בכייה של רחל ותשובת אפרים

נקרא את פסוקים יד-יט וננסה להבין את התמונה הכללית. נבקש מהתלמידים לסמן פסוקים קשים וננסה לנחש את תוכנם מתוך ההקשר.
נשאל:

• מהן שתי הסצנות המתוארות בחלק זה?

נחלק את הפסוקים לשני חלקים: פסוקים יד-טו ופסוקים טז-יט. נבקש מהתלמידים להציע כותרות לחלקים, לדוגמה:

• פסוקים יד-טז: רחל מבכה על בניה, אלוהים מנחם אותה ומבטיח לה שישובו.
• פסוקים טז-יט: אפרים הבן המורד מבקש לחזור בתשובה.
• פסוקים יד-טז: שיחה ראשונה, אלוהים ורחל אמנו

ניזכר בדמותה של רחל. נשלח את התלמידים לפתוח בבראשית פרק לה פסוק יד ולהגיד לנו במי מדובר בפסוק ומי הם בניה.

• מדוע היא בוכה עליהם?

נקרין על הלוח את פסוק יד מחולק.
נשאל את התלמידים:

• איזה מידע מוסר כל חלק מן הפסוק? (נשמע קול רם, הקול הוא בכי מר, זו רחל שבוכה על בניה, היא בוכה כי בניה אינם)
• איזה סוג של קשר מתקיים בין חלקי הפסוק? (הרחבה והסבר, שיוצרים הדרגתיות)
• מדוע לדעתכם מסודר הפסוק באופן זה?

נציע על פי מאמרו של הרב דוד סבתו באתר מכללת הרצוג, שיש כאן הדרגתיות הבאה לידי ביטוי במעבר מן הרחוק אל הקרוב: בתחילה נשמע קול בלבד, לאחר מכן כבר אפשר לזהות שזהו בכי תמרורים ובשלב הסופי מזהים את הבוכה – רחל – ואת סיבת הבכי – אובדן הבנים. החלק הרביעי כולל אף קשר עם השומע המנסה לנחם את הבוכה, אך היא מסרבת להתנחם.
נדון בשאלה מדוע דווקא רחל נבחרה מכל האמהות? נחלק לתלמידים את דף העבודה ובו עיון בדברי רש"י על הפסוק (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
לאחר שקישרנו במליאה את נסיבות חייה המורכבות של רחל לדבריה ולשיעור בהבלגה שהיא מבקשת ללמד את אלוהים, נקרא את תשובת ה' בפסוקים טו-טז.

• מה תגובת אלוהים לבכייה של רחל ולבקשתה?
• האם אלוהים מקבל את טענתה?
• מה הוא מבטיח לה? (בכייך הוא רב ערך, ובנייך ישובו לגבולם)

פסוקים יז-יט – שיחה שנייה – אלוהים ואפרים (המייצג את ממלכת ישראל):
רחל אינה ההורה היחיד הדואג לעם – נמשיך ונקרא את פסוקים יז-יט ונגלה שגם אלוהים דואג לבנו אפרים. נדגיש שבפרקנו 'אפרים' הוא כינוי לעם ישראל, ובמקורות אחרים רואים שהוא משמש כינוי לממלכה הצפונית האבודה. נשים לב שרחל היא גם סבתו של אפרים.
נחלק לתלמידים את דף העבודה, נמלא את הטבלה שבדף העבודה יחד על הלוח ונבחין בין דברי ה' לדברי אפרים, לחלופין אפשר להביא את הטבלה לעבודה אישית (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם אפרים מדמה את עצמו לעגל מרדן? (הוא מבין שלייסורים שעוברים עליו יש מטרה – ללמד אותו ולכן הוא מדמה את עצמו לעגל לא ממושמע)
• מלבד המטפורה המדמה את יחסי ישראל עם אלוהים ליחסי הורה וילד בפרק זה, האם אתם מכירים מטפורות אחרות ליחסי עם ישראל ואלוהים? מלך-עבדים, גבר-אישה.
• מדוע לדעתכם נבחרה דווקא מטפורה זו כאשר מדובר בנושא התשובה והסליחה?

מערכת יחסים בין הורים וילדיהם מניחה שהילד, בהיותו אדם צעיר שבונה את זהותו, יעשה טעויות וימרוד. יתרה מזו, על פי כמה תיאוריות התבגרות בפסיכולוגיה, לדוגמה תיאוריית השלבים של אריקסון, המרד הוא אפילו הכרחי להתפתחותו הבריאה של המתבגר, ולכן יש מקום רב לסליחה ולתשובה בקשר של הורים וילדים. הורים יסלחו לילדיהם כמעט על הכול, הן מתוך רגש האחריות כלפיהם והרצון ללמד אותם להיות אנשים ראויים, הן בשל ההבניה הביולוגית שמכוננת געגוע תמידי לילד ורצון בקרבתו. שתי הסיבות האלו לסליחה לילד מופיעות בפרק זה – אחריות – כקשר בין רחל לבניה, וכן געגוע ורצון בקרבה כיחסו של האב אלוהים לבנו היקיר אפרים – "עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ" (פסוק יט).
נוכל גם לעמוד על כך שמטפורה יפה זו יוצרת השלמה בין תפקיד האם והאב: האם (רחל) היא הרחם המכיל והמתגעגע, ואילו האב (אלוהים) בתפקיד המחנך. גם אם כיום התפיסה הזאת אינה רלוונטית, היא מתאימה לתקופת התנ"ך ומאפשרת לילד המורד לחזור לזרועות שמחבקות ומחנכות כאחת.
לסיכום הלימוד נבקש מכל תלמיד לבחור פסוק החשוב ביותר בעיניו בפרק, ולכתוב עליו בכמה מילים מדוע דווקא בחרו בו. נבקש מכמה תלמידים לשתף בפסוקים שבחרו ומדוע בחרו דווקא בהם.

נתמקד בנושא המרד והסליחה בין הורים לילדיהם. נאזין לשיר 'שובי לביתך' שכתבה דליה רביקוביץ' והלחין שם-טוב לוי ונקרין על הלוח את מילות השיר. 
נשאל את התלמידים:

• מהי הסיטואציה המתוארת בשיר?
• מה לדעתכם מרגיש האדם ששר אותו?

נתמקד בדאגה של ההורים שתוהים היכן מסתובבת הילדה-ציפור, האם קר לה וחשוך, ושמשאירים את הדלת פתוחה לשובה. נסב את תשומת לב התלמידים לכינוי 'ציפור פצועה' – ההורה מבין שגם הילד נפצע מהתנהגותו שלו.
נבקש מהתלמידים לשתף בזוגות סיטואציה מחייהם שבה נקלעו לריב עם הוריהם או פעלו באופן מרדני, וכיצד הצליחו למצוא את הדרך חזרה אל הסליחה והקרבה.

תוכן: למדנו על רחל המבכה על בניה ועל אפרים הבן המבקש לחזור בתשובה כלפי אביו כמטפורות ליחסי אלוהים ועם ישראל בנבואת הנחמה. העמקנו ביחסי ילדים-הורים ומדוע דווקא הם מתאימים מכול להדגים את יכולות הסליחה.
מיומנויות: מילאנו טבלה להבנת דיאלוג מקראי ופירשנו פסוקים בשפתנו.
מתודה: שמענו שיר ושיתפנו בחוויה אישית בעקבותיו.