קיבוץ גלויות

נקרא את פסוקים ו-יג מתוך התנ"כים ונסב את תשומת לב התלמידים לחלוקה השירית של הנבואה – משפטים קצרים ונרדפים ודימויים רבים. נקרא פסוק אחרי פסוק קריאה צמודה, ובכל פעם שנגיע למילה לא מובנת נבאר אותה על פי רעיונות התלמידים ואחר כך על פי ביאור הרב שטיינזלץ באתר.
לאחר קריאת הפסוקים נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ננסה לחשוב על הקשר בין פסוק לפסוק באמצעות הכותרות שניתנו לכל קטע:

• האם יש קשר כרונולוגי בין הפסוקים?
• מה הסיפור שהם מספרים? (העם יבקש ישועה > ה' יקבץ את העם ויוביל אותו בדרך בלי מכשולים אל הארץ, ובה בעת שמע הגאולה יתפשט בקרב הגויים > העם יגיע ויזכה לשפע ושובע בארצו וישמח על המהפך מאבל לששון)

נתמקד בשתי נקודות מעניינות מן הנבואה:
1. פסוק ח: "בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם".

• מדוע לדעתכם יבכה העם בדרכו ארצה?
• מדוע יתחנן ועל מה?

2. פסוק יג: "וְרִוֵּיתִי נֶפֶשׁ הַכֹּהֲנִים דָּשֶׁן".
נבקש מהתלמידים לפתוח בספר דברים פרק א פסוק יח: "לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל, אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן".

• לאור פסוק זה, מדוע יש צורך להזכיר במיוחד את הכוהנים חסרי הנחלה בהקשר של הדשן והשובע? (לכוהנים אין נחלה, והם תלויים בעם לכלכלתם)
• האם יש קשר בין אזכור הכוהנים לבין פירוט העולים בפסוק ז?

נעמוד על כך שהנבואה מזכירה בין השאר את הפרטים החלשים או התלויים באחרים כיוון שאחד הביטויים לגאולה שלמה ומלאה הוא הידיעה שכל העם מקבל את צרכיו. ואת זה מביע הכתוב בהדגשת החלש והתלוי ביותר.
כעת נשאל:

• האם אפשר להבין מתוך ההבטחות והדיבור על העתיד משהו על מצבם הנוכחי של בני ישראל?

נמלא על הלוח עם התלמידים את הטבלה הזאת:

נזהה שיש כאן ניגוד בין ההווה המר של שבטי ישראל האבודים והמפוזרים, לבין העתיד שמבטיח להם הנביא – משוחררים, שמחים ושבעים בארצם.

נקרא את הציטוט מתוך ספרו של דוד בן גוריון 'מדינת ישראל המחודשת'.
דוד בן גוריון טוען שחזון הגאולה שוכן בלב היהודי כבר מקדמת דנא, מימי נביאי הכתב (בהם ירמיהו) ואפילו אולי קודם להם מיציאת מצרים.

• איך אפשר לראות בנבואה שקראנו את תחילת התקווה לגאולה?

בן גוריון מדבר על ודאות בשורת הגאולה.

• האם תמיד קל להרגיש את הוודאות הזאת?

בימים שבהם נשא ירמיהו את הנבואה הזאת היו עשרת השבטים כבר ברובם אבודים באשור.

• איזו ראייה מיוחדת נדרשת כדי לחוש ודאות כזו בזמן שבו נראה שאין סיכוי שתתגשם?

כשהרצל חלם על מדינה יהודית היישוב היהודי בארץ היה קטנטן – הגדולה היא לנסות לדמיין מציאות אחרת גם כאשר ההווה מלא סבל והאדמה חרוכה.
נחשוב יחד:

• כאשר אנו מסתכלים על החברה שלנו היום, האם יש דברים שהיינו רוצים לאחל לה ונראים לנו בלתי אפשריים?

נבקש מהתלמידים לכתוב בזוגות נבואת נחמה לעם ישראל שמגיבה לכאבי השעה, מבטאת בעיות שקיימות בימים אלה ומבטיחה פתרון מפורט.

תוכן: למדנו על ההבטחה להעלות את עם ישראל מכל גלויותיו, כולל החלשים והפגיעים, ולהפוך את אבלם לשמחה: מעם מפוזר, תלוש ואומלל, הם יפכו לאומה שמחה, שבעה ומרוצה על אדמת הארץ.
מיומנויות: השווינו בין שני מצבים שונים של העם, הסקנו מסקנות מתוך רמזים בטקסט.
מתודה: ערכנו תרגיל כתיבה בהשראת הפרק.