אליהו עולה בסערה השמימה

נקרא את פסוקים יא- יב ונקרין על הלוח כמה יצירות אומנות המתארות את הרגע הזה. נבקש לכתוב על כל יצירת אומנות אילו דמויות נראות ביצירה? היכן כל אחת מהן עומדת? וכיצד מתואר רגע העלייה? (מפחיד, קסום וכו')
נדון עם התלמידים:

• מה המשמעות לכך שאליהו עולה בסערה השמימה ולא נקבר ככל בני האדם?

הדיון ודאי יעלה כיוונים שונים, ניתן להם מקום. בכל היצירות מבוטא שאליהו לא מת. לכן אין פלא שישנה אמונה נפוצה מאוד שאליהו הנביא עוד ישוב. יש גם מנהג להזמינו בברית מילה ובפסח. נראה כי יש קשר בין העובדה שאליהו לא מת ולכן עדיין נוכח בחיים שלנו, לבין התפקידים הספציפיים שיועדו לו בחיים שלאחר סוף חייו.

בשביל להבין את משמעותה של אמונה זו ניזכר בתכונותיו של אליהו, כפי שהכרנו אותו עד כה.
ניזכר יחד באירועים שונים בחיי אליהו: הטלת קללת הבצורת, הבריחה וההתבודדות, החייאת הילד, העימותים עם אחאב ואיזבל, מעמד הכרמל ורצח נביאי הבעל, הבריחה הנוספת להר חורב ומעמד "קול דממה דקה".

מתוך האירועים ננסה לבנות פרופיל אישיות של אליהו ונכתוב על הלוח תכונות שונות. נראה כי אליהו הוא אדם קשה, קנאי, לא סלחן. ניזכר גם בדרך שבה הוא רואה את עם ישראל. נחזור ונקרא במלכים א פרק יט פסוק י, שם מודגם יחסו של אליהו לעם ישראל.
לפי הפסוקים אליהו לא מת כאחד האדם, אלא עולה השמימה בסערה. פסוקים במלאכי מתארים שאליהו עתיד לשוב:

נעיין בספר מלאכי פרק ג פסוקים כג-כד:
"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ָה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם".
הנבואה מדברת על העתיד לבוא ונראה כי לאליהו תפקיד חשוב בה. נכתוב את שאלות אלה על הלוח:

• על איזה יום מבשר אליהו? (הוא יהיה מבשר יום ה', כלומר, מבשר הגאולה)
• מה יעשה אליהו? (ישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבות)

אפשר להסביר בעל פה כי מדובר בפיוס בין-דורי שמוביל לחזרה בתשובה ואפשר להקרין את פירוש שטיינזלץ באתר.
נשאל את התלמידים:

• מדוע דווקא אליהו, הקנאי, שלא מעריך את עם ישראל נבחר לבשר על הגאולה ולהביא לפיוס?

נכתוב תשובות על הלוח ונכוון לכך שבנבואה זו יש מעין תיקון לאליהו. על התיקון הזה נרחיב בדף העבודה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נבחן את תגובתו של אלישע. נשוב לרגע פסוק אחד לאחור לפסוק י ונקרא את התנאי שמציב אליהו לבקשתו של אלישע שייתן לו פי שניים מכוחו. אליהו אומר כי רק אם יוכל לראות אותו עולה השמימה יקבל את מבוקשו. לכן המעמד הזה חשוב לאלישע ולא רק לאליהו.
בסופו של דבר אלישע חווה את המעמד, מה שאומר שהוא קיבל את מבוקשו. נשאל את התלמידים:

• מה אלישע צועק כאשר הוא רואה את המתרחש? ("אָבִי אָבִי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו")

נפרק את הביטוי הזה לשני חלקים:

1. "אָבִי אָבִי"
2. "רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו".

"אָבִי אָבִי":
נשאל את התלמידים:

• מדוע קורא אלישע לאליהו אבי? (ביטוי של הקרבה ושל התחושה שאליהו היה אביו מבחינה רוחנית)
• מדוע אלישע חוזר על הביטוי פעמיים? (להדגיש את הצער שאלישע שרוי בו)

"רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו":

• אלישע אומר כי אליהו היה רכב ישראל ופרשיו. למה כוונתו?

התלמידים יעלו כמה רעיונות ולאחר מכן נכתוב את דברי האברבאנל על הלוח:
ואמר "רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו" להגיד שהוא היה העומד על בני עמו ומצילם מהאויבים יותר מהרכב ומהפרשים.
כלומר, אלישע מדגיש במעמד זה מה היה אליהו בעבור העם. על אף הקושי והקנאות היה אליהו מגן לעם ישראל, וזה מה שאלישע בוחר לציין ברגע הפרדה ממנו.

נביא לכיתה חומרי יצירה מגוונים ונבקש מהתלמידים לצייר את רגע עליית אליהו לשמיים בהשראת הפסוקים שלמדנו והעמקנו בהם.
נבקש מהם שיביאו ביטוי גם לאליהו וגם לאלישע ושירמזו בדרכים יצירתיות על לפחות שניים מבין הנושאים האלה:

• תכונות אליהו;
• מה צופן העתיד לאליהו;
• תגובת אלישע.

נבקש מהם לחבר בין העלייה השמימה לדמותו של אליהו כפי שהתגלתה בפסוקים וכפי שהשתנתה לאחר מותו.

תוכן: אליהו עולה בסערה השמימה. דמותו של אליהו כמבשר הגאולה בנביאים ובחז"ל.
מיומנויות: ניתוח יצירות אומנות, עיון במדרשים ובפרקים נוספים מהתנ"ך, לימוד מטבעות לשון.
מתודה: צפייה ביצירות אומנות והכנת יצירה, דיון ולימוד שיר.