סבלה קשות משעבוד לשרה, והמלאך הבטיח לה שצאצאיה יהיו חופשיים.
ישמעאל יהיה שווה בכוחו לעמים אחרים, לפעמים ינצח ולפעמים יפסיד.
נציג לתלמידים שני שירים עכשוויים שבהם משתמשים בביטוי מפסוק יב. ונגלה בהם את הציטוט.
בשיר 'הילד הרע' של לאה גולדברג נגלה את הביטוי 'פרא אדם'.
בשיר 'מחכים למשיח' של שלום חנוך נגלה את הביטוי 'ידו בכול ויד כול בו':
יושבים שעות
מחכים שמשיח יבוא
משיח איש מפתח
ידו בכל ויד כל בו
נשאל את התלמידים:
תוכן: קראנו את הפסוקים ושמענו את דבר המלאך להגר "שובי אל גברתך". העמקנו בביטוי וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם, יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ", הבנו אותו בעזרת פרשנים, ראינו ציטוטים שלו בשירים עדכניים וחשבנו על הזדמנויות לשימוש בו בחיי היום- יום שלנו.
מיומנויות: קריאת הפסוקים במשחק תפקידים, זיהוי ציטוטים מהמקרא בטקסטים בני זמננו.
מתודות: קריאה במשחק תפקידים, כתיבה המשלבת ציטוט מהתנ"ך.
כְּשֶׁהָגָר הָיְיתָה בְּהֵירָיוֹן, הִיא הִתְנַשְׂאָה עַל שָׂרָה וְזִלְזְלָה בָּה. שָׂרָה קִינְאָה בָּה מְאוֹד, וְאָז כָּתוּב: "וַתְּעַנֶּהָ" – שָׂרָה עִינְתָה אֶת הָגָר (הֵצִיקָה לָה וְהִתְעַלְלָה בָּה). הַמִדְרָשׁ מְנַסֶה לְהַסְבִּיר מָה אֵיךְ עִינְתָה שָׁרָה אֶת הָגָר.
"שֶׁהִכְרִיחָה אוֹתָה לְהוֹלִיךְ הַכֵּלִים אַחֲרֶיהָ לַמֶרְחָץ" – שֶׁהִכְרִיחָה אוֹתָה לָלֶכֶת מֵאֲחוֹרֶיהָ וְלָקַחַת עֲבוּרָה אֶת כְּלֵי הָרַחְצָה. (מדרש אגדה, בראשית טז, ו, ב)
הַאִם הַתֵיאוּר בַּמִדְרָשׁ הוּא "עִינוּי"?
אֶפְשָׁר גַם לוֹמַר שֶׁזֶה תַפְקִידָה שֶׁל שִׁפְחָה בִּימֵי קֶדֶם… אָז מַדוּעַ הַמְפָרְשִׁים חָשְׁבוּ שֶׁזֶה "עִינוּי"? נַסוּ לְהַעֲלוֹת כַּמָה שֶׁיוֹתֵר תְשׁוּבוֹת.
בַּפֶּרֶק מְתוֹאָר הַכַּעַס שֶׁל שָׂרָה וְהַהַחְלָטָה שֶׁל אַבְרָהָם לֹא לְרִיב אִיתָה, וּלְאַפְשֵׁר לָה לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁהִיא מְבִינָה שֶׁנָכוֹן לַעֲשׂוֹת. הַמִדְרָשׁ "עוֹצֵר" בָּרֶגַע שֶׁל הָרִיב וּמְנַסֶה לְהַרְחִיב עוֹד קְצָת אֶת חִילוּפִי הַדְבָרִים בֵּין אַבְרָהָם לְשָׁרָה בְּאֶמְצָעוּת הַדִמְיוֹן.
שָׂרָה אִימַנוּ אוֹמֶרֶת: תַחֲזוֹר הַגָר לְשִׁפְחוּתָה, וְאַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹמֵר: לְאַחַר שֶׁעָשִׂינוּ אוֹתָה גְבִירָה אָנוּ חוֹזְרִים וּמְשַׁעְבְּדִים אוֹתָה?! חִילוּל שֵׁם שָׁמַיִים בַּדָבָר, אִם כֵּן יַכְרִיעַ אֱלוֹהִים עַל דְבָרַיי וְעַל דְבָרַיִיךְ. (על פי מדרש משלי כו, ד)
צילום: MathKnight and Zachi Evenor, ויקישיתוף
"פֶּרֶא" הוא חֲמוֹר בַּר שאי אפשר לְבַיֵית (לאַלֵף אותו, להרגיל אותו לחיים בסביבת בני אדם). כאשר המלאך מְבַשֵׂר להגר שבנה יהיה פרא אדם, ייתכן שזו ברכה – שיהיה אדם חופשי ולא משועבד – ואיננה בהכרֵחַ אמירה שלילית על אופיו. בשפה העברית של היום הביטוי קיבל משמעות רעה – פרוּעַ וחסר גבולות.
אבל… כולנו לפעמים קצת כאלה, לא?
כְּשֶׁאוֹמְרִים עַל מִישֶׁהוּ "יָדוֹ בַּכּוֹל וְיָד כּוֹל בּוֹ", הַכַּוָונָה הִיא לְאָדָם שֶׁמְעוֹרָב בְּכָל דָבָר וְנִמְצָא בְּעִימוּת עִם כּוּלָם.
https://www.youtube.com/watch?v=HFGEhdUcwrc שָׂרָה אִימַנוּ רָצְתָה מְאוֹד יֶלֶד, אֲבָל לֹא יָכְלָה לָלֶדֶת. הִיא נָתְנָה אֶת הַשִׁפְחָה שֶׁלָה לְאַבְרָהָם, וְכָךָ הַיֶלֶד שֶׁיִיוָולֵד לַשִׁפְחָה יִהְיֶה כְּמוֹ הַיֶלֶד שֶׁלָה, שֶׁל שָׂרָה. בִּשְׁנַת 1998, כְּשֶׁהָיְיתָה שָׂרִית חָדָד בַּת 20, הִיא הִקְלִיטָה אֶת הַשִׁיר "לִהְיוֹת אִימָא". הַאִם בֶּאֱמֶת הִיא רָצְתָה לִהְיוֹת אִימָא בַּגִיל 20? שְׁאֵלָה טוֹבָה. לֹא תָמִיד כָּל זַמָר שָׁר שִׁירִים הַמְתָאֲרִים בְּדִיוּק אוֹתוֹ וְאֶת רְצוֹנוֹתָיו, אֲבָל הַשִׁירִים נוֹתְנִים קוֹל לִרְגָשׁוֹת שׁוֹנִים וּמוּרְכָּבִים שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם. פְּעָמִים רַבּוֹת אֲנַחְנוּ מִזְדַהִים מְאוֹד עִם שִׁירִים שֶׁמִישֶׁהוּ אַחֵר כַּתָב וְשָׁר. לַסַקְרָנִים: אַחֲרֵי כִּמְעַט 20 שָׁנָה, כְּשֶׁהִיא בַּת 39, יָלְדָה שָׂרִית חָדָד אֶת בִּתָה הַבְּכוֹרָה, נוֹיָה.
להיות אימא מילים: דוד חלפון אַתָּה לֹא כָּאן אַךְ אוֹתְךָ חוֹלֶמֶת כָּל דַּקָּה בְּחַיַּי שֶׁאֲנִי נוֹשֶׁמֶת כֹּה רוֹצָה, מְקַוָּה, מְיַחֶלֶת לִהְיוֹת אִמָּא אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת לִהְיוֹת אִמָּא אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת יֶלֶד רוֹצָה לְהָבִיא לָעוֹלָם לַחֲבֹק בְּרֹךְ לִבִּי נִפְעַם יִקְרָא לִי "אִמָּא" הָאֹשֶׁר מֻשְׁלָם רַק זֹאת אֲבַקֵּשׁ מִבּוֹרֵא עוֹלָם עֵינֶיךָ מוּל עֵינַי אֲנִי מְדַמְיֶנֶת בְּלֵילוֹת קָרִים לְחַדְרְךָ נִכְנֶסֶת אֶת גּוּפְךָ הָרַךְ בְּאַהֲבָה עוֹטֶפֶת לַלַּיְלָה הַזֶּה נִשְׁמָתִי זוֹעֶקֶת לַלַּיְלָה הַזֶּה נִשְׁמָתִי זוֹעֶקֶת יֶלֶד רוֹצָה… לְךָ אָשִׁיר יַלְדִּי מִכָּל הַלֵּב כִּי יָדַעְתִּי בְּחַיַּי צַעַר וּכְאֵב אֶת הַכֹּל מַבְטִיחָה אָז אֶשְׁכַּח כְּשֶׁבִּזְרוֹעוֹתַי אוֹתְךָ בְּנִי אֶקַּח כְּשֶׁבִּזְרוֹעוֹתַי אוֹתְךָ בְּנִי אֶקַּח © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.
קרדיט: שרית חדד – להיות אמא – Sarit Hadad – Leyot Ima / SaritHadadOfficial
שְׁתֵי הַיְצִירוֹת - הָאַחַת שֶׁל הָאוֹמָן הַסְפָרַדִי ויסן רודה (1783–1858) וְהַשְׁנִיָיה שֶׁל הָאוֹמָן הַפְּלֵמִי פֶּטֶר פָּאוּל רוּבֶּנְס ( 1577–1640) – מְתָאֲרוֹת אֶת מַעֲרֶכֶת הַיְחָסִים בֵּין אַבְרָהָם, שָׂרָה וְהָגָר.
בִּשְׁתֵי הַתְמוּנוֹת שֶׁצוּיְרוּ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בִּזְמַנִים אֲחֵרִים בָּחֲרוּ הָאוֹמָנִים לְהַצִיג אֶת הַדְמוּיוֹת בְּמֶרְכַּז הַתְמוּנָה, וּבֵינֵיהֶן נוֹצֶרֶת צוּרָה דוֹמָה לִמְשׁוּלָשׁ. הִתְבּוֹנְנוּ בַּהַבָּעוֹת הַפָּנִים שֶׁל הַדְמוּיוֹת, בַּצְבָעִים וּבָאוֹר שֶׁהִכְנִיס כָּל אוֹמָן לַיְצִירָה שֶׁלוֹ.
נַסוּ לְסַדֵר אֶת הַצִיוּרִים לְפִי סֵדֶר הָאֵירוּעִים.
לְאַחַר שֶׁהִתְבּוֹנַנְתֶם בִּתְשׂוּמֶת לֵב בְּכָל פְּרָטֵי הַיְצִירוֹת, נַסוּ לְדַמְיֵין:
אִם כָּל אַחַת מֵהַדְמוּיוֹת בַּצִיוּרִים הָיְיתָה אוֹמֶרֶת מִשְׁפָּט (כְּמוֹ בְּקוֹמִיקְס), מָה הִיא הָיְיתָה אוֹמֶרֶת?
מִדְבָּר הוּא מָקוֹם שֶׁיֵשׁ בּוֹ מְעַט מִשְׁקָעִים (מְעַט גֶשֶׁם אוֹ מְעַט טַל). כְּדֵי לִחְיוֹת צָרִיךְ מַיִם. וְלָכֵן יֵשׁ מְעַט מְאוֹד חַיִים בַּמִדְבָּר: מְעַט אֲנָשִׁים, מְעַט בַּעֲלֵי חַיִים וּמְעַט צִמְחִיָיה. מִי שֶׁבְּכָל זֹאת מַצְלִיחַ לִחְיוֹת בַּמִדְבָּר הוּא מִי שֶׁיוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַשִׂיג מַיִם.
כֵּיצַד בְּנֵי אָדָם מַשִׂיגִים מַיִם בַּמִדְבָּר? לִפְעָמִים מוֹצְאִים מַעְיָין נִסְתָר שֶׁמִמֶנוּ יוֹצְאִים מַיִם מֵהָאֲדָמָה, וְלִפְעָמִים חוֹפְרִים בְּאֵר שֶׁבָּה נֶאֱסָפִים מֵי הַגְשָׁמִים הַמְעַטִים שֶׁיוֹרְדִים.
מִצְאוּ בַּמַפָּה אֶת "דֶרֶךְ שׁוּר". לְפִי דַעְתְכֶם, מַדוּעַ הָלְכָה הָגָר, אַחֲרֵי שֶׁשָׂרָה גֵירְשָׁה אוֹתָה, דַוְוקָא בְּדֶרֶךְ זוֹ? לְאָן הִיא נִיסְתָה לְהַגִיעַ? (רֶמֶז: קִרְאוּ שׁוּב אֶת פָּסוּק א בַּפֶּרֶק וְהִסְתַכְּלוּ בַּמַפָּה).
מַסַע אַבְרָהָם מֵהָעִיר אוּר דֶרֶךְ כְּנַעַן לְמִצְרַיִם. הכרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן – החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב. © מטח
כְּנַעַן וּמִצְרַיִם הַן אֲרָצוֹת שְׁכֵנוֹת, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶן קְשָׁרִים. לִפְעָמִים קִשְׁרֵי שְׁכֵנוּת טוֹבָה, קְשָׁרִים שֶׁל כַּלְכָּלָה וּמִסְחָר, וְלִפְעָמִים הַן נִלְחָמוֹת זוֹ בְּזוֹ. תוֹשָׁבֵי כְּנַעַן הָיוּ תְלוּיִים בִּירִידַת הַגְשָׁמִים, אֲבָל תוֹשָׁבֵי מִצְרַיִם נֶהֱנוּ תָמִיד מִן הַמַיִם שֶׁל אֶחָד מִשְׁנֵי הַנְהָרוֹת הַגְדוֹלִים בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם – הַנִילוּס!
כֵּיצַד בָּאִים לִידֵי בִּיטוּי בַּסִיפּוּר הַקְשָׁרִים בֵּין אֶרֶץ מִצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן?
ג'יימס טיסו, שָׂרָה מְשַׁלַחַת אֶת הָגָר, גואש על לוח, 1902-1896 בערך. Gift of the heirs of Jacob Schiff, Jewish Museum NY
בָּעוֹלָם הָעַתִיק הָיָה נָהוּג שֶׁלְזוּגוֹת נְשׂוּאִים בַּעֲלֵי כֶּסֶף רָב הָיוּ עֲבָדִים (גְבָרִים) וּשְׁפָחוֹת אוֹ אֲמָהוֹת (נָשִׁים) שֶׁשֵׁירְתוּ אוֹתָם. הַמַעֲמָד הָיָה מְאוֹד בָּרוּר – מִי בַּעַל הַכֶּסֶף, וּמִי אוֹמֵר לְמִי מָה לַעֲשׂוֹת… (רְאוּ לְדוּגְמָה אֶת הַתְמוּנָה וזַהוּ אֶת הַשִׁפְחָה).
בַּסִיפּוּר שֶׁלָנוּ לַשִׁפְחָה יֵשׁ יִתְרוֹן עַל הַגְבֶרֶת! הַגְבֶרֶת רָצְתָה לְהִשְׁתַמֵשׁ בַּיִתְרוֹן שֶׁל הַשִׁפְחָה, אֲבָל… הַיִתְרוֹן גָרַם לַשִׁפְחָה לְזַלְזֵל בַּגְבֶרֶת שֶׁלָה. וּבְאוֹתָה הַתְקוּפָה זֶה נֶחְשַׁב לְמַעֲשֶׂה חָמוּר מְאוֹד.
מצבה ועליה חוקי חמורבי, המאה ה־18 לפנה"ס. מאוסף מוזיאון הלובר. צילום: Deror avi, ויקישיתוף
חָמוּרָבִּי הָיָה מֶלֶךְ בָּבֶל לִפְנֵי 4,000 שָׁנִים בְּעֵרֶךְ. אַרְכֵאוֹלוֹגִים מָצְאוּ קוֹבֶץ שֶׁל כְּ-300 חוּקִים חֲקוּקִים עַל אֶבֶן מִתְקוּפַת שִׁלְטוֹנוֹ. אַרְבָּעָה סְעִיפִים מִתוֹךְ קוֹבֶץ הַחוּקִים הַגָדוֹל עוֹסְקִים בְּמַצָב דוֹמֶה לַמַצָב שֶׁל שָׂרָה וְהָגָר. בְּחוּקֵי חָמוּרָבִּי כָּתוּב שֶׁאִם יֵשׁ אִישָׁה שֶׁלֹא יְכוֹלָה לָלֶדֶת מִסִיבּוֹת שׁוֹנוֹת, מוּתָר לָה לָקַחַת שִׁפְחָה שֶׁתֵלֵד בִּמְקוֹמָה. אִם הַשִׁפְחָה תַשְׁוֶוה אֶת עַצְמָה בַּמַעֲמָד לִגְבִירְתָה, מוּתָר לַגְבֶרֶת לְסַמָן אוֹתָה בְּאוֹת עַבְדוּת (כְּעוֹנֶשׁ), אֲבָל אָסוּר לְסַלֵק אוֹתָה וְאָסוּר לִמְכּוֹר אוֹתָה, כִּי הִיא אַחַת מֵהָאִימָהוֹת בַּשֵׁבֶט. (מבוסס על עולם התנ"ך – ספר בראשית)
הַאִם הַחוּקִים הַבַּבְלִיִים מַרְאִים שֶׁהַשִׁימוּשׁ בְּשִׁפְחָה כְּ"אֵם פּוּנְדְקָאִית" (אִישָׁה שֶׁיוֹלֶדֶת בִּשְׁבִיל אִישָׁה אַחֶרֶת) הָיָה מְקוּבָּל?
בְּמָה הַסִיפּוּר שֶׁל אַבְרָהָם, שָׂרָה וְהָגָר דוֹמֶה לַמִקְרֶה הַמְתוֹאָר בַּחוֹק הַבַּבְלִי (חוּקֵי חָמוּרָבִּי)? וּבַמֶה הַסִיפּוּר שׁוֹנֶה?
https://www.youtube.com/watch?v=lLhrQPxOq48 הַסִרְטוֹן מַרְאֶה אִישָׁה בַּחוֹדֶשׁ הַשְׁבִיעִי לַהֵירָיוֹן, אֲשֶׁר מִתוֹךְ בְּחִירָה וּמִתוֹךְ רָצוֹן הָלְכָה חֲמִישָׁה יָמִים בַּמִדְבַּר סָהֲרָה, הַמִדְבָּר הַחַם הַגָדוֹל בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם שֶׁנִמְצָא בִּצְפוֹן אַפְרִיקָה.
מַדוּעַ הִיא עָשְׂתָה זֹאת? מִתוֹךְ אֱמוּנָה בַּחֲשִׁיבוּת הַהֲלִיכָה, הִתְמוֹדְדוּת עִם אֶתְגָרִים, מִתוֹךְ רָצוֹן לְהִתְחַבֵּר לַגוּף שֶׁלָה וְלַטֶבַע. הִיא לֹא הָלְכָה לְבַד אֶלָא בְּלִיוּוּי אֲנָשִׁים וְצֶוֶות רְפוּאִי.
קרדיט: Seven months pregnant woman walks the Sahara desert with ease / Mini Movement Messages
אֱלוֹהִים הִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם וְשָׂרָה יֶלֶד, אֲבָל שָׂרַי, אִשְׁתוֹ, לֹא יְכוֹלָה לָלֶדֶת. לְשָׂרַי הָיָה רַעְיוֹן: לָתֵת לְאַבְרָהָם אֶת שִׁפְחָתָה, הָגָר, כְּדֵי שֶׁהִיא (הָגָר) תִהְיֶה בְּהֵירָיוֹן. כְּשֶׁזֶה קָרָה, בִּמְקוֹם לִשְׂמוֹחַ שֶׁהַתוֹכְנִית הִצְלִיחָה – הִתְחִיל מַשְׁבֵּר (מַשְׁבֵּר הוּא מַצָב קָשֶׁה אוֹ מְסוּכָּן, נְקוּדַת שֶבֶר).
תָאֲרוּ בַּמִילִים שֶׁלָכֶם: מָה הָיָה הַמַשְׁבֵּר? מָה גָרַם לוֹ?
כֵּיצַד הֵגִיבוּ לַמַשְׁבֵּר הַדְמוּיוֹת הַשׁוֹנוֹת בַּסִיפּוּר – אַבְרָם, שָׂרַי, הָגָר?
חִשְׁבוּ וַעֲנוּ: לְפִי דַעְתְכֶם, אֵילוּ רְגָשׁוֹת הִרְגִישָׁה כָּל דְמוּת בַּסִיפּוּר?
קרדיט: 929 סיכום שבועי- בראשית פרקים טז- כ . 929 תנך ביחד