ברית
פסוקים א-ח
הזמנה ללימוד
לפני הקריאה נזכיר לתלמידים איפה אנחנו עומדים. העם יצא ממצרים רק לפני חודשיים וקצת ("בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"), אחרי שאלוהים הפליא את מכותיו במצרים וקרע לעם ישראל את הים הוא מבטיח לקחת את העם לארץ משלו. הכול עדיין חדש מאוד, והעם עוד מתרגל לאט לחיים החדשים כעם חופשי.
נקרין על הלוח את פסוק ה: "ועַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ".
נשאל את התלמידים:
- מה מתואר בפסוק הזה? (אלוהים מזמין את בני ישראל לכרות ברית, בתנאי כלשהו, ומבטיח הבטחה אם יקיימו את התנאי)
- מה נרצה לדעת בהמשך לפסוק זה? (האם עם ישראל יהיו מוכנים לקיים את התנאי?)
נקרא ונראה.
מבט ראשון
נקרין על הלוח את פסוקים א-ח (רצוי שהתלמידים יקראו מתוך התנ"ך האישי שלהם). נקרא יחד את הפסוקים ונסביר מילים קשות:
- פסוק ג: "עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" – עלה להר סיני לדבר עם אלוהים.
- פסוק ד: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" – אקח אתכם על כנפיים דמיוניות, תרגישו שאני נושא אתכם.
- פסוק ה: "סְגֻלָּה" – דבר יקר ערך, אוצר מיוחד. העם הוא האוצר של אלוהים.
- פסוק ו: "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" – ממלכה של עם קדוש.
לאחר ביאור המילים הקשות נסמן בפסוק ה את המילה 'אִם' ונסביר: כפי שראינו בפתיחה, לכל תנאי יש שני צדדים – 'אם…' ואחריו 'אז…'.
נבקש מהתלמידים למלא בזוגות את התנאי לברית כפי שהוא מופיע בפסוק ה:
אם בני ישראל _________________, אז אלוהים __________________
נשים לב יחד: בהרבה בריתות יש תנאי יסוד שעליהם שני הצדדים מסכימים. כל צד נותן משהו, ומקבל משהו בתמורה. כל עוד מתקיימים התנאים הברית קיימת, ואם הם מופרים – הברית כולה מופרת. המבנה של 'אם…' ו'אז…' הוא מבנה קלסי של חוזה או ברית, ומעכשיו כשנתקל בו בכל מני מקומות בהמשך הדרך, נשים לב אליו ולמה שאפשר ללמוד ממנו.
מבט שני
נחלק לתלמידים דף ובו שאלות הבנה שעליהן יצטרכו לענות בזוגות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נתמקד באופן שבו נחתמת הברית בין אלוהים ובין העם. נקרין על הלוח את פסוקים ז-ח:
"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם, וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'. וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ: 'כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה'. וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'"
נשאל את התלמידים:
- מה מתרחש בפסוקים אלה? (יש כאן מעין השבעה חגיגית של העם. משה מכנס את הזקנים ואת העם כולו, מציג בפניהם את עיקרי הדברים, והעם עונה: "נַעֲשֶׂה")
נתמקד בביטוי "וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם" נשאל את התלמידים:
- כתוב "יענו" ולא "יענה". מה לדעתכם אפשר ללמוד מזה? (כל אחד מבני העם ענה באופן אישי)
- למה לדעתכם צריך לחתום את הברית במעמד שבו העם כולו מתחייב? למה לא די שמשה, נציג העם, יתחייב בשם כולם?
נעמוד על כך שכשמישהו אחר מתחייב בשמנו אנחנו יכולים להרגיש מחויבים פחות כי לא היינו נוכחים ברגע האמת ולא התחייבנו בעצמנו, וכך יהיה לנו קל יותר להפר את הברית.
מבט שלישי
נתמקד בפסוק ה:
"וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי… וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים…"
נמצא במילון את פירוש המילה "סגולה" ונכתוב אותו על הלוח:
סְגֻלָּה – דְבַר חֶמְדָה, אוצר מיוחד, קניין יקר.
(מתוך הספרייה הווירטואלית של מט"ח)
נשאל את התלמידים:
- מה זאת אומרת להיות עם סגולה? (עם מיוחד)
- במה אנחנו מיוחדים משאר העמים?
ניתן מקום לתשובות מגוונות של התלמידים אך נקשה עליהם:
- האם באמת בכל אחד ואחת מהעם יש הדבר המיוחד שציינתם?
- האם את מה שציינתם אין לאנשים בעמים אחרים?
יחד נגיע למסקנה כי לפי הפסוקים אלוהים בוחר בעם ישראל שילך בדרכיו, וההליכה בדרכי ה' מיחדת את העם מבחינתו.
האם טוב או לא טוב להיות עם סגולה? מדוע? (טוב כי נחמד לדעת שעם ישראל נבחר על פי הפסוקים, להיות אוצר של אלוהים, אבל גם קשה – כיוון שאנחנו קרובים יותר אל אלוהים יש לנו אחריות רבה יותר על עצמנו וגם על שאר העולם. הסגולה אינה זכות יתר, אלא בעיקר חובה לדאוג לתיקון העולם ולרווחתו)
נאסוף מהתלמידים דוגמאות לכך:
- איך ייתכן שאלוהים מפלה בין עם לעם ומתוך כל העמים הוא מעדיף דווקא עם מסוים?
נחלק לתלמידים דף ובו דברי מדרש ספרי דברים ונקרא אותו (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור).
נחלק את התלמידים לארבע קבוצות. כל קבוצה תקרא קטע מתוך המדרש הנוגע לעם אחר ותנסה להבין אותו.
אפשר להמחיז עם התלמידים את המדרש לפי הקבוצות – כל קבוצה תשחק את העם שעליו קראה.
נשאל את התלמידים:
- מדוע לא רצו שאר האומות לקבל את התורה? (כי החוקים שהיא מציעה לא התאימו לאופי שלהם)
- מדוע לפי המדרש נבחר דווקא עם ישראל לקבל את התורה ולהיות עם סגולה? (כי הם הסכימו לקבל את התורה מיד בלי תנאים, ולא בדקו מראש אם יש משהו שלא מתאים להם)
המדרש מוסיף לנו פרטים שלא כתובים בתורה. בדרך כלל יש מטרה שבגללה היה חשוב לכותבי המדרשים להוסיף את הפרטים האלו.
- מה יכולה להיות המטרה של כותבי המדרש כאן? איזה מסר רצו להעביר באמצעות המדרש? (שאלוהים אינו מפלה בין העמים בעולם. הוא הציע לכולם את התורה ונתן לכולם הזדמנות שווה, אבל רק עם ישראל הסכים לקבל את חוקי התורה ולכן רק עם ישראל נבחר להיות עם סגולה)
אפשר לסיים את החלק הזה בהשמעת השיר: 'אני יהודי' שכתב והלחין קובי אוז.
מבט לחיים
נצפה בריאיון עם הנער יוסי בניון שלו יכולת מיוחדת – כישרון בכדורגל.
נשים לב למאמצים שיוסי צריך לעשות כדי לממש את הכישרון שלו, לצניעות ולהשקעה בלימודים שלו.
נבקש מהתלמידים לחשוב:
- מה הסגולה המיוחדת שלכם?
- כיצד אתם משקיעים בה?
- האם יש לכם סגולה מיוחדת שאתם לא משקיעים בה?
- כיצד אתם מצליחים לתרום לאחרים בסגולה שלכם?
- האם המתנה שהתברכתם בה היא רק שלכם, או שאתם יכולים לחלוק ממנה גם לשאר העולם?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: צללנו יחד לתוך המשמעות העמוקה של הברית בפסוקים שלנו ובחיים בכלל.
מיומנויות: הוצאנו מתוך פסוקים רעיון מרכזי, ניסחנו בעצמנו משפט תנאי, קראנו מדרש והבנו את המטרה שהמדרש משרת.
מתודות: המחזת המדרש והאזנה לשיר 'אני יהודי'.