האהבה שלי היא לא האהבה שלו

נחלק את התלמידים בכיתה לקבוצות ונזמין כל קבוצה לחפש אחר מילים בפרק בחלוקה לפי הקטגוריות שלהלן (בהתאם לגודל הכיתה נבחר אם לחלק לעשר קבוצות – ולכל קבוצה קטגוריה אחת, או לחמש קבוצות – ולכל קבוצה שתי קטגוריות):

• מאכלים או משקאות: יין, שמן.
• בעלי חיים: צאן, גדיות, סוסים, יונים.
• תכשיטים: תורים, חרוזים.
• צמחי בושם: נרד, מור, כופר.
• חלקי גוף: פה, לחיים, צוואר, שדיים, עיניים.
• בדים (משמשים למגורים): אוהלים, יריעות.
• עצים (משמשים למגורים): ארזים, ברותים (ברושים).
• צבעים: שחור, זהב, כסף.
• מקומות: כרמים, חדרי המלך, ירושלים, משכנות הרועים, עין גדי.
• דמויות: המלך, הרעיה, בנות ירושלים, אחים, רועים, פרעה, שלמה.

נסכם את ממצאי הקבוצות על הלוח (אפשר להשתמש בדף העבודה. ראו גם בממערך השיעור).

נעמוד על ההבדל בין מילים אינפורמטיביות, מטפורות ודימויים (כ…) וננסה לזהות דוגמאות בפרק.
נקרא את הפרק במלואו ונסביר הסבר מילולי בעת הקריאה. נבקש מכל קבוצה לנסות לזהות את ההקשר של המילים שסימנה. לפני כן נסביר מילים וצירופים קשים להבנה בפרק:

• "שֶׁמֶן תּוּרַק" – שמן תמרוקים – לעידון הגוף ולבישום.
• דודים – אהבה.
• "מֵישָׁרִים" – לא בכדי או בפיכחון.
• "תַּרְבִּיץ" – היכן תיתן לצאן לרבוץ (לשון רביצה).
• "שַׁלָּמָה" – למה.
• "כְּעֹטְיָה" – נטפלת.
• "סֻסָתִי" – קבוצת סוסים.
• "בִּמְסִבּוֹ" – בהסבתו, במסיבתו (עיסוקיו).
• "צְרוֹר הַמֹּר" – שרשרת ולה תליון שבו צמח המור, מעין תכשיט שמשמש גם לבישום.
• ערש – מיטה.

למורה: חשוב להתעכב ולוודא שהתלמידים מבינים את הפרק מבחינה מילולית לפני שעוברים לשלב הבא. במידת הצורך אפשר להיעזר בפירוש שבאתר.
לאחר הקריאה וההסברים נשאל בכיתה:

• על מה מדבר הפרק?
• מהי האווירה שיוצרים בדמיונכם עושר הדימויים והפנייה למגוון חושים בפרק?

עתה נעבור ללמוד את הפרק שלב אחר שלב. נקרא את פסוק א ונזכיר שכפי שראינו בשיעור הקודם אפשר להבין את משמעות הביטוי 'שיר השירים' כשיר שבו שירים רבים, או שיר מעולה יותר משאר השירים.
נשאל את התלמידים:

• את פרק א אפשר לחלק לכמה שיחות. מהן? (חלק ראשון: פסוקים ב-ד – נשיקות בחדרי המלך; חלק שני: פסוקים ה-ו – שחורה ונאווה; חלק שלישי: פסוקים ז-טז – דו שיח בין אוהבים)
• מי הדובר בכל שיחה? (1+2: הרעיה, 3: הרעיה והדוד)

אפשר להקרין את חלוקת הפרק לשיחות ולדוברים (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור).

חלק ראשון – נשיקות בחדרי המלך:
נקרא את פסוקים ב-ד ונבחן יחד:

• מי הדובר בפסוקים אלה? מי הנמען? (הרעיה אל עצמה)
• כיצד מתארת הרעיה את אהבתה? מהי לדעתכם הנימה המתלווה לדבריה? (אהבה שלמה וממומשת, הדברים נאמרים בסיפוק או בכמיהה, אולי בהתרסה בהתחשב בהמשך הפרק)

חלק שני – שחורה ונאווה:
נקרא את פסוקים ה-ו ונשאל את התלמידים:

• מי הדובר בפסוקים אלה? מי הנמען? (הרעיה אל בנות ירושלים)
• אילו דמויות קיבוציות (קבוצות אנשים שמוצגת כדמות אחת) מופיעות בפסוקים אלה? מהו היחס של דמויות אלה לרעיה? (בנות ירושלים מזלזלות בה ובני אמה מתאכזרים אליה)
• כיצד תורמות דמויות אלה להבנת דברי הרעיה? (נראה שהיא אינה זוכה לתמיכה – לא מאחיה ולא מחברותיה, אולי זו הסיבה שהיא נכספת כל כך אל אהובה)
• מדוע לדעתכם מציינת הרעיה את צבע עורה? מה גרם לה להיות שחורה לדבריה? (היא מסבירה שהיא יפה אך הזמן שבילתה בשמירה על כרמים בשמש הכהה את גון עורה. מדובר על שחרות הנגרמת משיזוף. כנראה מה שנתפס היום יפה, נתפס בעבר פחות יפה)
• מה פירוש המילים "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה"? (שחורה אבל נאווה)
• כיצד תומכים דברי הרעיה בפסוק ו בפירוש זה? (הרעיה מבקשת מבנות ירושלים לא להתייחס לצבעה – כלומר הצבע השחור בוודאי איננו סימן ליופי כמו שהוא משמש למשל בפרק ה פסוק יא: "קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת")

חלק שלישי – דו-שיח בין האוהבים:
נקרא את פסוקים ז-טז כדו-שיח במשחק תפקידים. אפשר לאתגר את הקוראים לזהות בעצמם את חילופי הדוברים בקטע או להקל עליהם בעזרת החלוקה לפי צבעים המסומנת בדף ההעשרה (ראו גם בממערך השיעור).
נבקש מהתלמידים לכתוב את הדו-שיח כהודעות וואטסאפ ששולחים הרעיה והדוד זה לזה ולהוסיף לפסוקים רגשונים וסמלילים לפי ראות עיניהם של התלמידים. ננחה את התלמידים לנסות להדגיש את הרגשות והאווירה בפרק וכן את ההבדלים בין רוח דברי הדוד לרוח דברי הרעיה. אם יש צורך אפשר להיעזר בפירושו של הרב שטיינזלץ מתוך האתר. ליצירת תגובות וואטסאפ אפשר להשתמש במחוללי הודעות מדומות ברשת כמו למשל באתר 'whatsapp fake chat'.
נזמין את התלמידים להשלים את המשימה הזאת בזוגות או בקבוצות:
לפניכם רשימה של דימויים בקטע:

• סוסה של מלך מצרי שראויה לתכשיטים.
• כבשה או גדיה שמבקשת להצטרף למרעה ולמנוחה עם העדר של המלך-הרועה ולא להסתפח לעדרים אחרים.
• בתים עשויים ארזים ורהיטים מברושים.
• בושם שמונח על חזה הרעיה.
• יונים.

• הסבירו מה ההקשר בפסוקים של כל אחד מהדימויים ומה המשמעות שלהם. (1. המלך מהלל את יופייה ועוצמתה של הרעיה ומבטיח לה מתנות; 2. הרעיה מעידה על עצמה שהיא רוצה את חסותו של המלך-הרועה ואינה מעוניינת באחרים; 3. הרעיה מייחלת לבית קבע חזק ויציב לזוג; 4. הרעיה מעידה על ריחו הטוב של המלך ועל רצונה לשמור אותו קרוב אליה – הריח עשוי להיות גם מטפורה למעלותיו ולשמו הטוב של המלך; 5. המלך מהלל את יפי עיניה של הרעיה)

נסכם את הדברים בכיתה:

• מה מבטאים דבריה של הרעיה? (מחפשת קשר חזק ויציב: חסות, בית, קרבה תמידית)
• מה מבטאים דבריו של המלך-הרועה? (מהלל את יופייה)
• כיצד עשוים מעמדותיהם של האוהבים להסביר את הפער בין דבריהם וכוונותיהם? (הוא מלך בעל מעמד, והיא שומרת כרמים. ולכן היא מחפשת חסות ויציבות, והוא מתמקד ביופי)
• מה עשויה להיות לדעתך השפעת הסביבה על רגשותיהם של בני הזוג ועל דבריהם זה לזה? (החברה אינה רואה בעין יפה את הקשר, וייתכן ששניהם חוששים מדברי החברה הסובבת, אך מגיבים אחרת: היא מעוניינת למסד את היחסים, והוא נמנע מעט – לפי הפירוש שהדוד הוא שלמה המלך אפשר להבין שלא מתאים ששומרת הכרמים ורועת הצאן תתאהב בו)

כדי לוודא הבנה של הפרק נקרין את הפרק על הלוח ובעזרת התלמידים נסמן בצבעים שונים את הפסוקים שבהם דוברת הרעיה בפרק את הפסוקים שבהם דובר הדוד. נסכם שבפרק מתואר דו-שיח בין אוהבים הרוויי בתיאורים ודימויים מעולם הטבע שמשמשים לתיאורי יופי ולתיאור היחסים בין האוהבים. נפנה את תשומת ליבם של התלמידים לאופי הייחודי של קשר זוגי בתחילת דרכו:

• מי מדבר יותר בפרק ומי פחות? (הרעיה מדברת יותר)
• באילו פסוקים הרעיה דוברת ובאילו פסוקים הדוד הוא הדובר? (הרעיה: פסוקים ב-ז, יב-יד, טז-יז; הדוד: פסוקים ח-יא, טו)
• מי מהדוברים שואל שאלות? (הרעיה)
• מהן השאלות? (היכן הדוד רועה ואיפה הוא עוצר למנוחת צוהריים?)
• האם השאלות נענות? מדוע לדעתכם? (השאלות אינן זוכות למענה, רק לרמז)
• היעזרו בתכתובות הוואטסאפ שיצרתם ונסו לזהות הבדלים נוספים בין רוח דבריה של הרעיה לרוח דבריו של הדוד.
• על מה יכול להעיד הפער הגדול בין הדוברים? האם יש לכך ראיה נוספת בפסוקים? (הרעיה אקטיבית יותר. היא בטוחה באהבתה ומנסה לשכנע את הדוד למסד את היחסים: "שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ", הדוד אוהב אותה אך לא מעוניין להתחייב מדי: " צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן…", "הַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ")

נסכם את התשובות על הלוח ונעבור למשימת הסיכום – כתיבת בלוג:
לרעיה יש בלוג ברשת שבו היא מספרת על מערכת היחסים שלה עם הדוד, בבלוג היא מתארת גם את מחשבותיו, כפי שהיא תופסת אותן.
כתבו מה הרעיה מספרת בבלוג לאחר אירועי פרק א: מה היא מרגישה? מה אמרה לדוד? מה היא חושבת שהוא מרגיש? מה הוא אמר לה? מה התקוות שלה לעתיד?

להלן תמצית הדברים בבלוג לשימוש המורה:
הרעיה: אף שאני ממעמד פשוט אני ראויה לדוד ואהובה עליו. אני מייחלת שהוא יפרוש עליי את חסותו דרך קבע ושאמצא בו בית.
הדוד: את יפה ועדינה וראויה בעיניי. את מוזמנת לבוא בעקבותיי, להמשיך לחפש אחרי, אך פעמים שאני קצת חמקמק.

הפרק מתאר מערכת יחסים של זוג אוהבים בראשית דרכם על ההססנות, ההתרגשות וגם על חוסר הביטחון שבה.
נפתח בכיתה דיון סביב הנושא:

• מה מאפיין מערכת יחסים זוגית בתחילת דרכה?
• מהם הרגשות המלווים אותה?
• איך לדעתכם בונים מערכת זוגית בריאה וחיובית?

המלצה דידקטית: הנחו את התלמידים לכתוב תשובות באופן אישי ואחר כך לחלוק את תשובותיהם ולדון בנושא. אפשר להצביע על הבדלים בתשובות בין בנים לבנות, אם ישנם, ולשאול אם זה מאפיין או מקרה.

תוכן: למדנו את פרק א, עמדנו על רגשותיהם של הרעיה והמלך-הרועה ועל שאיפותיהם ועל יחסם המנוכר והשיפוטי של הדמויות הקיבוציות כלפי בני הזוג. מתוך כך דנו בהשפעה של החברה על קשר זוגי וחברי.
מיומנויות: זיהינו בפרק מטפורות ודימויים.
מתודות: פתחנו בצפייה בקטע מהרצאה או בקליפ מתוך סרט ועוררנו דיון רלוונטי וחשוב, למדנו בעיון את חלקי הפרק, ומתוך הלימוד עברנו לדיון עכשווי בסוגיות רגשיות, אישיות וחברתיות.