סגור תצוגת כיתה
הפרק

אשת פוטיפר

פסוקים ז-יט

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

אמצעים נדרשים: דפי ציור חלקים.

הזמנה ללימוד

נקרא לתלמידים מכתב דמיוני עתיק שכתב יוסף מהכלא המצרי.
לפני הקריאה נבקש מהתלמידים להקשיב לפסוקים ולגלות מדוע הושלך יוסף לכלא, ומה יקרה לו.

מבט ראשון - מפגש עם הפסוקים

נקרא את פסוקים ז-ט, נסביר לתלמידים שאשת פוטיפר ביקשה מיוסף להיות אתה כמו איש ואישה נשואים ונענה על השאלה שהעלינו לקראת הקריאה.

נסביר לתלמידים שיוסף ממאן – מסרב להיות עמה משלוש סיבות: הן מכיוון שהיא אישה נשואה הן בגלל האמון הרב שפוטיפר נתן בו ויוסף איננו מוכן למעול באמון. סיבה שלישית לסירובו של יוסף היא חששו מפני חטא לאלוהים: "אֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים?" – פסוק ט.

נמשיך לקרוא את פסוקים י-יב, בפסוקים אלה אשת פוטיפר תופסת את יוסף בבגדו ודורשת ממנו להיות עמה.
נסיים את הקריאה בפסוקים יד-כ – אשת פוטיפר מאשימה את יוסף שהוא ניסה לבוא אליה בכוח, שר הטבחים מאמין לאשתו ושולח את יוסף אל בית האסורים.

מבט שני - שאלות הבנה

  • כיצד מתבטאת בפסוקים חוסר הנאמנות של אשת פוטיפר לבעלה? (פסוק ז: "וַתֹּאמֶר: שִׁכְבָה עִמִּי")
  • כיצד מתבטאת בפסוקים הנאמנות של יוסף לפוטיפר? (פסוקים ח-ט)
  • מה השקר של אשת פוטיפר? (אשת פוטיפר מאשימה את יוסף שהוא ניסה לפגוע בה, פסוק יד)
  • כיצד מתבטאת בפסוקים כפיות הטובה של אשת פוטיפר ליוסף? (יוסף שירת את פוטיפר בנאמנות, ואשת פוטיפר טפלה עליו וגרמה להשלכתו לכלא)
  • מדוע יוסף הושלך לכלא? האם הוא אשם? האם הוא חטא בדבר מה?

נדגיש את השקר ואת כפיות הטובה של אשת פוטיפר בניגוד לנאמנות וליושר של יוסף.

מבט שלישי - התבוננות

המדרש מספר שכאשר יוסף היה לבדו בבית עם אשת פוטיפר, הוא ראה בעיני רוחו את דמותם של אביו ואימו (תלמוד ירושלמי, מסכת הוריות, פרק ב הלכה ה). דמותם של הוריו גרמה ליוסף להתמלא גבורה ולברוח מאשת פוטיפר.

  • מה פניהם של יעקב ורחל גורמים ליוסף לעשות?
  • מדוע פניהם של הוריו משפיעים עליו כך?
  • לו הוריו של יוסף היו יכולים לדבר עמו בשעה שהוא נמצא בחדרה של אשת פוטיפר, מה לדעתכם הם היו אומרים לו?

מבט לחיים

נחלק לתלמידים דפים ונבקש מהם לצייר את הוריהם או להסתפק בציור אחד ההורים.

  • דמיינו שאתם עומדים בפני התלבטות או קושי ואתם רואים את דמותם של הוריכם, כיצד המראה ישפיע עליכם?
  • האם כדאי וטוב לראות את דמותם של ההורים בעיני רוחנו?
  • מה ההורים היו מייעצים לנו לו היו אתנו בשעת התלבטות? האם אתם יודעים מה ההורים יגידו גם אם הם אינם אתכם?

ההורים מייצגים בדרך כלל את המוסר, הם אומרים לנו מה טוב ומה נכון לעשות. כאשר יוסף רואה את הוריו הוא אוזר אומץ ובורח מאשת פוטיפר. אולי גם לנו כדאי לעיתים לחשוב על הורינו ובעזרתם לבחור בחירות מוסריות.

אפשרות נוספת: נחשוב על מקרים שבהם אנחנו פשוט אומרים: "לא!" כמו יוסף שאמר: "לא!" לאשת פוטיפר וברח.
נספר כמה דוגמאות ונמצא את המשותף, ננסח כלל או כמה כללים להגדרת מקרים שבהם נאמר: "לא".
נחשוב אילו כוחות נדרשים לנו כדי לומר: "לא" במצבים שהזכרנו.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: פתחנו את השיעור בקריאת מכתב דמיוני של יוסף מהכלא המצרי. קראנו את הפסוקים בהדרגה והסברנו אותם. למדנו את הפסוקים והכרנו את המדרש המספר כי יוסף ראה בעיני רוחו את דמות דיוקנאותיהם של אביו ושל אימו. כל תלמיד צייר את דמות הוריו או אחד מן ההורים ושוחחנו על ההשפעה של הורינו על חיינו.
מיומנות: העמקה בטקסט בעזרת מדרש.
מתודה: הזדהות עם יוסף הנעזר בתמונת הוריו בדמיונו כדי לעמוד במצב של בדידות ועצב.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מכתב דמיוני מיוסף בבית האסורים
אני יושב בכלא המצרי, סביבי אסירים רבים – אחד גנב, אחד שדד, אסיר אחר רצח...
מכתב דמיוני מיוסף בבית האסורים

אני יושב בכלא המצרי, סביבי אסירים רבים – אחד גנב, אחד שדד, אסיר אחר רצח ואני.
מדוע נאסרתי, הרי לא עשיתי דבר?
כאשר פוטיפר קנה אותי לעבד עבדתי בחריצות רבה – מבוקר ועד ליל עבדתי בביתו ובחצרו וכל מה שעשיתי ברוך ה' הצליח. מצאתי חן בעיני פוטיפר, והוא העלה אותי בדרגה ומינה אותי להיות המשרת הראשי – אני הייתי אחראי על כל העבדים והשפחות, כל ביתו הגדול של פוטיפר היה באחריותי.
פוטיפר סמך עליי כל כך והאמין בי שהוא אפילו לא בדק אחריי, הוא ידע שאני מטפל בהכול בצורה מושלמת.
אז איך ייתכן שאני יושב בבית הסוהר המצרי, בלי משפט ובלי אפשרות להצדיק את עצמי? זרקו אותי לכאן, ומי יודע כמה שנים אשב בכלא המצחין והנורא הזה…
אוי אבא, אני מתגעגע אליך. אני רוצה לחזור הביתה!
הכלא מלא פשפשים וכינים, אתי בחדר ישנים כמה שיכורים ושודד אחד.
אני בטוח בחפותי, לא חטאתי, לא פשעתי, לא מגיע לי לשבת בכלא!

שלך, יוסף

הצלחתו של יוסף
"וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ" (בראשית לט, ג) – הָיָה מוֹזֵג לְרַבּוֹ (אֲדוֹנוֹ)...
הצלחתו של יוסף
"וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ". (פסוק ג)

איור: עינת צרפתי © באדיבות המאיירת

"וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ" (בראשית לט, ג) – הָיָה מוֹזֵג לְרַבּוֹ (אֲדוֹנוֹ) יֵין קוֹנְדִיטוֹן (יַיִן מָתוֹק) וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: מַה מָּזַגְתָּ לִי? הוּא אוֹמֵר: קוֹנְדִיטוֹן.

להמשך המדרש

אוֹמֵר לוֹ: פְּסִנְתּוֹן (יַיִן חָרִיף) אֲנִי רוֹצֶה – וְהָיָה פְּסִנְתּוֹן. אוֹמֵר לוֹ: מְבֻשָּׁל אֲנִי רוֹצֶה – וְהָיָה מְבֻשָּׁל (יַיִן מְחֻמָּם). וְכֵן עַל הַמַּיִם, וְכֵן עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ". כֵּוָן שֶׁרָאָה רַבּוֹ (אֲדוֹנוֹ) כֵּן, מָסַר לוֹ כָּל הַמַּפְתְּחוֹת וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ אַחֲרָיו כְּלוּם (סָמַךְ עָלָיו וְלֹא בָּדַק בְּמַעֲשָׂיו) שֶׁכֵּן אוֹמֵר: "הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת" (שם, ח).

(תַּנְחוּמָא וישב, מדרש בראשית רבה, פרשה פז, דרשות ג–ד).

  • יוֹסֵף הָיָה עֶבֶד לְפוֹטִיפַר, שַׂר הַטַבָּחִים שֶׁל פַּרְעֹה. כֵּיצַד מְתָאֵר הַמִדְרָשׁ אֶת הַיְחָסִים בֵּין יוֹסֵף לַאֲדוֹנוֹ פּוֹטִיפַר? וּמִי עָזַר לְיוֹסֵף לְהַצְלִיחַ?
סיפורו של בן חורין
אָמַר ר' לֵוִי: עֶבֶד קוֹנֶה וּבֶן אַמָּה מוֹכֵר וּבֶן חוֹרִין עֶבֶד לִשְׁנֵיהֶם. עֶבֶד קוֹנֶה –...
סיפורו של בן חורין
"וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה". (פסוק א)

קונסטנטין פלוויטסקי, מכירת יוסף, 1855, מתוך ויקישיתוף

אָמַר ר' לֵוִי: עֶבֶד קוֹנֶה וּבֶן אַמָּה מוֹכֵר וּבֶן חוֹרִין עֶבֶד לִשְׁנֵיהֶם. עֶבֶד קוֹנֶה – פּוֹטִיפַר הָיָה עַבְדּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה. וּבֶן אַמָּה מוֹכֵר – הַיִּשְׁמְעֵאלִים, צֶאֱצָאָיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל בֶּן הָגָר, שֶׁהָיְתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. וּבֶן חוֹרִין – יוֹסֵף.
(מדרש בראשית רבה פו, ג)
  • לְפִי הַמִדְרָשׁ, מָה מְאַפְיֵין אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים הַנִזְכָּרִים בְּסִיפּוּר מְכִירַת יוֹסֵף?
חרון אף
חרון אף הוא שם נרדף לכעס. עוד מילים נרדפות: חימה, זעם, זעף, עֶבְרָה וקֶצֶף. בדרך...
חרון אף
"וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלָיו לֵאמֹר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂה לִי עַבְדֶּךָ וַיִּחַר אַפּוֹ". (פסוק יט)

Leremy/shutterstock.com

חרון אף הוא שם נרדף לכעס. עוד מילים נרדפות: חימה, זעם, זעף, עֶבְרָה וקֶצֶף. בדרך כלל בהתייחס לה' ולא לרגשות בני האדם.
בפרקנו פוטיפר, אדונו של יוסף, מקשיב לאשתו שטענה כי יוסף תקף אותה, ומתמלא כעס גדול הגורם לו להשליך את יוסף לבית הסוהר.

  • אשת פוטיפר תכננה את צעדיה ואת מילותיה בקפידה. היא ניסתה לעורר את זעמו של בעלה והאשימה את יוסף בדברים שהוא לא עשה. מצאו בפסוקים טז- יט פעולה אחת שעשתה אשת פוטיפר וביטוי אחד שאמרה כדי לעורר את זעמו.
יפה תואר ויפה מראה
אַחַת הַתְכוּנוֹת הָעִיקָרִיוֹת שֶׁל יוֹסֵף הִיא שֶׁהַכּוֹל מַצְלִיחַ לוֹ, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָא שֶׁהוּא בּוֹרַךְ...
יפה תואר ויפה מראה
"וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה". (פסוק ו)

re_bekka/shutterstock.com

אַחַת הַתְכוּנוֹת הָעִיקָרִיוֹת שֶׁל יוֹסֵף הִיא שֶׁהַכּוֹל מַצְלִיחַ לוֹ, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָא שֶׁהוּא בּוֹרַךְ בְּיוֹפִי נָדִיר: "יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה". יוֹסֵף הוּא הַגֶבֶר הַיָחִיד בַּמִקְרָא שֶׁיוֹפְיוֹ מְתוֹאָר פַּעֲמַיִים בְּרֶצֶף. תֵיאוּר יוֹפְיוֹ הַמַדְהִים שֶׁל יוֹסֵף מִתְחַבֵּר לַכָּתוּב עַל רָחֵל אִימוֹ, שֶׁגַם הִיא הָיְיתָה "יְפַת תֹאַר וִיפַת מַרְאֶה" (בראשית כט, יז).

  • "יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה" – מָה אָנוּ לְמֵדִים מִן הַכְּפִילוּת בַּתֵיאוּר?
  • שַׁעֲרוּ מַדוּעַ מְצַיֵין הַפָּסוּק אֶת הַמַרְאֶה הַחִיצוֹנִי שֶׁל יוֹסֵף וּמַדוּעַ דַוְוקָא עַכְשָׁיו הוּא מְצַיֵין זֹאת?
יוסף ואשת פוטיפר / גווידו רני
גְוִוידוֹ רֵנִי הָיָה צַיָיר אִיטַלְקִי שֶׁחַי בַּמֵאָה הַ־16. בַּצִיוּר יוֹסֵף וְאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר הוּא מְתָאֵר אֶת...
יוסף ואשת פוטיפר / גווידו רני
"וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה". (פסוק יב)

גווידו רני, יוסף ואשת פוטיפר, Digital image courtesy of the Getty's Open Content Program

גְוִוידוֹ רֵנִי הָיָה צַיָיר אִיטַלְקִי שֶׁחַי בַּמֵאָה הַ־16. בַּצִיוּר יוֹסֵף וְאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר הוּא מְתָאֵר אֶת אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר עֲטוּפָה בְּבַד כָּחוֹל שׁוֹכֶבֶת עַל מִיטָתָהּ וְאוֹחֶזֶת בַּגְלִימָה הַכְּתוּמָה שֶׁל יוֹסֵף, מִתְחַנֶנֶת אֵלָיו שֶׁיֹאהַב אוֹתָהּ.

להמשך קריאה

יוֹסֵף מְסָרֵב וּמְבַקֵשׁ לִבְרוֹחַ, מַשְׁאִיר פִּיסַת גְלִימָה קְרוּעָה בְּיָדָהּ. אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר תְשַׁקֵר וְתַאֲשִׁים אֶת יוֹסֵף שֶׁתָקַף אוֹתָהּ, וּכְהוֹכָחָה לַ"תְקִיפָה" שֶׁל יוֹסֵף (שֶׁלֹא הָיְיתָה) הִיא תִשְׁתַמֵשׁ בַּחֲתִיכַת הַבַּד שֶׁהִשְׁאִיר כִּרְאָיָה.

  • הַבֶּגֶד הוּא מוֹטִיב הַחוֹזֵר בְּסִיפּוּרֵי יוֹסֵף. בְּפֶרֶק זֶה וּבִבְרֵאשִׁית לז נַעֲשָׂה שִׁימוּשׁ בְּבֶגֶד כִּרְאָיָה הַמוֹכִיחָה דְבַר שֶׁקֶר. עַל אֵיזֶה בֶּגֶד מְדוּבָּר בְּכָל פֶּרֶק וּמִי מִשְׁתַמֵשׁ בּוֹ כְּהוֹכָחָה?
יוסף והנשים המצריות / ריזה-אי אבאסי
סִיפּוּרָיו שֶׁל יוֹסֵף מוֹפִיעִים גַם בַּמְקוֹרוֹת הַמוּסְלְמִיִים, שָׁם מְסוּפָּר עַל אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר (הַמְכוּנָה זוֹלַיְיכָה) אֲשֶׁר...
יוסף והנשים המצריות / ריזה-אי אבאסי
"וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה". (פסוק ו)

אִישָׁה מִצְרִית מִתְפַּלֵאת מִיוֹפְיוֹ שֶׁל יוֹסֵף, מוזיאון וולטרס לאמנות, מתוך ויקישיתוף

סִיפּוּרָיו שֶׁל יוֹסֵף מוֹפִיעִים גַם בַּמְקוֹרוֹת הַמוּסְלְמִיִים, שָׁם מְסוּפָּר עַל אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר (הַמְכוּנָה זוֹלַיְיכָה) אֲשֶׁר הִתְאַהֲבָה בְּיוֹסֵף. הִיא הִזְמִינָה אֶת חַבְרוֹתֶיהָ לִסְעוּדָה כְּדֵי לְהַרְאוֹת לָהֶן אֶת יוֹפְיוֹ.

להמשך קריאה

בְּצַד שְׂמֹאל שֶׁל הַצִיוּר נִרְאֶה יוֹסֵף, וּלְרֹאשׁוֹ הִילָה (כָּכָה מַדְגִישִׁים בָּאוֹמָנוּת הַפַּרְסִית וְהַמוּסְלְמִית אֶת הַנוֹכְחוּת הָאֱלוֹהִית הַשׁוֹרָה עַל אָדָם). יוֹסֵף נִכְנַס לַחֶדֶר בְּתוֹר מְשָׁרֵת וּמוּלוֹ יוֹשֶׁבֶת זוֹלַיְיכָה כְּשֶׁהִיא מוּקֶפֶת נָשִׁים. הַנָשִׁים אוֹחֲזוֹת פְּרִי וּמְקַלְפוֹת אֶת הַפְּרִי בְּאֶמְצָעוּת סַכִּין. כְּשֶׁהֵן מַבְחִינוֹת בְּיוֹסֵף הֵן מִתְמוֹגְגוֹת, מְאַבְּדוֹת רִיכּוּז, וְחוֹתְכוֹת אֶת הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלָהֶן בִּמְקוֹם אֶת הַפְּרִי.

  • לְפִי הַתְמוּנָה וְהַסִיפּוּר שֶׁמֵאֲחוֹרֶיהָ, מָה הַסִיבָּה לָעִנְיָין הַגָדוֹל בְּיוֹסֵף?
בֵּית הַסֹּהַר
בֵּית הַסוֹהַר – הַמָקוֹם שֶׁבּוֹ אָסוּר יוֹסֵף בַּפֶּרֶק הַזֶה וּבַפֶּרֶק הַבָּא – הוּא מוּנָח יְחִידָאִי,...
בֵּית הַסֹּהַר
"וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר (אֲסִורֵי) אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים וַיְהִי שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר". (פסוק כ)

בית כלא. skyfish/shutterstock.com

בֵּית הַסוֹהַר – הַמָקוֹם שֶׁבּוֹ אָסוּר יוֹסֵף בַּפֶּרֶק הַזֶה וּבַפֶּרֶק הַבָּא – הוּא מוּנָח יְחִידָאִי, כְּלוֹמַר אֵין עוֹד מְקוֹמוֹת בַּמִקְרָא שֶׁהַמוּנָח הַזֶה מוֹפִיעַ בָּהֶם. יֵשׁ בֵּית כֶּלֶא, יֵשׁ בּוֹר. אֲבָל בֵּית סוֹהַר – רַק כָּאן.

להמשך קריאה

יוֹסֵף מוּשְׁלָךְ לְלֹא מִשְׁפָּט לְבֵית הַסוֹהַר עַל יְדֵי אֲדוֹנוֹ. בֵּית סוֹהַר שֶׁבּוֹ: "אֲסִירֵי הַמֶלֶךְ אֲסוּרִים" כְּלוֹמַר: בֵּית סוֹהַר שֶׁל אֲסִירִים פּוֹלִיטִיִים מְכוּבָּדִים וְלֹא שֶׁל פּוֹשְׁעִים פְּלִילִיִים. גַם שָׁם, יוֹסֵף מִתְבַּלֵט וְעוֹלֶה לִגְדוּלָה.

  • הַבּוֹר וּבֵית הַסוֹהַר הֵם הַמְקוֹמוֹת הַנְמוּכִים בְּיוֹתֵר שֶׁאֲלֵיהֶם מַגִיעַ יוֹסֵף וּמֵהֶם הוּא גַם צוֹמֵחַ וּמִתְפַּתֵחַ. בִּבְרֵאשִׁית פֶּרֶק לז מוּשְׁלָךְ יוֹסֵף לַבּוֹר וּבְפֶרֶק זֶה לְבֵית הַסוֹהַר. מָהֵן הַסִיבּוֹת שֶׁהוֹבִילוּ לְכָךְ בְּכָל פֶּרֶק?
מצרים
יוֹסֵף הוּרַד לְמִצְרַיִם. מִצְרַיִם נִמְצֵאת סָמוּךְ לְאֶרֶץ כְּנַעַן – מִדָרוֹם לָהּ. מִצְרַיִם אוֹמְנָם קְרוֹבָה לִכְנַעַן...
מצרים
"וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה". (פסוק א)

נהר הנילוס, לוקסור, מצרים, Marcelo Alex/shutterstock.com

יוֹסֵף הוּרַד לְמִצְרַיִם. מִצְרַיִם נִמְצֵאת סָמוּךְ לְאֶרֶץ כְּנַעַן – מִדָרוֹם לָהּ. מִצְרַיִם אוֹמְנָם קְרוֹבָה לִכְנַעַן אַךְ שׁוֹנָה מִמֶנָה בִּדְבָרִים רַבִּים. מִצְרַיִם הִיא אֶרֶץ מִדְבָּרִית וּצְחִיחָה (יְבֵשָׁה).

להמשך קריאה

מְקוֹר הַחַיִים שֶׁל הַמַמְלָכָה הוּא נְהַר הַנִילוּס הַגָדוֹל. הַהֶבְדֵל הַגָדוֹל בֵּין אֶרֶץ כְּנַעַן לְאֶרֶץ מִצְרַיִם הוּא בְּכָךְ שֶׁלְאוֹרֶךְ נְהַר הַנִילוּס בְּמִצְרַיִם הָיָה אֶפְשָׁר לְפַתֵחַ חַקְלָאוּת, דָבָר שֶׁהָפַךְ אֶת מִצְרַיִם לִהְיוֹת מְדִינָה יַצִיבָה וּלְשַׁמֵשׁ כְּמַחְסַן מָזוֹן בָּעֵת הָעַתִיקָה. לְעוּמָתָהּ, אֶרֶץ כְּנַעַן הַמִדְבָּרִית תְלוּיָה בְּגֶשֶׁם וְלֹא הָיָה לָהּ מְקוֹר מַיִם זָמִין שֶׁל מַמָשׁ בְּעֵת שְׁנוֹת בַּצוֹרֶת.

  • בַּפֶּרֶק מוּזְכָּרִים שֵׁמוֹת שֶׁל מוֹסָדוֹת וְתַפְקִידִים הַמְלַמְדִים אוֹתָנוּ כִּי הָיְיתָה תַרְבּוּת שִׁלְטוֹן מְאוּרְגֶנֶת בְּמִצְרַיִם. צַיְינוּ שְׁנֵי שֵׁמוֹת שֶׁל תַפְקִידִים אוֹ מוֹסָדוֹת הַמוּזְכָּרִים בַּפֶּרֶק.
סריס
סָרִיס הוּא אָדָם בַּעַל מַעֲמָד וְתַפְקִיד בַּחֲצַר הַמֶלֶךְ, וְיֵשׁ הַמְפָרְשִׁים כִּי סָרִיס הוּא אָדָם שֶׁגָרְמוּ...
סריס
"וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי". (פסוק א)

3103o/shutterstock.com

סָרִיס הוּא אָדָם בַּעַל מַעֲמָד וְתַפְקִיד בַּחֲצַר הַמֶלֶךְ, וְיֵשׁ הַמְפָרְשִׁים כִּי סָרִיס הוּא אָדָם שֶׁגָרְמוּ לְכָךְ שֶׁהוּא לֹא יוּכַל לָלֶדֶת כְּדֵי לְהַבְטִיחַ שֶׁיִהְיֶה נֶאֱמָן לָאָדוֹן שֶׁאוֹתוֹ הוּא מְשָׁרֵת.

להמשך קריאה

מְקוֹרָהּ שֶׁל הַמִילָה סָרִיס הוּא כַּנִרְאֶה מֵהַשָׂפָה הָאַכָּדִית וּמַשְׁמָעוּתָהּ הִיא (עוֹמֵד לִרְשׁוּת) הַמֶלֶךְ, כְּלוֹמַר מְשָׁרֵת. פּוֹטִיפַר הָיָה מְשָׁרְתוֹ הַקָרוֹב שֶׁל פַּרְעֹה. יוֹסֵף, שֶׁהוּרַד לְמִצְרַיִם, עוֹשֶׂה צְעָדָיו מִבְּלִי דַעַת אַט־אַט אֶל חֲצַר הַמֶלֶךְ פַּרְעֹה.

  • יוֹסֵף נִמְכַּר לִהְיוֹת עֶבֶד בַּבַּיִת שֶׁל אִישׁ חָשׁוּב בְּשֵׁם פּוֹטִיפַר. מָהֵם שְׁלוֹשֶׁת הַתְאָרִים הַמְיוּחָסִים לְפוֹטִיפַר?
שר הטבחים
הַתוֹאַר שַׂר מְשַׁמֵשׁ כָּאן כְּשֵׁם כְּלָלִי לַמְשָׁרְתִים הָאִישִׁיִים שֶׁל הַמֶלֶךְ, בְּדוֹמֶה לְ"שַׂר הַמַשְׁקִים" וּלְ"שַׂר הָאוֹפִים"....
שר הטבחים
"וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים". (פסוק א)

כלא, Tunatura/shutterstock.com

הַתוֹאַר שַׂר מְשַׁמֵשׁ כָּאן כְּשֵׁם כְּלָלִי לַמְשָׁרְתִים הָאִישִׁיִים שֶׁל הַמֶלֶךְ, בְּדוֹמֶה לְ"שַׂר הַמַשְׁקִים" וּלְ"שַׂר הָאוֹפִים". יֵשׁ הַמְפָרְשִׁים כִּי שַׂר הַטַבָּחִים הָיָה הַשַׂר שֶׁאַחְרַאי לַהֲרוֹג אֶת מִי שֶׁקִיבֵּל עוֹנֶשׁ מָוֶות. מֵהֶמְשֵׁךְ הַסִיפּוּר אָנוּ לְמֵדִים שֶׁשַׂר הַטַבָּחִים הָיָה מְמוּנֶה עַל בֵּית הַסוֹהַר וַאֲנַחְנוּ מְשַׁעֲרִים שֶׁהוּא כַּנִרְאֶה הָיָה אַחְרַאי לַהוֹצָאוֹת לְהוֹרֵג שֶׁל מִי שֶׁנִמְצְאוּ בְּבֵית הַסוֹהַר.

  • בִּתְחִילַת הַפֶּרֶק מְיוּחָסִים לְפוֹטִיפַר שְׁלוֹשָׁה תְאָרִים: סְרִיס פַּרְעֹה, שַׂר טַבָּחִים, אִישׁ מִצְרִי. אֵיזֶה מֵהַתְאָרִים בָּא לִידֵי בִּיטוּי בְּהֶמְשֵׁךְ הַסִיפּוּר? הַסְבִּירוּ תְשׁוּבַתְכֶם.
מהבור לבית פוטיפר
יוֹסֵף הַבֵּן הָאָהוּב וְהָאָח הַשָׂנוּא מוּשְׁלָךְ לַבּוֹר וְנִמְכַּר לְעֶבֶד. בְּמִצְרַיִם הוּא מַגִיעַ לְמַעֲמָד בָּכִיר בְּבֵית...
מהבור לבית פוטיפר
"וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ". (פסוק ג)


יוֹסֵף הַבֵּן הָאָהוּב וְהָאָח הַשָׂנוּא מוּשְׁלָךְ לַבּוֹר וְנִמְכַּר לְעֶבֶד. בְּמִצְרַיִם הוּא מַגִיעַ לְמַעֲמָד בָּכִיר בְּבֵית פּוֹטִיפַר אֲבָל מוּשְׁלָךְ לַכֶּלֶא בְּשֶׁל עֲלִילַת שָׁוְוא.
  • לְפִי הַקַרְיָינִית בַּסִרְטוֹן, הַגָעָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֶל בֵּית מְשָׁרֵת פַּרְעֹה הִיא חֵלֶק מֵהַתוֹכְנִית הָאֱלוֹהִית. הִסְבִּירוּ אֶת כַּוָונָתָהּ בַּמִילִים שֶׁלָכֶם.

קרדיט:  / 929 סיכום שבועי- בראשית פרקים לו-מ תנך ביחד 2015

תנ"ך בחרוזים: יוסף במצרים
אֶפְרַיִם סִידוֹן חוֹרֵז וּמַקְרִיא אֶת סִיפּוּר יוֹסֵף וְאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר בַּחֲרוּזִים בְּמִילִים מַזְמִינוֹת וּבְאִיוּרִים שֶׁל הַמְאַיֵיר...
תנ"ך בחרוזים: יוסף במצרים
"וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ". (פסוק ד)

אֶפְרַיִם סִידוֹן חוֹרֵז וּמַקְרִיא אֶת סִיפּוּר יוֹסֵף וְאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר בַּחֲרוּזִים בְּמִילִים מַזְמִינוֹת וּבְאִיוּרִים שֶׁל הַמְאַיֵיר דָנִי קֵרְמָן.

  • נַסוּ גַם אַתֶם אֶת כּוֹחֲכֶם בַּחֲרִיזָה, בְּלִי תֵירוּץ, וּקְצָת עֶזְרָה. מֵהַסִיפּוּר בַּחֲרוּ פָּסוּק מְעַנְיֵין וְהַצִיעוּ לוֹ חָרוּז מִצְטַיֵין.

קרדיט: תנ"ך בחרוזים – יוסף במצרים/חינוכית ראשונים בעולם, 2016