איורה של מיכל בן חמו מתוך אתר 929
איזה מלך
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.
בכמה מילים
בשיעור זה נעסוק בדמותו של המלך כפי שהיא משתקפת בחוק דברים יז, נבחן אם התורה מצווה על עם ישראל למנות מלך בכניסתם לארץ או מנבאה את הדרישה של העם ונענית לה. בהמשך נעמוד על משמעות ההגבלות הרבות שהתורה מציבה על המלך ובמטרתן. מתוך הלימוד נעמוד גם על הצורך להגביל מנהיגים בימינו.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה: סרטון
נצפה יחד בקטע מתוך מלך האריות (ראו עזר הוראה: משתגע כבר מלך להיות) ונשאל את התלמידים:
- לפי מילות השיר, מדוע סימבה רוצה כבר להיות מלך?
- אילו סיבות הן ענייניות וראויות ואילו נובעות מאגו או מתפיסה ילדותית?
- האם מלך צריך להיות "גבוה מעל כולם" לדעתכם?
הצעה שנייה: תמונה
נקרין את התמונה של מיכלבן חמו מתוך אתר 929 (ראו עזר הוראה: מלך – איור).
- מה לדעתכם מבטאת התמונה בנוגע למלך? (כדאי לשים לב לאן מופנים המבטים של כולם, להבעות הפנים, לחוטים, לבלון)
- האם מלך כזה יכול לשלוט? מדוע?
הצעה שלישית: דיון
נשאל בכיתה:
- אילו יתרונות או חסרונות יש לשלטון מלוכני בהשוואה לשלטון דמוקרטי? (אפשר לבחון את השאלה מכמה בחינות: יציבות השלטון, רצון העם, שוויון, שחיתות וכדומה)
- מה מגביל את המנהיג בשלטון דמוקרטי? (אפשר להחליפו, הוא כפוף לחוק ולקואליציה)
- האם ההגבלות האלה חשובות בעיניכם? מדוע?
הזמנה לקריאה
שלב ראשון- מלך רשות או חובה?
נקרא בכיתה את פסוקים יד-כ ונבחן יחד:
- של מי היוזמה למנות מלך? (פסוק יד) ומי בוחר במלך? (פסוק טו) (כפי שנראה בהמשך לא ברור אם היוזמה היא של עם ישראל או של אלוהים, על כל פנים אלוהים בוחר)
- באילו שתי דרכים אפשר להבין את המילה "וְאָמַרְתָּ" בפסוק יד?
נקרין שתי אפשרויות פיסוק של הפסוקים על הלוח (ראו דף עבודה: "וְאָמַרְתָּ"– ציווי או יוזמה?).
נשאל בכיתה לסיכום שלב זה:
- של מי אם כן היוזמה למנות מלך לפי הפרשנים? (לפי רמב"ן של ישראל ולפי חז"ל של אלוהים)
שלב שני: ההגבלות והחובות של המלך
על המלך מוטלות לא מעט הגבלות וחובות לפי הציווי:
- מהן שתי ההגבלות בשלב בחירת המלך? (מלך חייב להיות מעם ישראל ואלוהים חייב לבחור בו)
- מהם הדברים שאסור למלך להרבות בהם? (פסוקים טז-יז) (סוסים, נשים וכסף)
- מהן שתי החובות המוטלות על המלך? (פסוקים יח-יט) (לכתוב לו ספר תורה ולקרוא בו כל ימיו)
נקרין על הלוח קטע ממאמרה של רוני מגידוב (ראו דף עבודה: סוסים, נשים וכסף).
נשאל בכיתה:
- כיצד עשויים סוסים רבים, נישואין עם נשים רבות וצבירת כסף רב דווקא להועיל למלך ולממלכה? (סוסים רבים עשויים ליצור הרתעה, נשים- קשרי מסחר וכסף עשוי לסייע בהגנה על הממלכה בעזרת מיסים או שוחד לכובש)
- מדוע אם כן, לדעתכם, התורה אוסרת על המלך להרבות בדברים אלה?
- הציווי חוזר ומדגיש: "לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים… וְלֹא יַרְבֶּהלּוֹ נָשִׁים… וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּהלּוֹ" – מה עשויה לרמז המילה "לו"? (שהאיסור הוא להרבות למען עצמו ולא למען הממלכה)
שלב שלישי וסיכום: תכלית החוק
נקרא את פסוק כ ונשאל:
- מהי התכלית של כל החוקים החלים על המלך? (שהמלך לא יסור מאלוהים ולא יתנשא על אחיו. במילים אחרות, שלא יתגאה ויסתנוור מהכוח שבידו ויחשוב שהוא עליון על אחרים או שאינו כפוף לאלוהים)
- כיצד משרת הציווי לכתוב ספר תורה ולקרוא בו את המטרה הזאת? (להזכיר למלך את החוק ואת עליונות האל. לשמור עליו שלא יתגאה או יתנשא על אחיו)
- אילו סכנות מסוימות נוספות מוזכרות בפסוקים בנוגע לאיסור על ריבוי נשים וסוסים? (נשים- שלא יטו את לב המלך לעבודה זרה, סוסים- שלא יגרמו למלך להשיב את העם למצרים לשם כך)
- מה מובטח למלך שישמור על כל החוקים? לאיזה גמול הוא יהיה זכאי? (גמול אישי- יאריך ימים כמלך, גמול דורות- בניו ימשיכו למלוך אחריו דורות רבים)
נסכם ונאמר כי ההגבלות הרבות על המלך באות לחזק את האמונה שלו ושל כל העם בהנהגתו של אלוהים. המלך, אם ימונה, אינו אלא כלי בידיו של ה', וההגבלות מסייעות לכולם לזכור זאת.
נדון בכיתה:
- האם ההגבלות מחזקות את העמדה שרואה במלך מצווה או את זו שרואה במלך היענות ליוזמה שלהעם? (מחד גיסא נראה שההגבלות מוכיחות שהתורה מתנגדת למלכות בשר ודם ורק נענית ליוזמה של העם בלית ברירה, אך מאידך גיסא אפשר לטעון שלו הייתה התורה מתנגדת, לא הייתה מאפשרת מינוי מלך כלל)
- נסו לחשוב:מה עשויה להיות הסיבה של התורה להתנגד להמלכת מלך בישראל?
נקרין בכיתה עוד קטע ממאמרה של רוני מגידוב, "חוק המלך" (ראו דף עבודה: חוק המלך – רוני מגידוב).
בקטע מודגשים שני טיעונים: אחד בעד מינוי מלך בישראל והאחר נגד.
- הסבירו את שני הטיעונים. (נגד- אלוהים הוא המלך של עם ישראל ואין צורך במלך נוסף, אם מקיימים את חוקי התורה שנתן אלוהים. בעד- חברה גדולה ומורכבת זקוקה למלך שינהיג אותה וידאג לביטחונה)
- מהי הפשרה שמציב חוק המלך בין האידאל למציאות?(מינוי מלך שמוגבל מאוד בסמכויותיו וכפוף באופן מובהק לאלוהים ולחוקיו)
- מה דעתכם: האם חברה אידאלית יכולה להתקיים בלי מנהיגות אנושית בעלת סמכות מוחלטת? האם מינוי מלך נובע בהכרח מפשרה?
- נסו להיזכר בתקופה מקראית שבה היעדר מלך גרם לאנרכיה ולשבר מוסרי. (בסוף ימי השופטים מודגש שלא היה מלך, ובמצב זה התרחשו עוולות מוסריות ומלחמות אחים בישראל)
אפשר לסיים בצפייה בסרטון אנימציה שמסביר יפה את חוק המלך בדברים (ראו עזר הוראה: סרטון 929 הנאום האחרון של משה. ההסבר מתחיל בדקה 2:12).
מבט לחיים
נזמין את התלמידים לנסח חוקים מודרניים שיגרמו לצמצום כוחו של מנהיג בימינוויעודדו אותו לנהוג בצניעות ולחוש ענווה.
אפשר להציע לתלמידים לנסח את החוקים במבנה דומה למבנה החוק בתורה:
- לא _________________________
- ולא ________________________
- ולא________________________
- ו__________________________
- ו _______________ כל ימי חייו
נזמין את התלמידים לשתף ברעיונות ונעורר דיון בכיתה על החוקים המוצעים.
סיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו את דברים פרקיז פסוקים יד-כ והכרנו את חוק המלך המקראי. עסקנו בשאלה אם מדובר בחובה או רשות למנות מלך ובמטרתן של ההגבלות הרבות על המלך.
מתודות: דיון, האזנה לשיר וניסוח חוקים.
מיומנויות: פרשנות ימי הביניים, ניתוח לשוני של משפט ושל מילה, עיון במאמר.
