איך רוצחים בטעות ואיך מוכיחים את זה?

נזכיר לתלמידים שבפרקים הקודמים למדנו על חלוקת הנחלות. נספר שבראשית הפרק הלוויים מקבלים את 48 עריהם המפוזרות בין השבטים. נזכיר שללויים אין נחלה כיוון שהם עובדים בבית המקדש, וכל שבט מפריש קצת מהנחלה האישית שלו לשבט לוי.
נראה לתלמידים מפה של ערי הלויים.

נקרין את פסוקים ט-כה על הלוח. נקרא אותם ברצף בקול ונזמין את התלמידים לכתוב במחברת מילה אחת שאינם מכירים מתוך הפסוקים.
נכתוב על הלוח את המילים הקשות: בשגגה, גואל הדם, בצדיה.
נבקש מארבעה תלמידים שונים לנסות לנחש את משמעות המילה לפי ההקשר שלה בתוך הפסוק.
לאחר הניחושים, נכתוב את משמעות המילים על הלוח:

• "בִּשְׁגָגָה" – בשוגג, כלומר בטעות. משגה.
• "גֹּאֵל הַדָּם" – אדם ממשפחת הנרצח שרוצה להרוג את הרוצח כדי לגאול את דם הנרצח.
• "בִּצְדִיָּה" – בכוונת זדון.

נקרא שוב את פסוקים ט-טו ונשאל שאלות הבנה:

• מה מטרת עיר המקלט? (להגן על הרוצח עד שיתברר אם רצח במזיד או בשוגג, וגם להגן עליו לאחר שהתברר שהוא הרג בשוגג)
• כמה ערי מקלט יש? (יש שש ערי מקלט – שלש בעבר הירדן המערבי ושלש בעבר המזרחי. בנוסף לאלו יש גם את ערי הלויים המשמשים באופנים מסוימים גם כן כערי מקלט)
• מי יכול להימלט אליהן? (כל מי שרצח ולא ברור אם הוא רצח בכוונה או בטעות, וגם מי שהרג בשוגג בוודאות)
• למה צריך אותן אם יש מנהג גאולת דם? (להתמודד בכלים משפטיים עם גאולת הדם – לוודא שהיא תתקיים רק אם היה רצח בכוונה תחילה)

נסביר לתלמידים שעיר המקלט מנסה להתמודד בכלים משפטיים עם מנהג גאולת הדם שהיה מנהג משפחתי-שבטי: ערי המקלט אינן מונעות מקרובי הנרצח להרוג את הרוצח, אבל מוודאות שתהיה גאולת דם רק אם הרצח היה בכוונה תחילה (חשוב לציין שכל זה מדובר רק בשלב שלפני המשפט. אם יתברר שאדם רצח, בית משפט יעניש אותו ולא המשפחה).
נחלק לתלמידים דף ובו פסוקים טז-כג שלא בסדרם, ולצד כל פסוק יצטרכו התלמידים להקיף 'בשגגה' או 'במזיד' (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
כעת נבקש מן התלמידים לעבור על הפסוקים ולהדגיש באדום מילים שמבטאות כוונה תחילה לרצח בזדון (לדוגמה: בְּשִׂנְאָה, בְּאֵיבָה, הִכָּהוּ) ובירוק מילים שמצביעות על טעות אנוש (בְּפֶתַע, בְּלֹא אֵיבָה).

נשאל את התלמידים:

• מה אתם חושבים על הכלים שדרכם המקרא מבקש להבחין בין רצח בשגגה לרצח בכוונה תחילה?
• האם תמיד אפשר לדעת אם ההרג קרה בטעות או בכוונה?
• אדם מת, האם משנה אם מי שהרג אותו עשה זאת בטעות?
• האם זה צריך להשפיע על העונש?

נראה שכל מערכות המשפט מתעסקות בשאלת הכוונה של ההורג. ודאי שלא דומה אדם שהרג מישהו בתאונה בלי להתכוון (כגון הריגת ילד שקפץ לכביש בפתאומיות) לאדם שנוסע לכיוון מישהו כדי לרצוח אותו.
נשמע מהתלמידים דעות לכאן ולכאן – אפשר לחלק את התלמידים לשניים ולבקש מחצי אחד לכתוב טיעונים בעד הקלה בעונש לרוצח בשגגה והחצי השני לכתוב טיעונים נגד.

נסביר לתלמידים שגם בימינו, בדומה לחוק המקראי, יש אבחנה משפטית בין רצח בכוונה תחילה לבין הריגה, והמניע הוא המבדיל בין השניים. נקרין שני סרטונים – האחד מתאר הריגה בשוגג והשני רצח במזיד, ואחריהם נדון בהבדלים בין הרג בשגגה לרצח במזיד.
לחלופין אפשר לשמוע עם התלמידים את השיר 'אדוני השופט'.
נשאל את התלמידים:

• אומנם השיר היתולי, אך האם האיש הזה עושה את הדברים בשגגה או במזיד?
• האם אתם חושבים שהשופט היה מאמין לו שהשכן הכניס את ראשו בטעות מתחת לגרזן שלו?

השיר שם דגש על הכוונה: האם הייתה כוונה לפשוע, או שהפשע נעשה בטעות. חיים חפר, כותב השיר, מנסה להעביר מסר שלפיו האשם ינסה פעמים רבות להתחמק מאחריות לפשע בהטיית מושג הכוונה: הוא התכוון כך, אך בטעות יצא אחרת. על השופט להתבונן במקרה ולהחליט אם יש ממש בדברי הנאשם או שאלו תירוצים שלאחר מעשה בניסיון לחמוק מעונש.

תוכן: היכרנו את רעיון ערי המקלט, בחנו את ההבדל בין רוצח במזיד להורג בשגגה, והעמקנו בשאלה איך אפשר לרצוח מישהו בטעות.
מיומנויות: קראנו את הפסוקים וחיפשנו מילים מנחות שיעזרו לנו למיין אותו לשני קריטריונים.
מתודות: שמענו שיר וצפינו בסרטונים כדי ללמוד על ההבדל בין רצח בשגגה לכוונה תחילה בימינו.