סגור תצוגת כיתה
הפרק

ההמלכה והדילמה של רחבעם

פסוקים א-יד

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

מטרתו של מהלך זה היא לבחון את ההתלבטות של רחבעם והקושי שלו להחליט, נושא השזור בכל היחידה. נתחיל בהליכה של רחבעם לשכם, ונשאל מה אפשר ללמוד מהדרך שבה הוא חושב ומתייחס אל העם. לאחר מכן נלמד את הדילמה של רחבעם כיצד להגיב לבקשה של העם להקל בעול, ונחשוב מה המשמעויות של עצת הזקנים ושל עצת הילדים. נראה את הכרעתו של רחבעם בנושא ונדון מדוע החליט כך.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה:
נשאל את התלמידים:

  • מה זו התלבטות?
  • מתי מתלבטים?

נדון בכך שהתלבטויות באות עקב קושי להחליט, ונשאל את התלמידים מדוע לפעמים קשה לנו להחליט. נסכם בכך שיש החלטות בעלות משמעות רבה והשפעה, ולכן אנו נתקלים בקושי להכריע.

אפשרות שנייה:
נחלק לתלמידים פתקים קטנים ונבקש מהתלמידים לכתוב בעילום שם מקרה אחד בחיים שהתלבטו בו מאוד, והם מוכנים לשתף את המקרה עם הכיתה. בפתק נבקש שיכתבו מה הייתה ההתלבטות, מה הייתה ההכרעה, ומה גרם להם להכריע כך ולא אחרת (יש לשים לב אם הפעילות מתאימה לכיתה ולאווירת השיתוף שבה).

הזמנה לקריאה

נקרא ונסביר את פסוקים א-ה ונחשוב יחד על השאלות להלן:

  • למה רחבעם בא לשכם והעם לא בא לירושלים? (כי המלכתו בישראל אינה ברורה מאליה, ואולי זה גם מראה את תחילת ההידרדרות)
  • למה שבטי ישראל קוראים לירבעם לחזור? (משום שהם רואים בו מנהיג וחוששים מרחבעם)
  • למה רחבעם מבקש שלושה ימים לפני שהוא משיב? (כדי להתייעץ עם יועציו ולבחון את העניין ברצינות)

רחבעם מבין שלתגובתו אל העם יש השלכות ושהיא חשובה מאוד, והוא מבין שבואו לשכם אינו מציב אותו במקום סמכותי במיוחד. הוא עוצר כדי לחשוב ולהתייעץ לפני החלטה מהותית.
נשאל את הכיתה:

  • האם אנו יכולים ללמוד מרחבעם?
  • על אילו החלטות חשובות בחיים כדאי לעצור ולחשוב לפני שמחליטים?
  • עם מי הייתם מתייעצים?

נצייר עיגול גדול בצד הלוח ונכתוב את ההחלטות שעולות מהתלמידים. מחוץ לעיגול נפתח קווים של אפשרות עם מי להתייעץ ואיך לדעתם היו מייעצים.

  • איך יודעים עם העצה טובה או לא?

נחלק את הכיתה לשתי קבוצות. נבקש מהקבוצות לקרוא את פסוקים ו-טו ונטיל עליהם את המשימה הזאת:
קבוצה א תייצג את הזקנים שעמם מתייעץ רחבעם. נחשוב בקבוצה יחד מה הסיבות לדעה של הזקנים וכיצד נוכל לשכנע את רחבעם.
קבוצה ב תייצג את הילדים שעמם מתייעץ רחבעם. נחשוב בקבוצה יחד מה הסיבות לדעה של הצעירים וכיצד נוכל לשכנע את רחבעם.
נבקש מאחד התלמידים לשבת מול הכיתה ולגלם את הדמות של רחבעם. נציגים משתי הקבוצות ינסו לשכנע את רחבעם לפעול על פי עצתם. נחשוב מדוע בחר רחבעם דווקא בעצת הילדים. נסביר שמובן שלא מדובר בילדים קטנים, אלא הילדים הם האנשים הצעירים בני דורו של רחבעם שמרגיש אליהם קשר אישי.

  • מה דעתכם, האם רחבעם חשב שהרעיון של הילדים טוב יותר?
  • האם הוא החליט מתוך קשר רגשי לילדים, או שמא באמת ובתמים הוא חשב שהילדים צודקים בטענתם?
  • מה דעתכם על השפה שהילדים משתמשים בה?

נכתוב על הלוח את הפסוק: "אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים" (פסוק יא). נסביר שמילים אלו נעשו ביטוי שגור בעברית, והמשמעות שלו היא שאף שדבר היה גרוע, עכשיו הוא יהיה עוד יותר גרוע. כלומר, אף שאביו של רחבעם, שלמה, ייסר את עם ישראל בשוטים (מטפורה לעול המס הרב), רחבעם ייסר בעקרבים, דבר כואב ומסוכן יותר משוט.
נסביר מה רחבעם מנסה להבהיר במילים האלה. לאחר שהטיעונים הובהרו דיים, נקרא יחד את פסוקים ו-טו לסיכום.
נסכם בשאלה:

  • למה רחבעם מתעלם מרצון העם ומבקשותיו ובוחר להקשיב לעצת הילדים?
    הפסוקים מלמדים אותנו שההחלטה של רחבעם לא הייתה הגיונית, אלא שהוא החליט כך "כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵעִם ה'" שכך יחליט (פסוק טו). כלומר, הוא לא בחר מתוך בחירה חופשית מלאה.
  • איך לדעתכם יגיב העם להחמרת המיסים?

מבט לחיים

עולה מהפסוקים שבפני רחבעם עמדו שתי אפשרויות, העצה של הזקנים מול העצה של הצעירים. נחשוב על הבחירות האישיות שלנו בחיים:

  • מה משפיע על בחירותינו?
  • יכול להיות שהגאווה שלנו משפיעה על בחירותינו?
  • יכול להיות שאנחנו מושפעים בבחירותינו מהמחשבה על מה יחשבו עלינו, מלחץ חברתי?

נסכם בדיון על המניעים לבחירה בהתלבטות אישית.

  • מה משפיע עלינו כשאנחנו באים להחליט החלטות מהותיות?
  • מה יכול לעזור לנו לסדר את המחשבות ולהחליט בראש שקט?

נכתוב על הלוח את כל הרעיונות שעולים בכיתה לדברים שמשפיעים על החלטותינו, ונבקש מכל התלמידים להשקיע דקה ולחשוב אילו מהדברים משפיעים עליו הכי הרבה.
נבקש מהתלמידים לשאול את הוריהם על התלבטות מהותית בחייהם, מה גרם להחלטה ומה אפשר ללמוד מהדרך שבה הם התמודדו עם ההכרעה.
נבקש מהתלמידים לחשוב כיצד לסייע לחבר או חברה שנראה שהם מחליטים החלטה שבעינינו היא לרעתם.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בשיעור למדנו על הניסיון של רחבעם להמליך את עצמו למלך על ישראל מיד לאחר מות שלמה. למדנו על ההתלבטות שלו כיצד להציג את מלכותו לעם, ועל בחירתו בהכבדה ובקושי על פי עצת הצעירים.
מיומנויות: השוואה בין דעות מנוגדות בפסוקים והצגתן בעל פה.
מתודות: דיון כיתתי, עבודה בזוגות, הבעה בעל פה ובכתב, הצגה.

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
למה דווקא שכם?
וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אותו" (מלכים א' יב, א) –...
למה דווקא שכם?
"וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶם כִּי שְׁכֶם בָּא כָל יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ." (פסוק א)

שכם, 1999. צילום: עמית אבידן at Hebrew Wikipedia.

Morphart Creation / Shutterstock.com

וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אותו" (מלכים א' יב, א) – תנא משום ר' יוסי: מקום מזומן לפורענות: בשכם עינו את דינה, בשכם מכרו את יוסף, בשכם נחלקה מלוכת בית דוד (סנהדרין ק"ב ע"א).

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • מה משותף לאירועים המוזכרים במדרש, מלבד העובדה שכולם התרחשו בעיר שכם?
למה ירבעם נקרא כך?
שנו רבותינו: "ירבעם" – שעשה מריבה בעם: דבר אחר: שעשה מריבה בין ישראל לאביהם שבשמים...
למה ירבעם נקרא כך?
"וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד. אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית ה' בִּירוּשָׁלִַם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְיְהוּדָה." (פסוקים כו–כז)

נבואת אחיה לירבעם. איור מאת ג'רארד הוט, 1728. מתוך ויקישיתוף

שנו רבותינו: "ירבעם" – שעשה מריבה בעם: דבר אחר: שעשה מריבה בין ישראל לאביהם שבשמים (סנהדרין ק"ב ע"ב).

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • איזה חטא של ירבעם חמור יותר לדעתכם: הפירוד שיצר בעם או הפירוד שיצר בין העם לה'?
לאוהליך ישראל
לאחר סירובו של רחבעם לבקשת העם להוריד את עולם המיסים, מחליט העם למרוד בו ובמלוכה...
לאוהליך ישראל
וַיַּרְא כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵהֶם וַיָּשִׁבוּ הָעָם אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָיו. (פסוק טז)

jiris /Shutterstock.com

לאחר סירובו של רחבעם לבקשת העם להוריד את עולם המיסים, מחליט העם למרוד בו ובמלוכה מבית דוד.

להמשך קריאה

סיסמת המרד הייתה "מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד", כלומר אין לנו חלק בממלכת יהודה, שמלכיה מגיעים מבית דוד בן ישי, ונחזור לשלטון שהיה נהוג בתקופה הקדומה, שבה כל שבט ניהל את עצמו.
כיום מקובל להשתמש בביטוי "לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל" כדי לתאר מצב של מרד, אנרכיה ואי־סדר שלטוני.

  • כיצד אפשר להשתמש בביטוי "לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל" בימינו? חברו משפט או מצאו את המשפט באינטרנט בהקשר מודרני.
שוטים ועקרבים
עם עלייתו של רחבעם, בנו של שלמה, פנה אליו העם בבקשה שיָקֵל את עול המיסים...
שוטים ועקרבים
"וְעַתָּה אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד וַאֲנִי אוֹסִיף עַל עֻלְּכֶם אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים." (פסוק יא)

Viktorija Reuta / Shutterstock.com

עם עלייתו של רחבעם, בנו של שלמה, פנה אליו העם בבקשה שיָקֵל את עול המיסים הכבד שהיה מוטל על העם עוד מימי אביו.

להמשך קריאה

רחבעם ביקש להתייעץ עם שתי קבוצות: עם הזקנים ועם הילדים. הזקנים יעצו לו להוריד את עול המיסים, ואילו הילדים יעצו לו להעלות את עול המיסים באמצעות הביטוי "אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים". משמעותו המילולית של הביטוי היא ששלמה, אביו של רחבעם, היכה את העם באמצעות הצלפת שוט, ואילו המכה שינחית רחבעם על העם תהייה קשה וכואבת יותר, כמו הצלפה בעקרב – מקל שבקצהו מסמרים ואיתו מכים את העבדים. כלומר, עול המיסים שיטיל רחבעם על העם יהיה כבד יותר מן העול שהטיל שלמה.
כיום אפשר להשתמש בביטוי במנותק מהקשרו, ולומר באמצעותו שיתחיל עידן חדש, שבו השלטון יהיה קשה יותר מן השלטון הקודם.

  • חפשו באינטרנט את הביטוי "אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים" בהקשרים שונים בעברית בת זמננו.
עגל הזהב
אחת הפעולות שעשה ירבעם בן נבט כדי לבסס את מעמדה של ממלכת ישראל החדשה הייתה...
עגל הזהב
"וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן. וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת וַיֵּלְכוּ הָעָם לִפְנֵי הָאֶחָד עַד דָּן." (פסוקים כח–ל)

אחת הפעולות שעשה ירבעם בן נבט כדי לבסס את מעמדה של ממלכת ישראל החדשה הייתה יצירת שני עגלי זהב, שימחישו את דמותו של ה' באופן פיזי.

להמשך קריאה

מעשה זה מזכיר את חטא העגל מתקופת הנדודים במדבר. על פי המסופר בשמות לב, א–ו (וכן בדברים ט), משה עלה להר סיני כדי להביא לעם את לוחות הברית, אולם הוא התעכב. העם חשש שלא יחזור, ולכן הציע אהרן (אחי משה) ליצור עגל מזהב. בני ישראל אספו תכשיטים מזהב ויצרו מהם פסל של עגל, וסגדו לו.
היוצר אהוד בנאי כתב את השיר "עגל הזהב" שמספר את סיפור חטא העגל בהרחבה.

מילות השיר:
עגל הזהב
אהוד בנאי
מילים ולחן: אהוד בנאי

אֲנַחְנוּ כָּאן בְּלֵב מִדְבָּר
צְמֵאִים לְמַיִם חַיִּים
וְאַתָּה עַל רֹאשׁ הָהָר
מֵעַל הָעֲנָנִים
אֵין שׁוּם אוֹת
אֵין סִימָן
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יָמִים
בְּמַעְגָּל סָגוּר מִסְתּוֹבְבִים
סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב.

אֵין מִי שֶׁיַּכֶּה עַל הַסֶּלַע
מִי יִתֵּן כִּוּוּן
בָּאֲפֵלָה כָּאן נִלְחָמִים עַל כָּל פֵּרוּר
סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב

הוּא לֹא יוֹרֵד מֵרֹאשׁ הָהָר
הוּא לֹא יוֹרֵד אֶל הָעָם
הֵם יוֹצְאִים בִּמְחוֹל טֵרוּף
וְשׁוֹכְחִים אֶת עַצְמָם
רוֹקְדִים סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב
סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב

מִתְחַנְּנִים אֵלָיו, אַל נָא תַּעֲזֹב אוֹתָנוּ עַכְשָׁו
הֱיֵה לָנוּ לְאָב
עֵדֶר נֶעֱזָב, רוֹקֵד סְבִיבוֹ
קוֹרֵא אֵלָיו לַשָּׁוְא
עֵגֶל הַזָּהָב
עֵגֶל הַזָּהָב

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם

  • איזה תפקיד מילא עגל הזהב בימי ירבעם, ואיזה תפקיד מילא בתקופת המדבר?

קרדיט: אהוד בנאי- עגל הזהב. מתוך ערוץ 'מוזיקה ישראלית', פורסם בתאריך 16 בפבר׳ 2011.

מבט אחר על ירבעם בן נבט
מלכים ג הוא רומן המבוסס על הסיפור התנ"כי שכתבה הסופרת יוכי ברנדס. הספר מספר את...
מבט אחר על ירבעם בן נבט
"וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן. וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת וַיֵּלְכוּ הָעָם לִפְנֵי הָאֶחָד עַד דָּן." (פסוקים כח–ל)

צילום: איריס נשר, cc-by-2.5. מתוך ויקיפדיה העברית

מלכים ג הוא רומן המבוסס על הסיפור התנ"כי שכתבה הסופרת יוכי ברנדס.

להמשך קריאה

הספר מספר את קורות חייו של שלומעם, הוא ירבעם, בהרחבה ומנקודת מבט אמפתית יותר. באמצעות סיפור חייו של שלומעם מוצגות דמויות שונות מן התנ"ך באור חדש ומרענן. לטענת הסופרת "סיפורים הם נשק יעיל יותר מחרבות, חרבות יכולות להרוג רק את מי שניצב מולן, ואילו הסיפורים קובעים מי יחיה ומי ימות גם בדורות הבאים". כלומר הסיפור התנ"כי נכתב מנקודת המבט של סופרים שאהדו את בית דוד, ולכן ירבעם בן נבט מוצג באור שלילי.

  • בהשראת מלכים ג של יוכי ברנדס, כִּתבו עמוד מיומנו האישי של ירבעם המסביר את מחשבותיו ואת רגשותיו של ירבעם והסבירו את ההיגיון בפעולותיו.
מה קרה בפנואל?
פְּנוּאֵל היא עיר קדומה בעבר הירדן המזרחי. מיקומה של העיר נחשב לאסטרטגי ביותר מפני שהיא...
מה קרה בפנואל?
"וַיִּבֶן יָרָבְעָם אֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם וַיֵּשֶׁב בָּהּ וַיֵּצֵא מִשָּׁם וַיִּבֶן אֶת פְּנוּאֵל." (פסוק כה)

פְּנוּאֵל היא עיר קדומה בעבר הירדן המזרחי. מיקומה של העיר נחשב לאסטרטגי ביותר מפני שהיא נמצאת בשער הכניסה לארץ ישראל.

להמשך קריאה

פנואל נזכרת לראשונה בספר בראשית (פרק לב). במקום זה פגש יעקב מלאך מסתורי שביקש להיאבק בו. יעקב גבר על המלאך וביקש ממנו את ברכתו. בעקבות מפגש זה החליט יעקב לקרוא למקום פְּנִיאֵל, משום שחש כי פגש את אלוהים פנים מול פנים.

  • מדוע לדעתכם בחר ירבעם דווקא בעיר פנואל כעיר בירה?
איפה נמצא ביתו של האל?
בית אל היא עיר מקראית עתיקה הממוקמת צפונית לירושלים. לדעת חלק מחוקרי המקרא בית אל...
איפה נמצא ביתו של האל?
"וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן." (פסוקים כח–כט)

העיר בית אל

העיר בית אל

בית אל היא עיר מקראית עתיקה הממוקמת צפונית לירושלים. לדעת חלק מחוקרי המקרא בית אל היא עיר כנענית עתיקה ובה שכן מקדש לאל הכנעני "אל".

להמשך קריאה

על פי המסורת המקראית בית אל היא אחד המקומות הראשונים שאליהם הגיע אברהם לאחר שעלה לכנען, והקים בה מזבח לה'. בבית אל חלם יעקב את חלומו המפורסם על סולם שראשו מגיע לשמים ומלאכי האלוהים עולים ויורדים בו. בעקבות מאורע זה מחליט יעקב לקרוא למקום בית אל: "וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (בראשית כח, יז). כלומר האלוהים שוכן בבית אל.

  • מדוע לדעתכם בחר ירבעם לשים את אחד מעגלי הזהב שיצר בבית אל דווקא?
עגל הזהב
  לאחר פילוג הממלכה עשה ירבעם שלל פעולות שנועדו לבסס את שלטונו החדש ואת מעמדה...
עגל הזהב
"וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן." (פסוקים כח–כט)

צלמית שור משומרון, 1200 לפנה"ס בערך. יחידת קמ"ט ארכאולוגיה. המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון, קצין מטה ארכיאולוגיה. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים / ארדון בר חמא

 

לאחר פילוג הממלכה עשה ירבעם שלל פעולות שנועדו לבסס את שלטונו החדש ואת מעמדה של ממלכת ישראל.

להמשך קריאה

אחת הפעולות המוזכרות במקרא היא יצירת שני עגלי זהב, שיהיו ייצוג מוחשי של אלוהי ישראל. מעשה זה אסור לפי עשרת הדיברות, שבהם נאסרו יצירת פסל של ה' ועבודת אלילים.
בקרב עמי המזרח הקדום אנו מוצאים אֵלים שהיו מיוצגים באמצעות דמות של פר או שור, משום שהם מסמלים עוצמה וכושר פריון.
למרות התנגדות המקרא לכך, ממצאים ארכאולגיים שונים מעידים כי העגל היה חפץ פולחני שבאמצעותו נעשתה הן עבודת ה' והן עבודת אלים אחרים.

  • מדוע לדעתכם בחר ירבעם בעגלי הזהב כחפץ פולחני בממלכת ישראל החדשה?
חג חדש בלוח השנה
לאחר פילוג הממלכה עשה ירבעם שלל פעולות שנועדו לבסס את שלטונו החדש ואת מעמדה של...
חג חדש בלוח השנה
וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ כֵּן עָשָׂה בְּבֵית אֵל לְזַבֵּחַ לָעֲגָלִים אֲשֶׁר עָשָׂה וְהֶעֱמִיד בְּבֵית אֵל אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה." (פסוק לב)

MA8 / Shuttersotck.com

לאחר פילוג הממלכה עשה ירבעם שלל פעולות שנועדו לבסס את שלטונו החדש ואת מעמדה של ממלכת ישראל.

להמשך קריאה

אחת הפעולות המוזכרות במקרא היא יצירת חג חדש בלוח השנה העברי, שנחגג בט"ו במרחשוון, חודש בדיוק לאחר חג הסוכות. אחד ההסברים המוצעים לכך הוא שבממלכת ישראל, הצפונית לממלכת יהודה, האקלים קר יותר ולתבואה דרוש זמן רב יותר כדי להבשיל.
חג הסוכות נחשב לחג הגדול והמרשים ביותר בלוח השנה, ובו נהגו רבבות אנשים לעלות לבית המקדש בירושלים. באמצעות דחיית חג הסוכות ביקש ירבעם לייצר חלופה לפולחן שהיה נהוג בממלכת יהודה.

  • איזה חג אתם הייתם מוסיפים ללוח השנה?
טיפ קטן למלכים חדשים
בסרטון שלפנינו ניתן רקע מעמיק המתאר את מצבו של העם ערב פילוג הממלכה.
טיפ קטן למלכים חדשים
"וְלֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל הָעָם כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵעִם ה' לְמַעַן הָקִים אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי אֶל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט." (פסוק טו)

בסרטון שלפנינו ניתן רקע מעמיק המתאר את מצבו של העם ערב פילוג הממלכה.

  • מהן הסיבות המובאות בסיפור המקראי ובסרטון לפילוג הממלכה?

קרדיט: 929 מלכים א א- יב: פילוג ממלכת שלמה השלמה. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד

העם דורש צדק חברתי!
תנועת המחאה שקמה בימי רחבעם, בנו של שלמה, דרשה צדק חברתי בשל המצב הכלכלי־חברתי הקשה...
העם דורש צדק חברתי!
וַיַּרְא כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵהֶם וַיָּשִׁבוּ הָעָם אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָיו." (פסוק טז)

תנועת המחאה שקמה בימי רחבעם, בנו של שלמה, דרשה צדק חברתי בשל המצב הכלכלי־חברתי הקשה שאליו נקלע העם בעקבות עול המיסים הכבד.

להמשך קריאה

העם טען כי מי שמקורב לבית המלוכה ולמשפחת בית דוד זוכה לזכויות יתר על פני שאר שבטי ישראל. בשנות ה־60 של המאה הקודמת קמה בישראל תנועת המחאה של "הפנתרים השחורים", אשר ביקשה להיאבק בחוסר השוויון הכלכלי ובאפליה החברתית. בסרטון הקצר שלפנינו תקבלו הסבר קצר על רוח התקופה.

  • הכינו את כרזות המחאה של שבטי ישראל שביקשו להיאבק בחוסר הצדק של בית המלוכה.

קרדיט: חדשות מהעבר – הפנתרים השחורים. ערוץ היוטיוב של חינוכית ראשונים בעולם