סגור תצוגת כיתה
הפרק

הגורל המר הצפוי לירושלים

פסוקים כט-לד

שיעור שני מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נדון באזהרה של ירמיהו לעם על העתיד הצפוי לירושלים – השבתת קולות השמחה בעיר עם החורבן.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – שיר ודיון:
נשמיע לתלמידים את השיר 'קול ששון וקול שמחה' ונשאל את השאלות המובאות בעזר ההוראה.

הצעה שנייה – שאלה לדיון:
נשאל את התלמידים:

  • לו הייתם צריכים לתאר את החורבן העתידי של ירושלים כיום, מה הייתם אומרים שכבר לא יהיה בירושלים?
  • מה לדעתכם מייצג את החיים והשגרה של ירושלים בימינו?

הצעה שלישית – כתבה ודיון – חתונה בצל רקטות:
לעיתים במהלך מלחמות ומבצעים בוחרים להביא במהדורת חדשות ראיונות עם זוגות שהחליטו לערוך את חתונתם למרות המצב הביטחוני אפשר להביא לדוגמה את הכתבה מ-ynet: 'חתונה בצל רקטות' ולשאול את התלמידים את השאלות המובאות בעזר ההוראה.

הזמנה לקריאה

נקרא את פסוק כט ונשאל את התלמידים:

  • אל מי הנביא מדבר? (אל אנשי ירושלים)

הנביא אומר לירושלים לגזוז את השיער ולומר על ההרים קינה. נשאל את התלמידים:

  • מאיזה עולם תוכן מגיעים מושגים אלה – גזיזת השיער וקינה, ומה אפשר ללמוד מכך? (אבלות, סימן לחורבן שיבוא על ירושלים ולנטישתו של אלוהים את הדור שהכעיס אותו)

לימוד עצמאי ולמידת עמיתים:
פסוקים ל-לד מתארים סיבה ותוצאה. נבקש מהתלמידים לקרוא את הפסוקים ולסמן מה היא המילה שמפרידה בין הסיבה לתוצאה (פסוק לב – לכן). נחלק את הכיתה לשניים – חצי אחד יקבל את פסוקים ל-לא: הסיבה, והחצי האחר יקבל את פסוקים לב-לג: התוצאה. נבקש מהתלמידים לכתוב את הפסוקים שקיבלו במילים שלהם (אפשר להיעזר בדף העבודה. נמצא גם בממערך השיעור). לאחר מכן נחלק את התלמידים לזוגות, והם יסבירו זה לזה את הסיבה והתוצאה.

קונקורדנציה:
נקרא עם התלמידים את פסוק לד. נשאל את התלמידים:

  • באיזה תיאור משתמש הנביא כדי לתאר את החורבן? (השבתת קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה)

נבקש מהתלמידים למצוא בקונקורדנציה היכן עוד בתנ"ך מופיעות המילים: "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה" (ירמיהו פרק טז פסוק ט, פרק כה פסוק י ופרק לג פסוק יא). נשאל את התלמידים:

  • מה משותף לרוב מקורות? (ברוב המקורות השבתת קול הששון וקול השמחה מבטאת את החורבן המוחלט של ירושלים, אך אותן מילים מבטאות גם את הנחמה לעתיד – ראו בממערך השיעור)

מילה מנחה:
נבקש מהתלמידים לזהות את המילה המנחה בפסוק (קול), ונשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם ירמיהו משתמש דווקא בתיאור זה לנבואה על חורבן ירושלים העתידי? (התיאור מדגיש שבמקום קולות שמחה ושגרה תשרור דממת מוות ויבוטלו סימני החיים והשמחה)

כדי להעמיק בתחושת השקט שלאחר קולות החיים אפשר לקרוא את אחד מתיאורי הדממה לאחר הגירושים בשואה.

מבט לחיים

נשאל את התלמידים:

  • מאיפה אתם מכירים את פסוק לד בימינו? (חתונה, שבע ברכות)

נפנה את התלמידים לירמיהו פרק לג, נחשוף בפניהם את ההקשר של פסוק יא, שהם קראו כבר, ונראה להם כיצד גם כשירמיהו מנחם את העם הוא משתמש באותו דימוי אך בצורה הפוכה (ראו דף עבודה: ירמיהו פרק לג פסוקים ז-יא).
נשאל את התלמידים:

  • מה התחושה שלכם לאחר שלמדתם את מקור הפסוק?

אם לא האזנו לשיר בתחילת השיעור, אפשר להשמיע אותו בשלב זה של השיעור.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: ניתחנו את האזהרה של ירמיהו לירושלים על החורבן הצפוי כתוצאה מהחטאים של העם.
מיומנויות: סיבה ותוצאה, מילה מנחה, קונקורדנציה.
מתודות: למידה עצמאית ולמידת עמיתים, התמצאות בקונקורדנציה והשוואת מקורות.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
קול ששון וקול שמחה
מה האסוציאציות שעולות בכם בעת ההאזנה לשיר? האם אתם יודעים מהו מקור השיר? האם אתם...
קול ששון וקול שמחה

  • מה האסוציאציות שעולות בכם בעת ההאזנה לשיר?
  • האם אתם יודעים מהו מקור השיר?
  • האם אתם יכולים לשער מה ההקשר של הפסוק?

קרדיט: השיר 'קול ששון קול שמחה' ששרים להקת הלוויים. פורסם על ידי תטה אירועים ב-4 ביולי 2018.

חתונה בצל רקטות
כתבתו של ישי פורת, 'מתחתנת בעוטף עזה'. מדוע חשוב לעורכי החדשות להביא כתבות כאלה בתקופות...
חתונה בצל רקטות

כתבתו של ישי פורת, 'מתחתנת בעוטף עזה'.

  • מדוע חשוב לעורכי החדשות להביא כתבות כאלה בתקופות של מצב ביטחוני רעוע?
  • למה הבחירה דווקא בחתונה?
  • אילו תחושות יוצרת אצלנו עריכת חתונה נוכח אירועים ביטחוניים קשים?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
קול ששון וקול שמחה
ירמיהו פרק ז פסוק לד:"וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן...
קול ששון וקול שמחה

ירמיהו פרק ז פסוק לד:
"וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ".

ירמיהו פרק טז פסוק ט:
"כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: 'הִנְנִי מַשְׁבִּית מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה לְעֵינֵיכֶם וּבִימֵיכֶם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה'".

ירמיהו פרק כה פסוק י:
"וְהַאֲבַדְתִּי מֵהֶם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל רֵחַיִם וְאוֹר נֵר".

אותן מילים מבטאות גם את הנחמה לעתיד:
ירמיהו פרק לג פסוק יא:
"קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל אֹמְרִים: הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת כִּי טוֹב ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית ה'. כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה, אָמַר ה'".

עדות שואה
המאורעות הנוראים שטפוני… אין בפי מלים להביע מה שעובר עלינו מיום שהוכרז הגירוש ומשעה שהתחיל…...
עדות שואה

המאורעות הנוראים שטפוני… אין בפי מלים להביע מה שעובר עלינו מיום שהוכרז הגירוש ומשעה שהתחיל… במשיכת קולמוס אחת נשתנו פני ורשה. תמו תגרניה. אפסו קבצניה, ענייה ואביוניה, סוגרו חנויותיה, נתרוקנו חוצותיה. בכל מקום שקט ודממה כדממת בית הקברות.

מתוך: חיים אהרון קפלן, מגילת יסורין, עמודים 546, 553.

ירמיהו פרק לג פסוקים ז-יא
וַהֲשִׁבֹתִי אֶת שְׁבוּת יְהוּדָה וְאֵת שְׁבוּת יִשְׂרָאֵל וּבְנִתִים כְּבָרִאשֹׁנָה. וְטִהַרְתִּים מִכָּל עֲו‍ֹנָם אֲשֶׁר חָטְאוּ לִי...
ירמיהו פרק לג פסוקים ז-יא

וַהֲשִׁבֹתִי אֶת שְׁבוּת יְהוּדָה וְאֵת שְׁבוּת יִשְׂרָאֵל וּבְנִתִים כְּבָרִאשֹׁנָה. וְטִהַרְתִּים מִכָּל עֲו‍ֹנָם אֲשֶׁר חָטְאוּ לִי וְסָלַחְתִּי לכול) לְכָל) עֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ לִי וַאֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בִי.
וְהָיְתָה לִּי לְשֵׁם שָׂשׂוֹן, לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת לְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ אֶת כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה אֹתָם, וּפָחֲדוּ וְרָגְזוּ עַל כָּל הַטּוֹבָה וְעַל כָּל הַשָּׁלוֹם אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה לָּהּ.
כֹּה אָמַר ה': 'עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה – אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה –
בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם, הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה… קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה,קוֹל אֹמְרִים: הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת כִּי טוֹב ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית ה'. כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה'.

מה שקרה בגיהנום
אמר ר' יהודה הלוי: כתוב "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם" (ירמיה ז, לא)...
מה שקרה בגיהנום
"וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ, אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי."
(פסוק לא)

אתנסיוס קירכר, תיאור עבודת המולך בגיא בן הינום, שנת 1652. מתוך ויקישיתוף

אמר ר' יהודה הלוי: כתוב "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם" (ירמיה ז, לא) – מה היא התופת? שהיו מקישין בתופים, מה הוא הנום? שהיו הכמרים אומרים למולך כשהתינוק מנהים (משמיע קולות של בכי ונהי): יהנה לך! יערב לך!
ראה איך היו להוטים אחרי עבודה זרה!

(עיבוד. על פי: תנחומא בובר, הוספה לפרשת ואתחנן)

  • המדרש מציג תיאור מזעזע של מנהג הקרבת ילדים למולך (אליל עמוני).
    פירוש "מצודת דוד" מציע סיבה דומה, אך הסבר שונה מהמדרש לשם המקום: "…ונקראה כן על שם שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות, ולבל יכמרו רחמיו".
    איזה מההסברים חמור יותר לדעתכם? נמקו.
שלוש רגלִים - שלוש פעמים
היכל ה׳ היכל ה׳ היכל ה׳ המה (ירמיה ז, ד).למה נאמר ג׳ פעמים? משום שרצה...
שלוש רגלִים - שלוש פעמים
"אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר, הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה."
(פסוק ד)

איור: מיכל בן-חמו

היכל ה׳ היכל ה׳ היכל ה׳ המה (ירמיה ז, ד).
למה נאמר ג׳ פעמים? משום שרצה לומר להם – אל תהיו בוטחים על שלוש רגלים שאתם חוגגים בשנה. אם אין אתם עושים רצוני, אין חגיכם חשובים לפָנַי כלום.

(עיבוד. על פי – אוצר מדרשים, ל"ב מדות באגדה א, יד)

  • לפי המדרש, החזרה שלוש פעמים על הביטוי "היכל ה'" עומדת כנגד שלוש הרגלים. מה היא עמדתו של אלוהים המתוארת במדרש, על מנהג העלייה לרגל בפסח, בשבועות ובסוכות?
קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה
כמה וכמה פעמים מופיע הביטוי "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה" בספר ירמיה. לעיתים, כמו בפרק הנוכחי,...
קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה
"וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלַם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ."
(פסוק לד)

גלוית ברכה לשנה טובה. מאוסף גלויות היודאיקה ע"ש יוסף ומרגיט הופמן ז"ל, המרכז לחקר הפולקלור, האוניברסיטה העברית בירושלים

כמה וכמה פעמים מופיע הביטוי "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה" בספר ירמיה. לעיתים, כמו בפרק הנוכחי, כחלק מנבואת זעם המתייחסת לאובדן ימי החגיגות והשמחה, ולעיתים בהקשר חיובי של שמחת החתן והכלה. הפסוקים בהקשר החיובי מוכרים לציבור היהודי, רובו ככולו. הם התגלגלו והפכו להיות הברכה השביעית בשבע ברכות החופה, המכונות בתלמוד "ברכות חתנים" – ללא ספק אחד מרגעי השיא בחתונה היהודית המסורתית.

עיבוד. על פי: שרון מייבסקי, "להתחתן בלי הרבנות", אתר מיזם 929

  • הביטוי "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה" חוזר בהקשרים שונים. הסבירו את ההקשר שבו ירמיהו משתמש בביטוי זה בפסוק לד.
שרירות לב
ירמיהו מבטא את תסכולו של האל מהתנהגות עמו. הם עסוקים בהקרבת קורבנות במקום ללכת בדרכיו....
שרירות לב
"וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת בִּשְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע וַיִּהְיוּ לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים."
(פסוק כד)

John T Takai/shutterstock.com

ירמיהו מבטא את תסכולו של האל מהתנהגות עמו. הם עסוקים בהקרבת קורבנות במקום ללכת בדרכיו. במקום להקשיב לו הם עושים את מה שהם מוצאים לנכון, בשרירות לב.

להמשך קריאה

הפרשנות הנפוצה למילה "שרירות", שבאה כמעט תמיד בסמיכות למילה "לב", קושרת בין הלב לבין השורש שר"ר. כמו השריר הקשה, כך הלב קשה לעיתים. לפיכך המונח "שרירות לב" מבטא עקשנות, הליכה בדרך הנוקשה ולא לפי השכל הישר. הביטוי מופיע כמה פעמים בתנ"ך, ובעיקר אצל ירמיהו. אולי כדי להקצין את הביטוי עוד יותר, מוסיף ירמיהו ברוב הפעמים את המילה "רע" אחרי המילה "לב".

(עיבוד. על פי: לירון מרוז, "בשרירות לבם", אתר מיזם 929.)

  • הלב הוא שריר, וכמו כל שריר הוא מתכווץ ומתרפה, מתקצר ומתארך. בחירתו של ירמיהו בביטוי "שרירות לב" לתיאור התנהגות העם, אינה מובנת מאליה. הציעו הסבר לבחירתו לְדַמות את התנהגות העם לשריר.
ירמיהו של מיכלאנג'לו
בתמונה מתואר הנביא ירמיהו, פרט מתקרת הקפלה הסיסטינית שבוותיקן. רגליו של ירמיהו משוכלות, ידו האחת...
ירמיהו של מיכלאנג'לו
"וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ לְמַעַן עֲשׂוֹת אֵת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה."
(פסוק י)

דמות ירמיהו, מתוך פרסקו מאת מיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית, מתוך ויקישיתוף

בתמונה מתואר הנביא ירמיהו, פרט מתקרת הקפלה הסיסטינית שבוותיקן. רגליו של ירמיהו משוכלות, ידו האחת מונחת על ירכו וידו השנייה על פיו ועל זקנו. תנוחתו והבעת פניו מביעים הרהור, אכזבה ועצב. תיאור זה מתאים לתיאורו של ירמיהו במקרא כנביא שחש שתפקידו גורם לו סבל.

עיבוד. על פי: ענת בסר, מקראנט

  • מאחורי דמותו של ירמיהו ניצבות שתי נשים. מדוע לדעתכם בחר האומן לשלב אותן ביצירה זו? ניתן להיעזר בפסוק ו.
  • שימו לב לשימוש בצבע ביצירה (מה מואר ומה לא? האם הגוונים אפלוליים, פסטליים, עזים?) האם פָּלֶטַת הצבעים שבה בחר האומן להשתמש, תואמת למבעים המיוסרים של הדמויות או עומדת בניגוד אליהם? מה השיג האומן כאשר בחר בצבעוניות זו?
ירמיהו של שלמה טנאי
יִרְמְיָהוּ – שלמה טנאי וְיִרְמְיָהוּ אָמַר דִּבְרֵי אֱמֶת,מָרִים, קָשִׁים וְלֹא כִּחֵד.חֻרְבָּן הִבְטִיחַ יִרְמְיָהוּ,עֹנֶשׁ עַל הָאֱמֶת...
ירמיהו של שלמה טנאי
"אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר, הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה."
(פסוק ד)

AveNa/shutterstock.com

למילות השיר

יִרְמְיָהוּ – שלמה טנאי

וְיִרְמְיָהוּ אָמַר דִּבְרֵי אֱמֶת,
מָרִים, קָשִׁים וְלֹא כִּחֵד.
חֻרְבָּן הִבְטִיחַ יִרְמְיָהוּ,
עֹנֶשׁ עַל הָאֱמֶת וְלֹא טִיַּח.
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁעוֹד עִמְעֵם
מִתַּחַת לֶאֱמֶת מָרָה, קָשָׁה,
לְאַט לְאַט קָרַס וְנֶהֱרַס.
וְיִרְמְיָהוּ עוֹד מוֹטֵט, מוֹתֵת
וְאֶבֶן לֹא הִשְׁאִיר עַל אֶבֶן –
וּדְבָרָיו כֻּלָּם אֱמֶת.

וּבְבוֹא נְבוּכַדְנֶצַּר לִירוּשָׁלַיִם
הָיְתָה כְּבָר חֲלוּלָה כֻּלָּהּ.
וּלְיִרְמְיָהוּ הוּא חָלַק כָּבוֹד
עַל הָאֱמֶת, שֶׁשָּׁחֲקָה וְשֶׁנָּקְבָה.
וְנִשְׁאֲרָה לָנֶצַחַ הָאֱמֶת,
אַךְ לֹא הָיְתָה עוֹד יְרוּשָׁלַיִם.

מתוך: מלכה שקד (עורכת), לנצח אנגנך, 2005. © כל הזכויות שמורות להוצאת משכל. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • לפי השיר, מהו הגורם העיקרי שהביא לחורבן ירושלים. נמקו.
שער בית ה'
  ירמיהו מתייצב, לראשונה בספר, בשער בית ה', ומקבל פקודה לומר את נבואתו ללא פחד....
שער בית ה'
"הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר: עֲמֹד בְּשַׁעַר בֵּית ה' וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה..."
(פסוקים א-ב)

ירמיהו מטיף וברקע המקדש. ציור: Dominique Antoine Magaud המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

הדמיה של המקדש בתקופת בית ראשון וברקע השערים המוליכים אל המקדש Johnreve, ויקישיתוף

 

ירמיהו מתייצב, לראשונה בספר, בשער בית ה', ומקבל פקודה לומר את נבואתו ללא פחד. הנבואה הזו מערערת את אחד מיסודות האמונה הרווחת בישראל. העם רגיל לדברי נועם של "נביאים" המסתובבים בחצר המקדש ומרגיעים את העם: "היכל ה' היכל ה'". בדבריהם מעמיקים הנביאים את התודעה שהבית הזה ניחן בסגולה פלאית להציל את כל מי שבא בשעריו. זהו השקר שאותו מבקש ירמיהו לנפץ.

"אל תסתכלו בהיכל", אתר מיזם 929

  • מדוע מבקש אלוהים מירמיהו לעמוד ולשאת את נבואתו דווקא בשער בית המקדש?
גֵיא בֶן הִנֹּם
גיא בן הינום הוא אחד מיובליו של נחל קדרון. על פי המסורת היהודית, משמו נגזר...
גֵיא בֶן הִנֹּם
"וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ..."
(פסוק לא)

מבט על עמק גיא בן הנום, ירושלים, 1899, מתוך ויקישיתוף

גיא בן הינום הוא אחד מיובליו של נחל קדרון. על פי המסורת היהודית, משמו נגזר השם "גיהנום" כמקומם של הרשעים בעולם הבא. גיא בן הינום נזכר במקרא כחלק מן הגבול שבין נחלת שבט יהודה לנחלת שבט בנימין (יהושע טו, ח; יח, טז). בימי המלוכה נודע האזור כמקום פולחן המֹלֶךְ (או מלכּום) — האל של בני עמון.

להמשך קריאה

כאן בנו תושבי ירושלים במות לעבודה זרה, ועליהן הקריבו את ילדיהם ושרפום באש (דברי הימים ב לג, ו). הנביא ירמיהו יצא נגד מנהג זה והוכיח את תושבי ירושלים: "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי" (ירמיהו ז, לא).

עיבוד. על פי: רוני רייך, גדעון אבני ותמר וינטר, אבני דרך בירושלים: מדריך לאתרי העתיקות, 2009. © רשות העתיקות.

  • גיא בן הינום הוא המקור לשם "גיהנום" – המקום שאליו, על פי האמונה, מגיעים לאחר המוות החוטאים. הסבירו את הקשר בין פעולת הפולחן למֹלֶךְ לבין השם גיהנום.
פולחן האלה אשתר
בפסוקים מתואר פולחן צבא השמיים, שחלק ממנו הוא פולחן לאלה אשתר – אלת האהבה, הפריון...
פולחן האלה אשתר
"הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק, לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִסֵנִי."
(פסוק יח)

צלמית דמות אישה לשה בצק, אכזיב. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

בפסוקים מתואר פולחן צבא השמיים, שחלק ממנו הוא פולחן לאלה אשתר – אלת האהבה, הפריון והמלחמה במיתוס השומרי, המכונה "מלכת שמיים" בפולחן האשורי. במרכז מעשה הפולחן עמדו נסכים (יין שיצקו על המזבח) והעלאת קטורת.

להמשך קריאה

סמלה של האלה אשתר הוא כוכב נוגה, ונראה שאותם "כַּוָּנִים" שעשו נשות יהודה למלכת השמיים היו בצק בצורת כוכב.
מדברי ירמיהו עולה שגם לאחר הרפורמה של יאשיהו המשיכו יושבי יהודה לקיים מנהגים אליליים, אלא שהיה זה פולחן משפחתי ביתי שנעשה בעיקרו על ידי יחידים ועל ידי נשים, ולא פולחן המוני במקומות מרכזיים כמו שהיה נהוג קודם לרפורמה.

  • ירמיהו מפרט כיצד כל בני המשפחה שותפים בפולחן לאלים אחרים. מדוע לדעתכם הוא מדגיש זאת?
גר, יתום ואלמנה
הגר, היתום והאלמנה נמנים עם החלשים והמקופחים שבחברה. המקרא נחלץ להגנתם של המוחלשים, אלה שאין...
גר, יתום ואלמנה
"גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ..."
(פסוק ו)

ג'יאורג'יו קונרד, משפחת מחוסרי בית ישנים ברחוב, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

הגר, היתום והאלמנה נמנים עם החלשים והמקופחים שבחברה. המקרא נחלץ להגנתם של המוחלשים, אלה שאין להם אפשרות להתפרנס ואין מי שיגן על זכויותיהם. חוקי המקרא מרבים באזהרות ובאיסורים על פגיעה במעמדות אלו, ונבואות הנביאים גדושות בתוכחות לחברה ולשופטים על עושק שלהם ועל הטיית דין בענייניהם.

על פי: מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים

  • ירמיהו מזכיר בסמיכות את הצורך בעשיית משפט צדק ואת עושק המעמדות המוחלשים. הסבירו את הקשר בין השניים.
הייעוד של ירמיהו
ירמיהו הנביא לא יכול היה לוותר על שליחותו, אף שהייתה קשה מנשוא עבורו ושהעם סירב...
הייעוד של ירמיהו
"כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וַאֲשַׁכְּנָה אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה."
(פסוק ג)

ירמיהו הנביא לא יכול היה לוותר על שליחותו, אף שהייתה קשה מנשוא עבורו ושהעם סירב לשמוע לו לאורך כל הדרך.

  • הסבירו בקצרה מהו הרקע לנבואת ירמיהו בפרק.

קרדיט: 929 ירמיהו/929 תנך ביחד, 2016