גילוי התרמית והשלכותיו

נקרא את פסוקים לא-מ בקול ונסביר.
נקרא שוב את הפסוקים. בפעם השנייה התלמידים יעקבו אחרי הקריאה בדף שבו הטקסט מעוצב כדו שיח בוואטסאפ, והם יצטרכו לגזור ולהדביק רגשונים מתאימים לשיחה (ראו דפי עבודה גם בממערך השיעור).

נמשיך בקריאה מוטעמת בקול של פסוקים מא-מו ונסביר בעת הקריאה את המילים הקשות.

נשאל את התלמידים:

• מה פירוש השאלה "מִי אַתָּה בְּנִי"? האם יצחק לא מזהה את קולו של עשו?
• ממה נחרד יצחק?

נסמן את המילים הזהות בכל אחד מן הפסוקים:

"וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד"
"וַיִּצְעַק (עשו) צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד"

כשיש מילה דומה בשני פסוקים נחפש קשר מהותי בין הפסוקים (גזרה שווה או מילה מנחה). נשאל את התלמידים:

• מה יכול להיות הקשר כאן? (לא רק עשו כועס ונפגע. גם יצחק נבהל מאוד מכך שיעקב רימה אותו, בעוצמה לא פחותה מזו של עשו

עשו דורש את שמו של יעקב.

• מדוע לפי עשו יעקב נקרא כך?
• מתי הייתה הפעם הקודמת שיעקב עיכב את עשו? (במכירת הבכורה)
• האם אתם זוכרים פעם נוספת, קודמת לכך? (ביציאה מהרחם המתוארת בפרק כה פסוק כו: "וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו")
• מה מבקש עשו מיצחק?
• כמה פעמים הוא מבקש זאת? (4)
• מדוע יצחק אינו יכול להיענות לבקשתו של עשו? (אי אפשר לבטל ברכה שניתנה – מילה זו מילה)

נתבונן בברכה שיצחק מברך את עשו בסופו של דבר, אל מול הברכה שברך את יעקב. נסמן את הדומה והשונה בין הברכות בצבעים שונים. נבין את הברכה כ"צד השני של המטבע" של ברכת יעקב ונפרש מילים קשות.

"תָּרִיד" – קיימים כמה פירושים למילה זו. הקרוב ביותר לפשט הוא – תרד מן הארץ, תלך לגור מחוץ לארץ כנען ושם תוכל לחיות משוחרר מעולו של אחיך. כך גם עשו עושה בפועל בסופו של דבר. (על פי מאמר של ליפא גינת באתר 'דעת').

נשאל את התלמידים:

• מה עשו מתכנן לעשות ליעקב?
• איזה רגש מניע אותו לנהוג כך?
• מהי התוכנית של רבקה כשהיא שומעת על כוונותיו של עשו?

נסביר את הפסוק: "לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד".

• מה רבקה עושה כדי לקדם את תוכניתה? (היא שוב מרמה קצת את יצחק…)

יצחק אוהב מאוד את עשו ולמרות זאת הוא אינו מבטל את הברכה שנתן ליעקב. מדוע הוא אינו עושה זאת?
יצחק מעניק חשיבות רבה למילים שהוציא מפיו. הוא יודע שמילה שיצאה אין להשיב. הוא נושא באחריות למילים שלו ומנסה לתקן את טעותו, אבל הוא בשום אופן אינו "מוחק" אותן, כי הוא יודע שאין אפשרות כזו.
ואולי יצחק מבין שבסופו של דבר אלוהים סובב את הדברים שיהיו כך, והוא בעצם מקבל את הדין (נסיבתיות כפולה – מסבירה את פעולות האדם שמניעות את המעשה, אך בסופו של דבר הפעולות האלו גורמות לרצון האל להתגלות).

נבקש מהתלמידים לספר על מקרים שבהם אמרו משהו ואחר כך התחרטו עליו מסיבה כלשהי. נזכיר בשיחה כי הדבר נכון גם לגבי מילה כתובה ולא רק לגבי מילה שאומרים. למשל אם כותבים בקבוצת וואטסאפ דבר מעליב על חבר בצחוק, ולאחר שמבינים שהחבר שנעלב מוחקים את ההודעה, זה כבר כנראה מאוחר מדי – המילה נאמרה ואי אפשר להחזיר אותה.

תוכן: קראנו מה מתרחש בבית יצחק כאשר עשו ויצחק מגלים את התרמית; השווינו בין הברכה הניתנת לעשו לזו שניתנה ליעקב; נחשפנו לתוכניתה החדשה של רבקה להבריח את יעקב מפני עשו עד יעבור זעם; ומיצחק למדנו לשאת באחריות למילים שלנו, כי מילה שנאמרה או שנכתבה, קשה מאוד להחזיר.
מיומנויות: השוואה בין פסוקים, מדרש שם (יעקב – מעקב), גזרה שווה או מילה מנחה, פירושי מילים וביטויים.
מתודות: כתיבת אפשרויות תגובה של יצחק ועשו, הוספת רגשונים לשיחת וואטסאפ, דיון בכיתה.