דיני מלחמה

נקרא את פסוקים א-ט בפרק כ. במהלך הקריאה נבקש מהתלמידים לשים לב מה הציווי שיגרום להפחתת תחושת הפחד מהמלחמה.

נושא ראשון – הכנות רוחניות לקראת היציאה למלחמה:
נאסוף את התשובה לשאלה הקודמת: לפני המלחמה יישא הכוהן נאום אל העם שמטרתו להפחית את הפחד מהמלחמה. נשאל את התלמידים:

• איך הכוהן מרגיע את הלוחמים לפני היציאה למלחמה? (מזכיר להם שאלוהים אתם ויעזור להם לנצח)
• מי מקבל שחרור מלצאת לקרב? (מי שבנה בית חדש, מי שנטע כרם חדש, ומי שעומד לשאת אישה)
• מי עוד משוחרר? למה? (מי שפוחד כי הוא עלול להדביק לוחמים נוספים בפחד שלו)

נושא שני – קריאה לשלום, הבדלים במלחמה בין ערים קרובות ורחוקות והאיסור לפגוע בעצי פרי:
נמשיך ונקרא בקול את פסוקים י-כ. לאחר הקריאה נשאל:

• מה צריך לעשות כשמתקרבים לעיר אויב? (להציע לה שלום – שכוונתו בפסוקים שלנו כניעה מוחלטת בלי מלחמה – אם העיר לא נכנעה, יש לכבוש אותה)
• מה עושים לעיר רחוקה שנכבשה? (את הגברים הורגים, את הנשים, הילדים והבהמות לוקחים שלל)
• מה עושים לעיר קרובה של העמים שבתוכם יחיה עם ישראל, ולמה? (את הערים האלו הורסים כליל כדי שלא יהיו בני ישראל נתונים להשפעות שליליות של אנשיהן ויאמינו באלילים שלהם)
• במה אסור לפגוע במהלך המלחמה? (בעצי פרי)

נציג על הלוח את הביטוי: 'כי האדם עץ השדה'.
נשאל את התלמידים:

• האם הביטוי מוכר לכם? מהיכן? (משירים או סיפורים)
• מה כוונת הביטוי בימינו? (ללמד על דמיון בין האדם לעץ)

ננסה להבין יחד מה כוונת הביטוי בהקשרו במקרא – פסוק יט:
"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר".
כאשר אנו נלחמים בעיר מסוימת אסור לנו להשחית את עצי הפרי שבה, והסיבה: "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר?"
את המילה 'כי' בתנ"ך קוראים לפעמים במשמעות של 'האם', ובמקרה שלנו: "האם האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור?!"

נבקש מהתלמידים לנסות כעת להבין את הפסוק במשמעותו המקורית:
אסור לכרות עצים במלחמה כי העצים, שלא כבני האדם, לא עשו לנו שום דבר רע ולא נלחמו נגדנו.
נסביר כי לאורך השנים השתנה הביטוי והפך מביטוי של ניגוד בין עץ לאדם לביטוי של דמיון בין עץ לאדם.
נקרין על הלוח את מילות השיר 'עץ השדה' של נתן זך ונאזין לשיר.

נחלק לתלמידים דפים חלקים ונבקש מהם להאזין לשיר ובעת ההאזנה לצייר עץ (רצוי בגירי שעווה). נשאל את התלמידים:

• כיצד המשורר נתן זך מפרש את הביטוי "כי האדם עץ השדה"? במשמעותו המקורית או במשמעותו המודרנית? (המודרנית – האדם דומה לעץ)
• האם לדעתכם האדם יותר דומה לעץ או יותר שונה ממנו? במה?

במהלך הוראה זה עסקנו בחוקי המלחמה התקפים עם הכניסה לארץ. דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, אהב מאוד את התנ"ך, וגם הוא, כמו משה, היה צריך להנהיג את העם בשעת מלחמה שמטרתה התיישבות בארץ לאחר תקופה ארוכה של גלות. נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
נסכם: בימינו הלוחמים במדינות רבות הם שכירי חרב, כלומר מתגייסים תמורת תשלום, ואין חובת גיוס כללית. מצד שני, יש גם מדינות שבהן הגיוס חובה לכול, ומי שמנסה להתחמק ממנו מכל סיבה שהיא – נענש. הדרך שהתווה לנו המקרא, ובעקבותיו גם דוד בן-גוריון, היא דרך האמצע: הכול חייבים להתגייס, כי המדינה של כולם וכולם צריכים להגן עליה. לוחמים שנלחמים תמורת תשלום לא יילחמו באותה רמת מוטיבציה ודבקות במטרה כפי שיעשו לוחמים המתגייסים לשם הגנה על ביתם ומשפחותיהם. עם זה, מי שלא מסוגל לשרת בצבא מסיבות שונות, מקבל פטור זמני או קבוע משירות בצבא, כמו היוצאים מן הכלל המתוארים במקרא.

תוכן: משה מנסה להכין את עם ישראל למלחמות הצפויות לו עם הכניסה לארץ. הגיוס לצבא הוא של כל העם, אך מי שאינו מסוגל לכך מסיבות מוצדקות, אינו מחויב בו. למדנו גם שיש לנסות להימנע ממלחמה ולהכניע את ערי האויב בדרכי שלום וכן שחל איסור לכרות עצי פרי במהלך המלחמה.
מיומנויות: אספנו פרטי מידע וצירפנו אותם לכלל תמונה מקיפה; דנו ברעיונות העולים מהקטע הנלמד; השווינו בין פרשנות מקראית ופרשנות עדכנית והסקנו מסקנות.
מתודות: צפייה בסרט על מלחמה, ציור בעת האזנה לשיר ודף עבודה.