בארות של אהבה

נערוך חזרה קצרה על מבנה הפרק:
נבקש מהתלמידים לתחום ארבע סצנות בפרק לפי מקומות ההתרחשות ולהעניק שם לכל סצנה. (הצעה לחלוקה: פסוקים א- י: בית אברהם בחברון – אברהם שולח את עבדו למצוא אישה ליצחק; פסוקים יא- כז: על הבאר בארם – עבד אברהם פוגש את רבקה ובוחן אותה; פסוקים כז-סא: בית משפחת רבקה בארם – עבד אברהם מתארח בבית רבקה ומבקש את ידה; פסוקים סב-סז: בדרך לבית אברהם – רבקה פוגשת ביצחק)
נקרין על הלוח את פסוקים א-י ונשים לב למבנה הכיאסטי שלהם.
המבנה המצטלב – הכיאסטי (א-ב-ג-ד-ד-ג-ב-א) – הוא כלי ספרותי סגנוני שבא להדגיש את הרעיונות החוזרים בכתוב ובמיוחד את התוכן שבמרכז המבנה. יש הקוראים למבנה כזה בשם 'מבנה קונצנטרי', מפני הוא סובב במעגלים הולכים ומתרחבים סביב המרכז – הצנטרום.
נשאל את התלמידים:

• לאור מה שלמדנו על המבנה הכיאסטי, מה מודגש בפסוקים א-י? (האיסור שאוסר אברהם על עבדו להשיב את יצחק למולדתו של אברהם. יצחק חייב להישאר בכנען – פסוקים ה-ו)

נעיין בבראשית פרק יב פסוק א ונשאל את התלמידים:

• האם תוכלו לזהות בפסוק ד ובפסוק ו ציטוטים של הציווי לאברהם מפרק יב? מהם? ("אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי", "מִבֵּית אָבִי")
• נסו לחשוב: מדוע אברהם (או המספר) מקשר בין הציווי למצוא כלה ליצחק ולא להשיב את יצחק לחרן לציווי בבראשית פרק יב? (נראה שהמשימה למצוא כלה ליצחק ולהשאירו בכנען נתפסת כהמשכה של המשימה הראשונה של אברהם לעזוב את ארצו ומולדתו. יצחק הוא ממשיך דרכו של אברהם)

נסכם: הן הכיאזמוס של הקטע הן הציטוטים הלשוניים מפרק יב מדגישים את אותו רעיון – מטרת השליחות של עבד אברהם ומציאת הכלה ליצחק היא להשאירו בכנען כדי להמשיך את משימתו של אברהם.

נעבור לעסוק במפגש על הבאר ותוצאותיו – נזמין את התלמידים להשוות בין המפגש על הבאר בפרק כד ובין שני מפגשים אחרים על באר: מפגש יעקב ורחל (בראשית פרק כט) ומפגש משה עם בנות יתרו (שמות פרק ב).
נציע ללמד את הסיפורים המקבילים וההשוואה ביניהם בעזרת מודל ההרכבה (ג'יגסו) שבו התלמידים מעיינים בסיפורים בשלוש קבוצות – כל קבוצה בסיפור אחר (ראו דף עבודה) ואחר כך עוברים ללימוד בשלשות, שבהן תלמיד מכל קבוצה, ומשווים בין הסיפורים שלמדו (ראו דף עבודה ופתרון למורה. דפי העבודה נמצאים גם בממערך השיעור). לחלופין אפשר ללמד את כל השלבים במליאה.
נחזור למליאה, נקרין את הטבלה על הלוח ונאסוף תשובות מהתלמידים. אחר כך נקרין את דברי מדרש שמות רבה.
נשאל את התלמידים:

• מה כוונת המדרש במילים "קלט דרך אבות"? (משה הבין מה הדרך של האבות למצוא זיווג – ללכת לבאר)
• איזו באר נוספת מוזכרת במדרש זה? (בארו של יצחק: "בְּאֵר לַחַי רֹאִי")
• מהו הקשר שהמדרש רומז עליו בין שהייתו של יצחק בבאר לחי רואי ובין הצלחתו של עבד אברהם במשימתו? (יצחק תרם להצלחה בכך שהלך גם הוא לבאר)

נשוב לשאלה הראשונה בעבודה בקבוצות: מדוע משמשת הבאר מקום למציאת זוגיות בסיפורם של שלושה גיבורים מקראיים?
נקרין את דברי הרב אלחנן סמט על הלוח ונקרא אותם יחד (ראו דף עבודה: המפגש על הבאר / הרב אלחנן סמט).
נשאל את התלמידים:

• כיצד סמט מסביר את התפקיד של הבאר במציאת בן זוג?
• אילו תכונות אופי עשויה הבאר לחשוף ובכך לסייע במציאת זוגיות?
• אילו תכונות נחשפו בשלושת הסיפורים שהכרנו בשיעור? כיצד?
• האם אלו תכונות חשובות גם לכם בבן זוג או בבת זוג? מדוע?
• כיצד תגלו את התכונות הרצויות?

נקרין בכיתה סרטון על שידוכים במגזר החרדי.
בעקבות הסרטון נדון בכיתה:

• מהם היתרונות של השידוכים לפי הסרטון?
• מהי ההוכחה שמערכת השידוכים יעילה?
• האם אפשר להעריך את מידת ההתאמה בין בני זוג רק על סמך הנתונים שלהם? כיצד?
• אילו מערכות שידוכים אתם מכירים במגזר החילוני?
• האם אתם שוקלים לעשות בהם שימוש בעתיד לצורך מציאת בן זוג לחיים? מדוע?

תוכן: השווינו בין המפגש של עבד אברהם ורבקה למפגשים מקראיים אחרים של שידוך על הבאר ומתוך ההשוואה למדנו על משמעותה של הבאר ועל ייחודיותו של הסיפור בפרקנו. סיימנו בדיון על שידוכים על ידי שליח אל מול אהבה ממבט ראשון במקרא ובימינו.
מיומנויות: תיחומנו פסוקים, הכרנו דפוס חוזר בסיפורי המקרא, נעזרנו במדרש ובפירוש מודרני.
מתודות: הנחינו לימוד במודל ההרכבה (ג'יגסו) וסיימנו בדיון עכשווי אישי.