אומץ מול רשע
פסוקים טו-כב
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה:
נחלק לתלמידים דפים ריקים ונבקש מהם לכתוב, בלי לחשוב יותר מדי, איך נראה לדעתם אדם אמיץ. נאזין ל5-4 דוגמאות של תיאורי דמות אמיצה, ונתעכב על התכונות ועל המאפיינים הממחישים, לדעתם, את האומץ שלה.
אפשרות שנייה:
נבקש מהתלמידים לעמוד וליצור באמצעות הגוף פסל של אדם אמיץ. נעביר בין התלמידים "זרקור" דמיוני, נראה את הפסלים וננסה להגדיר: מה אפשר להבין בעזרת שפת הגוף שיצרתם? מה הופך אדם לאמיץ? תוך כדי הדיון, ננסה להעיר את תשומת הלב להבדל בין כוח לאומץ. (אומץ אינו מתבטא בשרירים, בגוף גדול או בכוח פיזי. הוא משהו שנמצא בלב, והוא קשור להתגברות על פחד.) מתוך הבנת ההבדל ביניהם נזמין את התלמידים לשמוע סיפור על אומץ שלא ייאמן.
מבט ראשון- מפגש עם הפסוקים
נקרא יחד את הפסוקים טו-כב. הפסוקים מלאי מושגים ומילים שלא יובנו בקריאה ראשונה, ולכן נקרא בכל פעם פסוק אחד ונסביר את משמעותו, לפני המעבר לפסוק שלאחריו.
מבט שני- הסבר הפסוקים ושאלות הבנה
נבקש משני תלמידים מתנדבים הסבורים שהבינו את הסיפור, לעמוד לפני הכיתה. האחד יקרא את הפסוקים, והשני יהיה "מתורגמן" שלו לעברית שאנחנו מבינים. בסיומו של כל פסוק הקריין יעצור, והמתורגמן יתרגם אותו למילים בשפה שלנו. אם יהיה צורך נעזור בתרגום, ולבסוף נסכם שוב את ההתרחשות בפסוקים שלפנינו.
מבט שלישי- התבוננות והעמקה
נתחלק לזוגות, ונבקש מהתלמידים לדמיין שהם נמצאים כעת במצבן של שפרה ופועה: פרעה קרא להן וציווה עליהן להרוג כל בן שנולד לבני ישראל, והן יוצאות מהפגישה בארמון כשהן נסערות מאוד. בכל זוג, בני הזוג ינהלו שיחה שהתרחשה בין שפרה ופועה באותו מעמד. בשיחה יבואו לידי ביטוי השאלות: מה הביא אותן להחליט החלטה אמיצה כל כך, ממה הן פחדו, מה חיזק אותן, איך הן תכננו לבצע את החלטתן המשותפת, ועוד. בתום המשימה ננחה את הזוגות לכתוב באופן מסודר את השיחה שניהלו, ונבקש מכמה זוגות להציג את הדיאלוג לפני הכיתה. נשאל את התלמידים:
- מה מפחיד כל כך בהחלטה של שפרה ופועה?
- האם אתם חושבים שהייתם מעזים לקבל החלטה כזאת בעצמכם?
- האם קרה לכם שביקשו מכם לעשות מעשה שידעתם שהוא רע מאוד והחלטתם לא לעשותו או אף להתנגד לו בדרך כלשהי?
- האם האם אתם מכירים סיפורים דומים, מסביבתכם הקרובה או מן ההיסטוריה, היהודית או הכללית
מבט לחיים
הצעה למשימת עבודה בבית. נסכם עד כה: מה שמפעים במיוחד במעשה של המיילדות הוא המוכנות שלהן לסכן את עצמן למען מלחמה ברוע והשמירה על הטוב. הציווי להרוג תינוקות מוחלט באכזריותו, והן סירבו לשתף עם זה פעולה. לאורך ההיסטוריה היו אנשים ונשים שפעלו כך נגד רשע ואכזריות, ותוך כדי כך סיכנו את חייהם.
אפשרות ראשונה:
נבקש מהתלמידים לראיין מישהו או מישהי מבני המשפחה – הורה, סב, דודה וכדומה – ולבקש שיספרו אם הכירו בחייהם דמות כלשהי שפעלה באומץ נגד הרשע. המרואיין או המרואיינת יענו על השאלות: היכן פעלה הדמות? מתי פעלה? נגד מי? מה היו הרצון והכוונה של הדמות ושל המשטר שנגדו פעלה? מה הייתה הסכנה במעשה שתכננה הדמות, ואיך היא ביצעה את המעשה בסופו של דבר? עם הידע והתובנות שאספו, התלמידים יתבקשו להכין "מסמך אומץ" ובו יסכמו את הסיפור של הדמות שלהם ומה למדו ממנה, ואם יש תמונה הם יצרפו אותה.
אפשרות שנייה:
אם לא תהיה למרואיין דמות מוכרת כזאת, ניתן לבחור דמות מפורסמת שפעלה באומץ.
אפשרות שלישית:
אפשר לערוך עם תלמידי הכיתה רשימה של דמויות אמיצות, וכל קבוצת תלמידים תחקור ותכין "מסמך אומץ" על אחת הדמויות. לסיכום, אחרי המפגש עם הגבורה המדהימה של המיילדות ושל הדמויות האחרות שפגשנו בעקבותיהן: אפשר לבקש מהתלמידים לחזור על התרגיל שפתחנו בו את השיעור ולתאר מחדש, במילים, דמות של אדם אמיץ. לחלופין אפשר ליצור שוב בעזרת הגוף פסל של אדם אמיץ, ולהשוות את התיאורים הראשונים או את הפסלים הראשונים עם התיאורים או הפסלים האחרונים. נמקד את הדיון בהבנה, שכדי למצוא אומץ להילחם ברוע לא צריך להיות חזק פיזית אלא צריך להיות עם לב פתוח ורחב, ושכולנו יכולים לשאוב השראה אמיתית מהמיילדות ומיתר הדמויות שפגשנו.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: סיפור המיילדות הוא סיפור מפתח בכל הנוגע לגבורה מול רשע.
מיומנות: קריאה והבנה של הסיפור המקראי. קראנו את הטקסט כמה פעמים, בליוויית הסברים. ראינו שמילים שהיו קשות בהתחלה, הפכו מובנות בקריאה רציפה.
מתודה: דרך התרגיל הכפול (לתאר אדם אמיץ), בתחילת השיעור ובחתימתו, שמנו לב לאופן שבו אנחנו תופסים אומץ וכוח, ופתחנו את המחשבה למופעים אחרים, מזוככים ואמיתיים יותר, של אומץ. באמצעות הלימוד על דמויות נוספות "ברוח המיילדות", ועל ידי העמקת ההיכרות ואיסוף החומר על אודותיהן, למדנו שעמידה איתנה כזאת מול כל מיני סוגים של רוע, קיימת לאורך כל הדורות.
