על חוף הסליחה
בכמה מילים
בשיעור זה נבחן את תוצאות כעסו של אלוהים על חטא העגל: מלאך יוביל את העם במקומו, ואוהל מועד יוצא מחוץ למחנה. דרך פעולות אלה נעסוק בברית ובעוצמתה: העם עבר זה עתה על חטא חמור ביותר, ודווקא ברגע זה של התרחקות לאחר שהעם הביע חרטה על מעשיו, אלוהים בוחר לשכון מחוץ למחנה בני ישראל ולקבוע שם את מקום ההתוועדות עם משה.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה: שיר ושיחה
נשמע עם התלמידים את השיר 'סליחה' שכתב אהוד מנור ושר והלחיןמתי כספי (ראו עזר הוראה: סליחה).
נבקש מהתלמידים להקשיב למילות השיר ונתמקד בבית האחרון: "זכרי לי חסד נעוריי / את אמונתי / כאן מולך מוטלים שבריי / בואי ואחי אותי". נציג לתלמידים את המקור המוזכר בשיר – ירמיהו פרק ב פסוק ב:"זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה".
נשאל את התלמידים:
- מדוע בעת בקשת סליחה חשוב להזכיר את הדברים הטובים שקרו בעבר בין הצדדים הכועסים?
נוכל גם להתמקד בנושא השברים ולציין שהיום נעסוק בתוצאות חטא העגל ושבירת הלוחות, ובשאלה אם אפשר לאחות את שברי הקשר בין אלוהים לעם.
אפשרות שנייה: שיח פתוח
נקיים שיחה פתוחה סביב נושא בקשת הסליחה. נשאל:
- האם יש לדעתכם תזמון שגוי לסליחה? (מוקדם מדי / מאוחר מדי)
- האם יש מילים שאתן לא נכון לבקש סליחה?
נוכל לשמוע גם מתוך חוויות התלמידים על בקשות סליחה מוצלחות יותר ופחות שהתנסו בהם, ונסביר שהיום נדון בשאלה כיצד אפשר לסלוח ולבקש סליחה לאחר חטא חמור כל כך?
הזמנה לקריאה
רחוק מהעין, רחוק מהלב
נקרא את פסוקים א-גונשאל:
- על מה משוחחים משה ואלוהים?
ניזכר באירועי חטא העגל ובמשה המבקש לפייס את אלוהים הזועם על עמו. לפנינו המשך השיחה בין אלוהים למשה.
נקרא את פסוקים ב-ו ונסביר בקצרה: אלוהים, בעקבות כעסועל העם, מבקש ממשה למסור להם שמעתה ואילך יוביל משה אותם לארץ במקומו. העם שומע את הבשורה ומתאבל.
כעת נעמיק בחילופי הדברים כדי להבין את המשמעות הגלומה בהם בנוגע ליחסי אלוהים והעם.אלוהים מביע את אכזבתו מהעם ולצד תיאורי האכזבה הוא מבטא גם השלמה ומציע פתרון.נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים א-ה ולכתוב במחברת שני משפטים שמבטאיםאכזבה ושניים שמבטאים דווקא את ההשלמה ואת קיום ההבטחה.
נשמע את התשובות ונכתוב אותן על הלוח בטבלה (ראו דף עבודה: טבלה – ריחוק והבטחה). נשים לב שהמילים "וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ" יכולות להתפרש גם כאכזבה (אלוהים מתרחק מן העם) וגם כהבטחה (אלוהים מקיים את הברית באמצעות מלאך), וזוהי נקודה מעניינת לדיון.
אם אפשרות הקריאה הכפולה ל"וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ"תעלה מתוך חלוקת התלמידים, מה טוב. אם לא – נערוך דיון קצר בשאלה הזאת:
- האם המלאך הוא עונש (ה' לא עולה איתם) או דווקא קבלת ההתנצלות (ולכן נתינת מלאך מלווה)?
נביט בחלוקה המשולבת שלפנינו ונשאל:
- מה אנו יכולים ללמוד מכך שאלוהים מבטא באותה הנשימה זעם עצום על העם לצד קיום ההבטחה שהבטיח להם? (אלוהים אינו רוצה להפר את הברית, אך הכעס והאכזבה דורשים שינוי)
נחלק לתלמידים דף עבודה קצר העוסק באופן שבו אלוהים מבקש להרחיק את עצמו מן העם (ראו דף עבודה: רחוק מהעין, רחוק מהלב)
למרות החטא יימשך החזון
נשאל את התלמידים:
- כיצד העם מפרש את המינוי של אלוהים את המלאך שיוביל אותם מעתה במקומו?
(העם מפרש זאת כהסתלקות השכינה מתוכו, ומתאבל)
נמשיך ונקרא את פסוקים ז-יא. נבקש מאחד התלמידים להסביר בקצרה או לצייר בתרשים על הלוח את המבנה החדש של המחנה ובו אוהל מועד מחוץ למחנה, הענן יורד על האוהל כשמשה בתוכו, ומשה הולך בין המחנה ובין האוהל.
נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתכם האוהל נקרא "אוהל מועד"? (מועד מלשון התוועדות, כלומר – שיחה. זהו אוהל שיחה ומפגש בין משה ובין אלוהים. מי שרוצה לדבר עם אלוהים יצא מתוך המחנה אל פתח האוהל וידבר עם משה, ומשה עצמו ידבר עם אלוהים כאשר הוא ירד על האוהל)
נסביר שבעקבות ההתרחקות של אלוהים, נוצרת צורת תקשורת חדשה אתו: אלוהים שומר על חציצה בינו ובין העם, אך הוא שומר על ערוץ תקשורת באמצעות מתווך.
למיטיבי לכת: נקרא את פסוקים י-יא ונשאל:
- מי יכול לתאר את התמונה הזאת במילים שלו? (העם עומד ומתבונן במשה ההולך לאוהל מועד וחוזר אל המחנה. רק יהושע בן-נון נמצא באוהל מועד כל הזמן)
- מדוע לדעתכם העם עומד כאשר משה הולך אל האוהל ומשתחווה כאשר הוא מגיע לשם?
נקרין על הלוח את המדרש משמות רבה (ראו דף עבודה: שמות רבה)
בעת הליכת משה לאוהל מועד העם עומד כדי לכבד אותו ואומר לעצמו: "אשרי יולדתו" – כלומר, ודאי אמו של משה גאה בו מאוד כעת. כאשר משה מגיע לאוהל העם רואה את ירידת עמוד הענן ולכן משתחווה, לכבד את המעמד מרחוק. נשאל את התלמידים:
- מה האווירה ששוררת כאשר העם מתבונן על משה לדעתכם?
- מה המשמעות של המעקב אחרי משה וההתבוננות בו ביציאתו וכניסתו?
אפשר להציג את הסיטואציה בכיתה ולשים לב לשותפות המרוחקת של העם בקשר עם ה'.
נשאל את התלמידים:
- מה לדעתכם הכוונה במילים "כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶלרֵעֵהוּ" (פסוק יא)?
- מדוע המטפורה הנבחרת לדיבור בין משה לאלוהים היא בין איש לרעהו ולא, למשל, בין אב לבן?
- מה מיוחד לדיבור בין חברים?
נציע הצעות: זהו דיבור קרוב בגובה העיניים, דיבור שיש בו הרבה כנות, דיבור פחות סמכותי והיררכי. נוכל גם להוסיף את דבריו של הרב שטיינזלץ (מתוך האתר) ולפיהם משה גם יכול לפנות אל ה' בשאלה, כלומר – יש לו אפשרות לתהות או לערער על מעשי אלוהים, כמו במערכת יחסים חברית שבה יש לגיטימציה להביע דעה על בחירותיו של האחר בלי שזה ייחשב חוסר כבוד.
נחלק לתלמידים חברותא בנושא אוהל מועד ומשמעותו, מתוך רשימתה של תמר אלעד-אפלבאום באתר 929 (ראו דף עבודה: תמר אלעד-אפלבאום).
מבט לחיים
נסו לחשוב על מצבים שבהם כעסתם כעס גדול על מישהו, אך לא רציתם לפרק את הקשר איתו.
- מה עשיתם?
- האם היה לכם מתווך או שליח שנועד לשמור על תקשורת על אף הכעס הגדול?
- האם הצלחתם ליצור מעין "אוהל מועד"– מקום ניטרלי שבונערכה השיחה?
לחלופין, נסו לחשוב על מצבים בחייכם שבהם אינכם מצליחים לדבר באופן ישיר ואתם זקוקים לתיווך של מישהו.
- האם התיווך מסייע? כיצד?
- האם הייתם מוכנים לתווך בין שני אנשים?
סיכום - מה היה לנו
תוכן: בחנו את שאלת הריחוק והקרבה בפעולות אלוהים כלפי העם לאחר חטא העגל וברצונו לשמור על תקשורת עם העם למרות הכעס.
מיומנויות: למדנו מדרש ופרשנות מודרנית וקראנו קריאה אינטרטקסטואלית.
מתודה: ערכנו לימוד בזוגות סביב נושא מרכזי בסיפור.