נזכיר את דברי איוב בפסוק טו ונעיין במשנה העוסקת בדברים אלה.
- מה ההבדל בין לעבוד מתוך יראה ובין לעבוד מתוך אהבה? (ההבדל בין לעשות דבר רק מפחד מעונש או לעשות אותו כי אני רוצה לעשות אותו. ביחסים עם אנשים – האם אני מקשיב לאדם כי אני פוחד ממנו או כי אני אוהב אותו)
- על מה הסתמך רבי יוחנן בן זכאי כשקבע שאיוב עבד את ה' מיראה?
- על מה הסתמך רבי יהושע בן הורקנוס כשקבע שאיוב עבד את ה' מאהבה?
- נסו לחשוב: לפי תוכן דבריו של איוב בפרק יג – האם הוא חש אהבה כלפי אלוהים או יראה ממנו?
- מהן המשמעויות השונות של דברי איוב בפסוק טו על פי גרסות הכתיב והקרי? (לפי גרסת הקרי איוב אומר שגם אם ה' יהרוג אותו וכבר אין ממה לפחד, הוא ימשיך לצפות לו, להאמין בו ולעבוד אותו. לפי גרסת הכתיב איוב אינו מצפה לאלוהים, כלומר, אם אלוהים פוגע בי, אני לא מייחל ומקווה אליו יותר)
- האם בשעה שאדם נתקל בקשיים גדולים בחייו הוא צריך להמשיך ולדבוק באמונתו, או שמא המכות שקיבל מלמדות שהדרך שהלך בה לא הייתה הדרך הראויה?
בצורה אחרת אפשר לשאול אם בשעה שקרובים לנו – הורים, מורים, חברים – פוגעים בנו האם ניפרד מהם וננתק את הקשרים, או שמא נדרוש עוד יותר צדק, משום שדווקא הקרובים שאוהבים אותנו הם אילו שהזיקו לנו?
נעיין בפסוקים י-יא שאיוב פונה בהם אל רעיו בתוכחה:
י הוֹכֵחַ יוֹכִיחַ אֶתְכֶם אִם בַּסֵּתֶר פָּנִים תִּשָּׂאוּן.
יא הֲלֹא שְׂאֵתוֹ תְּבַעֵת אֶתְכֶם וּפַחְדּוֹ יִפֹּל עֲלֵיכֶם.
נזכיר שבפסוקים אלה איוב טוען מול רעיו שהם נושאים פנים לאלוהים ומדברים מתוך חנופה אליו.
- לפי דברי איוב, מדוע המפגש עם אלוהים יפיל פחד על הרעים? (כי ביחסם אל איוב הם נוהגים בצביעות ובמשוא פנים כלפי אלוהים ולא על פי הצדק והאמת, ואלוהים עצמו אינו סובל משוא פנים וצביעות)
- מהם יחסם של הרעים כלפי אלוהים? (יחס של יראה)
- מה עשוי להיות ההבדל בין פחדם של הרעים ובין יראת אלוהים של איוב? (הפחד של הרעים הוא חשש מעונש שיקבלו, בעוד יראתו של איוב מושתתת על כבוד ונאמנות)
בפרק יג ובכל פרקי הוויכוחים בין איוב לרעיו איוב דורש הסבר לסבלו. אנחנו הקוראים יודעים שאיוב סובל על לא עוול בכפו, רק לשם הניסיון שאלוהים עורך לו. נשאל בכיתה:
- עקב המסופר בפרקי איוב ובמיוחד בעקבות דברי איוב בפרק יג – האם איוב עומד במבחן? (תשובה אפשרית ראשונה: נראה שכן, כיוון שהוא אינו מקלל את אלוהים והסיפור מעיד עליו ש"לא חטא בשפתיו". תשובה אפשרית שנייה: אומנם נראה שאיוב אינו יוצא נגד ה' באופן מפורש ובכל זאת הוא אומר דברים קשים ולא מקבל את הדין בכניעה)
- האם לדעתכם דרישת המשפט מול אלוהים והביטחון בצדקתו מעידים על רפיון באמונתו של איוב? (מצד אחד כן – כי היינו מצפים שיאמין באופן מלא ולא יערער אחרי דרכיו של אלוהים. מצד שני – דווקא בכניעה כזו יש ויתור על יחסי קרבה עם אלוהים ועל הבנה מלאה של דרכיו. דווקא הדרישה להבין את מעשיו באה מתוך אמונה חזקה וציפייה גבוהה של האדם מאלוהים)
נסכם: לתפיסת חז"ל עמד איוב במבחן והוא עובד את ה' מאהבה, ומתוך כך אפשר להבין שהרעים עובדים אותו מיראה בלבד. במילים אחרות, הרעים עובדים את אלוהים ונאמנים לו מתוך פחד ונמנעים ממתיחת ביקורת על מעשיו או אפילו מבחינת מעשיו באופן ענייני. איוב לעומתם עובד את אלוהים ונאמן לו מתוך אהבה וקרבה, ולכן הוא מרשה לעצמו לדרוש הסבר מאלוהים ואף לבוא אליו בדרישות, בלי להתרחק ממנו ובלי לאבד את אמונתו.
במבט כללי יותר אפשר לומר שעלילת הספר חושפת כאן את כוונת המחבר – לא להעמיד את האדם למבחן, אלא לבחון באור חדש ובאופן מעמיק את דרכי הנהגת האל את העולם, ובמיוחד את שאלת הגמול לצדיקים ולרשעים.
נעורר דיון בכיתה סביב מקומה של ביקורתיות במערכת יחסים:
- האם קרה לכם שאדם יקר לכם פגע בכם?
- כיצד הגבתם?
- האם לגיטימי לחפש פשר למה שקורה לנו?
- האם הבקשה של איוב מאלוהים לדעת את פשר צרותיו מלמדת על קרבה לאלוהים או על ריחוק ממנו?
- האם אהבה ונאמנות שלנו לאדם תלויה במעשיו כלפינו? מתי כן ומתי לא?
- האם למה שקורה בחייו של אדם, או בעולם בכלל, צריכה להיות השפעה על הקשר שלו עם אלוהים?
- האם מותר וראוי לבוא בטענות כלפי אלוהים ובדרישות ממנו? מדוע?
תוכן: העמקנו בהבנת ההבדל בין עמדות איוב והרעים כלפי אלוהים מתוך עיון בדברי חז"ל.
מיומנויות: נעזרנו בפרשנות חז"ל.
מתודות: האזנה לשיר, לימוד בחברותא, דיון.
