"אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ?"

לאחר פרקים רבים של טענות הרעים ותגובות איוב, עולה ומתגברת הדרישה של איוב מאלוהים (כפי שראינו בפרק ט למשל) להופיע ולומר את דברו – להודיע במה חטא איוב ולתת פשר לסבלו. בפרק כח נענה אלוהים לדרישתו והוא משיב לו.
נשאל את התלמידים:

• מה אלוהים יאמר לאיוב, לדעתכם?
• איזו תשובה עשויה לרצות את איוב?
• איזו תשובה עשויה לרצות אותנו הקוראים?
• האם ההתגלות של אלוהים לאיוב היא בעצמה כבר התשובה? (איוב מבין שאלוהים מנהל את כל מה שקורה בארץ)

שלב ראשון: מן הסערה
נקרא בכיתה את פרק לח פסוקים א-ג בלי פירוש ונשאל:

• על פי הבנתכם, האם יש בדברי אלוהים עידוד לאיוב או דברי ביקורת כלפיו? (יש משניהם: ביקורת – הוא אומר שאיוב מדבר "בְּלִי דַעַת"; עידוד – "אֱזָר נָא כְגֶבֶר אֶת חֲלָצֶיךָ" – תתחזק, ובוא נדבר)

נקרין בפני הכיתה את הפסוקים עם פירוש הרב שטיינזלץ (ראו דף עבודה: פסוקים א־ג פירוש שטיינזלץ).

ניזכר באסון שפקד את איוב בפרק א פסוקים יח-יט שבו רוח הרסה את ביתו של בנו הבכור בעת סעודה ומשתה וכך איבד את עשרת ילדיו.
נשאל:

• כיצד פסוק א רומז לאסון זה? (בביטוי "מִן הַסְּעָרָה")
• מדוע אלוהים אלוהים עונה לאיוב "מִן הַסּעָרָה" לפי שטיינזלץ? (אלוהים עונה מאותה רוח שהפילה את בית בנו וגרמה לאסון הכבד של איוב. תשובת אלוהים בפרק זה קשורה לאסונות שהביא עליו בפרק א, אולי במטרה לסגור את המעגל ולהבין את פשר הסערה שנחתה עליו)

שלב שני: שאלות רטוריות – מענה אלוהים
בהמשך הפרק אלוהים ממשיך להציג בפני איוב סדרה של שאלות רטוריות במגוון נושאים.
נחלק את הכיתה לשבע קבוצות – כל קבוצה תלמד קטע אחר מן הפרק (ראו דף עבודה: השאלות הרטוריות של אלוהים לאיוב – עבודה בקבוצות). נוסף על כך, נחלק לכל קבוצה דף ובו מופיע הפרק בליווי פירוש שטיינזלץ.
הקבוצות:
קבוצה 1: פסוקים ד-ז;
קבוצה 2: פסוקים ח-יא;
קבוצה 3: פסוקים יב-טו;
קבוצה 4: פסוקים טז-כ;
קבוצה 5: פסוקים פס' כב-ל;
קבוצה 6: פסוקים לא-לח;
קבוצה 7: פסוקים לט-מא.

שלב שלישי: תגובת איוב – תשובה לשאלה רטורית
לאחר שעמדנו על מגוון הנושאים בדברי אלוהים, ולפני שנלמד על מכלול הדברים ועל הטענה העולה מהם, נעיין בקצרה בתגובותיו של איוב.
*למורה: עיון נרחב ומעמיק יותר נערוך בשיעור השני ביחידה זו.
נקרא בפרק מ פסוקים ג-ה ובפרק מב פסוקים א-ו ונשאל בכיתה:

• האם איוב מתווכח עם אלוהים? האם הוא מציג טענות נגדיות לדבריו? (נראה שלא)
• מצאו בפסוקים אלה ביטויים שמעידים שאיוב מקבל את העמדה האלוהית. ("קַלֹּתִי מַה אֲשִׁיבֶךָּ", "יָדִי שַׂמְתִּי לְמוֹ פִי", "הִגַּדְתִּי וְלֹא אָבִין", "וְנִחַמְתִּי עַל עָפָר וָאֵפֶר")
• מצאו בפסוקים אלה גם רמזים לכך שאיוב אינו מקבל את טענות אלוהים, אך בוחר לשתוק. ("אַחַת דִּבַּרְתִּי וְלֹא אֱעֶנֶה וּשְׁתַּיִם וְלֹא אוֹסִיף", "וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה". למילה "מזימה" יש במקרא משמעות חיובית של חוכמה ותכנון, אך גם משמעות שלילית כמו בעברית של ימינו)

סיכום: מהי תשובת אלוהים?
לאחר שעיינו בתוכן דברי אלוהים ובתשובותיו של איוב ננסה להבין לעומק מה עומד במרכזם של דברי אלוהים לאיוב – מהי טענתו המרכזית. לשם כך נעיין בדברי שני חוקרים בני זמננו – מנחם מירון ואביגדור הורוביץ (ראו דף עבודה: האם ענה ה' לאיוב?).

נשאל בכיתה:

• כיצד שכנעה תשובתו של אלוהים את איוב, לפי מירון? (מתוך הדוגמאות הרבות שנתן אלוהים לקוצר ידיעותיו של איוב, איוב הבין שאיננו יודע ומבין הכול והשתכנע שאלוהים צודק)
• מדוע הפתיעה תשובתו של ה' את איוב, לפי הורוביץ? (אלוהים התעלם מהשאלה המוסרית ומתביעתו של איוב לדעת במה חטא. מנגד, אלוהים לא הטיל אימה עליו כפי שחשש בנאומו בפרק ט)
• איזה מן הפירושים מתקבל יותר על דעתכם? מדוע?
• האם תשובת ה' משכנעת גם אתכם? האם היא מפתיעה? מדוע?

נסכם: נראה שעצם הופעתו של אלוהים והיחס המכבד שלו לאיוב הם מענה לבקשתו של איוב. אומנם אין הוא מקבל הסבר של הסיבות לסבלו, אך הוא זוכה להתייחסות אישית רחבה מאלוהים. ההתגלות האלוהית בוודאי לא הביאה לאיוב תשובה על שאלת ייסוריו האישיים ואף לא על שאלת צדיק ורע לו, אך הביאה את איוב לתחושה של השתאות, ענווה ויראה נוכח הנשגב האלוהי.

נדון עם התלמידים:

• האם אתם מסכימים עם הטענה שהאדם מוגבל ואינו יכול להבין את החשבונות האלוהיים הכלליים בניהול העולם?
• האם הבנת גדולתו ונשגבותו של אלוהים והידיעה שהוא מנהל את העולם כולו על כל המורכבויות שלו מביאה את האדם לענווה וקבלת המציאות כפי שהיא?

תוכן: למדנו את פרק לח ואת פרק מ פסוקים א-ה ופרק מב פסוקים א-ו. עמדנו על תוכנם של דברי אלוהים במענה לאיוב ועל סגנונם הרטורי. דנו במשמעות הדברים ובאופן שבו איוב מקבל אותם. מתוך אלה עסקנו ביחסים שבין אלוהים לאדם ובמקום של הכוח והידע ביחסים אלה.
מתודות: משל אוניברסלי, עבודה בכרטיסיות, דיון מוסרי ודיון אישי.
מיומנויות: פרשנות מסורתית, מאמרים מחקריים, סגנון רטורי.