סגור תצוגת כיתה
הפרק

שבת מנוחה

פרק ה, ה-יח

שיעור ראשון מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נקרין לתלמידים תמונה של לוחות הברית.
נשאל את התלמידים:

  • מה אנחנו רואים בתמונה? (את לוחות הברית ובהם כתובים עשרת הדיברות)
  • מה זה עשרת הדיברות? (המצוות המרכזיות שאלוהים ציווה על עם ישראל לקיים, הם הטביעו את חותמם בעולם היהדות ובתולדות העם היהודי והתרבות האנושית)

את עשרת הדיברות אפשר לחלק בכמה אופנים. נשמע מהתלמידים הצעות לחלוקה (לפי מצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו, לפי מצוות עשה ולא תעשה…)

  • האם עשרת הדיברות נוגעות רק לעם ישראל? (לעשרת הדיברות יש משמעות אוניברסלית – לכל העולם. יש מצוות שבהן זה ברור מאוד כגון "לֹא תִרְצָח" ויש מצוות שצריך קצת יותר להתאמץ כדי להבין את המשמעות האוניברסלית שלהן, למשל מצוות השבת שבה נתמקד בשיעור היום)

נשוחח עם התלמידים על השבת בביתם:

  • כיצד אתם מציינים את השבת בביתכם?

נערוך עם התלמידים סיעור מוחין:

  • מה יכולות להיות סיבות לא דתיות לשמירת השבת?

בואו נגלה מה הסיבות בפסוקים מתוך נאום משה.

מבט ראשון

נקרין על הלוח את פסוקים א-יז ונחלק אותם לתלמידים (ראו דף עבודה. נמצא גם בממערך השיעור). נבקש מהתלמידים להקשיב, לקרוא ולמצוא את הפסוקים שעוסקים בשמירת השבת ובסיבות לה.
נשאל את התלמידים:

  • אילו פסוקים עוסקים במצוות השבת? (פסוקים יא-יד)
  • במה עוסקים הפסוקים האחרים?

מבט שני

נחלק לתלמידים את דף העבודה. בדף ישוו התלמידים בין הפסוקים על השבת בפרקנו לבין הפסוקים על השבת בשמות פרק כ. ננחה אותם למלא את הטבלה לפי המקורות המובאים בדף (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נסכם את המידע מתוך הטבלה:

  • מה ההבדל בין סיבת המנוחה בשמות פרק כ לסיבת המנוחה בפרקנו?

נעמוד על כך שבשמות הסיבה היא דתית, ואילו בפרקנו הסיבה חברתית. בפרקנו בפסוק יד הנימוק לשבת הוא שהיא מבטאת זיכרון לעבדות במצרים, ובפסוק יג נכתב שהשבת נחוצה כדי לתת מנוחה גם לעבד ולאמה.

מבט שלישי

נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם היה צריך להוסיף על הסיבה בשמות את הסיבה החברתית לשמירת השבת?

נתמקד באופי החברתי המורחב שמודגש בה: השבת חשובה לעם ישראל לא רק מסיבה דתית, ולכן היא הופכת להיות לא רק מצווה בין אדם למקום אלא גם מצווה בין אדם לחברו.
נשאל:

  • מה לדעתכם הקשר בין העובדה שהיינו עבדים במצרים ובין הצורך לתת לעבדים שלנו לנוח? (מי שהיה עבד או שאבותיו היו עבדים יודע כמה זה קשה, וצריך לנהוג בעבדיו כפי שהיה רוצה שיתייחסו אליו. אחת הדרכים לגרום לאנשים להרגיש אמפתיה למצבו של מישהו היא לנסות להיזכר איך הרגשנו כשאנחנו היינו במקומו, גם אם כבר יצאנו משם)
  • מה אתם חושבים על ההנחיה הזאת של אלוהים לעם ישראל? למה חשוב שגם העבד והאמה ינוחו? איך זה ישפיע על החיים בארץ?

נבקש מהתלמידים לכתוב דף מיומנו של עבד או אמה בתקופת המקרא: איך נראית השבת שלהם? מה הם יכולים לעשות בה? למה הם שמחים יותר מעבדים של עמים אחרים? נשמע כמה מן היצירות בכיתה.

מבט לחיים

נשאל את התלמידים:

  • האם גם היום לדעתכם צריך להיות חוק שכולם נחים בשבת?
  • אילו מקומות צריכים לנוח בשבת ואילו לא?

ניתן לתלמידים משימה בזוגות: למצוא מקום אחד שפתוח בשבת ואנשים עובדים בו אף שזה לא הכרחי (למשל מסעדה), ומקום אחד שחייבים לעבוד בו בשבת(למשל בית חולים).
נשמע את תשובות התלמידים בכיתה ונערוך דיון:

  • האם טוב שיש מקומות סגורים בשבת או שזה מפריע להתנהלות?
  • ובמקומות שאנחנו רוצים שיהיו פתוחים בשבת, איך אפשר לעזור לעובדים שם לנוח? (למשל – חוק יום חופש לכל העובדים גם אם הוא לא בשבת וכו')

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על הסיבה הסוציאלית לשמירת השבת: "לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם".
מיומנות: השווינו בין שני מקורות תנ"כיים דומים ומצאנו את ההבדלים.
מתודה: קיימנו עבודת חקר בזוגות מצאנו כיצד הנושא המרכזי בפרק קשור לחיי היומיום שלנו.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
לוחות הברית
By Dmitriy Feldman svarshik, מתוך שאטרסטוק מה משמעותם של עשרת הדיברות?  
לוחות הברית
"אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר... וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים" (פסוק יח)

By Dmitriy Feldman svarshik, מתוך שאטרסטוק

  • מה משמעותם של עשרת הדיברות?

 

דפי עבודה והעשרה לשיעור
נשימתו האחרונה של רבי עקיבא
בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה, זְמַן "קְרִיאַת שְׁמַע" הָיָה,וְהָיָה מִתְכַּוֵּן לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת...
נשימתו האחרונה של רבי עקיבא
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ." (פרק ו, פסוקים ד-ה)

איור: מיכל בן-חמו

בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה, זְמַן "קְרִיאַת שְׁמַע" הָיָה,
וְהָיָה מִתְכַּוֵּן לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, עַד כְּדֵי כָּךְ?
להמשך המדרש

אָמַר לָהֶם: כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל פָּסוּק זֶה: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" (דברים ו, ה) – וַאֲפִלּוּ אִם הוּא נוֹטֵל אֶת נִשְׁמָתְךָ;
וְאָמַרְתִּי: כְּשֶׁתָּבוֹא לְיָדִי הַהִזְדַּמְּנוּת, וַאֲקַיְּמֶנּוּ!
וְעַכְשָׁו שֶׁבָּאָה לְיָדִי – לֹא אֲקַיְּמֶנּוּ?

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלהֵינוּ ה' אֶחָד", וְהָיָה מַאֲרִיךְ בְּ"אֶחָד" עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּ"אֶחָד".
יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: אַשְׁרֶיךָ, רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁאַתָּה מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא!

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף סא עמוד ב. עיבוד מתוך ספר האגדה מבית סנונית)

  • כיצד פירש רבי עקיבא את המילים "וּבְכָל נַפְשְׁךָ" שבפסוק?
בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך
חייב אדם לברך על הרָעָה כשם שהוא מברך על הטוֹבָה, שנאמר (דברים ו): "וְאָהַבְתָּ אֵת...
בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך
"וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ." (פרק ו, פסוק ה)

איש מתפלל בשקיעה. צילום: Billion Photos/shutterstock.com

חייב אדם לברך על הרָעָה כשם שהוא מברך על הטוֹבָה, שנאמר (דברים ו): "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ".
"בְּכָל לְבָבְךָ" – בשני יְצָרֶיךָ, ביצר הטוב וביצר הרע.
"וּבְכָל נַפְשְׁךָ" – אפילו הוא נוטל את נפשך.
"וּבְכָל מְאֹדֶךָ" – בכל מָמוֹנְךָ, או – בכל מידה ומידה שהוא מודד לך, תוֹדֶה לו במאוד מאוד.

(עיבוד. על פי: משנה, מסכת ברכות, פרק ט, משנה ה)

  • מהו הקושי הלשוני העולה מן הפסוק, שעליו עונה המדרש?
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
הַפְּנִיָה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" חוזרת כמה פעמים בספר דברים, ויש בה קריאה לעם להאזין וללמוד. הקריאה...
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד." (פרק ו, פסוק ד)

שמע ישראל – מדלית ארד 59 מ"מ, 1980, באדיבות החברה הישראלית למדליות ולמטבעות

הַפְּנִיָה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" חוזרת כמה פעמים בספר דברים, ויש בה קריאה לעם להאזין וללמוד.
הקריאה המופיעה בפסוק ד: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד", נתפסת ביהדות כהצהרת האמונה הבסיסית ביותר באלוהי ישראל.

להמשך קריאה

קריאת שמע היא הבסיס לתפילת שמע ישראל, הנאמרת על ידי אדם מאמין בכל בוקר, בכל ערב ולפני השינה. הקריאה אף נאמרת בהתרחשויות מיוחדות או מסוכנות. בוודאי שמעתם לא פעם את הקריאה "שמע ישראל" גם מאדם שאינו דתי.

  • קראו את הפסוקים ד-ט, שהם הבסיס לתפילת שמע ישראל.
    לפי דעתכם, מדוע הדברים שאלוהים מצווה על בני ישראל צריכים להיות על היד, בין העיניים וקרובים ללב?
אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה
המספר "ארבעים" הוא מספר טִיפּוֹלוֹגִי (בעל משמעות מיוחדת) בתנ"ך. בני ישראל נדדו ארבעים שנה במדבר,...
אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה
"וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, וַיִּשְׁמַע ה' אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה ה' הַשְׁחִיתֶךָ." (פרק י, פסוק י)

צילום: Koltukovs/shutterstock.com

המספר "ארבעים" הוא מספר טִיפּוֹלוֹגִי (בעל משמעות מיוחדת) בתנ"ך. בני ישראל נדדו ארבעים שנה במדבר, משה היה על הר סיני ארבעים יום. בתנ"ך, הביטוי "אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" וביטויים דומים הכוללים את המספר "ארבעים", אינם מציינים פרק זמן מדויק. כשמשתמשים בהם מתכוונים לתקופת זמן ממושכת.

חפשו בתנ"ך ומצאו:

  • כמה ימים נמשך המבול (בראשית פרק ז)?
  • כמה שנים שקטה הארץ בין שופט לשופט בספר שופטים (שופטים ח)?
  • כמה שנים מלך שלמה על ישראל (מלכים א, יא)?
  • כמה ימים הלך אליהו במדבר (מלכים א, יט)?
כשהלב בוכה
  כשהלב בוכהשרית חדד מילים: יוסי גיספןלחן: שמואל אלבז כשהלב בוכה, רק אלוהים שומע הכאב...
כשהלב בוכה
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד." (פרק ו, פסוק ד)

 

למילות השיר

כשהלב בוכה
שרית חדד
מילים: יוסי גיספן
לחן: שמואל אלבז

כשהלב בוכה, רק אלוהים שומע
הכאב עולה מתוך הנשמה
אדם נופל לפני שהוא שוקע
בתפילה קטנה חותך את הדממה.

שמע ישראל אלוהַיי אתה הכול יכול
נתת לי את חיי, נתת לי הכול
בעינַי דמעה, הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק הנשמה זועקת.

שמע ישראל אלוהַיי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהַיי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שייגמר כי לא נותר בי כוח.

כשהלב בוכה, הזמן עומד מִלֶכֶת
האדם רואה את כל חייו פתאום
אֶל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת
לאלוהיו קורא על סַף תְהוֹם.

שמע ישראל אלוהַיי…

© כל הזכויות שמורות למחברים ולאקו"ם.

  • מה המשמעות של קריאת "שמע ישראל" על פי השיר?

קרדיט: כשהלב בוכה / שרית חדד ערוץ רשמי, 2012

שמע ישראל במנורת הכנסת
  מנורת שבעת הקנים, יצירתו של האומן בֶּנוֹ אלְקַן, ניצבת בקצה גן הוורדים מול משכן...
שמע ישראל במנורת הכנסת
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד." (פרק ו, פסוק ד)

תכנית מנורת הכנסת, ובה שלושים אירועים, ביטויים, דמויות ומושגים בתולדות עם ישראל. תמר הירדני, ויקישתוף

האריח "שמע ישראל" מופיע על הקנה המרכזי במנורת הכנסת, במרכז המנורה, כאלמנט שכל הרעיונות מתנקזים אליו. צילום: תמר הירדני, ויקישתוף.

 

מנורת שבעת הקנים, יצירתו של האומן בֶּנוֹ אלְקַן, ניצבת בקצה גן הוורדים מול משכן הכנסת. המנורה מעוטרת בתבליטים המציגים אישים מהתנ"ך ואירועים מהמסורת ומההיסטוריה של עם ישראל. 

להמשך קריאה

המילים "שמע ישראל" מופיעות בתחתית הקנה המרכזי של מנורת הכנסת, מעל התבליט של מלחמת העצמאות והקמת המדינה, ויחד הם מסמלים בסיס שאליו מתנקזים וממנו יוצאים כל הרעיונות הטמונים במנורה.

  • מה רצה האומן להביע בכך שמיקם בבסיס המנורה את המילים "שמע ישראל" ואת התבליט של מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל?
הר סיני
הר סיני הוא ההר שעליו ניתנה התורה.לפי המסופר בתורה בני ישראל חנו מול ההר, ומשה...
הר סיני
"וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, וַיִּשְׁמַע ה' אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה ה' הַשְׁחִיתֶךָ." (פרק י, פסוק י)

הר סיני. צילום: IGOR ROGOZHNIKOV/shutterstock.com

הר סיני הוא ההר שעליו ניתנה התורה.
לפי המסופר בתורה בני ישראל חנו מול ההר, ומשה עלה אל ראשו. כאשר ירד, העביר להם את עשרת הדיברות שמסר לו ה' למען העם. למרגלות ההר התרחש גם חטא העגל.

להמשך קריאה

להר שמות רבים: הר סיני, הר חורב, הר האלוהים, הר פארן.
כיום איננו יודעים בוודאות היכן נמצא הר סיני, משום שהמקרא אינו מציין את מיקומו המדויק.
החוקרים הציעו הצעות שונות לזיהוי ההר, הקשורות למסלול הנדודים של בני ישראל במדבר. חלק מהחוקרים מזהים את הר סיני עם גַ'אבֶּל הילאל שבצפון סיני, ואחרים מקשרים אותו עם ג'אבל מוסה או ג'אבל קתרינה – ההרים שבדרום חצי האי סיני. אחרים מזהים אותו עם הר כרכום שבנגב.

מבוסס על מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים.

  • הציעו שם חדש להר סיני, בהתאם למה שידוע לכם על ההר.
טוטפות
  הטוטפות היו כנראה חפצים קטנים שענדו כמו תכשיט, ותפקידן היה להזכיר משהו למי שענד...
טוטפות
"וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ." (פרק ו, פסוק ח)

תכשיט עשוי זהב, תקופת הברונזה. באדיבות רשות העתיקות. ייתכן שענדו את התכשיט כפי שענדו את הטוטפות.

תפילין ראש, טקס עליה לתורה בבית הכנסת בירושלים צילום: יעקב סער, לע"מ

 

הטוטפות היו כנראה חפצים קטנים שענדו כמו תכשיט, ותפקידן היה להזכיר משהו למי שענד אותן. ומכאן שאלוהים מבקש ש"הדברים האלה", כלומר חוקי התורה, יהיו כמו אותו תכשיט קדום. 

הפרשנים היהודים הקדומים פירשו כי הכוונה במילה "טוטפות" היא לתפילין, שאותן כורכים על הראש ועל היד.

  • הסבירו את משמעות הדימוי "וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ".
גֵרִים - מהגרים בעולם העתיק
הַגֵּר בתקופת המקרא הוא מְהַגֵּר, תושב זר, שאין לו זכויות פוליטיות או זכויות רכוש. הגֵּר...
גֵרִים - מהגרים בעולם העתיק
"וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם." (פרק י, פסוק יט)

צילום: פלומבה, אתר העוקץ

הַגֵּר בתקופת המקרא הוא מְהַגֵּר, תושב זר, שאין לו זכויות פוליטיות או זכויות רכוש. הגֵּר נאלץ לעזוב את מולדתו או אף להימלט ממנה בשל מלחמה, רעב או קושי אחר, ולכן מעמדו הכלכלי והחברתי היה נמוך. בשל זאת הדגישה התורה את זכותו של הגר למשפט צדק, וחייבה אותנו לאהוב אותו ולסייע לו.

  • מי הם ה"גֵּרִים" בימינו?
מה יש בתוך התפילין?
בסרטון מתואר תהליך הכנת התפילין.
מה יש בתוך התפילין?
"וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ." (פרק ו, פסוק ח)

בסרטון מתואר תהליך הכנת התפילין.

  • מה נמצא בתוך הטוטפות שבתפילין?

קרדיט: סופר סת"ם יזהר לב, 2017