"הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ"
פרק ג
בכמה מילים
בחצות הלילה בעז נבהל לגלות אישה שבאה לשכב למרגלותיו. הקורא כבר יודע שאת ההפתעה תכנן צד ג – החמות. לאחר שנבהל בעז מגיב לרות בעדינות ורוך. בדבריו אליה הוא מגדיר את מעשיה 'חסד'. מוטיב החסד שזור במגילה וזכור לנו מפסוקים נוספים בה המתארים מעשי חסד (עזרה כלכלית לצד תמיכה רגשית, חוקים המגנים על החלש לצד פריצת המוסכמות החברתיות). במהלך להלן נקרא את פרק ג מתוך התבוננות בסוגיית החסד: מהי משמעותו של החסד ומה מקומו בסיפור המגילה ובחיינו.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – מהו חסד? ומה מקומו בחייכם? – סיעור מוחות ושיתוף:
נציג בפני התלמידים את הצירופים האלה: איש חסד, גמילות חסדים, חסד נעורים. נשאל את התלמידים:
- מה משמעות המילה חסד? מהו חסד?
נקרא את ההגדרה לחסד.
נשאל את התלמידים:
- אילו מעשי חסד אתם מכירים?
- איזה מעשה חסד הוא החשוב ביותר בעיניכם? מדוע?
אפשר להציג לתלמידים מושגים כגון רוך, חמלה, רחמים, אהבה, יושר, עזרה, ולשאול:
- מה לדעתכם היחס בין חסד לבין מושגים אלו?
מתוך הדיון בהגדרות כלליות, נזמין את התלמידים להתבוננות אישית בשיח או בכתיבה, בזוגות או במליאה:
- באילו פעולות עזרה וסיוע אתה נפגש בחיי היום-יום שלך?
- האם אתה חושב שמעשי חסד מסוימים נחוצים בעולמך?
- מתי אתה מעוניין לקבל עזרה וממי?
אפשרות שנייה – לתת או לקבל? – דיבייט:
- מה לדעתכם קל יותר, להיות בצד הנותן או בצד המקבל? מדוע?
- האם העזרה תורמת גם לעוזר? במה?
- כיצד אפשר לעזור באופן שאינו גורם לתחושת נחיתות של הנעזר?
לאחר סיעור מוחות קצר נערוך דיבייט קצר מאוד בשתי קבוצות: 'החסד בנתינה' ו'העוצמה ביכולת קבלת העזרה'. כל קבוצה כותבת טיעונים המוכיחים לדעתה את חשיבות העמדה שהיא מייצגת. נציע לתלמידים להיעזר בהיגדים שעוסקים בנתינה מול קבלה שבדף ההעשרה (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור). נשים לב במהלך השיעור מה אפשר ללמוד מהפרק על נושא זה.
אפשרות שלישית – שיר:
נאזין לשיר 'כולנו זקוקים לחסד' שכתב נתן זך ושרה נורית גלרון בלחנו של אילן וירצברג. נזמין את התלמידים לבחור שורה מהשיר שמילותיה מדברות אליהם לשתף בה את הכיתה ולהסביר את בחירתם. נזמין את התלמידים לשתף בעל פה או לכתוב:
- מהו הקשר בין נתינה לקבלה בשיר?
- מהו היחס בין נתינה לקבלה בחייכם ובחיי הסובבים אתכם: האם אתם מזהים חלוקת תפקידים עקבית – מי שנותן בדרך כלל נותן, ומי שמקבל בדרך כלל מקבל, או דווקא יש כאלו שאוהבים לתת ולקבל, וכאלו שנמנעים משני הכיוונים? הסבירו את דעותיכם.
הזמנה לקריאה
נקרא יחד את פרק ג. טרם הקריאה נחלק תפקידי קריאה – נעמי, רות, בעז והמספר המקראי – ונזמין את התלמידים לקריינות או למשחק והמחזה. נציין כי הפרק מורכב משלושה חלקים:
- נעמי מנחה את רות.
- רות מבצעת לפי ההנחיות.
- רות שבה לנעמי.
אלו שלושה מפגשים של רות – עם נעמי; עם בעז; ושוב עם נעמי.
לאחר הקריאה נזכיר לתלמידים את שני החוקים המקראיים המשתקפים בפרק: גאולת השדה, וייבום האישה – בחברה המקראית חלקת האדמה היא נכס משפחתי שעובר בירושה מאב לבניו. כאשר קושי כלכלי מוביל למכירת השדה – מצופה מקרוב המשפחה לקנות את השדה ויש לו זכות ראשונים על השדה – ראו ויקרא פרק כה פסוקים כה-כח. כך גם כאשר אישה נותרת אלמנה בלא ילדים אחיו של המת צריך לשאת אותה לאישה ולהקים בית לאח שמת בלי צאצאים (כמובן רק אם שניהם מעוניינים) – ראו דברים פרק כה פסוקים ו-י. בפרקנו נקשרת גאולת השדה בגאולת הנישואין – הייבום.
ננחה את התלמידים לתחום את שלושת החלקים בפרק, לבחון את הצלחת התוכנית ולכתוב על תחושותיה של דמות אחת באחד מהמפגשים:
- תחימת המפגשים בפרק
מאיזה פסוק עד איזה פסוק כל מפגש?
באילו פסוקים כתובות ההנחיות לרות, באילו פסוקים מפורט ביצוען ובאילו פסוקים מתוארת חזרתה של רות. (הנחיות: פסוקים א-ד; ביצוע: פסוקים ו-טו; חזרתה של רות: פסוקים טז-יח) - בחינת הצלחת התוכנית
מה לדעתכם היחס בין ההנחיות של נעמי לבין הביצוע של רות? האם התכנית של נעמי הצליחה? בזכות מה? - תחושת הדמות במפגש
בחרו אחד מן המפגשים בפרק ושערו כיצד חשה ומה חשבה אחת הדמויות במפגש זה:
מה הדמות שבחרתם חושבת על בן השיח שלה?
מה עובר עולמה הפנימי במפגש זה ובכלל בפרק?
אפשר לכתוב על הדמות או לעצב את כתיבתכם כמעין יומן אישי של הדמות שבחרתם הכתוב בגוף ראשון.
מן הכתיבה האישית נשוב למליאת הכיתה ונדון על דברי בעז לרות על החסד שבמעשיה:
נכתוב על הלוח את דברי בעז לרות בפסוק י: "בְּרוּכָה אַתְּ לַה', בִּתִּי, הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן". ונדון עם התלמידים:
- למה בעז התכוון באמירתו "הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן"?
- למי רות כבר עזרה?
- במה רות עוזרת לו כעת?
לאחר שהתלמידים יציעו את פרשנותם, נקרא עמם את פירוש המלבי"ם לפסוק זה ונסביר אותו.
נסביר שהמלבי"ם מדגיש כי אין בסיפור הפרק מפגש רומנטי אלא בחירה בחסד. לדעת המלבי"ם חסדה הראשון של רות היה נישואיה הראשונים שהיו בחירה באיש מזרע ישראל. חסדה האחרון הוא רצונה להינשא לקרוב משפחה של בעלה כדי להקים שם לבעלה המת.
נזמין את התלמידים לאתר חיזוקים במגילה לפירוש המלבי"ם וכן למצוא כיוונים המערערים על פירושו. אפשר לארגן את תשובות התלמידים בטבלה (ראו טבלה גם בממערך השיעור).
נדון עם התלמידים:
- מי לדעתכם עוזר למי בפרק זה ובסיפור המגילה – רות לנעמי? רות לבעלה המנוח? רות לבעז? אולי נעמי לרות או לבעז? או דווקא בעז עוזר לרות או לנעמי? הסבירו את עמדותיכם ומצאו הוכחות בפסוקים. (אפשר להעלות השערות מגוונות. למשל: "החסד הראשון" יכול להיות כלפי בעלה המת, או כלפי חמותה. "חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן" הוא כלפי בעז, אבל במה היא עוזרת לו? אולי להפך?)
לסיום השיעור אפשר ללמוד יחד את המדרש המובא בדף העבודה. נדון, בעל פה או בכתב, בתוכן המדרש ובשאלות המובאות בעקבותיו (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
מבט לחיים
נסגור מעגל לפתיחה ונזמין לכתיבה אישית או לשיתוף בזוגות:
- איזה רגע של חסד במגילה חשוב בעיניכם?
- מה אפשר ללמוד מן הפרק על נתינה וקבלה ועל מפגשים בין אנשים?
אפשרות נוספת היא לשוב לשאלה הפותחת:
- האם קל יותר לתמוך או להיתמך?
ולבחון בפרק:
- איזו דמות מתמודדת עם אתגר קשה?
- האם זהו אתגר הנתינה או אתגר הקבלה?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על המפגש בין רות לבעז והתמקדנו בסוגיית החסד.
מיומנויות: דיון בעקבות ציטוטים; השערת פרשנות רגשית מבעד לפסוקים העלילתיים – בשיח ובכתיבה; עיון בפרשנות מסורתית ובמדרשי חז"ל.
מתודות: סיעור מוחות ושיתוף; דיון פרשני; כתיבה עיונית ואישית.
קרי וכתיב:
פרק ג במגילת רות הוא הזדמנות מצוינת ללמוד על תופעת הקרי והכתיב – סימוני הפער בין מסורת הכתיבה למסורת הקריאה. בקריאת פסוקים ג-ד בולטת התופעה הזאת: "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שמלתך (שִׂמְלֹתַיִךְ) עָלַיִךְ וירדתי (וְיָרַדְתְּ) הַגֹּרֶן. אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. וִיהִי בְשָׁכְבוֹ, וְיָדַעַתְּ אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב שָׁם וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו ושכבתי (וְשָׁכָבְתְּ), וְהוּא יַגִּיד לָךְ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשִׂין".
על פי הכתיב, נעמי אומרת כמה מהפעלים בגוף ראשון "וירדתי… ושכבתי". כך נוצר ערבוב בין רות לנעמי.
אפשר לשאול את התלמידים:
- כיצד אתם מבינים את הערבוב הזה?
- האם "טעויות" הכתיב מעידות על חיבור בין רות לנעמי? ואם כן, מה משמעותו?
להסבר אנציקלופדי מקיף על תופעת הקרי והכתיב, מקורה ופשרה בעיני מפרשים מגוונים ראו הערך 'קרי וכתיב' שכתב הלל גרשוני לאנציקלופדיה היהודית באתר דעת של מכללת הרצוג.
- ייבום וגאולה:
כמוסבר לעיל במהלך ההוראה שני חוקים מקראיים משתקפים בעלילת הפרק: גאולת השדה, וגאולת שם הנפטר – ייבום האלמנה. להעמקה בנושא ובירורו במגילת רות ראו מאמרו של יהודה אייזנברג, 'ייבום וגאולה במגילת רות' מתוך אתר דעת של מכללת הרצוג.
