סגור תצוגת כיתה
הפרק

"אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ" – על מנהיגותו של יוסף

פרק מא

שיעור שלישי מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בפרק מא יוסף מוצא מהכלא כדי לסייע בפתרון חלומות פרעה. משמצליח יוסף לפתור בחוכמה ובדיוק את החלומות, פרעה ממנה אותו למשנהו, ויוסף פותח בסדרת פעולות נמרצת העתידה להציל את גורל הממלכה. נתמקד ביחידה זו ביכולתו של יוסף להתבונן למציאות בעיניים ולפעול כדי ליצור עתיד טוב ובטוח.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – קטע מהגמרא:
נקרין קטע מהגמרא במסכת ברכות.
נסביר את הקטע לתלמידים: זקן אחד פורש את חלומו בפני עשרים וארבעה בעלי מקצוע, וכל אחד מציע פתרון אחר לחלומו, והפלא ופלא – כל הפתרונות מתקיימים.
נשאל את התלמידים:

  • מהו מקורו של פתרון החלום, לפי הקטע?
  • האם לפי הקטע לכל חלום יש פתרון אחד בלבד?

נחדד את הרעיון העובר בקטע שלפיו הפתרון לחלום טמון בדיאלוג, וכוחו הוא בהבנת הפותר את הסיטואציה ולא בתוכן החלום לבדו.

הצעה שנייה – הצעת פירוש לחלום:
נבקש משלושה תלמידים לבוא לקדמת הכיתה. אחד מהם יספר לשניים האחרים חלום מפחיד – אפשר לבקש ממנו לאלתר ואפשר לבקש ממנו לספר את החלום הזה (הוא יכול להוסיף פרטים לסיפור כאוות נפשו):
"התעוררתי בבוקר שטוף זיעה, ונזכרתי בחלום נורא: העולם היה שרוף, הבית שגדלתי בו עמד שומם ומרחוק ראיתי כמה כלבים משוטטים בין ההריסות".
נבקש משני התלמידים המאזינים להציע פרשנויות סמליות לחלום – אחד יציע פרשנות אופטימית (אתה מוכן לחסל את העבר, מה שהיה היה); והאחר פרשנות קודרת (אתה חושש שמשהו רע יקרה, משהו נפיץ בחייך).
נשאל את התלמיד שסיפר את החלום:

  • איזו פרשנות העדפת לשמוע? מדוע?
  • מה כנראה קרוב יותר לאמת בעבור מי שחלם חלום כזה?
  • מדוע אנו מעדיפים לשמוע חדשות טובות גם אם הן אינן מדויקות לנו?

הזמנה לקריאה

שלב ראשון – המשבר – פסוקים א-ח:
בטרם הקריאה בפרק נספר לתלמידים כי פרעה חולם בפסוקים שני חלומות רבי משמעות.
נקרין לתלמידים את התמונות ונבקש מהם לקרוא את פסוקים א-ז ולהצמיד את הפסוקים הרלוונטיים לכל תמונה.
לאחר שהתלמידים יתאימו בין הפסוקים לתמונות נאסוף ונקרא בקצרה שוב את הפסוקים עם התלמידים. נשאל:

  • מה מתואר בשני החלומות?
  • האם החלומות מבשרים טוב או רע? מדוע?
  • מה המוטיבים המסייעים לכם להסיק זאת?

נקרא עם התלמידים את פסוק ח ונשאל:

  • אם פתרון החלום פשוט יחסית, מדוע חרטומי מצרים וכל חכמיה אינם מצליחים לפתור את חלומות פרעה?

אפשר להציע שחכמי פרעה אינם מעוניינים לפרש לפרעה את משמעות החלום כי הם חוששים מהתוכן מבשר הרע של החלום ומתגובת מלכם, או לחלופין, יכול להיות שהם מתקשים לקבל את האפשרות שאסון ממשמש ובא, אך ייתכן גם שהם פשוט לא יודעים את הפתרון.

שלב שני – יוסף מועלה מהבור ומפרש את חלומות פרעה (פסוקים ט-כד):
נקרא עם התלמידים את פסוקים ט-טז ונשאל:

  • מה שר המשקים מספר לפרעה בפסוקים אלו? (הוא מזכיר לפרעה את חטאיו מהעבר שהובילו אותו לכלא, ומספר לו שבעת שהותו בכלא פגש נער עברי שהפליא לפתור את חלומו ואת חלום שר האופים)
  • כיצד מכונה יוסף בפסוק יב? על מה מעיד הדבר? (הוא מכונה נער עברי – הדבר מעיד שהיה שונה מהמצרים, ייתכן שבמראה, בשפה או בהתנהגות)
  • מה פרעה מצפה מיוסף, לפי פסוק טו? (שיפתור את חלומו כפי שעשה בעבר)
  • כיצד יוסף עונה לו בפסוק טז? (יוסף מצטנע וטוען שרק אלוהים יכול לפתור חלומות)
  • מדוע יוסף זו התשובה שמעניק יוסף? מה היא מאפשרת לו? (בכך הוא מצטייר כאדם ענו, וכן מסיר מעט מן האחריות שלו במקרה שהפתרון שהוא יעניק יהיה שגוי)

שלב שלישי – פתרון יוסף – להביט למציאות הקשה בעיניים ולא לפחד לומר את האמת (פסוקים כה-לב):
נקרא עם התלמידים את פסוקים כה-לב ונשאל:

  • פרעה סיפר ליוסף שני חלומות. האם יוסף הבין אותם כשני חלומות נפרדים? מה מבהיר יוסף לפרעה בעניין זה, לפי פסוק כו? (יוסף אומר כי זה הוא חלום אחד ולא שניים)
  • כיצד יוסף מפרש את חלומות פרעה? (יוסף מסביר לפרעה כי שבע הפרות השמנות ושבע השיבולים הטובות מסמלות שנות שפע הצפויות כעת למצרים, ואילו שבע הפרות הרזות והשיבולים הרעות מסמלות את שנות הבצורת והמחסור הצפויות לבוא בעקבותיהן)

*הערה למורה: אפשר לעסוק כאן במשמעות השומן בעולם העתיק (ראו 'אפשר עוד…').

  • מדוע חלומו של פרעה הופיע פעמיים, לפי פסוק לב?
  • מה אפשר ללמוד על דמותו של יוסף מתשובתו לפרעה, על פי פסוקים אלו?

*הערה למורה: נבקש להדגיש את יכולתו של יוסף – אף שהוא אסיר חסר כול בארץ זרה, ואף שהוא יודע שתשובתו עלולה לקומם עליו את פרעה, הוא מתייצב באומץ מול האדם החזק במצרים ואומר בפניו אמת קשה ומרה – למרות כל זה הוא לא חושש לומר את האמת לפרעה.

שלב רביעי – ממשבר לפתרון – יוסף מציע לפרעה דרך להיחלץ מן המשבר (פסוקים לג-לו):
יוסף היטיב להתבונן למציאות בעיניים, אך הוא אינו מסתפק בכך ומציע לפרעה פתרון מעשי למשבר הרעב הצפוי במצרים.
נקרא עם התלמידים את פסוקים לג-לו ונשאל:

  • איזה פתרון יוסף מציע לפרעה?
  • כיצד פרעה מגיב לפתרון, לפי פסוק לז?
  • מה הצעתו של יוסף מלמדת על אופיו?

שלב חמישי – סיכום:
בפרק מא יוסף מגיע למדרגה הגבוהה ביותר של פותר החלומות. לא רק שהוא משכיל לפרש חלומות, אלא גם מעז לשתף את פתרונם הקשה עם מלך מצרים ואף להציע פתרון מקורי למציאות הקשה הצפויה בשנים הבאות.
נסביר כי בכך יוסף ממשיך בקו השינוי שזיהינו בפרק מ – מאדם פסיבי שמקבל את המציאות כפי שהיא לאדם יוזם שפועל לשנות את המציאות. בפרק מ הוא נשא באחריות לגורלו, וכאן הוא כבר נושא באחריות למצרים כולה.

מבט לחיים

נכתוב על הלוח את האמרה הזאת המיוחסת לאפלטון: "הצורך הוא אבי ההמצאה".
נבקש מהתלמידים להסביר את האמרה ואחר כך נזמין אותם לשתף במקרים שבהם הם ניצבו בפני בעיה, ומצאו לה פתרון יצירתי והפכו אותה להצלחה גדולה.

  • מה הייתה הבעיה שניצבתם מולה?
  • איך גיליתם אותה?
  • מה הייתה הדרך שלכם לפתור את הבעיה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: קראנו את פרק מא ולמדנו על דמותו של יוסף דרך האופן שבו פירש את חלומותיו של פרעה. יוסף פירש את החלום בצורה ישירה וכנה, צפה משבר כלכלי במצרים ואף הציע לו פתרון מעשי.
מיומנויות: התמודדות עצמאית עם טקסט, אפיון דמות והערכתה, חשיבה ביקורתית.
מתודות: פתחנו את השיעור בקטע ממסכת ברכות העוסק בפתרון חלומות או במשחק תפקידים בנושא פתרון חלומות וערכנו דיון.

אפשר עוד...

מדרשי שם:
בפרק מא פסוקים נ-נב נולדים ליוסף שני בנים – אפרים ומנשה. יוסף מעניק להם שמות בעלי משמעויות כמעט מנוגדות – האחד עוסק בנשייה – שכחה – ובעבר המשפחתי הכואב; ואילו השני בפריון ובפנים אל העתיד. אפשר וכדאי להתמקד במדרשי השם, בכוחם של שמות ואף להציע לתלמידים להשתעשע במתן מדרשי שמות בעצמם.

מוטיב הבגדים:
סיפורי יוסף עזים בצבעים ובבגדים. ראשיתם בהענקת כותונת הפסים ליוסף, המשכם במאבק הבגדים בין יוסף לאשת פוטיפר ולבסוף בפרקנו עומד עיסוק מרתק בהופעה חיצונית – הן בהכנתו הפיזית של יוסף למפגש עם פרעה (פסוק יד) הן בהלבשת פרעה את יוסף במיטב המלתחה המצרית (פסוק מב). אפשר להתעכב על כוחם של הבגדים ושל ההופעה החיצונית בשרשרת סיפורים זו.

שומן ויופי בעולם העתיק:
שלא כאידיאל היופי המודרני המקדש רזון, בעולם העתיק להיות שמן היה הישג, שכן אוכל לא היה בהישג ידם של רוב האנשים. הבנה זו מחדדת עוד יותר את כוחו של חלום פרעה. להעמקה אפשר לפנות לטורה של רחי קדוש באתר 929.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
תלמוד בבלי ברכות דף נה עמוד ב
"עשרים-וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי...
תלמוד בבלי ברכות דף נה עמוד ב

"עשרים-וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה – וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה".

תמונות רומזות
פורסם באתר שאטרסטוק על ידי symbiot קראו את פסוקים א-ז והתאימו את הפסוק המתאים לתמונה....
תמונות רומזות

פורסם באתר שאטרסטוק על ידי symbiot

  • קראו את פסוקים א-ז והתאימו את הפסוק המתאים לתמונה.

פורסם באתר שאטרסטוק על ידי PHONG TH

  • קראו את פסוקים א-ז והתאימו את הפסוק המתאים לתמונה.

פורסם בשאטרסטוק על ידי maradon 333

  • קראו את פסוקים א-ז והתאימו את הפסוק המתאים לתמונה.
הטעות של יוסף
שנתיים תמימות המתין יוסף ששר המשקים יפעיל בשבילו פרוטקציה אצל פרעה. ושר המשקים היה עסוק,...
הטעות של יוסף
"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים, וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר."
(פסוק א)

תמונה: shutterstock.com

שנתיים תמימות המתין יוסף ששר המשקים יפעיל בשבילו פרוטקציה אצל פרעה. ושר המשקים היה עסוק, הוא שכח.
מה תפקיד השִׁכְחָה המודגשת הזו בסיפור?
חלק מהפרשנים והדרשנים הציעו שהשנתיים הנוספות הן עונש ליוסף. אחרים הציעו שבשנתיים הללו עבר יוסף תהליך של שינוי, תהליך התבגרות. המדרש הזה מציע פירוש שמפענח לעומק את מוטיב החלומות בסיפורי יוסף.

לקריאת המדרש

ולמה נתווספו לו ב' שנים?
כדי שיחלום פרעה, ויתגדל יוסף על ידי חלום, שנאמר: "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם…"

(מדרש בראשית רבה, פרשה פט, פסקה ג)
מבוסס על: דניאל שרשבסקי, "הטעות של יוסף", אתר מיזם 929

  • על פי המדרש, הסיבה שיוסף לא יצא מבית האסורים באמצעות פרוטקציה היא מפני שהוא היה צריך לצאת דווקא בעקבות פרשנות לחלום.
    מדוע היה צריך יוסף לצאת מהמאסר דווקא בעקבות פרשנות לחלום? קראו את המאמר המלא והביעו את דעתכם.
יגעת ומצאת תאמין
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: החרטומים הציעו פתרונות לחלום פרעה, אלא שלא היה קולם...
יגעת ומצאת תאמין
"וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ, וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה."
(פסוק ח)

תמונה: shutterstock.com

רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: החרטומים הציעו פתרונות לחלום פרעה, אלא שלא היה קולם נכנס באוזניו. וכך אמרו – שבע פרות הטובות, שבע בנות אתה מוליד. שבע פרות הרעות, שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו – שבע שיבולים הטובות, שבע מלכויות אתה מְכַבֵּשׁ. שבע שיבולים הרעות, שבעה מחוזות מורדים בך.
להמשך קריאת המדרש

וכל כך למה? כדי שאחר כך יבוא יוסף וייטול את הגְדֻלָה.
אמר הקב"ה שאם יבוא יוסף תחילה ויפתור את החלום, אין זה שבחו. יכולים החרטומים שיאמרו לו – אילו שאלת אותנו, כבר פתרנו אותו לך. אלא המתין להם עד שנתייגע פרעה והתייאש והוציאו את רוחו, ואחר כך בא יוסף והחזירה.

(עיבוד. על פי: מדרש בראשית רבה, פרשה פט, פסקה ו, לפי ביאור שנאן)

  • פתרונו של יוסף לחלום פרעה בא לאחר פירושים שהציעו החרטומים. על פי המדרש – מדוע התנהלו הדברים באופן הזה?
את חטאי אני מזכיר היום
שר המשקים לוקח סיכון – הוא מזכיר למלך פרעה הנוכחי את העובדה שהמלך שלח אותו...
את חטאי אני מזכיר היום
"וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר, אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם."
(פסוק ט)

איור: shutterstock.com

שר המשקים לוקח סיכון – הוא מזכיר למלך פרעה הנוכחי את העובדה שהמלך שלח אותו לבית הסוהר. הקדמתו – "אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם" – נועדה להסיט את תשומת הלב מעברו הפרטי ולמקד את הפניה שלו בענין יוסף. האם התכוון השר לחטאים שבגללם ישב בבית האסורים, או שמא חטאו הוא ששכח את יוסף? לא ברור.
שר המשקים מספר לפרעה על אותו נער עברי שסייע לו בפתרון החלום שחלם, ויכול לסייע גם בפתרון חלום המלך.

  • איך הייתם "מתרגמים" את הצירוף שהשתמש בו שר המשקים לעברית מודרנית?
  • מדוע השתמש שר המשקים בהקדמה זו בפנייתו לפרעה?
עלה בקנה אחד
פרעה חלם שני חלומות: האחד על פָּרות והשני על שיבולים. וכך נפתח תיאור החלום השני:...
עלה בקנה אחד
"...וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית, וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת."
(פסוק ה)

איור: shutterstock.com

פרעה חלם שני חלומות: האחד על פָּרות והשני על שיבולים. וכך נפתח תיאור החלום השני: "וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת" (מא, ה). בהמשך פרעה חוזר על החלום באוזני יוסף. תיאור שבע השיבולים המלאות הצומחות מקנה אחד, כלומר מגבעול אחד, הוא סימן לשפע העתיד לאפיין את שבע השנים הטובות – שנות השובע.

להמשך קריאה

החל בעברית הרבנית של ימי הביניים יש שימוש בביטוי "עלה בקנה אחד" במשמעות של התאמה והיעדר סתירה. נראה שהציור שעמד לנגד עיניהם הוא הצמיחה ממקור אחד, ומכאן התואַם (הרמוניה) והזהות בין הדברים.

מבוסס על: "עלה בקנה אחד", האקדמיה ללשון העברית.

  • המילה "קָנֶה" מופיעה בהקשר של מצרים גם במלכים ב יח, פסוק כא. מה הוא הביטוי המוכר הנזכר בפסוק?
  • בהקשר של מצרים, מה ההבדל בין שני הביטויים?
יוסף ואסנת
אסנת אשתו של יוסף זוכה להתייחסות מעטה בפסוקים. ספר קדום בשם "יוסף ואסנת", שנכתב ביוונית...
יוסף ואסנת
"וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה, וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם."
(פסוק מה)

אוון ג'ונס, יוסף ואסנת, 1869, מתוך ויקישיתוף

אסנת אשתו של יוסף זוכה להתייחסות מעטה בפסוקים. ספר קדום בשם "יוסף ואסנת", שנכתב ביוונית במאות הראשונות לספירה, הופך אותה לאישיות רבת עוצמה. ספר זה מספר על נערה מצרייה עשירה, עובדת אלילים, אשר הוקסמה מאישיותו של יוסף והתאהבה בו.

להמשך קריאה

היא החליטה לתקן את דרכיה, להרוס את הפסלים שאותם עבדה, לצום ולהתפלל וכך להתקרב לאלוהי ישראל ובסופו של דבר גם להינשא ליוסף. הסיפור משופע בעלילה מפותלת ובתפניות דרמטיות, ונראה שמטרתו הייתה לעודד נשים בעולם ההלניסטי להתקרב אל עם ישראל ואל תורתו, על ידי הצגת אסנת כמעין גיורת קדומה שראוי ללכת בדרכה. כך הפכה אסנת, שהתורה ממעטת לעסוק בה, לאישיות רבת עוצמה, בבחינת אור לגויים.

מבוסס על: אביגדור שנאן, "אהבת יוסף ואסנת", אתר מיזם 929

  • בסיפור המקראי מדווח בלשון יבשה כי פרעה נתן את "אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן" לאישה ליוסף. אך במקום אחר בתורה, בספר דברים כג, ח-ט נאסר על נישואי בן ישראל ומצרייה. כיצד הספר "יוסף ואסנת" מתמודד עם קושי זה?
יוסף מפרש את חלום פרעה
מגורי האפיפיור בוותיקן עוצבו על ידי הצייר והאדריכל האיטלקי רָפָאֵל. בין השאר ניתן למצוא שם...
יוסף מפרש את חלום פרעה
"שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, חֲלוֹם אֶחָד הוּא."
(פסוק כו)

רפאל, יוסף מפרש את חלום פרעה, 1518-9, הוותיקן. Vatican loggias, מתוך ויקישתוף

מגורי האפיפיור בוותיקן עוצבו על ידי הצייר והאדריכל האיטלקי רָפָאֵל. בין השאר ניתן למצוא שם את מחזור סיפורי יוסף שצייר האומן המפורסם. הציור נאמן למתואר בפרק, ומבקש להעלות את הסיפור לדרגה קלאסית לצד סיפורים מכוננים במקרא. אך יש פער בין ציור לבין טקסט. חלוקת התפקידים כביכול ברורה, הטקסט מספר והציור מתאר.
וכיצד הציור יכול לשלב את חלומות פרעה ברצף הסיפור? במקרה זה האומן נדרש לשלם מס בצוּרת ה"בועות" ובהן הפרות והשיבולים, כדי שלא תהיה אי הבנה ויהיה ברור באיזה סיפור מדובר.

מבוסס על הרצאה של דוד איבגי – "על דמותו של יוסף באמנות". © בית אבי חי

  • מעניין להבחין ביחסי הכוחות בין פרעה ליוסף המתוארים בציורו של רפאל. פרעה כפוף בכסאו ונראה מוטרד מחלומותיו, ולעומתו יוסף עומד ומצביע כלפי מעלה.
    האם יש רמזים בפסוקים ליחסי כוחות אלו? התבססו על הכתוב.
היאור
היאור – שמו המקראי של נהר הנילוס. אורכו של הנהר כ-6,655 ק"מ, שטח אגן הניקוז...
היאור
"וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ."
(פסוק ב)

נהר הנילוס והדלתא – תמונת לוויין, Jacques Descloitres, MODIS Rapid Response Team, NASA/GSFC

היאור – שמו המקראי של נהר הנילוס. אורכו של הנהר כ-6,655 ק"מ, שטח אגן הניקוז שלו כמעט 3.5 מליון קמ"ר והוא מתחרה באמזונס על התואר – הנהר הארוך בעולם. הנילוס מתחיל בשני יובלים גדולים – הנילוס הלבן (מאגם ויקטוריה) והנילוס הכחול (מהרי אתיופיה) והוא מקור המים העיקרי בדרום סודן, בסודן ובמצרים.

להמשך קריאה

עם כל השינויים שהתרחשו מאז ימי הפרעונים ועם כל האמצעים הטכנולוגיים המודרניים, הנהר הוא עדיין מקור המים היחיד של האזור המדברי הענק (ורואים זאת היטב בתמונה). הוויכוח על חלוקה צודקת של מימיו בין התושבים המתגוררים לאורך כל נתיב הזרימה שלו, הוא היום מקור לסכסוכים מדאיגים מאוד. כאז כן היום, כל מצרי שחי לאורך הנילוס מכיר את הדאגה המתמדת ממחסור במים. אלה הם החיים במצרים, ולא רק בחלומו של פרעה.

מבוסס על: בילי סביר, "מקור מים וכאב ראש לא קטן", אתר מיזם 929

  • המצרים בעת העתיקה העריכו את היאור כמשרת האלים, ולמימיו היה חלק חשוב בפולחן.
    כיצד משפיעה עובדה זו על הבנת החלום הראשון של פרעה?
הממגורות המלכותיות
  אופיו הריכוזי של השלטון המצרי, שנהוג היה החל מאיחודם של כל המחוזות לממלכה אחת...
הממגורות המלכותיות
"וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה, וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ."
(פסוק לה)

ציור קיר מצרי. חריש, קציר ודייש - פעולות חקלאיות לקראת אגירת התבואה. מתוך ויקישיתוף

ממגורה (מקום לאחסון תבואה יבשה) בתל מגידו, תקופת הברזל. Hanay, Tell Megiddo_Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

 

אופיו הריכוזי של השלטון המצרי, שנהוג היה החל מאיחודם של כל המחוזות לממלכה אחת סביב שנת 3,000 לפנה"ס, חייב את השליט להקים מערכת גדולה של ממגורות ממלכתיות. המלך, שהיה המעסיק הגדול ביותר ברחבי הממלכה, והיה מופקד על העסקתם של אנשים שעברו מחקלאות לעיסוקים אחרים – בצבא, באדמיניסטרציה, בבנייה וכדומה – היה אחראי לא רק לתשלום משכורתם אלא אף להזנתם בפועל.

להמשך קריאה

על כן בשנת בצורת היה על המלך לספק את מזונם של כל המצרים, ולצורך זה נאגרו באוצרות המדינה לא רק מתכות ואבנים יקרות, אלא בעיקר מזון. משום כך נגבו מהחקלאים מיסים. כמויות מזון גדולות אוחסנו במבני ממגורה מיוחדים, שנבנו לתכלית זו. אסמים אלו היו קבוצות של מבנים עגולים בעלי גג דמוי חרוט, וסביבם חומה מבוצרת להגנה. בכל ממגורה כזאת היו שני פתחים – האחד בחלק העליון לשם מילוי, והשני קרוב לרצפה לשם הרקה.

משה ויינפלד (עורך), ספר בראשית, 2002, עמ' 224, הוצאת דברי הימים.
© הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • אגירת מזון היא שלב משמעותי בהתפתחות האנושות, ומסימני המעבר מחברה נודדת לתרבות חקלאית ויושבת קבע. לפי הפסוק האחרון בפרק, מה היה מעמדה של מצרים באותם ימים?
חרטומי מצרים
חרטומי מצרים נזכרים במקרא בהקשר של מעשי ניסים ונפלאות, כמכשפים חכמים המסוגלים לפענח חלומות או...
חרטומי מצרים
"וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ, וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה."
(פסוק ח)

כתב חרטומים, הירוגליפים בכניסה להיכל העמודים במקדשכרנך שבלוקסור. צילום: גיאגיאגיא, מתוך ויקיפדיה העברית

חרטומי מצרים נזכרים במקרא בהקשר של מעשי ניסים ונפלאות, כמכשפים חכמים המסוגלים לפענח חלומות או לבצע להטים מרשימים (למשל בשמות ז, פסוקים ח-יג).
מקור המילה "חרטומים" בביטוי המצרי "חרי טפ", שפירושו: כוהן "קורא" – כוהנים שהיו ממונים על הפעולות המאגיות שהיו חלק בלתי נפרד מן הדת המצרית. חוקרים שונים ניסו להסביר את מעשי החרטומים בדרכים טבעיות, אבל קסם וכישוף אינם ניתנים להסבר הגיוני. המקרא מדגיש בכל מקום את עליונותו של ה' על כל מעשה כישוף.

להמשך קריאה

הביטוי "חרטומים" הושאל גם לתיאור הכתב המצרי, המכונה בעברית "כתב חרטומים". בלועזית מכונה הכתב "כתב הירוגליפי" (כתב הכוהנים) ובמצרית כונה הכתב "מילות האל", כלומר – קדוש. לימים, בשל העובדה שהכתב המצרי הוא כתב תמונות קשה ביותר לפענוח, וגם בעת העתיקה רק סופרים יחידי סגולה ידעו לקרוא ולכתוב בו – הפך המושג למילה נרדפת לכתב בלתי מובן.

מבוסס על: גליה דורון, "חרטומים", 2005, מקראנט. © מטח.

  • לפי הפרק, במה שונה דרכו של יוסף בפתרון החלום מדרך החרטומים המצריים? בססו את תשובתכם מהכתוב.
לבוש ומנהגים בחצר המצרית
הפרק שופך אור על מנהגי התרבות המצרית. לאחר פתרון החלום, פרעה ממנה את יוסף למשנה...
לבוש ומנהגים בחצר המצרית
"וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף, וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ."
(פסוק מב)

טבעת עם חרפושית- מצד אחד צורה של חיפושית הזבל (ששימשה כקמע במצרים העתיקה) ומהצד השני חותמת ייחודית של עונד הטבעת. 1539-1794 לפנה"ס, מצרים. אוסף Walters Art Museum, CC BY-SA 3.0

הפרק שופך אור על מנהגי התרבות המצרית. לאחר פתרון החלום, פרעה ממנה את יוסף למשנה למלך מצרים והמינוי נחתם בטבעת המלך. יוסף מולבש בהדר בבגדי שש-פשתן רשמיים ותכשיט זהב מונח על צווארו. הוא מורכב במרכבת המלך ואנשי הארץ כורעים ברך לפניו. הכבוד להנהגה והפאר שהיה מנת חלקם של הנמנים עליה, היו חלק מהותי במנהגי העמים השכנים. לִרְאָיָה – הדמיון למגילת אסתר בתיאור הדר המלכוּת בפרס.

  • יוסף ממונה לתפקיד רשמי במצרים ומאמץ מנהגים מצריים, ובנוסף הוא מתחתן עם אישה מצרית שהיא בתו של כוהן דת. מצד שני, שמות בניו של יוסף מעידים דווקא על הקשר לעברו.
    האם, לדעתכם, איבד יוסף את זהותו העברית? ואם כן, באיזה שלב?
סימנים - בראשית מא
ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית מא.
סימנים - בראשית מא
"וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת, וַיִּיקַץ פַּרְעֹה."
(פסוק ד)

ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית מא.

  • מה אפשר ללמוד משמות בניו של יוסף על מצבו?

קרדיט: סימנים – בראשית מא / 929 תנך ביחד, 2015

יוסף - הכלכלן הראשון
גיא זוארץ והכלכלן שלמה מעוז משוחחים על פרשת "מקץ".  
יוסף - הכלכלן הראשון
"וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב."
(פסוק לו)

גיא זוארץ והכלכלן שלמה מעוז משוחחים על פרשת "מקץ".

 

  • אילו מושגים כלכליים מזהה הכלכלן שלמה מעוז בפעולותיו של יוסף במצרים?
  • האם גם אתם נוהגים לראות את התמונה הכללית ולתכנן לפיה את צעדיכם?

קרדיט: פרשת מקץ / פרשת השבוע עם גיא זוארץ, 2015