אנרכיה לאומית המובילה למצבי קיצון

נקרא את פסוקים יא-כא בקול ובהטעמה ונבקש מהתלמידים לשים לב במהלך הקריאה מה הבעיה של האיש וכיצד היא נפתרת.

נשאל את התלמידים שאלות הבנה:

• לאן האיש, הנער והפילגש מגיעים בשקיעת השמש? (ליבוס – היבוסים היו שבט כנעני שהתגורר בסביבת ירושלים בעת הטרום-מקראית, והעיר יבוס הייתה עיר קדומה במקום שבו שוכנת כיום ירושלים לפני שכבש דוד המלך את העיר)
• מה הנער מציע לאיש הלוי כשהם מתקרבים ליבוס? (ללון ביבוס)
• מדוע האיש הלוי איננו מעוניין ללון בעיר יבוס? (לפי פסוק יב האיש הלוי מסביר שאינו רוצה ללון ביבוס כי זו עיר נוכרית, והוא אינו סומך על עם אחר ומעדיף ללכת עוד קצת בחושך ולהגיע לעיר של אחד משבטי ישראל)
• לאן האיש, הפילגש והנער מגיעים לבסוף בערב? (לעיר גבעה אשר בבנימין)
• כיצד מתנהגים בני בנימין? (על פי פסוק טו אף אחד לא מזמין אותם לביתו, ומשאירים אותם לישון ברחוב)
• מיהו בסוף מכניס את האיש הלוי ופילגשו לביתו? (איש זקן מהר אפרים, הוא איננו מבני בנימין)
• הסבירו בלשונכם את השיחה בין האיש הזקן מהר אפרים לאיש הלוי בפסוקים יז-כא.

איזה מזל… נראה שהם הסתדרו ומצאו מקום לישון בו. אך האם זה מה שקרה? נמשיך לקרוא את פסוקים כב-ל ובעת הקריאה נסביר מילים קשות.
נסכם את המסופר בפסוקים: האיש, הנער והפילגש יושבים לארוחה אצל המארח שלהם, ולפתע נשמעות דפיקות בדלת ובני בלייעל משבט בנימין מבקשים להוציא את האורח ולהתעלל בו. המארח מסרב ואף מציע לאנשים להתעלל בביתו ובפילגש במקום באיש, אך הם מתעקשים. בסופו של דבר מוציא האיש הלוי את פילגשו החוצה בכוח אל האנשים, הם מתעללים בה כל הלילה עד שבבוקר האיש הלוי שקם ורוצה לצאת לדרך, מוצא אותה על סף הבית בלי רוח חיים. הוא מחליט לבתר את גופתה ולשלוח לכל שבטי ישראל כדי לזעזע אותם ולגרום להם לפעול נגד אנשי בנימין.

נעבוד בשיטת ג'יקסו: נחלק את התלמידים לקבוצות אם בנות ארבעה תלמידים כל אחת וניתן לכל קבוצה משימה – לגלות מי האשמים ברצח האישה הפילגש ולנסח כתב אישום. לשם כך יבחר כל אחד מחברי הקבוצה אחת מן הדמויות בסיפור שאותה הוא יחקור: האורח, המארח, אנשי העיר בנימין, קבוצת בני הבלייעל.

לאחר מכן נחלק את הכיתה לארבע קבוצות – בכל קבוצה ישבו נציגים מקבוצות האם השונות החוקרים את אותה דמות – התלמידים חוקרים את האורח בקבוצה אחת, התלמידים החוקרים את המארח בקבוצה שנייה וכן הלאה. בכל קבוצה בת ינסחו את חלקה של הדמות הנחקרת באשמה הפסוקים (ראו דף עבודה. נמצא גם בממערך השיעור).
כעת נחזור לקבוצות האם, ובה כל "חוקר" יסביר במה אשמה הדמות שלו וימלא את חלקו בטבלה – בכיתות מתוקשבות אפשר למלא בטבלה שיתופית (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). התלמידים ידונו במידת האשמה של כל אחת מהדמויות וינסחו כתב אישום כלפי הדמות או הדמויות שאשמות במעשה לדעתם. נבקש מהתלמידים לקרוא בקול מול הכיתה את כתבי האישום, או שנאסוף את כתבי האישום לבדיקה.

לאחר למידת העמיתים נשאל את התלמידים במליאת הכיתה:

• מה האיש עושה ברגע שהוא מגיע הביתה? (מבתר = חותך את גופת האישה לשנים עשר חלקים ושולח חלק אחד לכל שבט בעם ישראל)
• איך זה יגרום לעם להבין מה קרה? (החלקים נשלחים בידי שליח, והוא מסביר מה קרה לכל מי שרואה את הזוועה)
• מדוע הוא עושה זאת? (כדי לספר לכל העם את סיפור המעשה הנורא שעשו בני שבט בנימין ולגייס את העם לחשיבה משותפת על התגובה הראויה)

נשאל את התלמידים:

• האם ההתנהגות של האנשים משבט בנימין זכורה לכם ממקרה אחר בתנ"ך? (סדום ועמורה, נזכיר לתלמידים מה היה בסדום)

נחלק לכל זוג תלמידים את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). לתלמידים מתקשים אפשר לחלק את הטבלה מלאה ולבקש מהם להדגיש את נקודות הדמיון.
נסכם את דף העבודה במליאה:

• האם מצאתם קווי דמיון בולטים בין המסופר על סדום ועמורה ובין מעשה פילגש בגבעה? מהם? (הטבלה מבטאת קווי דמיון בולטים ואף לשון זהה – נדגיש אותם בטבלה)
• מדוע לדעתכם התנ"ך מדגיש לנו את הדמיון בין שני המקרים? (כדי לבטא את חומרת מעשיהם של בני בנימין ולהוביל אותנו להבנה שאין קיום לחברה שיש בה התנהגות כזו)
• מהם ההבדלים שמצאתם בין שני המקרים? (בסדום כל אנשי העיר מנער ועד זקן השתתפו בפשע ואילו בפילגש בגבעה רק אנשי בלייעל השתתפו במעשה הנורא)

בעיר גבעה גרו אנשים רבים. כפי שראינו, מצד אחד לא כולם השתתפו ברצח, אך מצד שני, בני גבעה שלא רצחו גם לא עשו שום דבר כדי למנוע אותו.
נצפה בסרטון 'בין הצלצולים – לא עומדים מהצד'.
לאחר הצפייה בסרטון ננסה לחשוב על הסיבות המונעות מאתנו להתערב לטובת מישהו אחר – פחד שיעשו גם לי את אותו דבר; חשש להיות מסומן כחבר של הנפגע; לא רוצים להתערב בעניינים שלא שלנו; לא בטוחים שיש לנו די כוח וכו'…
נשאל את התלמידים:

• בכיתה רגילה, כמה ילדים פוגעים יהיו בדרך כלל וכמה נפגעים? (מעט מאוד מכל קבוצה)
• מה הרוב עושה? (הרוב דומם, עומד מן הצד)
• איזה כוח יש לרוב הדומם? (אם הם מחליטים יחד להפסיק את הפגיעה, לפוגעים כבר לא יהיה כוח. הפוגעים ירגישו חריגים במקום שהעומד מן הצד ירגיש חריג)

נציע לתלמידים שמעוניינים לשתף במקרה שבו עמדו מן הצד או בחרו להתערב.

תוכן: פתחנו את השיעור בשיחה על הסכנות בדרך בימי קדם. קראנו יחד על המקרה הנורא שקרה לפילגש בעיר גבעה ודנו על האשמים ברצח. השווינו בין סיפור סדום ועמורה לסיפור פילגש בגבעה ושוחחנו על תופעת העומדים מן הצד ועל חלקם במעשים שנעשים.
מיומנויות: השוואה בין שני מקורות מקראיים (סדום וגבעה), חשיבה ביקורתית על הדמויות בסיפור ותפקידן.
מתודות: השוואה בין העבר לימינו באמצעות תמונות, חקר בקבוצות ג'יקסו, צפייה בסרטון על העומדים מן הצד.