סגור תצוגת כיתה
הפרק

"אֵת קָו שֹׁמְרוֹן וְאֶת מִשְׁקֹלֶת בֵּית אַחְאָב" – הדרישות מיושבי הארץ

פסוקים א-טו

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

הפסוקים כוללים את חטאי מנשה ואת העונש הצפוי עליהם – חורבן יהודה וירושלים. במהלך נבחן את שתי ההתראות שעמדו בפני בני ישראל למה שקורה למי שיושב בארץ ולא עומד בכללי אלוהים – האחת של גויי הארץ שהוגלו בשל חטאיהם והשנייה של חורבן ישראל.

הזמנה ללימוד

שאלה פותחת: לשם מה לומדים היסטוריה? מה הערך של למידת דברים אם הם עברו ונגמרו? למה להקדיש ללימוד היסטוריה שעות שבועיות יקרות שהיה אפשר להכניס במקומן מקצועות חשובים אחרים, או לימוד אקטואליה על מה שקורה עכשיו?

הצעה ראשונה – מדידות
נציג בפני התלמידים את האנלוגיות האלו:

  • כוס מדידה; נוזלים
  • סרגל; גבהים ואורכים

ונבקש מהתלמידים להשלים בהתאמה:
תעודה; __________ .

אם יתקשו נוכל לעזור ולהסב את תשומת ליבם לקשר בין שני הזוגות הראשונים. נשאל:

  • מה מודדת התעודה? ולשם מה אנחנו זקוקים למדדים, אם בכלל? (תשובות אפשריות: כדי שנדע איפה אנחנו ביחס לעצמנו, כדי שנדע מה מקומנו ביחס לנדרש לבחינת הבגרות, כדי שיהיה רף לשאוף אליו וכו')

במהלך נראה את יהודה נמדדת ביחס לאחרים שקדמו לה בחטאיהם.

  • מי הם יכולים להיות?

הצעה שנייה – צפייה בסרטון
נצפה יחד בקטע מתוך הסרט 'מלך האריות' שבו טימון ופומבה מוצאים את סימבה הצעיר מעולף לאחר שברח מדודו אחרי מות אביו; השניים מייעצים לו להשאיר את העבר מאחור. לאחר הצפייה בסרטון נדון בשאלות:

  • האם אתם מסכימים עם עמדתם של טימון ופומבה בנוגע לעבר?
  • אם העבר כואב, מה התועלת להיזכר בו?
  • מאיזה אירוע בעבר הקרוב מאוד של אנשי ממלכת יהודה יכלו אנשיה ללמוד או איזה אירוע יכלו להדחיק?

נזכיר שירושלים של חזקיהו התמלאה באנשים שברחו מממלכת ישראל, יש אנשים בתוך יהודה שחוו חורבן של ממלכה. נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם שארי ממלכת ישראל בממלכת יהודה ייזכרו בחורבן כעת?
  • האם הם יזהירו את העם ביהודה?

הזמנה לקריאה

נכתוב על הלוח כותרת שתלווה אותנו לאורך השיעור: שני חורבנות שמהם יכלו אנשי יהודה להפיק לקחים. ננסה לזהות שני חורבנות שמהם יכלו אנשי יהודה להפיק לקחים ובכך למנוע את חורבנם שלהם. נאמר לתלמידים שהמהלך שלנו סובב סביב שני החורבנות הללו, ואותם עלינו למצוא.

שלב ראשון: זיהוי האזכור החוזר של חטאות הגויים
נקרין על הלוח את הפסוקים מספר דברים פרק יב:

כט כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לָרֶשֶׁת אוֹתָם מִפָּנֶיךָ, וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם. ל הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם, וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי. לא לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם.

  • איזו אזהרה מזהיר אלוהים את בני ישראל עוד בהיותם במדבר? (לא ללכת בדרכי הגויים וללמוד מהעבודה הזרה שלהם)
  • מה החשש הגדול שמתלווה לכיבוש הארץ? (שעם ישראל יושפע לרעה מיושבי הארץ)

נזכיר ונכתוב על הלוח את שבעת העממים המוזכרים בתנ"ך: החיתי, היבוסי, האמורי, הגרגשי, הכנעני והחווי והפריזי. נסכם את המסקנות מקריאת האזהרה בדברים: אסור בשום פנים ואופן ללמוד מהגויים ומדרכם לעבוד את אליליהם, כי הדבר תועבה בעיני אלוהים.

נשאיר את שמות העממים כתובים על הלוח ונשלח את התלמידים לעבודה עצמאית על פסוקים א-יא: נבקש שיביאו ציטוט אחד לפחות המוכיח שבדורו של מנשה לא שמעו לאזהרתו של אלוהים ונהגו כעמי הארץ.

נזהה יחד את שלושת הציטוטים:

  • פסוק ב – "כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
  • פסוק ט – "לַעֲשׂוֹת אֶת הָרָע מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד ה' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
  • פסוק יא – "מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר לְפָנָיו".

אחרי זיהוי שלושת הציטוטים נשאל את התלמידים:

  • מה קרה לגויים שחיו כאן בארץ לפני בני ישראל?
  • מדוע האזהרה הזאת נאמרת לבני ישראל לפני כניסתם לארץ?
  • איזה לקח יכלו ללמוד מכך לגבי עתידם שלהם בארץ הזאת?

נקרא יחד את המסקנה בפסוק ח בפרקנו:
"וְלֹא אֹסִיף לְהָנִיד רֶגֶל יִשְׂרָאֵל מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם, רַק אִם יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִים וּלְכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה אֹתָם עַבְדִּי מֹשֶׁה". נתרגם את התנאי לעברית פשוטה בת ימינו:
רק אם ____________________________ אז _________________________

נשוב לכותרת שהשארנו על הלוח ונשאל:

  • של מי היה האסון הראשון שממנו יכלו אנשי יהודה ללמוד ולהסיק מסקנות? (של הגויים שקדמו להם בארץ).

נכתוב על הלוח מתחת לכותרת: א – הכרתת הגויים שקדמו להם בארץ.

שלב שני: מטפורת הקו והמשקולת
נחלק דף לעבודה עצמאית על פסוקים ט-יב (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

  1. האם לפי הפסוקים אנשי יהודה עמדו בתנאי של אלוהים להישארות בארץ ישראל? הוכיחו את תשובתכם בציטוט מהפסוקים. (לא. "וַיַּתְעֵם מְנַשֶּׁה לַעֲשׂוֹת אֶת הָרָע מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד ה' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – פסוק ט, "הֵרַע מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר לְפָנָיו" – פסוק יא. העם חטאו אף יותר מהגויים שקדמו להם ולכן לא עמדו בכללי אלוהים)
  2. מי האשם העיקרי בחטאים לפי הפסוקים? (מנשה – " וַיַּתְעֵם מְנַשֶּׁה…")
  3. מדוע לדעתכם הוא האשם אף שכל העם חוטא ולא רק הוא? (מכיוון שהוא המלך – המנהיג ולכן כולם נושאים אליו עיניים ללמוד ממנו)
  4. איזו מילה בפסוקים מלמדת אותנו על הקשר בין העונש הקרב ובא לבין חטאי העם ומנשה? ("לכן" – פסוק יב)
  5. לפניכם הסבר לביטוי "תִּצַּלְנָה שְׁתֵּי אָזְנָיו" = יחוש זעזוע עמוק כשישמע דבר מה, כאילו מצלצלים באוזניו בכוח. באיזה הקשר מוזכר ביטוי זה בפסוקים? (בהקשר של הרעה שאלוהים עתיד להביא על ירושלים, פסוק יב: "הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעָהּ תִּצַּלְנָה שְׁתֵּי אָזְנָיו")

נסכם בקצרה במליאה: אנשי יהודה לא עמדו בתנאי שנתן אלוהים ולכן אלוהים עומד להעניש אותם בעונש נורא כל כך שמי שישמע אותו יזדעזע עד שיראה לו שאוזניו מצלצלות.

נקרין על הלוח שני איורים ונבקש מהתלמידים שימצאו בפסוקים יא-יד את הציטוט שמציג כל אחד משני האיורים (ראו איורים גם בממערך השיעור).

נזהה את "קו" ואת ה"משקולת" ככלי מדידה. ננתח את האיורים עם הציטוטים:
אלוהים עומד למדוד את ירושלים ובית דוד באותם מדדים שבהם מדד את שומרון ואת בית אחאב.

נכתוב זה לצד זה את המושווים:

  • שומרון – ירושלים,
  • בית אחאב – בית דוד.

נשאל:

  • מדוע בית אחאב? במה נודע בית אחאב? (אפשר לשלוח את התלמידים לעיין בפסוק ג בפרקנו וגם במלכים א פרק כא פסוקים כ-כב שבהם מנמק אליהו את עונשו של אחאב וביתו)
  • מדוע שומרון? מה קרה לשומרון ומתי? (חרבה ב-722 לפנה"ס)
    מה אם כך עומד לבוא על ירושלים?
  • למה ספר מלכים משווה את ירושלים ובית דוד לשומרון ולבית אחאב, למה הוא לא אומר בפשטות שחורבן עתיד לבוא על יהודה בלי קשר לישראל? (תשובות אפשריות: (1) כי ממלכת יהודה צפתה בחורבן ממלכת ישראל וקיבלה הזדמנות להיטיב דרכיה וללמוד מהחורבן הסמוך ולא למדה, והתנ"ך מבקש להדגיש זאת. (2) אנשים ביהודה חשבו שבגלל בית המקדש ירושלים חסינה ואינה נמדדת בקריטריונים של שכנותיה. באמצעות ההשוואה מבהיר התנ"ך שאם ירושלים חוטאת, חטאיה נמדדים בדיוק כמו אלו של שכנותיה, וכמוהן היא אינה חסינה נגד חורבן)

בכיתות שהדיון סביב טקסט תנ"כי מורכב להן יותר אפשר לשאול:

  • אם לתנ"ך חשוב להדגיש שירושלים נמדדת בדיוק באותם מדדים של שומרון, מה אפשר להניח שאנשיה הניחו לגבי עירם? מה יכול היה לגרום להם לחשוב כך?

אפשר לספר על בעל אחוזה שבנו היה משחק עם בנה של המשרתת, ופעם תפסו את בן המשרתת גונב ממתקים והענישו אותו בחומרה. כשתפסו את בן בעל האחוזה גונב ממתקים והביאו אותו אל אביו מה הניח? האם צדק? (הבן כנראה הניח שבשל מעמדו לא יענישו אותו. כפי שאנשי ירושלים חשבו שירושלים לא תוחרב)

נחזור אל הכותרת שבצד הלוח ונשאל:

  • מהו האסון השני שממנו יכלו אנשי יהודה להפיק לקח?
  • של מי הוא היה?

נכתוב על הלוח: ב – חורבן ממלכת ישראל.
נקרא יחד את חציו השני של פסוק יג: "וּמָחִיתִי אֶת יְרוּשָׁלִַם כַּאֲשֶׁר יִמְחֶה אֶת הַצַּלַּחַת, מָחָה וְהָפַךְ עַל פָּנֶיהָ". ננסה יחד להבין:

  • מה פירוש המילה למחות? (למחוק, לחסל, לסלק כל זכר)
  • איזה מן אדם מוחה את הצלחת? (אדם רעב מאוד)
  • באיזו צורה הוא מוחה את הצלחת? (כנראה ברעבתנות ובלהט, אפשר לתת כאן מקום לדמיון)

נמשיך את הדיון בקריאת פסוקים יד-טו – על הנטישה העתידית של יהודה, שארית העם בארצו.

מבט לחיים

ראינו שלממלכת יהודה היו שתי אזהרות, שני כישלונות ללמוד מהם – האחד של הגויים שחיו בארץ וגורשו ממנה בגלל חטאיהם, השני של ממלכת ישראל שנחרבה והוגלתה בגלל חטאיה. ברור שלארץ הזאת יש כללים, ושמישהו אוכף אותם.

  • אם כך, איך לדעתכם יכול להיות שאנשי יהודה ומנשה בראשם העזו לחטוא בכל זאת? מה יכול להיות שאמרו לעצמם? ("לנו זה לא יקרה", "ירושלים קדושה ומוגנת")
  • האם אנחנו לומדים מהעבר ונמנעים מלחזור על טעויות בחיינו שלנו – הפרטיים והלאומיים – או שגם אנחנו מוצאים את עצמנו שאננים ואומרים "לי זה לא יקרה"?

אפשר לסיים בסיעור מוחות קצר של דוגמאות לטעויות או "חטאים" מהעבר במישור האישי ובמישור הלאומי ומה אנחנו לומדים מהם לעצמנו.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עיינו בפסוקים ומצאנו שהיו לממלכת יהודה שתי "נורות אדומות" שהזהירו מפני החטא – גורלם של עמי הארץ שאיבדו אותה לבני ישראל בגלל חטאיהם, וגורלה של ממלכת ישראל שחרבה בשל אותם חטאים. פירקנו את מטפורות ההשוואה לישראל ולמדנו על חורבנה העתידי של יהודה. דנו בשאלה מה אנחנו יכולים ללמוד מטעויות עבר כדי לתקן ולשפר את ההווה שלנו.
מיומנויות: התמודדות עצמאית עם פסוקים, זיהוי ציטוטים מתאימים, זיהוי מילת קישור סיבה ותוצאה, שימוש בביטוי בתוך הקשרו, התאמת איור גרפי לדימוי מטפורי.
מתודות: ניתוח האזהרה בדברים, זיהוי החזרה בפסוקים, "תרגום" התנאי להישארות בארץ, עבודה עצמאית עם הפסוקים, עבודה עם איורים מייצגי מטפורות.

אפשר עוד...

שלא לדון מרחוק את שאין ביכולתנו להבין

בדף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור): המדרש על מנשה מובא המדרש המעובד על מנשה מתוך מסכת סנהדרין. המדרש מדבר על נטיית האדם לשפוט מרחוק דברים ותקופות באמצעות מה שמוכר לו מעולמו שלו. זהו מדרש שמעניין במיוחד ללמוד בנוגע לשיעורי התנ"ך – פעמים רבות תלמידים תוהים על ההיגיון ועל השפיות במעשיהן של דמויות שאינם מבינים. המדרש מזכיר לנו שאין לנו הכלים לשפוט כאלו שחיו בתקופות רחוקות מאתנו – אפשר לתהות על מעשים, ללמוד, להתרחק, אבל יש להיזהר מלזלזל או לגזור דין.

אבות ובנים

בתלמוד הבבלי במסכת ברכות י ע"א מסופר כיצד חזקיהו המלך היה חולה מאוד. בא אליו ישעיהו הנביא ואמר לו שהוא חולה מכיוון שהוא לא מתחתן ולא מביא ילדים. ענה לו חזקיהו: אני לא יכול להתחתן כי שמעתי נבואה שהילדים שלי יהיו רשעים ולא ילכו בדרכיי.
נשאל את הכיתה:

  • מה הייתם אומרים לחזקיהו?
  • האם הוא צודק, לדעתכם?
  • האם אין טעם שיביא ילד אם שמע בנבואה שיבחר לחיות בצורה רעה לדעתו?

זהו פתח חשוב לעסוק ביחסים המורכבים בין הורים לילדים, בציפיות ההורים מהילדים ובעצמאותם של הילדים. לכל אחד מגיעה הזכות לטעות את טעויותיו שלו, וכך נולד מנשה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מלך האריות
האם אתם מסכימים עם עמדתם של טימון ופומבה בנוגע לעבר? אם העבר כואב, מה התועלת...
מלך האריות

  • האם אתם מסכימים עם עמדתם של טימון ופומבה בנוגע לעבר?
  • אם העבר כואב, מה התועלת להיזכר בו?
  • מאיזה אירוע בעבר הקרוב מאוד של אנשי ממלכת יהודה יכלו אנשיה ללמוד או איזה אירוע יכלו להדחיק?

קרדיט: פורסם בתאריך 30 בספטמבר 2013.

דברים פרק יב פסוקים כט-לא
כט כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לָרֶשֶׁת אוֹתָם מִפָּנֶיךָ, וְיָרַשְׁתָּ...
דברים פרק יב פסוקים כט-לא

כט כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לָרֶשֶׁת אוֹתָם מִפָּנֶיךָ, וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם. ל הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם, וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי. לא לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם.

  • איזו אזהרה מזהיר אלוהים את בני ישראל עוד בהיותם במדבר?
  • מה החשש הגדול שמתלווה לכיבוש הארץ?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
כל אחד יכול להשתנות
"וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה … וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם" (דברי הימים ב, לג, יא) – עָשׂוּ לוֹ כְּמִין...
כל אחד יכול להשתנות
"וַיָּבֵא ה' עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה. וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו. וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ..." (דברי הימים ב פרק לג, יא-יג)
 PHOTOCREO Michal Bednarek / Shutterstock.com

PHOTOCREO Michal Bednarek / Shutterstock.com

"וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה … וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם" (דברי הימים ב, לג, יא) –
עָשׂוּ לוֹ כְּמִין מוּלְיָאר (סיר גדול להרתחת מים) שֶׁל נְחֹשֶת,
וְעָשׂוּ אוֹתוֹ נְקָבִים נְקָבִים,
וּנְתָנוּהוּ לְתוֹכוֹ,
להמשך המדרש

וְהִתְחִילוּ מַסִּיקִין תַּחְתָּיו.
וְכֵוָן שֶׁרָאָה צָרָתוֹ צָרָה – לֹא הִנִּיחַ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא הִזְכִּירָהּ:
צֶלֶם פְּלוֹנִי, צֶלֶם פְּלוֹנִי, בּוֹא וְהַצִּילֵנִי!
כֵּוָן שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא הוֹעִילוּהוּ כְּלוּם,
אָמַר: זָכוּר אֲנִי, שֶׁהָיָה אַבָּא מַקְרִיא אוֹתִי הַפָּסוּק הַזֶּה:
"בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה … וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ד, ל).
הֲרֵי אֲנִי קוֹרֵא אוֹתוֹ;
אִם יַעֲנֵנִי – מוּטָב, וְאִם לָאו – הַכֹּל אַחַת, כָּל הַפָּנִים שָׁוִים.בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמְדוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְסָתְמוּ כָּל הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל מַעְלָה,
שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה תְּפִלָּתוֹ לִפְנֵי הַמָּקוֹם,
וְאָמְרוּ לְפָנָיו:
רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אָדָם שֶׁהֶעֱמִיד צֶלֶם בְּהֵיכָל – כְּלוּם אַתָּה מְקַבְּלוֹ בִּתְשׁוּבָה?
אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
אִם אֵינִי מְקַבְּלוֹ בִּתְשׁוּבָה – הֲרֵינִי נוֹעֵל פֶּתַח בִּפְנֵי כָּל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה.מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא?
חָתַר לוֹ כְּמִין חֲתִירָה אַחַת תַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ וְשָׁמַע תְּחִנָּתוֹ.
זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ" (דברי הימים ב, לג, יג) – וַיֵּחָתֵר.

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • מדוע אלוהים קיבל את תפילתו של מנשה?
  • האם לדעתכם הוא היה צריך לקבל את התפילה?
התשוקה לעבודה זרה
  מנשה נראה לו לרב אשי בחלומו: אמר לו רב אשי: מפני מה הייתם עובדי...
התשוקה לעבודה זרה
"וַיָּשָׁב וַיִּבֶן אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר אִבַּד חִזְקִיָּהוּ אָבִיו וַיָּקֶם מִזְבְּחֹת לַבַּעַל וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אֹתָם." (פסוק ג)

פסלון של הבעל, מאות 12-14 לפנה"ס, נמצא בראס שאמארה (אוגרית הקדומה). צילום: (Jastrow (2006 , מאוסף מוזיאון הלובר, פריז. מתוך ויקיפדיה העברית.

 

מנשה נראה לו לרב אשי בחלומו: אמר לו רב אשי: מפני מה הייתם עובדי עבודה זרה? אמר לו: אילו היית באותו הדור – היית תופס בשולי בגדי ורץ אחרי.

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • כיצד מאיר המדרש את דמותו החוטאת של מנשה?
דם נקי
בהקשר המקראי מתאר הביטוי "שפך דם נקי" את שלטון העריצוּת של מנשה, אשר הרג את...
דם נקי
"וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם פֶּה לָפֶה, לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'." (פסוק טז)

Andrii Vodolazhskyi / Shutterstock.com

בהקשר המקראי מתאר הביטוי "שפך דם נקי" את שלטון העריצוּת של מנשה, אשר הרג את מתנגדיו ובלשון ציורית – מילא את ירושלים בדם של אנשים חפים מפשע, שכל חטאם היה שהתנגדו לו.

להמשך קריאה

המקרא מרחיב את תחום חטאיו של מנשה – הוא חטא לא רק בתחום הדתי אלא גם בתחום המוסרי.
כיום משמש הביטוי כדי לתאר רצח של אדם על לא עוול בכפו.
לדוגמה: במלחמת הכנופיות נפגעים לא רק עבריינים, אלא נשפך גם דם נקי רב.

איזה ביטוי מסתתר בקטע?
הביטוי המקראי מתאר את הקושי שיחוש מי שישמע את הבשורה הקשה על חורבן ירושלים. כשתגיע הבשורה...
איזה ביטוי מסתתר בקטע?
"לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעָהּ..." (פסוק יב)

הביטוי המקראי מתאר את הקושי שיחוש מי שישמע את הבשורה הקשה על חורבן ירושלים. כשתגיע הבשורה לאוזניו, ישמע צלצולים (תִּצַּלְנָה מלשון צלצול) שיחרידו אותו.

להמשך קריאה

כיום משמעות הביטוי היא בשורה שמזעזעת את מי שמקבל אותה, לדוגמה: מי שישמע על הפיגוע תִּצַּלְנָה שְׁתֵּי אָזְנָיו.

  • האם אתם זוכרים על איזו בשורה נוספת בתנ"ך נאמר אותו משפט שהפך לביטוי? (רמז: שמואל א פרק ג)

קרדיט: המונית: איזה ביטוי מקראי מסתתר בקטע. ערוץ היוטיוב של מטח

בורח וזה אותו רודף
הסיפור המתאר את חייו של מנשה בספר דברי הימים, והאגדות מתקופת חז״ל, מציגים את מנשה...
בורח וזה אותו רודף
"וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו. וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַם לְמַלְכוּתוֹ וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים." (פסוקים יב-יג)

הסיפור המתאר את חייו של מנשה בספר דברי הימים, והאגדות מתקופת חז״ל, מציגים את מנשה כאדם שחזר בתשובה.
את השיר ״בורח״ של היוצר עמיר בניון אפשר להבין כתיאור תחושות המתחוללות בקרבו של חוזר בתשובה, התוהה אם יוכל להתנתק מעברו.

למילות השיר

בורח
עמיר בניון
מילים: עמיר בניון ואסף אטדגי
לחן: עמיר בניון

הרכין ראשו לשם שמים שמים
נטש את כל הניצבים שם בקומה מעל
ועם קצת אור שלא כבה עדיין
מביט על מרצפות ונאבק בתוך חלל
ממלא את שאזל מנסה להיות אחר
ממה שהוא תמיד היה
שהוא תמיד היה תמיד היה

טומן ראשו בחול משפיל עיניים
מתעלם מכל הסימנים חורק שיניו
ועם קצת פחד שמשתיק בינתיים
את הקולות ההם שמזמינים אותו לקרב
מדבר הוא אל עצמו
מנסה לחמוק מכל מה שאי פעם בו פגע
אי פעם בו פגע, בו פגע

נוסע בורח וזה אותו רודף
עכשיו כל רעם בשבילו סימן
בורח יודע לאן הוא כבר ילך
וזה רודף אותו כל כך מזמן
כל כך מזמן, כל כך מזמן

הסתיר מחלפותיו עזב לו בית
השאיר כמה ספרים פתוחים גאים על המדף
עם קצת תמימות שלא עזבה אותו בינתיים
סופר מכוניות שרק יקחו אותו מכאן
לא משנה כל כך לאן לא משנה לכמה זמן
שיקחו אותו מכאן
יקחו אותו מכאן, אותו מכאן

נוסע בורח וזה אותו רודף…

© כל הזכויות שמורות למחבר

  • כיצד לדעתכם הרגיש מנשה לאחר השינוי שהתחולל בחייו?

קרדיט: מתוך האלבום "הכל עד לכאן" (2006).

איך נראה העיתון בימי מנשה?
  קריקטורה היא איור שמתאר אדם או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים...
איך נראה העיתון בימי מנשה?
"וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם פֶּה לָפֶה, לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה׳." (פסוק טז)

דוש (קריאל גרדוש), "גל השחיתות", קריקטורה, 1959. קרדיט: מתוך: דוש – דברי הימים 1956-1960, הוצאת קרני , תש"ך. © דוש (קריאל גרדוש) , באדיבות משפחת גרדוש

 

קריקטורה היא איור שמתאר אדם או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים מסוימים, בדרך כלל מאפיינים חיצוניים או נקודות תורפה, במטרה להצחיק ולעיתים לעורר ביקורת.

להמשך קריאה

קריאל גרדוש, שכינויו היה ״דוש״, היה מאייר וקריקטוריסט מוכר שנהג לפרסם את יצירותיו בעיתונים מדי יום. יצירתו רוויה בהומור ובביקורת על החברה הישראלית. הקריקטורה המובאת לפניכם פורסמה בשנת 1959, והיא מתארת את השחיתות השלטונית שפשטה, לדעת דוש, בחברה הישראלית.

בתנ״ך אין כמובן קריקטורות או איורים בכלל, אולם הוא משתמש בלשון ציורית כדי לתאר את המציאות. אחת הדוגמאות הבולטות לכך בפרק כא היא פסוק טז: ״וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם פֶּה לָפֶה״. על פי המסופר בפסוק זה, מנשה שפך את דמם של מי שהתנגדו לדרכו הדתית והפוליטית ופעל בשחיתות שלטונית.

  • ציירו קריקטורה שתעביר ביקורת על התנהגותו של מנשה.
היכן הוא הגיהנום?
גֵּיא בן הינום מתואר במקרא כגיא הנמצא בירושלים. היום הוא מזוהה עם העמק הנמצא מדרום...
היכן הוא הגיהנום?
"וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיס." (פסוק ו)

גיא בן הינום, ירושלים, 2004. צילום: © by Ester Inbar, available from http://commons.wikimedia.org/wiki/User:ST

גֵּיא בן הינום מתואר במקרא כגיא הנמצא בירושלים.

להמשך קריאה

היום הוא מזוהה עם העמק הנמצא מדרום לעיר העתיקה ומקיף את הר ציון. על פי המסופר, במקום זה היה נהוג פולחן האל מֹלֶךְ, שהיו מקריבים לו את הבנים. הנביא ירמיהו, בנבאו על חורבן בית המקדש הראשון, ניבא כי למקום יקראו "גיא ההריגה" משום שהמתים ימלאו את גיא בן הינום. מכאן קצרה הדרך לקשירת המקום הקרוי "גיא בן הינום" ל"גיהנום" – מקומָם של הרשעים לאחר המוות, על פי האמונה.

  • מהן הגישות השונות לקיומו של ה"גיהנום": האם זהו מקום פיזי או מקום סמלי? הציגו נימוקים לכאן ולכאן.
גַן עֻזָּא
  על פי המסופר בתנ"ך, מקום קבורתם של מלכי בית דוד מימי דוד ועד לימי...
גַן עֻזָּא
"וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּגַן בֵּיתוֹ בְּגַן עֻזָּא וַיִּמְלֹךְ אָמוֹן בְּנוֹ תַּחְתָּיו." (פסוק יח)

גג מבנה קבר דוד בהר ציון בירושלים-חוקרים אחדים מזהים את הר ציון ואת המקום המזוהה כיום עם "קבר דוד" כמקום הקבורה של מנשה. Mihai-Bogdan Lazar / Shutterstock.com

 

על פי המסופר בתנ"ך, מקום קבורתם של מלכי בית דוד מימי דוד ועד לימי חזקיהו היה ב"עיר דוד".

להמשך קריאה

מנשה, בנו של חזקיהו, לא נקבר בעיר דוד אלא "בגן ביתו בגן עוזא", כלומר סמוך לארמון המלך בירושלים. ייתכן כי הסיבה לכך הייתה חוסר מקום.
מקומו של "גן עוזא" אינו ידוע, ויש הצעות רבות למקומו. לפי אחת ההצעות, מקום קבורתו של מנשה היה באזור החדש של ירושלים שבנה מנשה בגבעה המערבית של העיר. יש המציעים כי מקום קבורתו של מנשה הוא דווקא "קבר דוד" המוכר לנו, שסמוך לו נמצאו שרידי בנייה מתקופתו של מנשה.

העברת בנים למולך
האל מולך – אל כנעני שהיו מקריבים לו קורבנות אדם. העברת בנים באש הייתה צורת...
העברת בנים למולך
"וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיס." (פסוק ו)

חותם גליל בבלי שבו מוצגת הקרבת ילד. איור שחזור מאת Joachim Menant, 1883. מאוסף מוזיאון הלובר, פריז. מתוך ויקיפדיה העברית

האל מולך – אל כנעני שהיו מקריבים לו קורבנות אדם. העברת בנים באש הייתה צורת הפולחן המקובלת לאל מולך בעולם העתיק.

להמשך קריאה

המקרא אוסר באופן מפורש על צורת פולחן זו (דברים יח, י), עם זאת יש הטוענים כי שרידים לצורת פולחן זו לאלוהי ישראל נמצאים בסיפור עקדת יצחק ובסיפור בת יפתח.
על פי חז"ל, ההקרבה למולך הייתה מתבצעת בשבעה שלבים – בששת השלבים הראשונים היו מקריבים בעלי חיים, ובשלב השביעי קורבן אדם.

  • האם לדעתכם העברת בנים למולך היא חטא דתי או חטא מוסרי? מדוע?
הַעֲלָאָה בָּאוֹב
    בתרבויות העולם העתיק ניסו להתמודד עם כוחות על-טבעיים באמצעים שונים – אקטיביים ופסיביים...
הַעֲלָאָה בָּאוֹב
"וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיס." (פסוק ו)

חותם טביעה דמוי חרפושית המאה שמינית לפנה"ס. ברצועה העליונה חקוקה הכתובת 'ללחש'. מוצג במוזיאון ארצות המקרא, ירושלים. באדיבות מוזאון ארצות המקרא ירושלים, צלם: משה קן

באדיבות מוזאון ארצות המקרא ירושלים

 

 

בתרבויות העולם העתיק ניסו להתמודד עם כוחות על-טבעיים באמצעים שונים – אקטיביים ופסיביים – וזאת על ידי נקיטת אמצעים שמטרתם להשפיע על אותם הגורמים באופן הרצוי.

להמשך קריאה

תחום זה מכונה "כישוף" בלשון המקרא, ומוכר גם בשם "מאגיה".
"העלאה באוב" היא אחת הצורות לתקשר עם העל-טבעי. זהו טקס מיסטי שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם רוחו של אדם מת. טקסים מסוג זה היו נהוגים בעולם העתיק, וצמחו מתוך האמונה שהמת משפיע על גורלם של החיים ולכן יש לדאוג לרווחתו כשהוא בשְׁאוֹל, להתייעץ איתו או לבקש ממנו להשפיע בעזרת כוחו לטובתם של החיים.
התורה אוסרת על העלאה באוב ועל דרישה אל המתים (דברים יח, יא).

למילה "אוֹב" (ברבים: אוֹבוֹת) כמה משמעויות במקרא, וכולן קשורות לפולחן המתים:

  1. רוח המת.
  2. הקוסם או המכשף המעלה את רוחו של המת.
  3. בור המשמש פתח שדרכו יוצאת רוחו של המת ממנוחתה בשְאוֹל ועולה מעל פני האדמה.
  4. נאד מים או יין, כלי לנוזלים המשמש בעת הטקס.
  • איך ייחוס הפולחנים האסורים (ניחוש, העלאה באוב ויידעונים) למנשה, תורם לעיצוב דמותו במקרא?
פולחן המולך בגיא בן הינום
פולחן המולך בגיא בן הינום
"וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיס." (פסוק ו)

  • מהי עמדת המקרא בנוגע לפולחן הקרבת הבנים? אילו דוגמאות לכך מובאות בסרטון?

קרדיט: גיא בן הינום ופולחן המולך . ערוץ היוטיוב של Megalim Institute מכון מגלי"ם

מי גרם לחורבן ירושלים?
מי גרם לחורבן ירושלים?
"יַעַן אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה הֵרַע מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר לְפָנָיו וַיַּחֲטִא גַם אֶת יְהוּדָה בְּגִלּוּלָיו. לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה. (פסוק יא)

  • בניו של מנשה הם אלה ששילמו על חטאיו. איזו צורת גמול באה לידי ביטוי כאן ומה דעתכם על גמול כזה – האם ניתן לקיים באמצעותו חברה תקינה?
  • מהם היתרונות ומהם החסרונות של צורת גמול כזו?

קרדיט: 929 מלכים ב יז- כה: חורבן על הזמן. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד