באו לנחם ונשארו להילחם
פסוקים א-ה
בכמה מילים
בשלב זה דוד הוא מלך די חדש, והוא מקבל החלטה שיכולה להיראות קצת מוזרה. דוד שולח נציגים לנחם את חנון המלך העמוני על מות אביו נחש, אך אנשי עמון חושדים בטוהר הכוונות של אנשי דוד ומחליטים להשפיל אותם מאוד.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – מהי השפלה?
במהלך הוראה זה ניחשף למעשה השפלה קיצוני בסגנון מקראי. מעניין בהזדמנות זו לדבר על עצם המושג השפלה ועל המאפיין את הרגש האנושי הזה:
- מהי השפלה?
- כיצד הייתם מגדירים את תחושת ההשפלה?
- מה הופך מעשה כלשהו למשפיל?
- מה ההבדל בין מעשה משפיל לבין מעשה ש"רק" פוגע או מציק?
אפשרות שנייה – סוף מעשה במחשבה תחילה (במיוחד אם אתה מלך):
מלך, ובעצם כל מנהיג, מחויב להחליט החלטות רבות מתוקף תפקידו וכל החלטה יכולה להשפיע השפעה עמוקה על עמו. נבקש מהתלמידים להציע כללים שימושיים למלך לפני שהוא מחליט החלטות. למשל:
- אם ההחלטה אינה דחופה, שקול אותה במשך כמה ימים.
- התייעץ עם לפחות שלושה אנשים לגבי כל החלטה חשובה.
בפרק נראה שדוד מחליט החלטה קצת תמוהה, והיא מסבכת אותו ואת שליחיו.
אפשרות שלישית – שיימינג (ביוש):
- מה זה שיימינג (ביוש)?
נצפה בסרטון על ביוש.
נשאל את התלמידים:
- מה לדעתכם מרגישה הבחורה בסרטון?
אחת תופעות ההשפלה הקשות היום היא ביוש, בשיעור נראה דוגמה להשפלה קשה.
הזמנה לקריאה
נקרא את פסוקים א-ה. נתמקד בשני הפסוקים הראשונים ונשאל:
- מה דוד מחליט לעשות כאשר הוא שומע שחנון מלך עמון מת?
- מדוע?
- מה דעתכם על המעשה של דוד?
- האם הוא ראוי?
על פניו, בקריאה ראשונה, המעשה של דוד נראה כמעשה של אדיבות והכרת טובה על החסד שחנון עשה אתו. מדרש במדבר רבה (פרשה יד פסקה ג) מבאר שחנון דאג למשפחת דוד בבורחו מפני שאול וזה היה החסד שעשה עם דוד, ולכן חשוב לדוד לכבד אותו במותו. ואולם, כפי שנראה בהמשך הפרק, המעשה הזה של דוד אינו מתקבל בעין יפה ומוביל לתסבוכת לא פשוטה.
נכתוב במרכז הלוח את השאלה הזאת:
- כיצד יש לפרש את שליחת המנחמים?
נחלק את הלוח לשני חלקים. בתחילת השיעור נציג שתי תשובות אפשריות העולות מתוך הטקסט המקראי.
תשובה ראשונה (כבר הוצגה):
על פי פסוק ב, דוד רוצה לעשות חסד עם אדם שעזר לו בעבר.
תשובה שנייה – שרי בני עמון:
נתמקד בפסוקים ג-ה. כאשר משלחת המנחמים של דוד מגיעה לנחם את חנון, השרים שלו רואים את הביקור שלהם באופן אחר לגמרי. בעיניהם, המשלחת של דוד אינה נועדה לנחם את חנון ולכבד את אביו, אלא מדובר במשלחת ריגול ששלח דוד כי הוא זומם לכבוש את העיר.
- מדוע לא האמינו אנשי חנון לאנשי דוד?
התוצאה:
אנשיו של דוד הושפלו על ידי העמונים עד כדי כך שהם התביישו לחזור הביתה.
נשאל את התלמידים:
- על פי פסוק ד, מה בדיוק אנשי חנון עושים לעבדי דוד? ("וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם" – גילחו רק חצי מזקנם. "וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי" = גזרו את בגדיהם, "עַד שְׁתוֹתֵיהֶם" = עד פלג גופם התחתון)
- עבדי חנון יכלו להרוג שליחי דוד או לפגוע בהם פיזית, אך במקום זאת בחרו לכרות חצי מזקנם ולקרוע את בגדיהם. מדוע לדעתכם?
בתקופת התנ"ך הזקן סימל גבריות, וגילוח חצי ממנו הוא מעשה ברור של הגחכה והשפלה. מובן שגם קריעת בגדים וחשיפה של איברים מוצנעים של אדם ברבים היא מעשה משפיל.
חנון בחר לפגוע בדוד בהשפלת אנשיו, והוא הצליח – "כִּי הָיוּ הָאֲנָשִׁים נִכְלָמִים מְאֹד" (פסוק ה). עבדי דוד התביישו כל כך עד שסירבו לחזור הביתה לפני שזקנם ישוב לצמוח. חנון רצה להראות את כוחו על דוד דרך השפלת אנשיו. נשאל את התלמידים:
- כיצד לדעתכם דוד צריך להגיב להשפלת אנשיו?
ראינו כיצד מתוך הפרק עצמו עולות שתי פרשנויות שונות למעשה של דוד.
האם דוד מבין שהוא מלך?
נסכם את האפשרויות הפרשניות העומדות לפנינו בנוגע להתנהלותו של דוד. בהתחשב בנסיבות ובתוצאות המעשה יש מקום לדון:
- מה היו המניעים של דוד בשליחת המנחמים?
- האם היו אלו שיקולים נכונים להחלטות של מנהיג אומה?
- האם דוד מבין שהוא מלך?
- האם הוא מתנהל באופן שמתאים למנהיג של אומה?
- מה לדעתכם דוד יכול ללמוד מההתרחשות בפרק?
- אילו לקחים הוא יכול להפיק?
מבט לחיים
הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות – נבקש מהתלמידים לנסות לחשוב על מקרה מחייהם שבו הם ניסו לעשות דבר מכוונה טובה אך בסופו של דבר הגיעו לתוצאה הפוכה.
- במה המקרים שהעלתם דומים להתנהלותו של דוד בפרק?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: דוד שולח נציגים לניחום אבלים בעמון, אבל המעשה שלו נתון לפרשנויות שונות ומוביל לביזוי אנשיו בידי העמונים.
מיומנויות: בחינת כמה פרשנויות העונות על שאלה בטקסט.
מתודה: דיון במליאה.
מאמרים:
- חן ארצי סרור מעלה תהיות לגבי התנהלותו של דוד בפרק במאמרה 'מה חשבת לעצמך דוד?' מתוך אתר 929.
- המאמרים של מיכאל הנדזלץ ושל יוסף פליישמן מתוך אתר 929 המתמקדים בצעדים המשפילים שנוקט חנון כלפי שליחי דוד.
- מידע נוסף על המצווה לא לדרוש בשלום עמון ומואב באתר דעת.