סגור תצוגת כיתה
הפרק

קיבוץ גלויות

פסוקים ו-יג

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

שיעור זה יעסוק בקיבוץ הגלויות שבנבואת הנחמה. נלמד על האוכלוסייה המגוונת שעתידה לשוב לארצה, על הדרך שיהיה עליה לעשות לשם כך, ועל מה שמחכה לה כאן בארץ. נתמקד בכך שגאולה כללית משמעותה גם גאולת החלש והפגיע, ונראה שהתפיסה של הגאולה היא להביט מעל למציאות הקשה ולראות חזון שיש בו חיים טובים יותר.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – שיר ושיחה:
נשמע עם התלמידים את 'שיר השיירה' ונדון עליו בקצרה:

  • מה השיר מתאר?
  • מיהם העולים?
  • מדוע הם עולים?
  • מה הם רוצים לעשות בארץ ישראל?

העולים עולים מארצות רבות ומעוניינים ליישב את הארץ ולהפריח את השממה.

אפשרות שנייה – שאו ציונה נס ודגל:
נקרין לתלמידים סרטון ובו השיר 'שאו ציונה נס ודגל' בליווי מילות השיר ואיורים מתאימים.
נשאל את התלמידים:

  • איזו בקשה מובעת בשיר הזה – מהן התקוות שהוא מביע כלפי ארץ ישראל?
  • מהיכן יגיעו העולים? (ממרחקים)
  • איך יגיעו? (מי ברכב מי ברגל)
  • מה יקרה להם כאן? ("יהפכו לאגודה" – כלומר, יהיו מאוחדים, "וימלא שחוק פיהם" – כלומר, יהיו שמחים. המילים "יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ" הן ציטוט מתהילים פרק קכו העוסק בחזרה לארץ מהגלות)

נסביר שגם היום נפגוש מעין שיר המביע נבואת תקווה ונחמה בנושאים דומים לשיר הזה.

אפשרות שלישית – סמל העיר תל אביב:
נציג את סמל עיריית תל אביב יפו.
נשאל את התלמידים:

  • מהיכן לקוח הפסוק המצוטט בסמל?
  • מה משמעותו?

במהלך השיעור נכיר את הפסוק וננסה להבין מה משמעות השימוש בו כאן. להעמקה ראו מאמרו של מיכאל פדידה מתוך אתר 929.

הזמנה לקריאה: "וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן" – על המהפך

נקרא את פסוקים ו-יג מתוך התנ"כים ונסב את תשומת לב התלמידים לחלוקה השירית של הנבואה – משפטים קצרים ונרדפים ודימויים רבים. נקרא פסוק אחרי פסוק קריאה צמודה, ובכל פעם שנגיע למילה לא מובנת נבאר אותה על פי רעיונות התלמידים ואחר כך על פי ביאור הרב שטיינזלץ באתר.
לאחר קריאת הפסוקים נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ננסה לחשוב על הקשר בין פסוק לפסוק באמצעות הכותרות שניתנו לכל קטע:

  • האם יש קשר כרונולוגי בין הפסוקים?
  • מה הסיפור שהם מספרים? (העם יבקש ישועה > ה' יקבץ את העם ויוביל אותו בדרך בלי מכשולים אל הארץ, ובה בעת שמע הגאולה יתפשט בקרב הגויים > העם יגיע ויזכה לשפע ושובע בארצו וישמח על המהפך מאבל לששון)

נתמקד בשתי נקודות מעניינות מן הנבואה:
1. פסוק ח: "בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם".

  • מדוע לדעתכם יבכה העם בדרכו ארצה?
  • מדוע יתחנן ועל מה?

2. פסוק יג: "וְרִוֵּיתִי נֶפֶשׁ הַכֹּהֲנִים דָּשֶׁן".
נבקש מהתלמידים לפתוח בספר דברים פרק א פסוק יח: "לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל, אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן".

  • לאור פסוק זה, מדוע יש צורך להזכיר במיוחד את הכוהנים חסרי הנחלה בהקשר של הדשן והשובע? (לכוהנים אין נחלה, והם תלויים בעם לכלכלתם)
  • האם יש קשר בין אזכור הכוהנים לבין פירוט העולים בפסוק ז?

נעמוד על כך שהנבואה מזכירה בין השאר את הפרטים החלשים או התלויים באחרים כיוון שאחד הביטויים לגאולה שלמה ומלאה הוא הידיעה שכל העם מקבל את צרכיו. ואת זה מביע הכתוב בהדגשת החלש והתלוי ביותר.
כעת נשאל:

  • האם אפשר להבין מתוך ההבטחות והדיבור על העתיד משהו על מצבם הנוכחי של בני ישראל?

נמלא על הלוח עם התלמידים את הטבלה הזאת:

ישראל בהווה לפי הפסוקים ישראל בעתיד לפי הפסוקים
דואבים
מפוזרים
לא שמורים
שבויים
מרננים ושמחים
מרוכזים ומקובצים
שמורים
שבעים ורוויים בכל הגידולים החקלאיים
לא דואבים
פדויים

נזהה שיש כאן ניגוד בין ההווה המר של שבטי ישראל האבודים והמפוזרים, לבין העתיד שמבטיח להם הנביא – משוחררים, שמחים ושבעים בארצם.

מבט לחיים

נקרא את הציטוט מתוך ספרו של דוד בן גוריון 'מדינת ישראל המחודשת'.
דוד בן גוריון טוען שחזון הגאולה שוכן בלב היהודי כבר מקדמת דנא, מימי נביאי הכתב (בהם ירמיהו) ואפילו אולי קודם להם מיציאת מצרים.

  • איך אפשר לראות בנבואה שקראנו את תחילת התקווה לגאולה?

בן גוריון מדבר על ודאות בשורת הגאולה.

  • האם תמיד קל להרגיש את הוודאות הזאת?

בימים שבהם נשא ירמיהו את הנבואה הזאת היו עשרת השבטים כבר ברובם אבודים באשור.

  • איזו ראייה מיוחדת נדרשת כדי לחוש ודאות כזו בזמן שבו נראה שאין סיכוי שתתגשם?

כשהרצל חלם על מדינה יהודית היישוב היהודי בארץ היה קטנטן – הגדולה היא לנסות לדמיין מציאות אחרת גם כאשר ההווה מלא סבל והאדמה חרוכה.
נחשוב יחד:

  • כאשר אנו מסתכלים על החברה שלנו היום, האם יש דברים שהיינו רוצים לאחל לה ונראים לנו בלתי אפשריים?

נבקש מהתלמידים לכתוב בזוגות נבואת נחמה לעם ישראל שמגיבה לכאבי השעה, מבטאת בעיות שקיימות בימים אלה ומבטיחה פתרון מפורט.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על ההבטחה להעלות את עם ישראל מכל גלויותיו, כולל החלשים והפגיעים, ולהפוך את אבלם לשמחה: מעם מפוזר, תלוש ואומלל, הם יפכו לאומה שמחה, שבעה ומרוצה על אדמת הארץ.
מיומנויות: השווינו בין שני מצבים שונים של העם, הסקנו מסקנות מתוך רמזים בטקסט.
מתודה: ערכנו תרגיל כתיבה בהשראת הפרק.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
שיר השיירה
למילות השיר קרדיט: שיר השיירה שכתב עלי מוהר ללחן עממי יווני ושרים אריק איינשטיין ומיקי...
שיר השיירה

למילות השיר

קרדיט: שיר השיירה שכתב עלי מוהר ללחן עממי יווני ושרים אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב. פורסם בערוץ מוסיקה ישראלית ב-5 בדצמבר 2011.

שאו ציונה נס ודגל
למילות השיר קרדיט: השיר 'שאו ציונה נס ודגל' שכתב נח רוזנבלום, הלחין נח זלודקובסקי ושרה...
שאו ציונה נס ודגל

למילות השיר

קרדיט: השיר 'שאו ציונה נס ודגל' שכתב נח רוזנבלום, הלחין נח זלודקובסקי ושרה מקהלת צה"ל. פורסם על ידי שיר-עד ב-5 בנובמבר 2015.

סמל תל אביב
סמל עיריית תל אביב יפו מתוך ויקיפדיה
סמל תל אביב

סמל עיריית תל אביב יפו מתוך ויקיפדיה

דפי עבודה והעשרה לשיעור
בן גוריון
כל מה שנתרחש בימינו – חידוש מדינת היהודים ועליית מאות אלפי יהודים שלא קראו אף...
בן גוריון

כל מה שנתרחש בימינו – חידוש מדינת היהודים ועליית מאות אלפי יהודים שלא קראו אף פעם את הס, פינסקר והרצל, ואולי גם לא שמעו את שם הציונות, אי אפשר להבין בלי לראות חזון הגאולה נטוע בלב העם היהודי לא רק לאחר חורבן בית שני אלא מימי נביאי הכתב הראשונים אם לא מלפני יציאת מצרים. […] כוודאות חוקי הטבע כן ודאות בשורת הגאולה, גאולת העם וגאולת המין האנושי.

(דוד בן גוריון, מתוך מדינת ישראל המחודשת – כרך ראשון, עם עובד תשכ"ט)

תפקידה של רחל
ותיקבר בדרך אפרתה. מה ראה יעקב אבינו לקבור את רחל בדרך אפרת? אלא צפה יעקב...
תפקידה של רחל
"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ."
(פסוק יד)

קבר רחל, ציור מ-1911 מתוך הספר: "The Heart of the Bible" by Ella Broadus Robertson מתוך ויקישיתוף

ותיקבר בדרך אפרתה. מה ראה יעקב אבינו לקבור את רחל בדרך אפרת? אלא צפה יעקב ברוח הקודש שהגוֹלים בדרכם לגָלות בבל עתידים לעבור שם. לפיכך קבר אותה שם, כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים. לכן כתוב: "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" (ירמיה לא, יד).

(עיבוד. על פי: מדרש בראשית רבה פב, י. ביאור לפי ספר האגדה)

  • על פי הפרק והמדרש, רחל היא אימם הבוכייה של שבטי ישראל המכונים גם בית יוסף וממלכת אפרים. היעזרו במראי המקום האלה: בראשית ל כב-כד, בראשית מח א-ב,
    וצרו אילן יוחסין של אפרים, יעקב, יוסף ורחל.
לבנות ולנטוע
הנביא עמוס מבקר את העשירים בחברה "הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן" (עמוס ו, ו).המדרש מוסיף ומתאר את...
לבנות ולנטוע
"וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ נְאֻם ה'."
(פסוק כז)

צילום: shutterstock.com

הנביא עמוס מבקר את העשירים בחברה "הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן" (עמוס ו, ו).
המדרש מוסיף ומתאר את עושרם – שיש להם בית לכל עונה בשנה, בכל עונה הם משתמשים בבית מנקר עיניים מסוג שונה.

לקריאת המדרש

ולא עוד אלא טבת שבט ואדר היו מְכַסִים בתיהם בעצי ארזים, ניסן אייר סיון היו מְכַסִים בתיהם בכלי זכוכית, תמוז אב ואלול היו להם בתים של אבני שַׁיִשׁ, תשרי מרחשון וכסליו היו להם בתים של שן.
כיון שסרחו חרבו כולם, שנאמר: "וְהִכֵּיתִי בֵית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן" (עמוס ג, טו).
ועתיד הקב״ה להחזירם להם, שנאמר: "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ נְאֻם ה'."

(עיבוד. על פי: אוצר מדרשים, סדר ארקים א, יא)

  • המדרש יוצר קשר בין נבואת החורבן של עמוס לנבואת הנחמה של ירמיהו. איזו סיטואציה מתוארת בנבואת עמוס, וכיצד הנבואה של ירמיהו היא נחמה לנבואת התוכחה של עמוס?
אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה
בתקופתו של הנביא ירמיהו, וגם של הנביא יחזקאל (יחזקאל יח, ב), רווח הפתגם: "האבות אכלו...
אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה
"בַּיָּמִים הָהֵם לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה."
(פסוק כח)

איור: מיכל בן-חמו

בתקופתו של הנביא ירמיהו, וגם של הנביא יחזקאל (יחזקאל יח, ב), רווח הפתגם: "האבות אכלו בוסר", כלומר אכלו ענבים שלא הבשילו (דימוי לחטא), "ושִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה", כלומר ייפגמו, יאבדו את חדותן (דימוי לעונש). 

להמשך קריאה

מה שנקרא: גמול לדורות. פתגם זה ייצג את התפיסה שהייתה מקובלת בעם – הגלות תימשך בגלל חטאי האבות, ועל כן למעשי הבנים אין משמעות. ירמיהו ויחזקאל יצאו נגד התפיסה הרווחת וניבאו על העתיד לבוא – זמן שבו יתעוררו הבנים לשינוי בתפיסה זאת: "כָּל הָאָדָם הָאֹכֵל הַבֹּסֶר תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו" (ירמיהו לא, כט). מה שנקרא: גמול אישי.

  • ירמיהו מדבר על שינוי עתידי בתפיסת הגמול – מגמול לדורות לגמול אישי. הסבירו מדוע שינוי תפיסת הגמול בקרב העם הכרחי לסיום תקופת הגלות.
וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם
רחל, אימם של שבטי הצפון, ממאנת להתנחם, וה' מבטיח לה נחמה והקלת כאבה – "וְשָׁבוּ...
וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם
"וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם."
(פסוק טז)

מטבע "ושבו בנים לגבולם" (עיצוב: רוטשילד את ליפמן, 1959). באדיבות החברה הישראלית למדליות ולמטבעות

רחל, אימם של שבטי הצפון, ממאנת להתנחם, וה' מבטיח לה נחמה והקלת כאבה – "וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (פסוק טז). היום זהו ביטוי כללי של תקווה לחזרת העם לארצו ולקיבוץ גלויות. הביטוי הוטבע על גבי מדליה ביום העצמאות הי"א למדינה בשנת 1959 לציון העלייה לישראל, וייצג את רוח הכרזת העצמאות: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות".
במקביל, בעבר וגם היום, הביטוי משמש במאבק להשבת שבויים ונעדרים.

  • התאימו את הביטוי "ושבו בנים לגבולם" לאירוע אקטואלי המבטא רוח זו.
רחל מבכה על בניה / יעקב שטיינהרט
האומן יעקב שטיינהרט (1968-1887) נולד בגרמניה ועלה לישראל ב-1933, רבות מיצירותיו עוסקות בעיירה היהודית ובנושאים...
רחל מבכה על בניה / יעקב שטיינהרט
"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ."
(פסוק יד)

יעקב שטיינהרט, רחל מבכה על בניה. מוזיאון ישראל, ירושלים על ידי פטר לני © צילום. באדיבות המשפחה

האומן יעקב שטיינהרט (1968-1887) נולד בגרמניה ועלה לישראל ב-1933, רבות מיצירותיו עוסקות בעיירה היהודית ובנושאים מן התנ"ך.
ביצירה זו מוצגת רחל המבכה את גורל בניה ומסרבת להינחם.

להמשך קריאה

היָגון של רחל בא לידי ביטוי בהבעת הפנים ובתנוחת הראש: עיניה עצומות, פיה פעור למחצה, ידה תומכת בראשה, והראש נוטה למטה בתפילה. תווי פניה הצעירים מנוגדים לתחושה הכבדה העולה מהיצירה. דמותה של רחל כמעט מתמזגת עם הנוף הסלעי, הופכת לחלק ממנו, כמו שבה אל האדמה.

  • יצירה זו פורסמה ב-1953, שמונה שנים לאחר מלחמת העולם השנייה. הסבירו את היצירה על רקע התקופה שהאומן חי בה.
מנעי קולך מבכי / עידן רייכל
עידן רייכל כתב את השיר לאחר ששמע הרצאה מפיו של הרב לאו. באותה הרצאה עסקו...
מנעי קולך מבכי / עידן רייכל
"כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב."
(פסוק טו)

עידן רייכל כתב את השיר לאחר ששמע הרצאה מפיו של הרב לאו. באותה הרצאה עסקו ברחל המבכה את בניה. ההרצאה נגעה לליבו של רייכל, בעיקר בגלל הקשר שנעשה בה בין הסיפור המקראי לבין החיילים שנחטפו – גלעד שליט, אלדד רגב ואודי גולדווסר.

למילות השיר

מנעי קולך מבכי / עידן רייכל

כי בלילות שנתך נודדת
וכל חלום הוא למורא
תטי אז את אוזנך לשקט
כל חסד רחמים
עוד יעלה, הנה הוא בא

כי בשבילו נפשך נשמרת
הרי קרבה היא השעה
עד ששדוד בזרועותייך
ייפול בסוף הדרך
כשישובו לגבולם

רק מנעי קולך מבכי
ועינייך מדמעה
כי השער ייפתח לו
ויבוא בו בסערה
כשישובו לגבולם

עד אל נחלי המים
דרך שארית כוחך
אם ישיבנו אז נשובה
מנעי קולך מבכי
יש תקווה לאחריתך

רק מנעי קולך…

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • השיר נכתב בהשראת הפרק ובהקשר מסוים, אך הרלוונטיות שלו חוצה תקופות. מהו ההקשר האקטואלי שאתם מוצאים לו היום?

קרדיט: מנעי קולך מבכי / הפרויקט של עידן רייכל, 2011

רמה
רוב התרגומים מפרשים את "ברמה" מלשון "במרומים", אך נראה שהכוונה בפסוק הייתה לָעיר רמה, הנמצאת...
רמה
"כֹּה אָמַר יְהֹוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ" (פסוק יד)

העיר רמה. © מטח

רוב התרגומים מפרשים את "ברמה" מלשון "במרומים", אך נראה שהכוונה בפסוק הייתה לָעיר רמה, הנמצאת צפונית לירושלים. לפי אחת המסורות נקברה רחל בין רמה ובין גבעה, בגבול שבין נחלות בניה יוסף ובנימין: "בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצָח" (שמואל א י, ב).

מבוסס על: יאיר הופמן (עורך), עולם התנ"ך – ירמיהו, 1999, עמ' 153, הוצאת דברי הימים. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • בקטע מוצגים שני הסברים למילה "רמה" – אחד פיזי ואחד מופשט. הסבירו את שניהם.
נחל קדרון
  נחל קדרון זורם בין הגבעה שמדרום להר הבית (גבולות ירושלים בימי בית ראשון), לבין...
נחל קדרון
"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה', וְנִבְנְתָה הָעִיר לה' מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל עַד שַׁעַר הַפִּנָּה.
וְיָצָא עוֹד קַו... עַד נַחַל קִדְרוֹן..."
(פסוקים לז-לט)

נחל קדרון, מבט מצפון לדרום. צילום: Deror avi, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

מפת ירושלים, 1885. מתוך ויקישיתוף

 

נחל קדרון זורם בין הגבעה שמדרום להר הבית (גבולות ירושלים בימי בית ראשון), לבין מורדות הר הזיתים. הנחל היה הגבול המסורתי של ירושלים העתיקה ממזרח, ולכן נזכר אצל ירמיהו כציון גבול לתחומה של ירושלים.
ראשיתו של הנחל – סמוך לעיר העתיקה בירושלים. משם הוא זורם דרך מדבר יהודה עד סופו בים המלח.

  • בסוף הפרק (פסוקים לז-לט) משרטט ירמיהו את גבולותיה של ירושלים בעת הגאולה, ועימם נמנה נחל קדרון. מה הם המעמד וההבטחה שמקבלת העיר?
חילול כרמים
שיקום החקלאות הוא גם סמל לשיקום הלאומי של העם. הכרמים המאפיינים את החקלאות של הרי...
חילול כרמים
"עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן, נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ."
(פסוק ד)

בציר ידני של ענבי שיראז ברמות נפתלי, צילום: אלי שני, מתוך ויקיפדיה

שיקום החקלאות הוא גם סמל לשיקום הלאומי של העם. הכרמים המאפיינים את החקלאות של הרי שומרון יינטעו מחדש, והנוטעים יזכו לאכול את פריים – לחללם.

להמשך קריאה

על המילה "חילול" דרש איש הרוח חיים נחמן ביאליק:
"…במשך הדורות אנחנו צמצמנו המושגים שלנו, קשרנו אותם עם תוכן מיוחד. אני רוצה לגאול את הטרמינים (מושגים) הללו מן האוויר המיוחד הזה לתחום האוויר האנושי, הכללי. (אני רוצה להביא ל) סקולריזציה של המונחים האלה, 'חילול', אם לתרגם את 'סקולריזציה' במובן חול. 'מי שנטע כרם יחללנו'. יש חילול של גידוף ויש חילול של גאולה, פדיון.

(ביאליק, לשאלת התרבות העברית, דברים שבעל פה, ב עמ` קצח)

  • הסבירו, מה משמעות הפעולה של חילול כרם על פי ביאליק?
הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים
הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים – הנביא קורא לגולים לציין בסימנים מיוחדים את דרכם לגולה, למען יוכלו...
הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים
"הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הלכתי (הָלָכְתְּ), שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה."
(פסוק כ)

רוג'ום, סימון דרך. צילום: shutterstock.com

הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים – הנביא קורא לגולים לציין בסימנים מיוחדים את דרכם לגולה, למען יוכלו לשוב במהרה לארץ בדרך שבה הלכו. שיטה זו של ציוני דרך נהוגה עד היום, בעיקר אצל נודדי המדבר במקומות שאין בהם תוואים בולטים.

להמשך קריאה

כיצד ידעו למצוא את הדרך בתקופת המקרא? כיצד תיארו מסלול הליכה או קו גבול? נראה שבתקופת המקרא היה מקובל לציין לזיכרון עצמים בולטים או ייחודיים – הר, נחל, גיא – ועל ידי רישום שיטתי שלהם אפשר היה לשרטט קו גבול או דרך. עדות לכך מצויה בספר יהושע, פרקים טו-יט: "לְכוּ וְהִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְכִתְבוּ אוֹתָהּ… וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ, וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים לְשִׁבְעָה חֲלָקִים…" (יהושע יח, ח-ט).

מבוסס על: יאיר הופמן (עורך), עולם התנ"ך – ירמיהו, 1999, עמ' 154, הוצאת דברי הימים. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • מה מטרתם של הציונים והתמרורים? היעזרו בביאור שטיינזלץ לפסוק כ.