"אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ" – על מנהיגותו של יוסף
פרק מא
בכמה מילים
בפרק מא יוסף מוצא מהכלא כדי לסייע בפתרון חלומות פרעה. משמצליח יוסף לפתור בחוכמה ובדיוק את החלומות, פרעה ממנה אותו למשנהו, ויוסף פותח בסדרת פעולות נמרצת העתידה להציל את גורל הממלכה. נתמקד ביחידה זו ביכולתו של יוסף להתבונן למציאות בעיניים ולפעול כדי ליצור עתיד טוב ובטוח.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – קטע מהגמרא:
נקרין קטע מהגמרא במסכת ברכות.
נסביר את הקטע לתלמידים: זקן אחד פורש את חלומו בפני עשרים וארבעה בעלי מקצוע, וכל אחד מציע פתרון אחר לחלומו, והפלא ופלא – כל הפתרונות מתקיימים.
נשאל את התלמידים:
- מהו מקורו של פתרון החלום, לפי הקטע?
- האם לפי הקטע לכל חלום יש פתרון אחד בלבד?
נחדד את הרעיון העובר בקטע שלפיו הפתרון לחלום טמון בדיאלוג, וכוחו הוא בהבנת הפותר את הסיטואציה ולא בתוכן החלום לבדו.
הצעה שנייה – הצעת פירוש לחלום:
נבקש משלושה תלמידים לבוא לקדמת הכיתה. אחד מהם יספר לשניים האחרים חלום מפחיד – אפשר לבקש ממנו לאלתר ואפשר לבקש ממנו לספר את החלום הזה (הוא יכול להוסיף פרטים לסיפור כאוות נפשו):
"התעוררתי בבוקר שטוף זיעה, ונזכרתי בחלום נורא: העולם היה שרוף, הבית שגדלתי בו עמד שומם ומרחוק ראיתי כמה כלבים משוטטים בין ההריסות".
נבקש משני התלמידים המאזינים להציע פרשנויות סמליות לחלום – אחד יציע פרשנות אופטימית (אתה מוכן לחסל את העבר, מה שהיה היה); והאחר פרשנות קודרת (אתה חושש שמשהו רע יקרה, משהו נפיץ בחייך).
נשאל את התלמיד שסיפר את החלום:
- איזו פרשנות העדפת לשמוע? מדוע?
- מה כנראה קרוב יותר לאמת בעבור מי שחלם חלום כזה?
- מדוע אנו מעדיפים לשמוע חדשות טובות גם אם הן אינן מדויקות לנו?
הזמנה לקריאה
שלב ראשון – המשבר – פסוקים א-ח:
בטרם הקריאה בפרק נספר לתלמידים כי פרעה חולם בפסוקים שני חלומות רבי משמעות.
נקרין לתלמידים את התמונות ונבקש מהם לקרוא את פסוקים א-ז ולהצמיד את הפסוקים הרלוונטיים לכל תמונה.
לאחר שהתלמידים יתאימו בין הפסוקים לתמונות נאסוף ונקרא בקצרה שוב את הפסוקים עם התלמידים. נשאל:
- מה מתואר בשני החלומות?
- האם החלומות מבשרים טוב או רע? מדוע?
- מה המוטיבים המסייעים לכם להסיק זאת?
נקרא עם התלמידים את פסוק ח ונשאל:
- אם פתרון החלום פשוט יחסית, מדוע חרטומי מצרים וכל חכמיה אינם מצליחים לפתור את חלומות פרעה?
אפשר להציע שחכמי פרעה אינם מעוניינים לפרש לפרעה את משמעות החלום כי הם חוששים מהתוכן מבשר הרע של החלום ומתגובת מלכם, או לחלופין, יכול להיות שהם מתקשים לקבל את האפשרות שאסון ממשמש ובא, אך ייתכן גם שהם פשוט לא יודעים את הפתרון.
שלב שני – יוסף מועלה מהבור ומפרש את חלומות פרעה (פסוקים ט-כד):
נקרא עם התלמידים את פסוקים ט-טז ונשאל:
- מה שר המשקים מספר לפרעה בפסוקים אלו? (הוא מזכיר לפרעה את חטאיו מהעבר שהובילו אותו לכלא, ומספר לו שבעת שהותו בכלא פגש נער עברי שהפליא לפתור את חלומו ואת חלום שר האופים)
- כיצד מכונה יוסף בפסוק יב? על מה מעיד הדבר? (הוא מכונה נער עברי – הדבר מעיד שהיה שונה מהמצרים, ייתכן שבמראה, בשפה או בהתנהגות)
- מה פרעה מצפה מיוסף, לפי פסוק טו? (שיפתור את חלומו כפי שעשה בעבר)
- כיצד יוסף עונה לו בפסוק טז? (יוסף מצטנע וטוען שרק אלוהים יכול לפתור חלומות)
- מדוע יוסף זו התשובה שמעניק יוסף? מה היא מאפשרת לו? (בכך הוא מצטייר כאדם ענו, וכן מסיר מעט מן האחריות שלו במקרה שהפתרון שהוא יעניק יהיה שגוי)
שלב שלישי – פתרון יוסף – להביט למציאות הקשה בעיניים ולא לפחד לומר את האמת (פסוקים כה-לב):
נקרא עם התלמידים את פסוקים כה-לב ונשאל:
- פרעה סיפר ליוסף שני חלומות. האם יוסף הבין אותם כשני חלומות נפרדים? מה מבהיר יוסף לפרעה בעניין זה, לפי פסוק כו? (יוסף אומר כי זה הוא חלום אחד ולא שניים)
- כיצד יוסף מפרש את חלומות פרעה? (יוסף מסביר לפרעה כי שבע הפרות השמנות ושבע השיבולים הטובות מסמלות שנות שפע הצפויות כעת למצרים, ואילו שבע הפרות הרזות והשיבולים הרעות מסמלות את שנות הבצורת והמחסור הצפויות לבוא בעקבותיהן)
*הערה למורה: אפשר לעסוק כאן במשמעות השומן בעולם העתיק (ראו 'אפשר עוד…').
- מדוע חלומו של פרעה הופיע פעמיים, לפי פסוק לב?
- מה אפשר ללמוד על דמותו של יוסף מתשובתו לפרעה, על פי פסוקים אלו?
*הערה למורה: נבקש להדגיש את יכולתו של יוסף – אף שהוא אסיר חסר כול בארץ זרה, ואף שהוא יודע שתשובתו עלולה לקומם עליו את פרעה, הוא מתייצב באומץ מול האדם החזק במצרים ואומר בפניו אמת קשה ומרה – למרות כל זה הוא לא חושש לומר את האמת לפרעה.
שלב רביעי – ממשבר לפתרון – יוסף מציע לפרעה דרך להיחלץ מן המשבר (פסוקים לג-לו):
יוסף היטיב להתבונן למציאות בעיניים, אך הוא אינו מסתפק בכך ומציע לפרעה פתרון מעשי למשבר הרעב הצפוי במצרים.
נקרא עם התלמידים את פסוקים לג-לו ונשאל:
- איזה פתרון יוסף מציע לפרעה?
- כיצד פרעה מגיב לפתרון, לפי פסוק לז?
- מה הצעתו של יוסף מלמדת על אופיו?
שלב חמישי – סיכום:
בפרק מא יוסף מגיע למדרגה הגבוהה ביותר של פותר החלומות. לא רק שהוא משכיל לפרש חלומות, אלא גם מעז לשתף את פתרונם הקשה עם מלך מצרים ואף להציע פתרון מקורי למציאות הקשה הצפויה בשנים הבאות.
נסביר כי בכך יוסף ממשיך בקו השינוי שזיהינו בפרק מ – מאדם פסיבי שמקבל את המציאות כפי שהיא לאדם יוזם שפועל לשנות את המציאות. בפרק מ הוא נשא באחריות לגורלו, וכאן הוא כבר נושא באחריות למצרים כולה.
מבט לחיים
נכתוב על הלוח את האמרה הזאת המיוחסת לאפלטון: "הצורך הוא אבי ההמצאה".
נבקש מהתלמידים להסביר את האמרה ואחר כך נזמין אותם לשתף במקרים שבהם הם ניצבו בפני בעיה, ומצאו לה פתרון יצירתי והפכו אותה להצלחה גדולה.
- מה הייתה הבעיה שניצבתם מולה?
- איך גיליתם אותה?
- מה הייתה הדרך שלכם לפתור את הבעיה?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: קראנו את פרק מא ולמדנו על דמותו של יוסף דרך האופן שבו פירש את חלומותיו של פרעה. יוסף פירש את החלום בצורה ישירה וכנה, צפה משבר כלכלי במצרים ואף הציע לו פתרון מעשי.
מיומנויות: התמודדות עצמאית עם טקסט, אפיון דמות והערכתה, חשיבה ביקורתית.
מתודות: פתחנו את השיעור בקטע ממסכת ברכות העוסק בפתרון חלומות או במשחק תפקידים בנושא פתרון חלומות וערכנו דיון.
מדרשי שם:
בפרק מא פסוקים נ-נב נולדים ליוסף שני בנים – אפרים ומנשה. יוסף מעניק להם שמות בעלי משמעויות כמעט מנוגדות – האחד עוסק בנשייה – שכחה – ובעבר המשפחתי הכואב; ואילו השני בפריון ובפנים אל העתיד. אפשר וכדאי להתמקד במדרשי השם, בכוחם של שמות ואף להציע לתלמידים להשתעשע במתן מדרשי שמות בעצמם.
מוטיב הבגדים:
סיפורי יוסף עזים בצבעים ובבגדים. ראשיתם בהענקת כותונת הפסים ליוסף, המשכם במאבק הבגדים בין יוסף לאשת פוטיפר ולבסוף בפרקנו עומד עיסוק מרתק בהופעה חיצונית – הן בהכנתו הפיזית של יוסף למפגש עם פרעה (פסוק יד) הן בהלבשת פרעה את יוסף במיטב המלתחה המצרית (פסוק מב). אפשר להתעכב על כוחם של הבגדים ושל ההופעה החיצונית בשרשרת סיפורים זו.
שומן ויופי בעולם העתיק:
שלא כאידיאל היופי המודרני המקדש רזון, בעולם העתיק להיות שמן היה הישג, שכן אוכל לא היה בהישג ידם של רוב האנשים. הבנה זו מחדדת עוד יותר את כוחו של חלום פרעה. להעמקה אפשר לפנות לטורה של רחי קדוש באתר 929.