ארץ זבת חלב ודבש
פסוקים א-י
הזמנה ללימוד
נחלק את הכיתה לקבוצות של שלושה תלמידים. לכל קבוצה נחלק דף עבודה המכיל תמונה שבה פרטים רבים שנדפיס מראש (ראו גם בממערך השיעור- דפי עבודה ואיפה אפי?). נבקש מהתלמידים, כל אחד בנפרד, לכתוב מה הם רואים בתמונה. לאחר מכן נבקש מהתלמידים בקבוצה להשוות בין הדברים שכל תלמיד בקבוצה כתב – לזהות הבדלים ודמיון בין הדברים שהם ראו בתמונה.
אחרי העבודה בקבוצות ננהל דיון במליאה ובו נעמוד על ההבדלים בתיאור התמונה בקרב התלמידים ונדון על הסיבה להבדלים.
בניסוי הקטן שלנו ראינו שכל אחד רואה היבטים שונים בתמונה ומפרש אותם.
ניזכר מה ראו המרגלים בפרק הקודם ונקרא את דברי יהושע וכלב שלא דיברו בפעם הקודמת.
מבט ראשון
מפגש ראשון עם פסוקים א-ט – נציג על הלוח טבלה ובה ציטוטים ופעולות ונשער את מי מציגה כל עמודה.
| ? | ? |
| "וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ…" | "הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד" |
| "אִם חָפֵץ בָּנוּ ה', וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת" | |
| "וַיִּלֹּנוּ" | "וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" |
| "לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ" | "אַל תִּמְרֹדוּ" |
| "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" | "וה' אִתָּנוּ, אַל תִּירָאֻם" |
המורה יקרא את פסוקים א-י קריאה מוטעמת ויסביר בזמן הקריאה את המינוח הקשה. לאחר הקריאה נבדוק אם ההשערות שלנו היו נכונות.
מבט שני- הסבר הפסוקים ושאלות הבנה
נרחיב את ההסבר לתגובת העם בפסוקים א-ד ונשאל:
- מדוע העם מגיב כה קשה?
נסב את תשומת לב התלמידים להדרגה שבתגובה: בכי, תלונות ולבסוף מרד – "ניתנה ראש" ונשאל אותם:
- מה מלמדת ההחרפה בתגובות?
נמשיך לעיין בפסוקים ה-ח:
מהי תגובת המנהיגים? (יהושע וכלב קורעים בגדיהם ומשה ואהרון משתחווים בפני העם. המנהיגים מתאבלים וחשים צער גדול)
לאחר שמיעת דברי המרגלים העם נסער ודואג לעתידו. נבקש מהתלמידים לדמיין מה אמרו בני ישראל זה לזה בלילה קשה זה.
מבט שלישי- התבוננות והעמקה
לאחר הקריאה נסדר את התלמידים בזוגות ונחלק לכל זוג טבלה המשווה בין דברי המרגלים בפרק הקודם לדברי המרגלים בפרק זה (ראו טבלה גם בממערך השיעור). הזוגות ישלימו את הטבלה (אפשר להכין טבלה אחת שיתופית, לחלק את הכיתה לקבוצות וכל קבוצה תשלים שורה אחת בטבלה; או להקרין טבלה ריקה ולמלא אותה יחד לאחר העבודה בזוגות).
| פרק יג | דברי המרגלים | פרק יד | דברי יהושע וכלב |
| פסוק כז | 1 בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא–וְזֶה-פִּרְיָהּ. | פסוק ז | 1. אָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ–טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד |
| פסוק כח | 1. אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ | פסוק ח | 1. אֶרֶץ, אֲשֶׁר-הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. |
| 2. וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד | פסוק ט | 1. וְאַתֶּם אַל-תִּירְאוּ אֶת-עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ, אַל-תִּירָאֻם | |
| 3. וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם | |||
| פסוק כט | 1. עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; | ||
| 2. וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר | |||
| 3. וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל-הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן | |||
| פסוק לב | 1. הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, | ||
| 2. וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-רָאִינוּ בְתוֹכָהּ, אַנְשֵׁי מִדּוֹת. |
סיכום ומסקנות מן הטבלה:
בפרק יג תיארו המרגלים באריכות את אשר ראו ונתנו פרשנות לדבריהם. נשאל את התלמידים:
- מה המסקנה שיכולה לעלות מריבוי התיאורים? (המרגלים מגזימים ומאריכים בדבריהם כדי לעורר בעם את הפחד והחרדה שהם עברו במסעם)
- יהושע וכלב אינם מרבים בתיאור הארץ, מדוע הם אינם פוחדים? (הם מאמינים כי אלוהים יעזור לעם להתיישב בארץ בכל זאת ומנסים לעודד את העם)
מבט לחיים
נציין שהביטוי "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" המופיע כבר בפרקים הקודמים מתאר כמה הארץ טובה, ואנו משתמשים בו עד היום כדי לשבח את הארץ שלנו.
מקור הביטוי: החלב במקרא הופק בעיקר מהצאן. הדבש הוא כנראה כינוי לסילאן תמרים שבעזרתו המתיקו מאכלים בימים ההם והוא מופיע פעמים רבות לתיאור מתיקות פירות הארץ (כך לדוגמה כתוב בדברים פרק ח פסוק ח: " אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" – התמר, שהוא משבעת המינים, מוזכר בפסוק בשם דבש).
נאזין לשיר 'ארץ זבת חלב ודבש'.
נבקש מהתלמידים לשתף:
- מה אתם אוהבים בארץ שלנו? האם היא ארץ זבת חלב ודבש בעיניכם?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: פתחנו בהתבוננות בתמונה וראינו כי אפשר לראות בתמונה פרטים שונים ולפרש את אותם פרטים בדרכים שונות. למדנו על תגובות העם למשמע דברי המרגלים ועל תגובות המנהיגים לנוכח התנהגות העם.
מיומנויות: קריאת הפסוקים ופירושם, התמודדות עם טקסט והסקת מסקנות בעזרת טבלה.
מתודות: הצגת ציטוטים ופעולות מהפסוקים כהטרמה לקריאה, מילוי טבלת השוואה והסקת מסקנות מהטבלה.
