סגור תצוגת כיתה
הפרק

פנים אל מול פנים

פרק ה, (א-ה) (יח-כט)

שיעור שני מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נקרין על הלוח תמונה של אב וביתו.
נשאל את התלמידים:

  • איזה ביטוי מתאים לתמונה הזאת?

נכתוב על הלוח: 'פנים אל פנים'.
נשאל את התלמידים:

  • האם יש דברים שטוב יותר לעשות רק פנים אל פנים?

נחשוב על כל מיני דוגמאות: לגלות סוד לחבר, לתת נשיקה, לבקש סליחה וכו'.
נשאל:

  • האם יש דברים שקשה יותר לעשות פנים אל פנים? (למשל להעליב מישהו, להגיד למישהו לא וכו')

נספר שהיום נלמד על מפגש פנים אל פנים לא שגרתי.

מבט ראשון

לפני הקריאה נזמין את התלמידים להקשיב ולזהות מי שני הצדדים שנפגשים פנים אל פנים. נקרין על הלוח את פסוקים א-ד ופסוקים יח-כט, נקרא אותם בקול ונשאל:

  • מי נפגש בפסוקים? (אלוהים והעם)

מבט שני

נחלק לתלמידים דף ובו פסוקים יח-כה ונבקש מהם להדגיש בצבע את כל הפעמים שבהם מופיעים בפסוקים הפעלים 'לשמוע' ו'לראות' על הטיותיהם (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם הפעלים האלו מופיעים הרבה בפרק?

ברית פנים אל פנים מכילה בתוכה ראייה ושמיעה של האחר – אלה מדגישים את הקרבה הפיזית בברית הזאת.
נקרין על הלוח את פסוקים ב-ד ואת פסוק כ:
ב ה' אֱלֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵב. ג לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת ה' אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת, כִּי אִתָּנוּ, אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים. ד פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.
כ וַתֹּאמְרוּ: 'הֵן הֶרְאָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת כְּבֹדוֹ וְאֶת גָּדְלוֹ וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וָחָי'.

נשאל את התלמידים:

  • מה מיוחד בפסוקים האלו? במה הם מתמקדים?

בפסוקים מתוארת יפה הברית בין העם ובין אלוהים – "ברית פנים אל פנים".
נשאל:

  • איך העם מתארים את המפגש עם אלוהים?
  • מה הם ראו?
  • מה הם שמעו? ("דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם", "הֶרְאָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת כְּבֹדוֹ וְאֶת גָּדְלוֹ וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ")

מבט שלישי

נשאל את התלמידים:

  • איך יכול להיות שעם ישראל פגשו את אלוהים פנים אל פנים, הרי לאלוהים אין פנים? ("הפנים" של אלוהים הם קולו, דבריו, האש הגדולה, או אולי עוצמת המפגש האישי)
  • למה לדעתכם חשוב למשה כל כך להדגיש שהברית בין אלוהים לעמו נעשתה פנים אל פנים? מה המשמעות של זה?

ברית פנים אל פנים מבטאת קשר אינטימי בגלל הקרבה שיש בה. אפשר לחזור לדוגמאות שחשבנו עליהן בתחילת השיעור.
נשאל את התלמידים:

  • מתוך פסוקים כא-כג, איך העם מגיב אחרי שהוא פוגש את אלוהים פנים אל פנים? (הוא מפחד מאוד. הוא מבקש ממשה שמעכשיו רק משה ידבר עם אלוהים, כי המעמד הזה דרמטי מאוד והעם מפחד שהאש יכולה להמית אותו)

נסביר שמתוך כל התיאור הזה של משה אנו יכולים להבין שברית פנים אל פנים היא דבר גדול ורב ערך, אבל שיש בו גם עוצמה שלא כולם יכולים לעמוד בה.
נשאל:

  • האם יש לכם מחשבה למה היה חשוב שעם ישראל "יראה את הקולות" גם בשביל הדורות שיבואו אחרי?

מי שראה דבר בעיניים שלו יוכל להעביר את החוויה בסיפור גם למי שלא ראה, וכך הסיפור יוכל לעבור מדור לדור במסורת שמספרת שפעם מישהו מהאבות שלנו היה שם.
נזמין את התלמידים להתחלק לזוגות ולערוך הצגה על סבא שנכח במעמד הר סיני המספר לנכד שלו על מה שהוא ראה. ננחה את התלמידים להשתמש בביטוי "ראיתי את זה בעיניים שלי". נשמע את ההצגות בכיתה.

מבט לחיים

נחשוב על מפגשי פנים אל פנים בחיינו שלנו.

  • מתי הם קורים?
  • מה מיוחד בהם?
  • האם בעידן שבו יש מצלמות ואפשר לראות את הפנים גם דרך מחשב עדיין חשוב להיפגש גם באמת?

נבקש מכל תלמיד לחשוב על מפגש פנים אל פנים חשוב שהיה לו ולכתוב עליו בכמה שורות:

  • עם מי היה המפגש?
  • מה נאמר בו?
  • למה אתם זוכרים אותו לחיות? נשמור את התרגילים במחברת.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: התמקדנו בייחודו של מעמד הר סיני כברית פנים אל פנים ובמשמעות הבחירה לקיים את הברית כך ולא אחרת.
מיומנות: חיפשנו מילה מנחה וחשבנו כיצד היא מבטאת רעיון מרכזי בפרק.
מתודות: ערכנו הצגה, כתבנו על חוויה אישית בכמה שורות במחברת.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
אב וביתו
By SUKJAI PHOTO shutterstock.com איזה ביטוי מתאים לתמונה הזאת? איך הייתם מתארים את המפגש בין...
אב וביתו
"פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (פסוק ד)

By SUKJAI PHOTO shutterstock.com

  • איזה ביטוי מתאים לתמונה הזאת?
  • איך הייתם מתארים את המפגש בין האב לביתו?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
נשימתו האחרונה של רבי עקיבא
בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה, זְמַן "קְרִיאַת שְׁמַע" הָיָה,וְהָיָה מִתְכַּוֵּן לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת...
נשימתו האחרונה של רבי עקיבא
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ." (פרק ו, פסוקים ד-ה)

איור: מיכל בן-חמו

בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה, זְמַן "קְרִיאַת שְׁמַע" הָיָה,
וְהָיָה מִתְכַּוֵּן לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, עַד כְּדֵי כָּךְ?
להמשך המדרש

אָמַר לָהֶם: כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל פָּסוּק זֶה: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" (דברים ו, ה) – וַאֲפִלּוּ אִם הוּא נוֹטֵל אֶת נִשְׁמָתְךָ;
וְאָמַרְתִּי: כְּשֶׁתָּבוֹא לְיָדִי הַהִזְדַּמְּנוּת, וַאֲקַיְּמֶנּוּ!
וְעַכְשָׁו שֶׁבָּאָה לְיָדִי – לֹא אֲקַיְּמֶנּוּ?

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלהֵינוּ ה' אֶחָד", וְהָיָה מַאֲרִיךְ בְּ"אֶחָד" עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּ"אֶחָד".
יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: אַשְׁרֶיךָ, רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁאַתָּה מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא!

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף סא עמוד ב. עיבוד מתוך ספר האגדה מבית סנונית)

  • כיצד פירש רבי עקיבא את המילים "וּבְכָל נַפְשְׁךָ" שבפסוק?
בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך
חייב אדם לברך על הרָעָה כשם שהוא מברך על הטוֹבָה, שנאמר (דברים ו): "וְאָהַבְתָּ אֵת...
בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך
"וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ." (פרק ו, פסוק ה)

איש מתפלל בשקיעה. צילום: Billion Photos/shutterstock.com

חייב אדם לברך על הרָעָה כשם שהוא מברך על הטוֹבָה, שנאמר (דברים ו): "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ".
"בְּכָל לְבָבְךָ" – בשני יְצָרֶיךָ, ביצר הטוב וביצר הרע.
"וּבְכָל נַפְשְׁךָ" – אפילו הוא נוטל את נפשך.
"וּבְכָל מְאֹדֶךָ" – בכל מָמוֹנְךָ, או – בכל מידה ומידה שהוא מודד לך, תוֹדֶה לו במאוד מאוד.

(עיבוד. על פי: משנה, מסכת ברכות, פרק ט, משנה ה)

  • מהו הקושי הלשוני העולה מן הפסוק, שעליו עונה המדרש?
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
הַפְּנִיָה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" חוזרת כמה פעמים בספר דברים, ויש בה קריאה לעם להאזין וללמוד. הקריאה...
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד." (פרק ו, פסוק ד)

שמע ישראל – מדלית ארד 59 מ"מ, 1980, באדיבות החברה הישראלית למדליות ולמטבעות

הַפְּנִיָה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" חוזרת כמה פעמים בספר דברים, ויש בה קריאה לעם להאזין וללמוד.
הקריאה המופיעה בפסוק ד: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד", נתפסת ביהדות כהצהרת האמונה הבסיסית ביותר באלוהי ישראל.

להמשך קריאה

קריאת שמע היא הבסיס לתפילת שמע ישראל, הנאמרת על ידי אדם מאמין בכל בוקר, בכל ערב ולפני השינה. הקריאה אף נאמרת בהתרחשויות מיוחדות או מסוכנות. בוודאי שמעתם לא פעם את הקריאה "שמע ישראל" גם מאדם שאינו דתי.

  • קראו את הפסוקים ד-ט, שהם הבסיס לתפילת שמע ישראל.
    לפי דעתכם, מדוע הדברים שאלוהים מצווה על בני ישראל צריכים להיות על היד, בין העיניים וקרובים ללב?
אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה
המספר "ארבעים" הוא מספר טִיפּוֹלוֹגִי (בעל משמעות מיוחדת) בתנ"ך. בני ישראל נדדו ארבעים שנה במדבר,...
אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה
"וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, וַיִּשְׁמַע ה' אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה ה' הַשְׁחִיתֶךָ." (פרק י, פסוק י)

צילום: Koltukovs/shutterstock.com

המספר "ארבעים" הוא מספר טִיפּוֹלוֹגִי (בעל משמעות מיוחדת) בתנ"ך. בני ישראל נדדו ארבעים שנה במדבר, משה היה על הר סיני ארבעים יום. בתנ"ך, הביטוי "אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" וביטויים דומים הכוללים את המספר "ארבעים", אינם מציינים פרק זמן מדויק. כשמשתמשים בהם מתכוונים לתקופת זמן ממושכת.

חפשו בתנ"ך ומצאו:

  • כמה ימים נמשך המבול (בראשית פרק ז)?
  • כמה שנים שקטה הארץ בין שופט לשופט בספר שופטים (שופטים ח)?
  • כמה שנים מלך שלמה על ישראל (מלכים א, יא)?
  • כמה ימים הלך אליהו במדבר (מלכים א, יט)?
כשהלב בוכה
  כשהלב בוכהשרית חדד מילים: יוסי גיספןלחן: שמואל אלבז כשהלב בוכה, רק אלוהים שומע הכאב...
כשהלב בוכה
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד." (פרק ו, פסוק ד)

 

למילות השיר

כשהלב בוכה
שרית חדד
מילים: יוסי גיספן
לחן: שמואל אלבז

כשהלב בוכה, רק אלוהים שומע
הכאב עולה מתוך הנשמה
אדם נופל לפני שהוא שוקע
בתפילה קטנה חותך את הדממה.

שמע ישראל אלוהַיי אתה הכול יכול
נתת לי את חיי, נתת לי הכול
בעינַי דמעה, הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק הנשמה זועקת.

שמע ישראל אלוהַיי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהַיי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שייגמר כי לא נותר בי כוח.

כשהלב בוכה, הזמן עומד מִלֶכֶת
האדם רואה את כל חייו פתאום
אֶל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת
לאלוהיו קורא על סַף תְהוֹם.

שמע ישראל אלוהַיי…

© כל הזכויות שמורות למחברים ולאקו"ם.

  • מה המשמעות של קריאת "שמע ישראל" על פי השיר?

קרדיט: כשהלב בוכה / שרית חדד ערוץ רשמי, 2012

שמע ישראל במנורת הכנסת
  מנורת שבעת הקנים, יצירתו של האומן בֶּנוֹ אלְקַן, ניצבת בקצה גן הוורדים מול משכן...
שמע ישראל במנורת הכנסת
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד." (פרק ו, פסוק ד)

תכנית מנורת הכנסת, ובה שלושים אירועים, ביטויים, דמויות ומושגים בתולדות עם ישראל. תמר הירדני, ויקישתוף

האריח "שמע ישראל" מופיע על הקנה המרכזי במנורת הכנסת, במרכז המנורה, כאלמנט שכל הרעיונות מתנקזים אליו. צילום: תמר הירדני, ויקישתוף.

 

מנורת שבעת הקנים, יצירתו של האומן בֶּנוֹ אלְקַן, ניצבת בקצה גן הוורדים מול משכן הכנסת. המנורה מעוטרת בתבליטים המציגים אישים מהתנ"ך ואירועים מהמסורת ומההיסטוריה של עם ישראל. 

להמשך קריאה

המילים "שמע ישראל" מופיעות בתחתית הקנה המרכזי של מנורת הכנסת, מעל התבליט של מלחמת העצמאות והקמת המדינה, ויחד הם מסמלים בסיס שאליו מתנקזים וממנו יוצאים כל הרעיונות הטמונים במנורה.

  • מה רצה האומן להביע בכך שמיקם בבסיס המנורה את המילים "שמע ישראל" ואת התבליט של מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל?
הר סיני
הר סיני הוא ההר שעליו ניתנה התורה.לפי המסופר בתורה בני ישראל חנו מול ההר, ומשה...
הר סיני
"וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, וַיִּשְׁמַע ה' אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה ה' הַשְׁחִיתֶךָ." (פרק י, פסוק י)

הר סיני. צילום: IGOR ROGOZHNIKOV/shutterstock.com

הר סיני הוא ההר שעליו ניתנה התורה.
לפי המסופר בתורה בני ישראל חנו מול ההר, ומשה עלה אל ראשו. כאשר ירד, העביר להם את עשרת הדיברות שמסר לו ה' למען העם. למרגלות ההר התרחש גם חטא העגל.

להמשך קריאה

להר שמות רבים: הר סיני, הר חורב, הר האלוהים, הר פארן.
כיום איננו יודעים בוודאות היכן נמצא הר סיני, משום שהמקרא אינו מציין את מיקומו המדויק.
החוקרים הציעו הצעות שונות לזיהוי ההר, הקשורות למסלול הנדודים של בני ישראל במדבר. חלק מהחוקרים מזהים את הר סיני עם גַ'אבֶּל הילאל שבצפון סיני, ואחרים מקשרים אותו עם ג'אבל מוסה או ג'אבל קתרינה – ההרים שבדרום חצי האי סיני. אחרים מזהים אותו עם הר כרכום שבנגב.

מבוסס על מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים.

  • הציעו שם חדש להר סיני, בהתאם למה שידוע לכם על ההר.
טוטפות
  הטוטפות היו כנראה חפצים קטנים שענדו כמו תכשיט, ותפקידן היה להזכיר משהו למי שענד...
טוטפות
"וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ." (פרק ו, פסוק ח)

תכשיט עשוי זהב, תקופת הברונזה. באדיבות רשות העתיקות. ייתכן שענדו את התכשיט כפי שענדו את הטוטפות.

תפילין ראש, טקס עליה לתורה בבית הכנסת בירושלים צילום: יעקב סער, לע"מ

 

הטוטפות היו כנראה חפצים קטנים שענדו כמו תכשיט, ותפקידן היה להזכיר משהו למי שענד אותן. ומכאן שאלוהים מבקש ש"הדברים האלה", כלומר חוקי התורה, יהיו כמו אותו תכשיט קדום. 

הפרשנים היהודים הקדומים פירשו כי הכוונה במילה "טוטפות" היא לתפילין, שאותן כורכים על הראש ועל היד.

  • הסבירו את משמעות הדימוי "וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ".
גֵרִים - מהגרים בעולם העתיק
הַגֵּר בתקופת המקרא הוא מְהַגֵּר, תושב זר, שאין לו זכויות פוליטיות או זכויות רכוש. הגֵּר...
גֵרִים - מהגרים בעולם העתיק
"וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם." (פרק י, פסוק יט)

צילום: פלומבה, אתר העוקץ

הַגֵּר בתקופת המקרא הוא מְהַגֵּר, תושב זר, שאין לו זכויות פוליטיות או זכויות רכוש. הגֵּר נאלץ לעזוב את מולדתו או אף להימלט ממנה בשל מלחמה, רעב או קושי אחר, ולכן מעמדו הכלכלי והחברתי היה נמוך. בשל זאת הדגישה התורה את זכותו של הגר למשפט צדק, וחייבה אותנו לאהוב אותו ולסייע לו.

  • מי הם ה"גֵּרִים" בימינו?
מה יש בתוך התפילין?
בסרטון מתואר תהליך הכנת התפילין.
מה יש בתוך התפילין?
"וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ." (פרק ו, פסוק ח)

בסרטון מתואר תהליך הכנת התפילין.

  • מה נמצא בתוך הטוטפות שבתפילין?

קרדיט: סופר סת"ם יזהר לב, 2017