סגור תצוגת כיתה
הפרק

באו לנחם ונשארו להילחם

פסוקים א-ה

שיעור ראשון מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בשלב זה דוד הוא מלך די חדש, והוא מקבל החלטה שיכולה להיראות קצת מוזרה. דוד שולח נציגים לנחם את חנון המלך העמוני על מות אביו נחש, אך אנשי עמון חושדים בטוהר הכוונות של אנשי דוד ומחליטים להשפיל אותם מאוד.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – מהי השפלה?
במהלך הוראה זה ניחשף למעשה השפלה קיצוני בסגנון מקראי. מעניין בהזדמנות זו לדבר על עצם המושג השפלה ועל המאפיין את הרגש האנושי הזה:

  • מהי השפלה?
  • כיצד הייתם מגדירים את תחושת ההשפלה?
  • מה הופך מעשה כלשהו למשפיל?
  • מה ההבדל בין מעשה משפיל לבין מעשה ש"רק" פוגע או מציק?

אפשרות שנייה – סוף מעשה במחשבה תחילה (במיוחד אם אתה מלך):
מלך, ובעצם כל מנהיג, מחויב להחליט החלטות רבות מתוקף תפקידו וכל החלטה יכולה להשפיע השפעה עמוקה על עמו. נבקש מהתלמידים להציע כללים שימושיים למלך לפני שהוא מחליט החלטות. למשל:

  • אם ההחלטה אינה דחופה, שקול אותה במשך כמה ימים.
  • התייעץ עם לפחות שלושה אנשים לגבי כל החלטה חשובה.

בפרק נראה שדוד מחליט החלטה קצת תמוהה, והיא מסבכת אותו ואת שליחיו.

אפשרות שלישית – שיימינג (ביוש):

  • מה זה שיימינג (ביוש)?

נצפה בסרטון על ביוש.
נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם מרגישה הבחורה בסרטון?

אחת תופעות ההשפלה הקשות היום היא ביוש, בשיעור נראה דוגמה להשפלה קשה.

הזמנה לקריאה

נקרא את פסוקים א-ה. נתמקד בשני הפסוקים הראשונים ונשאל:

  • מה דוד מחליט לעשות כאשר הוא שומע שחנון מלך עמון מת?
  • מדוע?
  • מה דעתכם על המעשה של דוד?
  • האם הוא ראוי?

על פניו, בקריאה ראשונה, המעשה של דוד נראה כמעשה של אדיבות והכרת טובה על החסד שחנון עשה אתו. מדרש במדבר רבה (פרשה יד פסקה ג) מבאר שחנון דאג למשפחת דוד בבורחו מפני שאול וזה היה החסד שעשה עם דוד, ולכן חשוב לדוד לכבד אותו במותו. ואולם, כפי שנראה בהמשך הפרק, המעשה הזה של דוד אינו מתקבל בעין יפה ומוביל לתסבוכת לא פשוטה.
נכתוב במרכז הלוח את השאלה הזאת:

  • כיצד יש לפרש את שליחת המנחמים?

נחלק את הלוח לשני חלקים. בתחילת השיעור נציג שתי תשובות אפשריות העולות מתוך הטקסט המקראי.

תשובה ראשונה (כבר הוצגה):
על פי פסוק ב, דוד רוצה לעשות חסד עם אדם שעזר לו בעבר.

תשובה שנייה – שרי בני עמון:
נתמקד בפסוקים ג-ה. כאשר משלחת המנחמים של דוד מגיעה לנחם את חנון, השרים שלו רואים את הביקור שלהם באופן אחר לגמרי. בעיניהם, המשלחת של דוד אינה נועדה לנחם את חנון ולכבד את אביו, אלא מדובר במשלחת ריגול ששלח דוד כי הוא זומם לכבוש את העיר.

  • מדוע לא האמינו אנשי חנון לאנשי דוד?

התוצאה:
אנשיו של דוד הושפלו על ידי העמונים עד כדי כך שהם התביישו לחזור הביתה.
נשאל את התלמידים:

  • על פי פסוק ד, מה בדיוק אנשי חנון עושים לעבדי דוד? ("וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם" – גילחו רק חצי מזקנם. "וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי" = גזרו את בגדיהם, "עַד שְׁתוֹתֵיהֶם" = עד פלג גופם התחתון)
  • עבדי חנון יכלו להרוג שליחי דוד או לפגוע בהם פיזית, אך במקום זאת בחרו לכרות חצי מזקנם ולקרוע את בגדיהם. מדוע לדעתכם?

בתקופת התנ"ך הזקן סימל גבריות, וגילוח חצי ממנו הוא מעשה ברור של הגחכה והשפלה. מובן שגם קריעת בגדים וחשיפה של איברים מוצנעים של אדם ברבים היא מעשה משפיל.
חנון בחר לפגוע בדוד בהשפלת אנשיו, והוא הצליח – "כִּי הָיוּ הָאֲנָשִׁים נִכְלָמִים מְאֹד" (פסוק ה). עבדי דוד התביישו כל כך עד שסירבו לחזור הביתה לפני שזקנם ישוב לצמוח. חנון רצה להראות את כוחו על דוד דרך השפלת אנשיו. נשאל את התלמידים:

  • כיצד לדעתכם דוד צריך להגיב להשפלת אנשיו?

ראינו כיצד מתוך הפרק עצמו עולות שתי פרשנויות שונות למעשה של דוד.

האם דוד מבין שהוא מלך?
נסכם את האפשרויות הפרשניות העומדות לפנינו בנוגע להתנהלותו של דוד. בהתחשב בנסיבות ובתוצאות המעשה יש מקום לדון:

  • מה היו המניעים של דוד בשליחת המנחמים?
  • האם היו אלו שיקולים נכונים להחלטות של מנהיג אומה?
  • האם דוד מבין שהוא מלך?
  • האם הוא מתנהל באופן שמתאים למנהיג של אומה?
  • מה לדעתכם דוד יכול ללמוד מההתרחשות בפרק?
  • אילו לקחים הוא יכול להפיק?

מבט לחיים

הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות – נבקש מהתלמידים לנסות לחשוב על מקרה מחייהם שבו הם ניסו לעשות דבר מכוונה טובה אך בסופו של דבר הגיעו לתוצאה הפוכה.

  • במה המקרים שהעלתם דומים להתנהלותו של דוד בפרק?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: דוד שולח נציגים לניחום אבלים בעמון, אבל המעשה שלו נתון לפרשנויות שונות ומוביל לביזוי אנשיו בידי העמונים.
מיומנויות: בחינת כמה פרשנויות העונות על שאלה בטקסט.
מתודה: דיון במליאה.

אפשר עוד...

מאמרים:

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
שיימינג
קרדיט: הועלה על ידי Nivharim Nivharim ב-9 באוגוסט 2015. 
שיימינג

קרדיט: הועלה על ידי Nivharim Nivharim ב-9 באוגוסט 2015. 

מידה כנגד מידה
"חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים" (תהלים לז, יד) זה חנון בן נחש. כיון שמת אביו, שלח דוד...
מידה כנגד מידה
"וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם."
(פסוק ד)

חצי זקן, jinga / Shutterstock.com

"חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים" (תהלים לז, יד) זה חנון בן נחש. כיון שמת אביו, שלח דוד לנחמו. מה עשה חנון? נטל את עבדי דוד ועשה אותם פרדיגמטא (ליצנות), שנאמר: "וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם וגו'" (שמואל ב, י, ד).
להמשך המדרש
מיד שלח לארם נהרים והשכיר מהם שלשים ושנים אלף רכב, חוץ מכמה אוכלוסין שהיה לו, ויבואו ויחנו על מֵידְבָא. אמר לו הקדוש-ברוך-הוא: רשע, בחרב פתחת, תבא חרב בלבו של אותו האיש, שנאמר: "חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם" (תהלים לז, טו).
מיד עמדו יואב ואבישי והרגו כל האוכלוסין, כפי שכתוב: "וַיִּגַּשׁ יוֹאָב וגו'"

(על פי: מדרש תנחומא – בובר, לך לך ז:ב)

  • על פי המדרש, לפי איזה עיקרון נענש חנון?
אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה
וַיֹּאמֶר דָּוִד: אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה תַעֲבֹר...
אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה
"וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ."
(פסוק ב)

Jiw Ingka / Shuttestock.com

וַיֹּאמֶר דָּוִד: אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה תַעֲבֹר עַל דְּבָרַי. אֲנִי כָתַבְתִּי: "לֹא תִדְרשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם" (דברים כג, ז), וְאַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּם גְּמִילוּת חֶסֶד? "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה" (קהלת ז, טז), שֶׁלֹא יְהֵא אָדָם מְוַתֵּר עַל הַתּוֹרָה, וְזֶה שׁוֹלֵחַ לְנַחֵם בְּנֵי עַמּוֹן וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ חֶסֶד, סוֹף בָּא לִידֵי בִּזָּיוֹן: "וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵּי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם": וּבָא לִידֵי מִלְחָמָה עִם אֲרַם נַהֲרַיִם וּמַלְכֵי צוֹבָה וּמַלְכֵי מַעֲכָה וְעִם בְּנֵי עַמּוֹן, אַרְבָּעָה אֻמּוֹת.

(מדרש במדבר רבה, פרשה כא פסקה ה)

  • במדרש מופיעה ביקורת על מעשהו של דוד. הסבירו את הביקורת תוך התייחסות לביטוי "אל תהיה צדיק הרבה"?
  • הציעו הצעה משלכם- נסחו את המשפט בשפה יומיומית?
חֲזַק וְנִתְחַזַּק
"חֲזַק וְנִתְחַזַּק" הם דברי עידוד, שפירושם: תהיה חזק – ונתחזק גם אנחנו; נתמלא כוח ואומץ.השורש...
חֲזַק וְנִתְחַזַּק
"חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו."
(פסוק יב)

comicvector / pixabay.com

"חֲזַק וְנִתְחַזַּק" הם דברי עידוד, שפירושם: תהיה חזק – ונתחזק גם אנחנו; נתמלא כוח ואומץ.
השורש "חזק", המבטא את העניין העיקרי, בא ארבע פעמים בפרק.

להמשך קריאה

פעמיים בקשר לארם ולבני עמון: "אִם תֶּחֱזַק אֲרָם מִמֶּנִּי וְהָיִתָה לִּי לִישׁוּעָה וְאִם בְּנֵי עַמּוֹן יֶחֱזְקוּ מִמְּךָ וְהָלַכְתִּי לְהוֹשִׁיעַ לָךְ" (פסוק יא). ופעמיים בקשר ליואב ולאבישי: "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ" (פסוק יב). במקרה זה הפועל בא ברציפות – בפעם השנייה בגוף ראשון רבים ("וְנִתְחַזַּק").
כך מתבטאים האחדות והשיתוף בין צבאות יואב ואבישי, לעומת ההפרדה בין צבאות עמון וארם.

מבוסס על שמעון בר-אפרת, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא: שמואל ב, 1996, עמ' 105. © הוצאת עם עובד

  • דברי יואב בפסוק יב מביעים שלושה רעיונות: (1) נקיטת יוזמה (2) ערבות הדדית (3) קבלת הדין של אלוהים. סמנו בפסוק כל קטע לפי הרעיון שבו.
מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר
המערכה קשה, ויואב ואבישי נערכים למלחמה בשתי חזיתות – מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר. הכוח העיקרי, נבחרי בחורי...
מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר
"וַיַּרְא יוֹאָב כִּי הָיְתָה אֵלָיו פְּנֵי הַמִּלְחָמָה מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר וַיִּבְחַר מִכֹּל בְּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲרֹךְ לִקְרַאת אֲרָם."
(פסוק ט)

Nitikorn Poonsiri / Shutterstock.com

המערכה קשה, ויואב ואבישי נערכים למלחמה בשתי חזיתות – מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר. הכוח העיקרי, נבחרי בחורי ישראל, יילחם בארמים בפיקודו של יואב, ויתר העם יילחם בעמון בפיקודו של אבישי.

  • נסחו את המשפט בשפה יומיומית את הביטוי "מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר".
מי התחיל עם מי?
  תחילתו של הסיפור במשלחת דיפלומטית ששלח דוד לרבת עמון, לנחם את יורש העצר העמוני...
מי התחיל עם מי?
"וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי עַמּוֹן וַיִּשְׂכְּרוּ אֶת אֲרַם בֵּית רְחוֹב וְאֶת אֲרַם צוֹבָא עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי וְאֶת מֶלֶךְ מַעֲכָה אֶלֶף אִישׁ וְאִישׁ טוֹב שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ."
(פסוק ו)

מאיר שלו, 2015. צילום: Lesekreis, ויקישיתוף

מאיר שלו, ראשית, פעמים ראשונות בתנ"ך, העטיפה: רן ארדה, עיצוב: זהר שלו, 2008, עם עובד. © כל הזכויות שמורות

 

תחילתו של הסיפור במשלחת דיפלומטית ששלח דוד לרבת עמון, לנחם את יורש העצר העמוני על מות אביו. העמונים חשדו בחברי המשלחת שבאו למטרות ריגול. הם גזרו את בגדיהם, גילחו את זקניהם וגירשו אותם כך בחזרה לישראל.

להמשך קריאה

על עלבון כזה מותר ואף צריך להגיב, אבל מכל דרכי התגובה האפשריות – מטבילת השגריר העמוני בזפת וגלגולו בנוצות ועד חסימת מעברי הגבול והטלת סנקציות כלכליות – בחר דוד דווקא במלחמה כוללת. זו הלכה והסתבכה והתמשכה, ופרשת אוריה ובת שבע התחילה שנה אחרי תחילתה, כשהטיל יואב מצור על הבירה העמונית.

מאיר שלו, ראשית: פעמים ראשונות בתנ"ך, 2006, עמ' 158. © הוצאת עם עובד

  • הסופר מאיר שָׁלֵו טוען כי דוד הוא שבחר והביא למלחמה כוללת. האם טענתו מבוססת על הכתוב? ראו פסוקים ה-ז והביעו את דעתכם.
מלחמת דוד בעמונים
הציור מתאר את המערכה האחרונה בַּקְרָב עם עמון, המתוארת בפרק. במרכז הציור – מרכבת המלך...
מלחמת דוד בעמונים
"וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיִּשְׁלַח אֶת יוֹאָב וְאֵת כָּל הַצָּבָא הַגִּבּוֹרִים."
(פסוק ז)

גוסטב דוֹרֵה, דוד תוקף את העמונים, 1866

הציור מתאר את המערכה האחרונה בַּקְרָב עם עמון, המתוארת בפרק. במרכז הציור – מרכבת המלך דוד שיואב קרא לו להגיע למערכה. המלך אינו נוהג במרכבה אלא יושב מאחור. לצד המרכבה נראים עשרות חיילים עמונים הרוגים. הפרטים מעידים על יחסם האכזר של הישראלים כלפי העמונים.

  • קיים פער גדול בין תחילת פרק י, "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו עִמָּדִי חֶסֶד וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמוֹ בְּיַד עֲבָדָיו", לבין תיאור סוף המלחמה בעמון (המופיע ביצירה). הסבירו את צחוק הגורל בין תחילת הפרק לבין הציור.
עמון
  השם "עמון" מציין עם וארץ בעבר הירדן המזרחי. ואלו הם גבולות ארץ עמון: בצפון...
עמון
"וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן."
(פסוק ב)

מפת המזרח הקדום בסביבות 830 לפנה"ס. Levant_830.svg: Briangotts on en.wikipedia and Slashme on en.wikipedia derivative work: Amirki , ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

 

השם "עמון" מציין עם וארץ בעבר הירדן המזרחי. ואלו הם גבולות ארץ עמון: בצפון – נחל יבוק, הגלעד והבשן; בדרום – נחל חשבון ומואב; במערב – הירדן; ובמזרח – המדבר. העמונים קרובים במוצאם לבני ישראל. ממלכת עמון הוקמה יחד עם ממלכות אדום ומואב במאה ה-13 לפני הספירה.

להמשך קריאה

מאז כניסת בני ישראל לארץ כנען, לאורך תקופת השופטים ובזמן כיבושי דוד, התחוללו מלחמות בין ממלכת עמון לעם ישראל. אך על אף הצלחותיהם וכיבושיהם – העמונים לא הצליחו לגרש את האוכלוסייה הישראלית שישבה בעבר הירדן המזרחי (שבטי גד, ראובן וחצי המנשה). מימי דוד נשתעבדה עמון לישראל. מדי פעם בפעם מרדו העמונים, ושוב השתעבדו למלכי יהודה וישראל.

המקרא מגלה עוינות לעמונים ולמואבים ואוסר באיסור מוחלט נישואין עימם. העוינות נובעת בעיקר מסכסוכי גבולות ושטחי מריבה. שאיפות נקם ורצון לראות בחורבנם של העמונים עולים בסיפורי המקרא ובנבואה.

על פי: מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים

  • בספר משלי מופיע הפתגם "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק". כיצד פתגם זה בא לידי ביטוי בתחילת הפרק ביחס לעמון?
בֵּית רחוב
ארם בית רחוב נזכרת במקרא בראש קבוצה של מדינות ארמיות, שבאו לעזרת העמונים במלחמתם נגד...
בֵּית רחוב
"וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי עַמּוֹן וַיִּשְׂכְּרוּ אֶת אֲרַם בֵּית רְחוֹב וְאֶת אֲרַם צוֹבָא עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי."
(פסוק ו)

ארם בית רחוב נזכרת במקרא בראש קבוצה של מדינות ארמיות, שבאו לעזרת העמונים במלחמתם נגד בני ישראל וניגפו לפני יואב במישור מידבא (דברי הימים א, יט, ו).

להמשך קריאה

לפי הדעה הרווחת, הייתה ארם בֵּית רחוב ממלכה ארמית קטנה, ששכנה סביב העיר בֵּית רחוב שבעבר הירדן הצפוני, סמוך לדן – או בגבול המזרחי של הגלעד. גם אם נניח שבית רחוב הייתה ממלכה לעצמה, נראה שהייתה קשורה קשר מדיני וצבאי לצובה, ולפיכך נמנו צבאותיה עם צבאות ארם צובה כחטיבה אחת.

על פי: משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו – א : אב – אתרים, 1950, עמ' 577. © מוסד ביאליק

  • התבוננו במפה ושערו: מדוע ביקשו העמונים, תמורת כסף, את עזרתן של מדינות ארם השונות, בהן בֵּית רחוב?
הַזָקָן ותפקידו החברתי במקרא
הַזָקָן נחשב מאז ומעולם סמל לגבריות, בין שהוא עבות ופרוע ובין שהוא גזוז ומטופח. גילוח...
הַזָקָן ותפקידו החברתי במקרא
"וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם."
(פסוק ד)

עיצוב זקן על ידי ספר בסין צילום: Gusjer at flickr,, CC BY 2.0

הַזָקָן נחשב מאז ומעולם סמל לגבריות, בין שהוא עבות ופרוע ובין שהוא גזוז ומטופח. גילוח הַזָקָן על ידי מישהו אחר שאינו ספר או משרת הוא מעשה השפלה מכוון. גילוח חצי זקן נועד להדגיש את ההשפלה ביתר שאת, ולאורך זמן.
דוד משגר את השליחים להסתתר ביריחו עד שזקנם יצמח.

על פי: מיכאל הנדלזלץ, "העניין עם הזקן", אתר מיזם 929+ קישור ישיר

  • מה ניתן ללמוד על דוד מתגובתו הראשונית על השפלת שליחיו, כפי שהתגובה מופיעה בפסוק ה?
דיפלומטיה מקראית
הדיפלומטיה במקרא ובמזרח הקדום נוהלה באמצעות שליחים שהיו מאומנים בפיתוח ערוצי תקשורת עם השליטים. הדיפלומטיה...
דיפלומטיה מקראית
"וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו עִמָּדִי חֶסֶד וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמוֹ בְּיַד עֲבָדָיו אֶל אָבִיו וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן."
(פסוק ב)

אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. מתוך ויקישיתוף

הדיפלומטיה במקרא ובמזרח הקדום נוהלה באמצעות שליחים שהיו מאומנים בפיתוח ערוצי תקשורת עם השליטים. הדיפלומטיה עד היום היא חלופה מתוחכמת ופחות אלימה (ממלחמה) לניהול יחסים בין עמים וקבוצות. מעניין שבשני מקרים קודמים (שופטים יא, שמואל א, יא) פתחו בני ישראל במשא ומתן עם מלך עמון וניצלו את הזמן הזה לגיוס צבא לוחמים; וכאשר הלוחמים היו מוכנים – פתחו במתקפת פתע. בשתי המלחמות ניצחו בני ישראל את בני עמון.

  • לאור מה שקראתם – הסבירו אחרת את מטרת המשלחת ששלח דוד אל מלך בני עמון. מלבד ניחום אבלים, נסו לשער איזו מטרה נוספת הייתה למלך דוד בשליחת המשלחת לעמון?
חדשות התנ"ך - מלחמות דוד ויואב
גבולות הממלכה מתרחבים. ועם זאת, המוסר של דוד שְׂבַע הניצחונות מתרופף, וכשהוא חושק בבת שבע...
חדשות התנ"ך - מלחמות דוד ויואב
"וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם."
(פסוק ד)

גבולות הממלכה מתרחבים. ועם זאת, המוסר של דוד שְׂבַע הניצחונות מתרופף, וכשהוא חושק בבת שבע הנשואה – הוא שולח את אוריה בעלה למות בקרב כדי שיוכל לקחת אותה לעצמו. נתן הנביא מלמד אותו לקח בעזרת משל "כִּבְשַׂת הָרָשׁ".

  • בסרטון מוצגת תקרית דיפלומטית מודרנית דומה להתרחשות שבפרק.
    מה דומה בסרטון ובפרק ומה שונה?

קרדיט: חדשות התנ"ך: כבשת הרש / כאן חינוכית