סגור תצוגת כיתה
הפרק

ברית

פסוקים א-ח

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

לפני הקריאה נזכיר לתלמידים איפה אנחנו עומדים. העם יצא ממצרים רק לפני חודשיים וקצת ("בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"), אחרי שאלוהים הפליא את מכותיו במצרים וקרע לעם ישראל את הים הוא מבטיח לקחת את העם לארץ משלו. הכול עדיין חדש מאוד, והעם עוד מתרגל לאט לחיים החדשים כעם חופשי.
נקרין על הלוח את פסוק ה: "ועַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ".
נשאל את התלמידים:

  • מה מתואר בפסוק הזה? (אלוהים מזמין את בני ישראל לכרות ברית, בתנאי כלשהו, ומבטיח הבטחה אם יקיימו את התנאי)
  • מה נרצה לדעת בהמשך לפסוק זה? (האם עם ישראל יהיו מוכנים לקיים את התנאי?)

נקרא ונראה.

מבט ראשון

נקרין על הלוח את פסוקים א-ח (רצוי שהתלמידים יקראו מתוך התנ"ך האישי שלהם). נקרא יחד את הפסוקים ונסביר מילים קשות:

  • פסוק ג: "עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" – עלה להר סיני לדבר עם אלוהים.
  • פסוק ד: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" – אקח אתכם על כנפיים דמיוניות, תרגישו שאני נושא אתכם.
  • פסוק ה: "סְגֻלָּה" – דבר יקר ערך, אוצר מיוחד. העם הוא האוצר של אלוהים.
  • פסוק ו: "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" – ממלכה של עם קדוש.

לאחר ביאור המילים הקשות נסמן בפסוק ה את המילה 'אִם' ונסביר: כפי שראינו בפתיחה, לכל תנאי יש שני צדדים – 'אם…' ואחריו 'אז…'.
נבקש מהתלמידים למלא בזוגות את התנאי לברית כפי שהוא מופיע בפסוק ה:
אם בני ישראל _________________, אז אלוהים __________________

נשים לב יחד: בהרבה בריתות יש תנאי יסוד שעליהם שני הצדדים מסכימים. כל צד נותן משהו, ומקבל משהו בתמורה. כל עוד מתקיימים התנאים הברית קיימת, ואם הם מופרים – הברית כולה מופרת. המבנה של 'אם…' ו'אז…' הוא מבנה קלסי של חוזה או ברית, ומעכשיו כשנתקל בו בכל מני מקומות בהמשך הדרך, נשים לב אליו ולמה שאפשר ללמוד ממנו.

מבט שני

נחלק לתלמידים דף ובו שאלות הבנה שעליהן יצטרכו לענות בזוגות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נתמקד באופן שבו נחתמת הברית בין אלוהים ובין העם. נקרין על הלוח את פסוקים ז-ח:
"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם, וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'. וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ: 'כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה'. וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'"
נשאל את התלמידים:

  • מה מתרחש בפסוקים אלה? (יש כאן מעין השבעה חגיגית של העם. משה מכנס את הזקנים ואת העם כולו, מציג בפניהם את עיקרי הדברים, והעם עונה: "נַעֲשֶׂה")

נתמקד בביטוי "וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם" נשאל את התלמידים:

  • כתוב "יענו" ולא "יענה". מה לדעתכם אפשר ללמוד מזה? (כל אחד מבני העם ענה באופן אישי)
  • למה לדעתכם צריך לחתום את הברית במעמד שבו העם כולו מתחייב? למה לא די שמשה, נציג העם, יתחייב בשם כולם?

נעמוד על כך שכשמישהו אחר מתחייב בשמנו אנחנו יכולים להרגיש מחויבים פחות כי לא היינו נוכחים ברגע האמת ולא התחייבנו בעצמנו, וכך יהיה לנו קל יותר להפר את הברית.

מבט שלישי

נתמקד בפסוק ה:
"וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי… וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים…"

נמצא במילון את פירוש המילה "סגולה" ונכתוב אותו על הלוח:
סְגֻלָּה – דְבַר חֶמְדָה, אוצר מיוחד, קניין יקר.
(מתוך הספרייה הווירטואלית של מט"ח)
נשאל את התלמידים:

  • מה זאת אומרת להיות עם סגולה? (עם מיוחד)
  • במה אנחנו מיוחדים משאר העמים?

ניתן מקום לתשובות מגוונות של התלמידים אך נקשה עליהם:

  • האם באמת בכל אחד ואחת מהעם יש הדבר המיוחד שציינתם?
  • האם את מה שציינתם אין לאנשים בעמים אחרים?

יחד נגיע למסקנה כי לפי הפסוקים אלוהים בוחר בעם ישראל שילך בדרכיו, וההליכה בדרכי ה' מיחדת את העם מבחינתו.
האם טוב או לא טוב להיות עם סגולה? מדוע? (טוב כי נחמד לדעת שעם ישראל נבחר על פי הפסוקים, להיות אוצר של אלוהים, אבל גם קשה – כיוון שאנחנו קרובים יותר אל אלוהים יש לנו אחריות רבה יותר על עצמנו וגם על שאר העולם. הסגולה אינה זכות יתר, אלא בעיקר חובה לדאוג לתיקון העולם ולרווחתו)
נאסוף מהתלמידים דוגמאות לכך:

  • איך ייתכן שאלוהים מפלה בין עם לעם ומתוך כל העמים הוא מעדיף דווקא עם מסוים?

נחלק לתלמידים דף ובו דברי מדרש ספרי דברים ונקרא אותו (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור).
נחלק את התלמידים לארבע קבוצות. כל קבוצה תקרא קטע מתוך המדרש הנוגע לעם אחר ותנסה להבין אותו.
אפשר להמחיז עם התלמידים את המדרש לפי הקבוצות – כל קבוצה תשחק את העם שעליו קראה.
נשאל את התלמידים:

  • מדוע לא רצו שאר האומות לקבל את התורה? (כי החוקים שהיא מציעה לא התאימו לאופי שלהם)
  • מדוע לפי המדרש נבחר דווקא עם ישראל לקבל את התורה ולהיות עם סגולה? (כי הם הסכימו לקבל את התורה מיד בלי תנאים, ולא בדקו מראש אם יש משהו שלא מתאים להם)

המדרש מוסיף לנו פרטים שלא כתובים בתורה. בדרך כלל יש מטרה שבגללה היה חשוב לכותבי המדרשים להוסיף את הפרטים האלו.

  • מה יכולה להיות המטרה של כותבי המדרש כאן? איזה מסר רצו להעביר באמצעות המדרש? (שאלוהים אינו מפלה בין העמים בעולם. הוא הציע לכולם את התורה ונתן לכולם הזדמנות שווה, אבל רק עם ישראל הסכים לקבל את חוקי התורה ולכן רק עם ישראל נבחר להיות עם סגולה)

אפשר לסיים את החלק הזה בהשמעת השיר: 'אני יהודי' שכתב והלחין קובי אוז.

מבט לחיים

נצפה בריאיון עם הנער יוסי בניון שלו יכולת מיוחדת – כישרון בכדורגל.
נשים לב למאמצים שיוסי צריך לעשות כדי לממש את הכישרון שלו, לצניעות ולהשקעה בלימודים שלו.
נבקש מהתלמידים לחשוב:

  • מה הסגולה המיוחדת שלכם?
  • כיצד אתם משקיעים בה?
  • האם יש לכם סגולה מיוחדת שאתם לא משקיעים בה?
  • כיצד אתם מצליחים לתרום לאחרים בסגולה שלכם?
  • האם המתנה שהתברכתם בה היא רק שלכם, או שאתם יכולים לחלוק ממנה גם לשאר העולם?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: צללנו יחד לתוך המשמעות העמוקה של הברית בפסוקים שלנו ובחיים בכלל.
מיומנויות: הוצאנו מתוך פסוקים רעיון מרכזי, ניסחנו בעצמנו משפט תנאי, קראנו מדרש והבנו את המטרה שהמדרש משרת.
מתודות: המחזת המדרש והאזנה לשיר 'אני יהודי'.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
אני יהודי
מה המשמעות של עם סגולה בעבורכם? קרדיט: אני יהודי / Frederic Eger, 2012
אני יהודי
"וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (פסוק ה)

  • מה המשמעות של עם סגולה בעבורכם?

קרדיט: אני יהודי / Frederic Eger, 2012

סגולה ומחויבות
קרדיט: 'יוסי בניון בנבחרת הנערים' משנת 1996. ערוץ החינוכית פורסם ב-2010.
סגולה ומחויבות

קרדיט: 'יוסי בניון בנבחרת הנערים' משנת 1996. ערוץ החינוכית פורסם ב-2010.

ביום הזה ממש
"בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי."וכי ביום הזה באו?כדי שכאשר תלמד תורה לא יהיו הדברים ישנים...
ביום הזה ממש
"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי." (פסוק א)

צילום: Jaromir Urbanek/shutterstock.com

"בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי."
וכי ביום הזה באו?
כדי שכאשר תלמד תורה לא יהיו הדברים ישנים בעיניך, אלא כאילו היום ניתנה התורה.
לכן לא נכתב "ביום ההוא" אלא "ביום הזה".

(עיבוד. על פי: פסיקתא דרב כהנא, פסקה יב)

  • על פי המדרש, תיאור הזמן המיוחד בפרק נועד לתת לכל לומד את ההרגשה שהתורה ניתנה בימיו הוא, ושהיא תמיד חדשה ורלוונטית.
    מה היא המילה בפסוק שהמדרש ביקש להסביר? איזו מילה אחרת היינו מצפים שתהיה כתובה בפסוק?
ציפור לא צייץ
אָמַר רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן:כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָהצִפּוֹר לֹא צִיֵּץ,עוֹף לֹא פָּרַח,שׁוֹר...
ציפור לא צייץ
"...וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה." (פסוק טז)

צילום: Suprun Vitaly/shutterstock.com

אָמַר רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן:
כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה
צִפּוֹר לֹא צִיֵּץ,
עוֹף לֹא פָּרַח,
שׁוֹר לֹא גָּעָה,
אוֹפַנִּים לֹא עָפוּ,
שְׂרָפִים לֹא אָמְרוּ קָדוֹשׁ,
הַיָּם לֹא נִזְדַּעְזֵעַ,
הַבְּרִיּוֹת לֹא דִּבְּרוּ,
אֶלָּא הָעוֹלָם שׁוֹתֵק וּמַחֲרִישׁ –
וְיָצָא הַקּוֹל: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ"…

(מדרש שמות רבה, פרשה כט, פסקה ט)

להמשך קריאה

במדרש מתוארת הדממה ששררה בזמן שאלוהים נתן את התורה לעם ישראל, במעמד המרהיב והמאיים שמתואר בפרק יט.

  • כיצד מתואר מעמד הר סיני בפרק יט? אילו קולות נשמעים בפרק?
  • כיצד מתואר המעמד במדרש? מה לדעתכם מסמלת הדממה שהמדרש מספר לנו עליה?
עם סגולה
המילה "סגולה" מופיעה בתנ"ך שמונה פעמים. בחמש פעמים מתוכן היא מתארת את עם ישראל (כמו...
עם סגולה
"...וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים..." (פסוק ה)

צילום: Bjoern Wylezich/shutterstock.com

המילה "סגולה" מופיעה בתנ"ך שמונה פעמים. בחמש פעמים מתוכן היא מתארת את עם ישראל (כמו בפסוק שלנו), ובשאר המקומות היא מתפרשת במשמעות של אוצר. פרשנים רבים עסקו במשמעות הביטוי "עם סגולה" והציעו הסברים שונים. הפירוש המילולי העולה מהפסוקים הוא שהכוונה לדבר חשוב ויקר, אוצר מיוחד. כלומר – "עם סגולה" הוא עם נבחר, מיוחד.

  • מה הופך את עם ישראל לעם מיוחד?
  • כתבו משפט והשתמשו בו בביטוי "עם סגולה".
על כנפי נשרים
הנשר הוא אחד העופות הדורסים הגדולים והמרשימים. צווארו ארוך, מקורו מעוקל ורגליו חזקות, קצרות ומכוסות...
על כנפי נשרים
"...וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי." (פסוק ד)

נשר. צילום:Francisco Javier Gil/shutterstock.com

הנשר הוא אחד העופות הדורסים הגדולים והמרשימים. צווארו ארוך, מקורו מעוקל ורגליו חזקות, קצרות ומכוסות פלומה לבנה עד לברכיו. ציפורניו כפופות מעט ואינן חדות במיוחד. כאשר הוא פורש את כנפיו הן יכולות להגיע לאורך של כ-2 מטרים.

להמשך קריאה

הנשר נזכר פעמים רבות במקרא:
שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ, מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ" (שמואל ב, פרק א, פסוק כג) ובמקומות נוספים.

  • כשאלוהים אמר לעם שהוא ייקח אותם על כנפי נשרים, איזו תחושה הוא ביקש להעביר להם?
אני יהודי - קובי אוז
  אֲנִי יְהוּדִי / קובי אוז כְּשֶׁשּׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי מִי אֲנִי,אֲנִי קְצָת סְפָרַדִּי, קְצָת אַשְׁכְּנַזִּיקְצָת...
אני יהודי - קובי אוז
"וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ." (פסוק ה)

 

למילות השיר

אֲנִי יְהוּדִי / קובי אוז

כְּשֶׁשּׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי מִי אֲנִי,
אֲנִי קְצָת סְפָרַדִּי, קְצָת אַשְׁכְּנַזִּי
קְצָת יִשְׂרְאֵלִי, טִיפּ טִפָּה גָּלוּתִי
אֲנִי אוּלַי דָּתִי וְאוּלַי חִלּוֹנִי, אֲבָל בֵּינִי לְבֵינִי
אֲנִי יְהוּדִי וְזֶה יִחוּדִי
לֹא טוֹב יוֹתֵר מֵהָאַחֵר, לֹא רַע יוֹתֵר
פָּשׁוּט יְהוּדִי.
לִפְעָמִים חַיָּל לִפְעָמִים תַּלְמִיד
יֵשׁ לִי הָמוֹן עָבָר וְגַם רוֹאֶה עָתִיד
לִפְעָמִים מִתְנַגֵּד וְלִפְעָמִים חָסִיד
אוּלַי גַּשְׁמִי אוּלַי רוּחָנִי, אֲבָל תָּמִיד תָּמִיד
אֲנִי יְהוּדִי וְזֶה יִחוּדִי.
לֹא רַע יוֹתֵר לֹא טוֹב יוֹתֵר, טִפָּה אַחֵר,
פָּשׁוּט יְהוּדִי.
פִּתְאוֹם חָזַרְתִּי מֵרָחוֹק שֶׁנּוּכַל לִהְיוֹת כָּאן בְּיַחַד
שֶׁיִּהְיֶה לִי בָּטוּחַ, שֶׁאֶחְזֹר לִצְחֹק, שֶׁאוּכַל לִחְיוֹת בְּנַחַת לְלֹא פַּחַד
כִּי אֲנִי יְהוּדִי וְזֶה יִחוּדִי
לֹא טוֹב יוֹתֵר מֵהָאַחֵר, לֹא רַע יוֹתֵר
פָּשׁוּט יְהוּדִי.
אֲנִי מְאוֹד פּוֹחֵד מִשִּׂנְאַת חִנָּם
אוֹהֵב אֶת אַרְצִי וְאוֹהֵב אֶת הָעָם
הָיִיתִי פֹּה וְשָׁם וּבְכָל הָעוֹלָם
יֵשׁ לִי שְׁתֵּי דֵּעוֹת עַל מָה שֶׁתִּשְׁאַל וְגַם דֵּעָה שְׁלִישִׁית
כִּי אֲנִי יְהוּדִי וְזֶה יִחוּדִי
לֹא רַע יוֹתֵר לֹא טוֹב יוֹתֵר, טִפָּה אַחֵר,
פָּשׁוּט יְהוּדִי.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • האם קובי אוז מרגיש שהוא חלק מ"עם סגולה"? מצאו הוכחות בשיר לכאן ולכאן.
  • מה הם הקשיים שמגיעים, לדעתו, עִם ההשתייכות לעַם הנבחר?
    ומה דעתכם בנושא זה?

קרדיט: אני יהודי / Frederic Eger, 2012

מתן תורה באיורים
כתבי יד עבריים רבים בחרו לתאר את רגע קבלת התורה.במחזור לייפציג (מחזור תפילה מדרום גרמניה)...
מתן תורה באיורים
"וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה, וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'." (פסוק ח)

דף מאויר מתוך סידור תפילה (מחזור לייפציג), ראשית המאה ה־14 ספריית אוניברסיטת לייפציג גרמניה. , Ms. 1102

כתבי יד עבריים רבים בחרו לתאר את רגע קבלת התורה.
במחזור לייפציג (מחזור תפילה מדרום גרמניה) תיאר האומן את בני ישראל מקבלים את התורה, באיור שמופיע לצד הפיוט "אדון אימנני" לחג השבועות – חג מתן תורה.
מימין נראה משה עומד על תל ומושיט את לוחות הברית לעבר ארבעה אנשים העומדים למרגלות התל. האיור מתאר סצנה אנושית לגמרי, שאין בה הוד והדר או זכר לנוכחות האל.
תיאור דמותו של משה כבן המאה ה־14 שאינו נבדל משאר הדמויות המתוארות, לראשו כובע אופייני ליהודים באותה התקופה, מחזק את הרושם שקבלת התורה היא אירוע מקומי המתרחש מדי יום ביומו.

  • האם גם אתם הייתם מאיירים את מעמד מתן התורה על פי הכתוב שמות יט, כמעשה פשוט, או שהייתם בוחרים לעשות זאת בצורה אחרת? ציירו את מעמד הר סיני כפי שאתם רואים אותו בדמיונכם.
הר כרכום - הר סיני?
יש מחלוקת באשר לזיהוי מיקומו של הר סיני. החוקרים חיפשו מקום עם המאפיינים האלה: נמצא...
הר כרכום - הר סיני?
"וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר, וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר." (פסוק ב)

יש מחלוקת באשר לזיהוי מיקומו של הר סיני. החוקרים חיפשו מקום עם המאפיינים האלה:
נמצא במרחק שלושה ימי הליכה ממצרים, כי הדרך ממצרים להר סיני מתוארת כ"דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים" (שמות ה, ג).

להמשך קריאה

יש בו מים בצמצום, משום שבני ישראל התלוננו על מחסור במים. אין בו אפשרות לדוג דגים, כי בני ישראל התלוננו על כך: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם" (במדבר יא, ה). מקום שעם יכול היה להתקיים בו כמעט שנה, כפי שעשו בני ישראל.
לדעת מרבית החוקרים, ההר נמצא בדרום חצי האי סיני, אך יש חוקרים הטוענים שהוא נמצא בצפון חצי האי סיני ויש הטוענים שמיקומו באדום או במדיין.

  • צפו בסרטון, המסביר מדוע ייתכן כי הר כרכום הוא הר סיני.
  • מצאו בפרק עוד הוכחות שיכולות לתמוך בטענה זו או להפריך אותה.
קולו של השופר
השופר הוא אחד מכלי הנגינה הקדומים ביותר. האדם הקדמון היה תוקע בקרן החיה כדי להכניע...
קולו של השופר
"...וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד..." (פסוק טז)

שופר. צילום: Photo266/shutterstock.com

השופר הוא אחד מכלי הנגינה הקדומים ביותר. האדם הקדמון היה תוקע בקרן החיה כדי להכניע בקולה המאיים את אויביו ואת בעלי החיים, ואפילו האמין שהוא מכניע כך את איתני הטבע ואת האלים. במקרא השימוש בתקיעה בשופר היה בעיקר בתחום הצבאי – הצליל שימש כאזעקה, כבשורת ניצחון, כאות להפסקת קרב, כאות להכרזת מרד ועוד. אך בפרק יט, במעמד הר סיני, יש לצליל השופר משמעות טקסית.

  • האם שמעתם פעם תקיעה בשופר? היכן?
  • אילו תחושות הצליל הזה עורר בכם?
ושמרתם את בריתי
ברית היא הסכם שנחתם בשבועה, והיום בעיקר באמצעות חוזה משפטי. הברית מגדירה את היחסים בין...
ושמרתם את בריתי
"אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים." (פסוק ה)

קשת. צילום: rafal.dlugosz/shutterstock.com

ברית היא הסכם שנחתם בשבועה, והיום בעיקר באמצעות חוזה משפטי. הברית מגדירה את היחסים בין שני צדדים, את החובות המוטלות על כל צד, את ההטבות למי שממלא את תנאי הברית ואת העונשים שיוטלו על מי שיפר אותם.

להמשך קריאה

בריתות נכרתות בין אדם לאדם, בין עם לעם וגם בין אדם לאלוהיו.
יש ברית שנכרתת בין שני צדדים שווים – אנשים או עמים – ויש ברית שאחד הצדדים המעורבים בה הוא אל או מלך, ואז הצד החזק מתחייב להגן על הצד החלש, והצד החלש מבטיח נאמנות לצד החזק.
רעיון הברית מופיע במקרא למשל לאחר המבול, כאשר אלוהים קבע את הקשת בענן כסימן לברית ולהבטחה שלא יהיה עוד מבול על הארץ.
גם במעמד הר סיני התקיימה ברית בין האל לעמו. אלוהים הכריז שעם ישראל הוא העם הנבחר ושהוא יגן וישמור עליו, ובני ישראל אמרו: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז). הם התחייבו ללכת בדרכו של האל ולהאמין בו.

  • העתיקו את פסוק ה למחברת. הדגישו בצבע אחד את החלק של אלוהים בברית, ובצבע אחר את החלק של עם ישראל בברית.
עם ישראל בן שלושה חודשים
בסרטון מתואר עם ישראל כתינוק שזקוק לדברים כמו מזון, אהבה והגנה, ומגיע למעמד נשגב בהיותו...
עם ישראל בן שלושה חודשים
"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי." (פסוק א)

בסרטון מתואר עם ישראל כתינוק שזקוק לדברים כמו מזון, אהבה והגנה, ומגיע למעמד נשגב בהיותו בן שלושה חודשים (מעמד הר סיני מתרחש שלושה חודשים לאחר היציאה ממצרים).

  • שלושה חודשים לאחר יציאתו ממצרים – האם לדעתכם עם ישראל כבר מוכן לקבלת התורה?

קרדיט: סיכום שבועי : שמות טז- /929 תנך ביחד, 2015

מעמד הר סיני בחרוזים
כל העם סביב ההר נאסף,גברים ונשים, זקן וטף,אפילו אחד לא נעדר,איש במחנה לא נשאר… המשיכו...
מעמד הר סיני בחרוזים
"וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם, וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם." (פסוק יד)

  • כל העם סביב ההר נאסף,
    גברים ונשים, זקן וטף,
    אפילו אחד לא נעדר,
    איש במחנה לא נשאר…

    המשיכו לתאר בחרוזים משלכם את מעמד הר סיני.

קרדיט: תנך בחרוזים – מעמד הר סיני, כאן חינוכית, 2014