אֶתפָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ

נקדים וניזכר שבשיעור הקודם למדנו על דרך התקשרות חדשה בין העם לה', שעוברת ‏באוהל מועד, השוכן מחוץ למחנה. כעת אנו עומדים לקרוא שיחה בין משה לאלוהים.‏

נקרא את פסוקים יב-כג קריאה ראשונה. הטקסט שלפנינו דורש פענוח והבנה. ראשית, נבחין ‏בין דברי משה לדברי אלוהים בטבלה מסודרת שנקרין על הלוח (ראו דף עבודה: טבלה – ‏דברי משה ודברי אלוהים). ‏

נביט בטבלה ונשאל את התלמידים:‏

• מה המילה המנחה בטקסט? (פנים) (אפשר להיעזר בדף העבודה: מילה מנחה – ‏פנים)‏

נסביר שמשה מבקש בפסוקים אלה שאלוהים יראה לו עד כמה הוא מצא חן בעיניו. נחלק דף ‏לשיחה ועבודה בזוגות בנושא זה (ראו דף עבודה: דף עבודה: בקשתו של משה).‏

כי לא יראני האדם וחי – תשובתו של אלוהים
נקרא יחד את פסוקים יד-כג ונשאל:‏

• מהי תשובתו של אלוהים לבקשת משה "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ"? ‏

נמנה את השלבים על הלוח:‏

1. אֲנִי אַעֲבִיר כָּלטוּבִי עַלפָּנֶיךָ.‏
2. לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶתפָּנָי, כִּי לֹאיִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי‎.‎
3. וְנִצַּבְתָּ עַלהַצּוּר, וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר, וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ ‏עַדעָבְרִי, וַהֲסִרֹתִי אֶתכַּפִּי, וְרָאִיתָ אֶתאֲחֹרָי, וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ‎.‎

נסביר במילים שלנו: מתוך תשובתו של אלוהים שמדבר על פניו אנו מבינים שהכוונה ‏ב"הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ" היא לראות את פני האל. אלוהים יוצר מצב שבו משה יעמוד בנקרת ‏הצור והוא יסוכך על משה בכפו, במעין ליטוף או שמירה, (אולי בדומה לאופן שבו מניחים יד ‏על העיניים בתפילת "שמע ישראל"). לאחר מכן ה'יסיר את היד, ומשה יראה את אחוריו. ‏אומנם אין כאן ראיה של פנים בפנים, אך אפשר לדמות זאת לקשר הורי – ההורה מחזיק את ‏הילד או מלטף אותו, ובכך מעביר לו את תחושת נוכחותו הקרובה מאוד.‏

נשאל:‏

• מדוע מלכתחילה ביקש משה לראות את פני האלוהים? ‏
• האם הוא אינו יודע שאי אפשר לראותם?‏

נחלק לתלמידים דפי לימוד בזוגות על השאלה למה התכוון משה כשביקש לראות את "פני ‏האלוהים" (ראו דף עבודה: למה התכוון משה?).‏

נשוב למליאה ונשמע את התשובות. נסכם שבפסוקים שלמדנו אנו ממשיכים לבחון את נושא ‏הקרבה והריחוק, הפעם דרך מוטיב הפנים. משה מבקש את הקרבה המחודשת באמצעות ‏ראיית פניו של האל, ואלוהים מבקש להיענות לבקשתו באופן חלקי כך שיראה את אחוריו ולא ‏את פניו, כי את פני האל אי אפשר לראות. האדם העשוי מגוף וחומר אינו יכול לתפוס את ‏הדבר הרוחני המופשט. ‏

משימת סיכום: מנהיגותו של משה
נפנה את התלמידים לקרוא בדף העבודה: מנהיגותו של משה את דברי אחד העם על משה.‏

לאחר הקריאה נבחן ונדון יחד בכיתה:‏

מהן שתי התכונות של הנביא על פי דברי אחד העם, ומהי התכונה הנוספת הנוצרת ‏מן החיבור בין שתי תכונות אלה?‏

• כיצד באה לידי ביטוי דרישת הצדק הבלתי מתפשרת של משה בהתנהגותו לאחר ‏חטא העגל מול העם ומול אלוהים? (מול בני ישראל- עונש חמור על חטא העגל ‏ומחיקה מוחלטת של זכרו, הרג של החוטאים בלי רחמים. מול אלוהים- ריכוך של ‏העונש שהציע והצבת דרישות: 1. שאלוהים ימשיך לשכון בתוך העם ולהנהיג אותם ‏אל הארץ. 2. לדעת את דרכי ה' ולראות את פניו. ניכר גם שמשה שואף לצדק ולא ‏לטובתו האישית כשהוא מסרב לדרישה של ה' לכלות את עם ישראל ולהחליפו בזרעו ‏של משה עצמו) ‏
• כיצד באה לידי ביטוי הקיצוניות של משה באופן שהוא פונה לאלוהים ובתוכן דבריו? ‏‏(משה מציב לאלוהים אולטימטום- "אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים, אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה!" ומצליח ‏לסנגר על עם ישראל גם לאחר חטא חמור, בלי לתת לכעס שלו על העם להנחות ‏אותו)‏
• מה דעתכם על אופי מנהיגותו של משה בסיפור?‏
• האם הייתם רוצים מנהיג כזה? מדוע?‏

נסכם ונאמר כי זוהי שעתו הגדולה של משה כמנהיג, הוא מציל פעם נוספת את עם ישראל ‏מכליה ודואג למימוש ההבטחה לאבות ולענישה הוגנת מצד אחד, ולחינוך של העם ולהנחלת ‏ערכי האמונה והדת העברית מצד שני. הוא חותר לצדק ולאמת בתיווך שלו בין העם ובין ‏אלוהים ואינו מהסס לדרוש מאלוהים את מה שהוא חושב שנכון להשלמת המשימה שהוטלה ‏עליו, כל זאת בלי שמץ של אינטרס אישי או בריחה מאחריות.‏

נעסוק ברצון של האדם להצליח להשיג את מה שמעל ליכולת הבנתו.‏
נקרין את מילות השיר 'אל נבקש' שכתבה תמי לוי ושר זוהר ארגוב (ראו דף עבודה: אל נבקש ‏‏/ תמי לוי).‏

נשאל בכיתה:‏

• האם אתם מסכימים עם השורות האחרונות? ‏
• האם באמת יש דברים שלא צריך לחקור?‏
• אילו דברים נסתרים הייתם רוצים לדעת?‏
• האם לדעתכם טוב שהאדם ידע איך מתנהל העולם, או עדיף שלא ידע?‏

תוכן: למדנו עלבקשתו של משה להתקרב אל אלוהים יותר במפגש פנים אל פנים, ובתשובת ‏אלוהים שיוכל לראות רק את אחוריו כדי שיישאר בחיים.‏
מיומנות: השווינו בין פרשנויות.‏
מתודה: צפינו בסרטון קצר ושוחחנו בעקבותיו.‏