סגור תצוגת כיתה
הפרק

הברית בהר עיבל – חשיבות החזרה על הברית

פרק ח, ל-לה

שיעור שני מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נקרין על הלוח את התמונות.
נשאל את התלמידים:

  • מה משותף לכל התמונות האלה? (תמונות שבהן מופיעים סמלים שמבטאים תזכורת לברית)
  • הקשיבו לפסוקים וגלו איזו ברית מופיעה בהם.

מבט ראשון

נקרין את פסוקים ל-לח על הלוח ונקרא בקול קריאה ראשונה. לאחר מכן נקרא קריאה שנייה את הפסוקים – כל פסוק ייקרא בפי תלמיד אחר, התלמיד יצטרך להסביר לכיתה את משמעות הפסוק במילים שלו והכיתה תעזור לו אם יהיה צורך.

מבט שני

נחלק את הכיתה לשתי קבוצות ונערוך תחרות בשאלות הבנה. כל קבוצה תבחר נציג שרק הוא יכול לומר את התשובה. המורה ישאל בכל פעם שאלה והקבוצה תצטרך למצוא את הפסוק שבו מופיעה התשובה ולענות במילות הפסוקים. הקבוצה שתענה נכונה על יותר שאלות היא המנצחת.

השאלות:

  • מי בנה את המזבח לה' בהר עיבל?
  • מי ציווה על יהושע לבנות מזבח לה'?
  • מה הקריבו על המזבח?
  • מה היה כתוב על האבנים השלמות?
  • היכן עמדו ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו?
  • מול אילו שני הרים עמד העם?
  • מה קרא יהושע מול העם לאחר שבירך אותו?
  • מי היו האנשים שעמדו בקהל ישראל?

מבט שלישי

נחלק לתלמידים דף ובו הפסוקים (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ונבקש מהם לסמן את הטקסט בצבעים: בצבע אחד להדגיש את כל הפסוקים שבהם מסופר על אופן עריכת הטקס, ובצבע שני להדגיש את כל הפסוקים שקשורים למשה ולציוויו.

נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם הביטוי "כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה" חוזר כל כך הרבה פעמים? (זהו פסוק מנחה שמטרתו להדגיש רעיון – עד כמה היה חשוב למשה שהטקס הזה ייערך)
  • אבל למה היה חשוב למשה הטקס? מי זוכר מה קרה בפעם האחרונה שמשה השאיר את העם עם מנהיג מחליף? (חטא העגל – שמות פרק לב).
  • אם כן, מה הקשר בין חטא העגל לתזכורת הזאת, לדעתכם?

התלמידים יתחלקו לזוגות ויחשבו ביחד על תשובה. נוציא את התשובות הנכונות מתוך דברי התלמידים ונכתוב אותן על הלוח – משה מעוניין בחידוש הברית ובביסוס מעמדו של מחליפו יהושע: משה חושש שהעם שוב ייטוש את דרך ה' ולא ישמור לו אמונים, לכן הוא מבקש מיהושע להזכיר לעם את הברית שכרתו ולשמור על מחויבותם לברית זו. מעמד זה, מעין "מיני הר סיני", גם מבסס את מעמדו של יהושע כמחליפו הרשמי של משה.

מבט לחיים

נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם עלול להיות קשה לקיים ברית לאורך זמן?

לאחר מכן נשמיע לתלמידים שיר שעוסק בחשיבותה של ברית או בהתמודדות עם הקושי לשמור אותה. השירים המצורפים בזה עוסקים בברית זוגית או בברית בין חברים:

  1. "ברית עולם" מאת אהוד מנור.
  2. "שיר של יום חולין" מאת רחל שפיר.
  3. "שותפים" מאת שלומית כהן-אסיף.

לאחר שנאזין לשיר נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהם לענות במחברת על שתי שאלות אלו:

  1. חפשו בשיר את המשפטים שמספרים מה צריך לעשות כדי לשמור על הברית בת קיימא ("לוותר ולתת יותר" / "אני למענך כל בוקר מלקטת" / "יונתן הביא לך קלפים…")
  2. חפשו בשיר את המשפטים המתארים את הקושי לשמור על הברית ("את לי עד שאני פוחד" / "ניסינו לעזוב אבל אני יודעת" / "יונתן לקח לי את כל הקלפים…")

לאחר העבודה הזוגית נערוך בכיתה דיון פתוח סביב השאלה שלהלן:

  • אם קשה לקיים ברית וחשוב להזכיר אותה, למה לדעתכם כדאי בכל זאת לשמור אותה?

אפשרות נוספת: פעילות יוצר
נחלק לתלמידים מעין "מיני לוחות הברית" משלהם עשויים קרטון ונבקש מהם לגזור צורת לוחות בעצמם. ננחה אותם לחשוב על מישהו שהם היו רוצים לחדש או לשמור את הברית עמו: חבר, אח, מורה, הורה. נדגיש שזוהי פעילות אישית ואין צורך לשתף בה את הכיתה. בתוך הלוחות נבקש מכל תלמיד לכתוב שניים שלושה 'דיברות' שחשובים בקשר ביניהם ושכדאי להיזכר בהן מדי פעם בתוך הקשר. הדיברות יכולים להיות דבר שחשוב שנזכור לעשות בקשר (למשל – הברית ביני לבין אחותי כוללת שאלווה אותה הביתה מבית הספר) או דבר מהותי שחשוב שנזכיר לעצמנו כשאין לנו כוח לקיים את הברית (אני צריך להתנהג יפה להורים שלי גם אם אני עצבני).

נוכל להציע לתלמידים לתלות את הלוחות במקום אישי, למשל – בחדרם, כך שהתזכורת תהיה לנגד עיניהם בעת הצורך. כמו כן, אפשר לספר לתלמידים על הכתובה שחותמים בני הזוג בעת חתונתם, ולספר שזוגות רבים נוהגים לתלות את הכתובה על קיר בולט בבית כדי להיזכר בברית ובמשמעותה גם ברגעים קשים.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בנושא חידוש הברית בין עם ישראל ואלוהיו במעמד הר עיבל; תהינו מה חשיבותה של ברית, מדוע לעיתים קשה לקיימה ומדוע יש צורך בטקס חידוש כמו בפרקנו.
מיומנות: למדנו מילים של שיר עברי וענינו על שאלות הבנת הנקרא ופרשנות של המילים.
מתודה: הכנו "לוחות הברית" משל עצמנו ובהן בחרנו לחדש ברית עם מישהו קרוב ולציין שניים או שלושה דיברות המפרטות מה חשוב שנזכור בברית הזאת.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
תמונות להקרנה
תמונות להקרנה

‏שרשרת חצאי לבבות. By Karen Barrett York/ Shutterstock.com

טבעת נישואין. By bioraven/Shutterstock.com

קשת בענן. By pingdao// Shutterstock.com

  • מה משותף לכל התמונות האלה?
  • הקשיבו לפסוקים וגלו איזו ברית מופיעה בהם.
"ברית עולם" - אהוד מנור
למילות השיר. חפשו בשיר את המשפטים שמספרים מה צריך לעשות כדי לשמור על הברית בת...
"ברית עולם" - אהוד מנור

למילות השיר.

  • חפשו בשיר את המשפטים שמספרים מה צריך לעשות כדי לשמור על הברית בת קיימא ("לוותר ולתת יותר" / "אני למענך כל בוקר מלקטת" / "יונתן הביא לך קלפים…")
  • חפשו בשיר את המשפטים המתארים את הקושי לשמור על הברית ("את לי עד שאני פוחד" / "ניסינו לעזוב אבל אני יודעת" / "יונתן לקח לי את כל הקלפים…")

קרדיט: מתי כספי – ברית עולם, מתוך ערוץ מוסיקה ישראלית, פורסם ב-2011.

"שותפים" - שלומית כהן-אסיף
מילות השיר חפשו בשיר את המשפטים שמספרים מה צריך לעשות כדי לשמור על הברית בת...
"שותפים" - שלומית כהן-אסיף

מילות השיר

  • חפשו בשיר את המשפטים שמספרים מה צריך לעשות כדי לשמור על הברית בת קיימא ("לוותר ולתת יותר" / "אני למענך כל בוקר מלקטת" / "יונתן הביא לך קלפים…")
  • חפשו בשיר את המשפטים המתארים את הקושי לשמור על הברית ("את לי עד שאני פוחד" / "ניסינו לעזוב אבל אני יודעת" / "יונתן לקח לי את כל הקלפים…")

קרדיט: שותפים – אריק איינשטיין, מתוך ערוץ MrFloopyFloop, פורסם ב-2011.

"שיר של יום חולין" - רחל שפיר
מילות השיר חפשו בשיר את המשפטים שמספרים מה צריך לעשות כדי לשמור על הברית בת...
"שיר של יום חולין" - רחל שפיר

מילות השיר

  • חפשו בשיר את המשפטים שמספרים מה צריך לעשות כדי לשמור על הברית בת קיימא ("לוותר ולתת יותר" / "אני למענך כל בוקר מלקטת" / "יונתן הביא לך קלפים…")
  • חפשו בשיר את המשפטים המתארים את הקושי לשמור על הברית ("את לי עד שאני פוחד" / "ניסינו לעזוב אבל אני יודעת" / "יונתן לקח לי את כל הקלפים…")

קרדיט: אילנית – שיר של יום חולין, מתוך ערוץ OldIsraeliSongs משירי ארץ ישראל הישנה והטובה, פורסם ב-2011.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
שבועה ברבים
ר' יהודה אומר: כל נדר שידעו עליו רבים — לא יחזיר, ושלא ידעו עליו רבים...
שבועה ברבים
"לֹא הִכּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה בה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּלֹּנוּ כָל הָעֵדָה עַל הַנְּשִׂיאִים." (פסוק יח)

איור: shutterstock.com

ר' יהודה אומר: כל נדר שידעו עליו רבים — לא יחזיר, ושלא ידעו עליו רבים — יחזיר. אמר ר' יהושע בן לוי: מה הטעם של ר' יהודה? מניין לו שיש לחלק בין נדר שידעו בו רבים לבין כזה שלא ידעו בו? — שנאמר בפרשת הגבעונים: "לֹא הִכּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה" (יהושע ט, יח).
משמע ששבועה שנעשתה בפני רבים – אי אפשר לבטל אותה, וכן נדר שיודעים עליו רבים — שוב אי אפשר לבטלו.

(תלמוד, מסכת גיטין, דף מו עמוד א, על פי ביאור שטיינזלץ)

  • על פי המדרש, מדוע יש לקיים את השבועה לגבעונים?
  • על פי פסוק כ, מדוע יש לקיים את השבועה?
והנחש היה ערום...
במדרש מוקבלים מעשיהם של הגבעונים למעשה המרמה של הנחש בגן עדן. נראה שחז"ל הסתמכו במדרש...
והנחש היה ערום...
"וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַחִוִּי, אוּלַי בְּקִרְבִּי אַתָּה יוֹשֵׁב וְאֵיךְ אֶכְרָת לְךָ בְרִית." (פסוק ז)

איור: shutterstock.com

במדרש מוקבלים מעשיהם של הגבעונים למעשה המרמה של הנחש בגן עדן. נראה שחז"ל הסתמכו במדרש על הדמיון בין השם "חיוי" – עמם של הגבעונים – ובין המילה "נחש" בארמית – חיויא.

מן האמורי היו (הגבעונים), ולמה קורא אותם "חוי"?
על שעשו מעשה חוי – מעשה נחש.
הנחש אמר: יודע אני שאמר להם הקב"ה "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (בראשית ב, יז), אך אני הולך ומרמה אותם והם אוכלים ונענשים, ואני יורש את הארץ לעצמי.
כך עשו הגבעונים – אמרו: יודעים אנו שאמר הקב"ה לישראל "כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי" (דברים כ, יז), "לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית" (דברים ז, ב), אך אנו הולכים ומרמים אותם והם כורתים אתנו ברית.
יהרגו אותנו – יעברו על השבועה,
יקיימו אותנו – יעברו על הגזרה.
בין כך ובין כך נענשים, ואנו יורשים את הארץ לעצמנו.

(עיבוד. על פי: מדרש במדבר רבה [וילנא], פרשת נשא, פרשה ח סימן ד)

  • על פי המתואר בפרק ט פסוקים ג-ד, כיצד הערימו הגבעונים על ישראל? ציינו שני שלבים בתוכנית של הגבעונים.
אל תירא ואל תחת
כל מיני דברים יכולים לגרום לנו לפחד. חושך, מקומות גבוהים, זיכרון שלילי, מישהו או משהו...
אל תירא ואל תחת
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת קַח עִמְּךָ אֵת כָּל עַם הַמִּלְחָמָה וְקוּם עֲלֵה הָעָי רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת מֶלֶךְ הָעַי וְאֶת עַמּוֹ וְאֶת עִירוֹ וְאֶת אַרְצוֹ." (ח, א)

כל מיני דברים יכולים לגרום לנו לפחד. חושך, מקומות גבוהים, זיכרון שלילי, מישהו או משהו שנראים לנו מסוכנים, כל אלה עלולים לגרום לנו תחושה פנימית של חוסר ביטחון. הפחד הוא הגיוני ומותר, אבל לפעמים כדאי לנסות להתגבר עליו.
בפרק שלנו יהושע מפחד, ואלוהים אומר לו: "אַל־תִּירָא וְאַל־תֵּחָת", ובמילים פשוטות – אל תפחד.
האזינו לשיר "אל תפחד" של הזמר והיוצר אהוד בנאי.

למילות השיר

אל תפחד.
מילים ולחן: אהוד בנאי.

אל תפחד
אתה לא לבד

הייתה זו דקירה קטנה
זעזוע פתאומי ומהיר,
נכון, איבדת שליטה לרגע
לא היית מספיק זהיר,
ועכשיו פעמוני אזהרה
מצלצלים בראשך
אתה רוצה לשכוח
להתחיל מהתחלה

אז תאמין שאם קלקלת
אתה יכול גם לתקן, כן, כן.

אל תפחד
אתה לא לבד.

אם יחזור שוב רגע הפחד
אבוא להושיט לך יד
תמיד אהיה קרוב אליך
לחבק במקרה שתרעד

עכשיו פעמוני אזהרה
מצלצלים בראשך
אתה רוצה לשכוח
להתחיל מהתחלה

אז תאמין שאם קלקלת
אתה יכול גם לתקן, כן, כן.

אל תפחד
אתה לא לבד.

6.5. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • לפי הפסוק – מה דרכו של אלוהים לגרום ליהושע לא לפחד?
  • ולפי השיר – כיצד בני האדם יכולים לעזור זה לזה וגם לעצמם לא לפחד?

קרדיט: אהוד בנאי – אל תפחד / מוזיקה ישראלית

חטבי עצים ושאבי מים
הגבעונים רימו את יהושע כדי להציל את חייהם. הם ידעו שאם הוא יחשוב שהם מעיר...
חטבי עצים ושאבי מים
"וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה וּלְמִזְבַּח ה' עַד־הַיּוֹם הַזֶּה אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר." (ט, כז)

הגבעונים רימו את יהושע כדי להציל את חייהם. הם ידעו שאם הוא יחשוב שהם מעיר קרובה, הוא יהרוג אותם.

להמשך קריאה

לכן הם הציגו את עצמם כאילו הם מעיר רחוקה. יהושע נשבע להם שהוא לא יפגע בהם וכרת איתם ברית. אבל אז התגלתה התרמית!
האם השבועה בתוקף? או שמותר ליהושע לבטל את השבועה? יהושע החליט על פתרון ביניים.

  • התבוננו בסרטון המתעד פעולה של חוטבי עצים ברומניה- מה דורשת פעולת ביקוע וניסור העצים מהעושים אותה?
  • אילו עוד פעולות עושים חוטבי עצים? ואילו פעולות עושים שואבי מים?
  • למה דווקא לסוג העבודה הזה ייעד יהושע את הגבעונים?

קרדיט: אבי טיולים ברומניה – חוטבים עצים בהרי הקרפטים, חורף 2014 / אבי טיולים – טיולי צ'ורבה ברומניה

גל אבנים
"גל האבנים" שמופיע בפסוק הוא דרך לסמן את המקום שבו השליכו את מלך העי, אחרי...
גל אבנים
"וְאֶת מֶלֶךְ הָעַי תָּלָה עַל הָעֵץ עַד עֵת הָעָרֶב וּכְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּ אֶת נִבְלָתוֹ מִן הָעֵץ וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתָהּ אֶל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה." (ח, כט)

"גל האבנים" שמופיע בפסוק הוא דרך לסמן את המקום שבו השליכו את מלך העי, אחרי שמת מוות מבזה.

להמשך קריאה

הרעיון של הצבת אבנים כדי לסמן מקום, הוא רעיון שמופיע במקומות נוספים (זוכרים את 12 האבנים בגלגל?). נוסף על כך, האבנים שבפרק משמשות גם לזיכרון מאורע.
אומנים ברחבי העולם משתמשים באבנים ליצירת פסלים בטבע. אתם מוזמנים לצפות!

קרדיט: Watch This Guy Balance Rocks on Water in the Most Mesmerizing Way | Short Film Showcase / National Geographic, 2017

  • שערו – כיצד מצליחים האומנים לגרום לכך שהאבנים לא ייפלו?
  • מדוע לדעתכם "גל אבנים" הוא דרך לזיכרון?
מי מסתתר מאחורי המסכה?
"הומלס" (אדם חֲסַר בית) משחק כדורגל ברחוב. האם הייתם ניגשים אליו? הייתם משחקים איתו? לא...
מי מסתתר מאחורי המסכה?
"וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמוֹרֵיהֶם וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים." (ט, ד)

"הומלס" (אדם חֲסַר בית) משחק כדורגל ברחוב. האם הייתם ניגשים אליו? הייתם משחקים איתו?

להמשך קריאה

לא ייאמן! האיש שחשבנו שהוא "הומלס" הוא כריסטיאנו רונאלדו, הכדורגלן הפורטוגלי המפורסם! אחד הכדורגלנים הטובים ביותר בכל הזמנים!

  • כיצד התחפש רונאלדו לאדם חסר בית?
  • כיצד הגיבו האנשים כאשר הם לא ידעו מי הוא?
  • כיצד הגיבו האנשים כאשר הם כן ידעו מי הוא?
  • במה הסרטון דומה ובמה הוא שונה מהסיפור בפרק, על הגבעונים שהתחפשו?

קרדיט: Cristiano Ronaldo surprises a kid on a Madrid's street 2015 [FULL VIDEO] /AshStudio7,2015

הר גריזים - קהילת השומרונים
בסרטון מוצג ריאיון עם השחקנית והזמרת סופי צדקה. היום סופי היא יהודייה (היא התגיירה), אבל...
הר גריזים - קהילת השומרונים
"וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' כַּגֵּר כָּאֶזְרָח חֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר גְּרִזִים וְהַחֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר עֵיבָל כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה' לְבָרֵךְ אֶת הָעָם יִשְׂרָאֵל בָּרִאשֹׁנָה." (ח, לג)

בסרטון מוצג ריאיון עם השחקנית והזמרת סופי צדקה. היום סופי היא יהודייה (היא התגיירה), אבל במקור היא שומרונית. ולא, היא לא עלתה לארץ, השומרונים חיים בארץ ישראל. יש להם מכנה משותף עם היהודים, אבל גם נקודות שוני.

צפו בסרטון עד דקה  3:23 :

  • לפי מה שהבנתם מהסרטון – מדוע סופי החליטה לצאת מהעדה השומרונית?
  • אילו דברים חדשים למדתם בעקבות הצפייה?

קרדיט: חדשות השבת – סופי צדקה/כאן 11, 2017

גבעון? המקום ה(לא)נכון
בפרק שלפנינו יש מתח, מלחמה באזור. יהושע וצבאו חצו את הירדן, התמקמו בגלגל, וכבר כבשו...
גבעון? המקום ה(לא)נכון
"וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבְכֹל חוֹף הַיָּם הַגָּדוֹל אֶל מוּל הַלְּבָנוֹן הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי: וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו לְהִלָּחֵם עִם יְהוֹשֻׁעַ וְעִם יִשְׂרָאֵל פֶּה אֶחָד: וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ וְלָעָי." (ט, א-ג)
 איור מפות: איל אילת. מאושר ע"י המאייר.

איור מפות: איל אילת. מאושר ע"י המאייר.

בפרק שלפנינו יש מתח, מלחמה באזור. יהושע וצבאו חצו את הירדן, התמקמו בגלגל, וכבר כבשו את יריחו ואת העי. מלכי האזור, כפי שאנחנו מבינים מהפסוק, חשו מאוימים והתקבצו יחד ("פה אחד") כדי להילחם ביהושע. לגבעונים, לעומת זאת, הייתה תוכנית אחרת…

התבוננו במפה ומצאו את העיר גבעון.

  • חישבו, על סמך המיקום של העיר גבעון במפה, מדוע לגבעונים הייתה תוכנית אחרת משל שאר המלכים?
זהירות! מארב מאחוריכם!
בני ישראל בדרכם לנסות בפעם השנייה לכבוש את העָי, אולם הפעם יש תוכנית! בשלב הראשון...
זהירות! מארב מאחוריכם!
"...רְאוּ אַתֶּם אֹרְבִים לָעִיר מֵאַחֲרֵי הָעִיר... וַאֲנִי וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי נִקְרַב אֶל הָעִיר וְהָיָה כִּי יֵצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם: וְיָצְאוּ אַחֲרֵינוּ עַד הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם מִן הָעִיר כִּי יֹאמְרוּ נָסִים לְפָנֵינוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם: וְאַתֶּם תָּקֻמוּ מֵהָאוֹרֵב וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָעִיר וּנְתָנָהּ ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּיֶדְכֶם." (פסוקים ד-ז)
המארב לעי. איור: בלה גולדנברג טייב

המארב לעי. איור: בלה גולדנברג טייב

בני ישראל בדרכם לנסות בפעם השנייה לכבוש את העָי, אולם הפעם יש תוכנית! בשלב הראשון – לפצל את כוח הלוחמים לשתי יחידות. יחידה אחת תהיה במארב מאחורי העיר, והשנייה תבוא בגלוי מול שער העיר.

להמשך קריאה

בשלב השני – הכוח הגלוי מגיע אל שער העיר, כל אנשי העי יוצאים לתקוף אותו ואז, במפתיע, הכוח האורב יוצא מהמחבוא שמאחורי העיר ומשתלט על העיר!

  • הסבירו – מה תפקידם של אנשי הכוח האורב? לְמָה הם צריכים לשים לב? אילו תכונות חשוב שיהיו למי שמשמש בתפקיד זה?
הנעל העתיקה בעולם
  נמצאה הנעל העתיקה ביותר בעולם! הנעל, בת 5,500 שנה, נמצאה במערה בארמניה (מדינה שנמצאת...
הנעל העתיקה בעולם
"זֶה לַחְמֵנוּ חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ בְּיוֹם צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ וְהָיָה נִקֻּדִים: וְאֵלֶּה נֹאדוֹת הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ חֲדָשִׁים וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ וְאֵלֶּה שַׂלְמוֹתֵינוּ וּנְעָלֵינוּ בָּלוּ מֵרֹב הַדֶּרֶךְ מְאֹד." (ט, יב-יג)
<a href="http://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0010984" target="_blank" rel="noopener">First Direct Evidence of Chalcolithic Footwear from the Near Eastern Highlands</a><br /> Ron Pinhasi, Boris Gasparian,Gregory Areshian,Diana Zardaryan, Alexia Smith, Guy Bar-Oz,Thomas Higham

First Direct Evidence of Chalcolithic Footwear from the Near Eastern Highlands
Ron Pinhasi, Boris Gasparian,Gregory Areshian,Diana Zardaryan, Alexia Smith, Guy Bar-Oz,Thomas Higham

 

נמצאה הנעל העתיקה ביותר בעולם! הנעל, בת 5,500 שנה, נמצאה במערה בארמניה (מדינה שנמצאת בגבול בין היבשות אירופה ואסיה).

להמשך קריאה

הנעל עשויה עור, מתאימה לרגל ימין, במידה 37, והייתה כנראה נעל של גבר. כאשר נמצאה היה בתוכה עשב, כנראה כדי לשמור על צורתה ועל הגמישות שלה. איך סגרו את הנעל? הסתכלו בתמונה, בעזרת שרוכים! אז בפעם הבאה שהגבעונים מספרים שהנעליים שלהם בלויות, הראו להם מהי נעל בלויה באמת!
רוצים ללמוד עוד דבר חשוב? כשאנשים מתחדשים בנעליים חדשות, אומרים להם תבלו, ולא תתחדשו! הכוונה היא שיזכו ללכת למקומות טובים ומעניינים ולְבַלוֹת את הנעליים, כלומר להפוך אותן למשומשות.

  • הגבעונים התחפשו לאנשים שבאו מרחוק, וכדי להוכיח שהם באמת באו מרחוק הם הצטיידו בפריטי לבוש, ציוד ומזון שנראו ישנים ובלויים. אילו פריטים? איזה פריט מכל הפריטים שהם הביאו מופיע גם בתמונה?
הגבעונים בחרוזים
הסופר הישראלי אפרים סידון כתב את סיפורי התנ"ך בחרוזים לילדים. לפעמים ברור וקל יותר להבין...
הגבעונים בחרוזים
"וַיֵּלְכוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּל וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֶל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית" (ט, ו)

הסופר הישראלי אפרים סידון כתב את סיפורי התנ"ך בחרוזים לילדים. לפעמים ברור וקל יותר להבין את הסיפור, כשמספרים לנו אותו בחרוזים. את הספרים שלו מלווים האיורים של המאייר הישראלי דני קרמן. רוצים גם? בבקשה!

  • אתם מוזמנים לאייר בעצמכם את הפרק, או לכתוב את המשכו בחרוזים.

קרדיט: תנ"ך בחרוזים – הגבעונים וכיבוש יתר חלקי הארץ/ חינוכית ראשונים בעולם, 2014

חשיפת האמת!
צפו בקטע מתוך חדשות התנ"ך. בסרטון מתואר (בדרך הומוריסטית) המפגש הדרמטי בין הגבעונים לבין בני...
חשיפת האמת!
" וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמוֹרֵיהֶם וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים." (ט, ד)

צפו בקטע מתוך חדשות התנ"ך. בסרטון מתואר (בדרך הומוריסטית) המפגש הדרמטי בין הגבעונים לבין בני ישראל. צפו בסרטון ונסו להבין מהו התעלול של הגבעונים.

  • אחרי שצפיתם בסרטון והבנתם מה קרה שם, חזרו אל פסוק ד. איזו מילה בפסוק מתאימה לתיאור מעשה הגבעונים?

קרדיט: חדשות התנ"ך: כיבוש העי / חינוכית ראשונים בעולם, 2016

עם נופל וקם
בפרק ח בספר יהושע העם נערך לכיבוש מחודש של העיר. יהושע מתכנן קרב שיש בו...
עם נופל וקם

בפרק ח בספר יהושע העם נערך לכיבוש מחודש של העיר. יהושע מתכנן קרב שיש בו ערמה ותחכום. הוא בוחר 30,000 איש ומציב אותם במארב מאחורי העיר.

התוכנית היא כזאת: יהושע והעם איתו יתקפו את העיר מהחזית. כאשר אנשי העיר יצאו לקראת העם כדי להשיב מלחמה, העם יתחיל לברוח. אנשי העיר ירדפו אחריהם ויצאו מהעיר. כעת 30,000 איש שנמצאים במחבוא, יקומו, יכנסו לעיר וישרפו אותה.

מה אתם חושבים על התוכנית?

תצליח?

התוכנית עובדת כמתוכנן.

יהושע והעם בורחים מפני העיר וברגע אחד יהושע מסתובב, נוטה בכידון שבידו לכיוון יריחו ואנשי המארב נכנסים לעיר וכובשים אותה.

"וַיִּשְׂרֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעָי וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם שְׁמָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְאֶת מֶלֶךְ הָעַי תָּלָה עַל הָעֵץ עַד עֵת הָעָרֶב וּכְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּ אֶת נִבְלָתוֹ מִן הָעֵץ וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתָהּ אֶל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה."

חשבו על הקרב הראשון – קרב יריחו, ועל קרב העי. אלו שני קרבות מאוד שונים בסגנון שלהם.

במה הם שונים?

הזכרנו כמה פעמים – ספר יהושע לא נועד רק לספר על מלחמות, הוא נועד ליצור זיכרון לדורות, הוא נועד לתת משמעות.

כעת, בסוף הפרק מופיע החלק שיוצק משמעות. יהושע בונה מזבח אבנים בהר עיבל וכותב על האבנים את דברי התורה: "וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל."

נערך גם טקס על הר גריזים והר עיבל ויהושע מקריא את דברי התורה.

שוב מתחבר מעשה למשמעות.

וגם זוכה לפרק משלו בחדשות התנ"ך:

 

מהי לדעתכם המשמעות של השוני בין שני הקרבות הראשונים (שהצליחו) של כיבוש הארץ?

יש לי סיכוי להינצל
פרק ט בספר יהושע. יצא לכם פעם להעמיד פנים? לנהוג בערמומיות? לעשות "כאילו" לאבא אמא (כאילו...
יש לי סיכוי להינצל

פרק ט בספר יהושע. יצא לכם פעם להעמיד פנים? לנהוג בערמומיות? לעשות "כאילו" לאבא אמא (כאילו אתם ישנים, כאילו אתם חולים וכד')? נו, הצלחתם? האמינו לכם?

הפרק שלנו מספר על עיר אחת שאנשיה התנהגו בערמומיות, עשו "כאילו" וכך הצילו את העיר מחורבן.

לעיר הזאת קוראים גבעון.

ארץ כנען מתחילה לרעוד.

עם ישראל, בהנהגתו של יהושע בן-נון, נכנס לא מזמן לארץ דרך הירדן. ומאז הוא הספיק לכבוש את העיר יריחו ואת העי. וזה אחרי כל הכיבושים בעבר הירדן המזרחי (המתוארים בספר במדבר).

עמי הארץ מבינים שמשהו קורה… האם הם יהיו הבאים בתור?

לגבעונים יש רעיון יצירתי. הם מתחפשים לאנשים שעשו את כל הדרך מארץ רחוקה: "וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמוֹרֵיהֶם וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים. וּנְעָלוֹת בָּלוֹת וּמְטֻלָּאוֹת בְּרַגְלֵיהֶם וּשְׂלָמוֹת (=שמלות) בָּלוֹת עֲלֵיהֶם וְכֹל לֶחֶם צֵידָם יָבֵשׁ הָיָה נִקֻּדִים (=מנוקד מעובש)".

הם מגיעים כך ליהושע ומספרים לו: "אנחנו גרים בארץ רחוקה. שמענו על כל הניצחונות הגדולים של עם ישראל. באנו מרחוק מאד כנציגי העם שלנו כדי לכרות עם עם ישראל ברית."

כיצד מגיב יהושע? מה אתם חושבים?

"וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ שָׁלוֹם וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית לְחַיּוֹתָם וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה". שישו ושמחו.

שלושה ימים עוברים ומתגלה התרמית!!!

הגבעונים גרים קרוב מאד והם היו אמורים להיכלל במסע הכיבושים של עם ישראל.

וואי וואי. מה עושים?

אין ברירה. למרות שהדבר הכעיס מאד את יהושע, שבועה זו שבועה. "וְלֹא הִכּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה בַּ-ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".

אבל הם כן מקבלים קללה עסיסית מיהושע "אֲרוּרִים אַתֶּם" והם ממונים להיות "חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם", מה שנחשב בזמנם למלאכות הכי פחותות.

האם, לדעתכם, אדם או עם צריך לקיים שבועה למישהו שרימה אותו?

האם עם ישראל יעמוד בשבועה שלו לקיים את הברית? (התשובה כבר בפרק הבא…)

להתחפש למישהו אחר ולרמות כדי להציל חיים… גם במפלצות בע"מ ניסו את זה. מכירים?

 

איך אתם הייתם נוהגים אם הייתם, חס וחלילה במצבם של הגבעונים?