"אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"
פרק א, א-יב
בכמה מילים
שיעור זה יעסוק בטענה של קהלת כי "הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל". לכאורה העולם מלא תנועה, אבל בפועל דבר אינו משתנה, והמחזוריות בטבע – שלרוב מייצגת במקרא את היופי והחיים שבבריאה – מסמלת את חיי האדם המלאים ייאוש וחוסר משמעות. נראה כיצד תחושת החידוש והקדמה היא אשליה, ולבסוף דבר אינו נשאר בזיכרון. נסיים בשאלות העולות מתוך כל אלה – מה הטעם בכל עמלו של האדם ומה המשמעות לחייו?
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – שיר ושיחה:
נאזין יחד לשירה של לאה גולדברג 'זה מכבר' ונקרין את המילים על הלוח.
נשאל את התלמידים:
- איזו תחושה השיר הזה מבטא?
- מה הכוונה במילים "עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה"?
- מה החוויה שהמשוררת מתארת בנוגע לחייה ולמותה?
- מה הסיבה לדעתכם לחוויה הקשה שהיא מתארת?
נערוך שיחה קצרה על התחושה שהשיר מעלה ולפיה הדברים חוזרים על עצמם ואין להם משמעות, ונסביר שעל כך נלמד היום בעיוננו בפרק א של ספר קהלת.
אפשרות שנייה – שיחה פתוחה:
נבקש מן התלמידים לכתוב פעולות שגרתיות שהם עושים בכל יום או בכל שבוע (צחצוח שיניים, נסיעה באוטובוס, חוג, ביקור אצל סבתא וכו').
אחר כך נבקש לכתוב ליד כל פעולה את תכליתה – לשם מה אתם עושים אותה? (צחצוח שיניים – לשמור על בריאות השן, נסיעה באוטובוס – להגיע ממקום למקום וכו')
נשאל את התלמידים:
- האם יש פעולות שאתם עושים ואינכם מבינים מה התכלית שלהן?
- האם פעולות מסוימות גורמות לכם לפעמים לייאוש או לתחושת חוסר משמעות?
נבקש מהתלמידים לכתוב על פתק פעולה אחת כזאת, נאסוף את הפתקים ונקרא באופן אנונימי. אם הכיתה ברמת פתיחות גבוהה – אפשר כמובן לבקש שהתלמידים ישתפו בעל פה.
ננסה לבדוק מתי לאורך החיים אנחנו נתקפים בתחושת חוסר משמעות או ייאוש.
אפשרות שלישית – שיר ודיון:
נאזין יחד לשיר 'מיליארד טועים' של אביב גפן.
נשאל את התלמידים:
- על מה השיר הזה?
- מיהם מיליארד טועים ובמה הם טעו?
- למה לדעתכם מתכוון המשפט "אם לא מצאתם – זה אולי סימן שאין"? (משמעות)
- מה דעתכם על המשפט – "זו לא חובה לחיות, זו זכות להיות חיים"?
- איך הוא קשור לחיפוש אחר משמעות?
- מדוע לדעתכם השיר הזה, שכתב הזמר היוצר אביב גפן, נעשה שיר מוכר ואהוב כל כך?
נציין היום נבחן את החיפוש אחר משמעות ונדון בשאלה אם יש משמעות בחיים, ואם לא כיצד מתייחסים לחיים.
הזמנה לקריאה
נקרא את פרק א כולו ונשאל:
- האם תוכלו לחלק את הפרק לשלושה חלקים עיקריים?
נקרין על הלוח את הפרק כולו מחולק לשלושה חלקים.
היום נעמיק בפסוקים א-יא: התובנה שקהלת פותח עמה את ספרו, ומה מביא אותו לתובנה זו. נפנה את תשומת הלב התלמידים לפסוקים א ויב ונשאל:
- מה הכותב מספר על עצמו? (שהיה מלך בירושלים, שהוא מבניו של דוד)
נציין שמכיוון שקהלת היה מלך אפשרויות רבות עמדו בפניו להתנסויות כפי שמתואר בפרק ב פסוקים ד-י. נקרין על הלוח את פסוק ב. ונציין שהמילה "הֶבֶל" מופיעה 38 פעמים בספר קהלת, לעומת 32 פעמים במקרא כולו, ואילו בפסוק שלפנינו היא חוזרת חמש פעמים.
נשאל את התלמידים:
- מהן משמעויות המילה "הֶבֶל"?
נקרין על הלוח את הגדרת המילה.
נשאל את התלמידים:
- מהו ה"הֶבֶל" שקהלת מדבר עליו?
- מדוע לדעתכם הוא חוזר עליו כל כך הרבה פעמים בפסוק הפותח את דבריו?
במילון מובאות שלוש משמעויות – לפי סדר הופעתן: משמעות קונקרטית, משמעות מטפורית ושם שאפשר לפרשו. כל אחת מן המשמעויות יכולה ללמד אותנו על משמעות ה"הֶבֶל" של קהלת.
ננסה למפות יחד במליאה את המסר שקהלת מעביר באמצעות השימוש במילה זו ונקרין על הלוח את עזר ההוראה.
נשאל את התלמידים:
- בעקבות המשמעויות האלו, מהי אמירת היסוד שקהלת פותח בה את דבריו? (הכול חולף, ריק וחסר משמעות. תמונה קשה מיואשת ומייאשת של העולם. כיוון אחר: תמונה מפוכחת של המציאות מתוך פרספקטיבה של הנצח)
נקרא את פסוק ג ונשאל:
- מה הקשר בינו ובין הקביעה בפסוק ב? (התחושה שהכול חסר משמעות מובילה את הכותב לשאלה מה הטעם בכל העבודה הקשה של האדם)
נציין ששאלה זו: "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ?" היא שאלת היסוד של ספר קהלת. לכאורה היא שאלה רטורית, שהרי כבר קיבלנו תשובה – אין יתרון – הכול הבל. אבל קהלת בכל זאת מחפש תשובות, וחיפוש זה אחר משמעות הוא שיוביל אותנו בפרקים שנלמד.
המחזוריות בטבע ובתרבות:
נקרא את פסוקים ד-יא ונשאל:
- איזו תופעה מפרטים הפסוקים האלו? (מחזוריות)
- באילו תחומים המחזוריות מופיעה? (הטבע וחיי האדם)
העיסוק במחזוריות הבריאה ובחיי האדם מופיעה פעמים רבים בתנ"ך – אך קהלת מציג גישה יוצאת דופן בנוגע אליה – גישה שאינה מופיעה בשום ספר אחר בתנ"ך.
נחלק לתלמידים את דף העבודה על גישתו יוצאת הדופן של קהלת למחזוריות הבריאה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונציע התבוננות נוספת: אפשר לראות בתנועה בטבע מעגל ספירלי – אומנם תנועת הטבע חוזרת על עצמה, אך דווקא חזרה זו מאפשרת חיים, ובחיים האלו יש התקדמות ומשמעות. החיים מתרחשים בין ראשית ובין סוף, והאין-סופיות מייתרת את משמעותם. קהלת אינו רואה כך את הדברים. מבחינתו, כל שינוי שקורה בעולם הוא זמני כיוון שהוא נגמר בחזרה לנקודת המוצא. הטבע אינו מאפשר שינוי אמיתי ולכן גם לא חידוש של ממש. הוא רואה בטבע מטפורה לחיי האדם וחוזר לשאלה מה מקומו של האדם בתוך עולם שהכול קורה אתו או בלעדיו?
כמו הטבע כך האדם:
נקרא את פסוקים ח-יא ונשאל:
- במי מתמקדים פסוקים אלה? (באדם ובמהלך חייו)
- לאיזו מסקנה הם מובילים? (אותה מסקנה כמו בנוגע לטבע – הכול חוזר על עצמו, ואין חדש תחת השמש)
- מה תפקידו של פסוק ח בתוך רצף הדברים? (מעין סיכום שהוא גם פתיחה לנושא הבא: "כָּל הַדְּבָרִים" – כל מרכיבי הטבע, ו"כָּל הַדְּבָרִים" – כל חיי ומעשי האדם וכן כל הדברים שיאמר)
נפרט על הלוח יחד את המסקנות שקהלת מגיע אליהן בנוגע לחיי האדם:
- לא יוכל איש לדבר, לא תשבע עין לראות ולא תמלא אוזן משמוע.
- מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה.
- אין חדש תחת השמש.
- מי שיאמר "ראה זה חדש" – טועה
- אין זיכרון לראשונים וגם לאחרונים.
נשאל את התלמידים:
- איזה אמצעי אומנותי מופיע בפסוק ח?
נשאל את התלמידים:
- מה פירוש שהעין לא תשבע מלראות והאוזן לא תמלא משמוע?
נציג את פרשנות הרב שטיינזלץ.
נשאל את התלמידים:
- מה הקשר בין אי יכולתו של האדם לדבר, לראות ולשמוע את כל מה שהיה רוצה ובין תחושת חוסר המשמעות? (ידיעה זו יכולה לגרום לו להתייאש ולוותר מראש)
נקרא את פסוק י ונשאל:
- במה שונה פסוק זה משאר הפסוקים? (קהלת מגיב כאן למישהו אחר שיאמר לו שיש חדש, וסותר את דבריו)
- מדוע לדעתכם חשוב לקהלת לענות למי שחושב שיש דברים חדשים בעולם ולהתנגד לתפיסה זו? לאיזו התנהגות אנושית הוא מגיב כאן? (לאדם יש יכולת לתת משמעות לדברים מנקודת מבטו. קהלת רוצה להדגיש שזוהי רק אשליה)
נקרא את פסוק יא ונשאל:
- מה מוסיף לנו פסוק יא בנוגע לחוסר המשמעות בחיי האדם? (לא רק שהכול הולך וחוזר – כלומר, מגיע אל סופו – אלא שגם אין זיכרון למה שנעשה ונעלם)
- מדוע לדעתכם קהלת יוצר קשר בין הזיכרון ובין חיי האדם?
נחלק לתלמידים את דף העבודה ללימוד בזוגות בנושא (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה, נאסוף את התובנות שעלו בלימוד הזוגות ונסכם: פרק א של ספר קהלת נפתח במסקנה חד-משמעית וקשה מאוד לעיכול, והפסוקים שלמדנו באים להציג כיצד הגיע קהלת למסקנה הזאת. כלומר, חשוב לקהלת לפרט שמסקנה זו היא תוצאה של התבוננות בעולם ושיחה עם אנשים, ולהציג טענות משכנעות לדבריו. בהמשך נראה כיצד על אף התחושה הקשה של חוסר המשמעות, קהלת אינו מוותר ויוצא למסע שמנסה בכל זאת לענות על השאלה: "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ", ומה משמעות מעשי האדם, אם בכלל יש משמעות.
מבט לחיים
נדון על קביעתו של קהלת כי "אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ". נשאל את התלמידים:
- מה לדעתכם מוביל אדם לתחושה כזו בנוגע לחייו?
- באילו מצבים אתם מזדהים עם תחושה כזו?
- איך אתם מתמודדים ברגעים שבהם תוקפת אתכם תחושת חוסר-משמעות בנוגע לחייכם?
- האם השינויים הרבים בעולם בשנים האחרונות וההתקדמות הטכנולוגית של העולם בזכות האדם משנים משהו מאמירתו של קהלת?
נוכל להרחיב את הדיון בשאלת המשמעות ולקרוא יחד ציטוט מתוך ספרו של ויקטור פרנקל 'האדם מחפש משמעות'.
נדון בשאלות אלה:
- כיצד קשורים דבריו אלה של פרנקל לשאלות ששואל קהלת?
- האם קהלת יכול היה להרשות לעצמו להתייאש כי לא חי בתנאי חיים קיצוניים?
- האם יש נסיבות חיים שבהן אנחנו חייבים למצוא משמעות מיד אף שהכול נראה לנו חסר טעם?
- איזו תשובה היה נותן פרנקל לשאלותיו של קהלת בנוגע למציאת משמעות?
- אילו תשובות נוכל לתת אנו?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על קהלת המכריז שהכול הבל הבלים, ובאמצעות התבוננות על מחזוריות הבריאה מסיק כי אין חדש תחת השמש גם בחיי האדם.
מיומנות: למדנו טקסט בחברותא.
מתודה: שמענו שיר ושוחחנו בעקבותיו
מאמרו של דוד סבתו 'המבוא לספר – ההבל והמחזוריות' מתוך אתר ישיבת הר עציון