סגור תצוגת כיתה
הפרק

הורה היאחזות

פסוקים כה-לג

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נקרין על הלוח את התמונות.
נשאל את התלמידים:

  • אם הייתם צריכים לבחור מילה אחת שמתאימה לשתי התמונות, מה הייתם בוחרים?

נשמע הצעות ונכתוב על הלוח את המילה 'חלוץ'.
נשאל את התלמידים:

  • מה משמעות המילה הזאת? (להיות ראשון, להוביל, להתחיל)

נספר שהיום נלמד על גד, ראובן וחצי המנשה שביקשו ונתבקשו להיות חלוצים.

מבט ראשון

נחלק לתלמידים דף ובו פסוקים כה-לג, ונבקש מהם לקרוא קריאה דמומה ולהדגיש את המילה 'חלוץ' על הטיותיה בכל הופעותיה בפסוקים (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם המילה הזאת חוזרת פעמים רבות כל כך?

נסביר שזוהי מילה מנחה שבאה לבטא רעיון מרכזי בפרק. נשאל:

  • למה לדעתכם חזרו דווקא על המילה הזאת?
  • מה אנחנו יכולים להסיק מהחזרה הזאת על המסר של הטקסט?

מבט שני

נקרין על הלוח את ההקשרים של המילה 'חלוץ' בפסוקים.
נבקש מן התלמידים לענות במחברתם על השאלה הזאת:

  • כיצד הייתם 'מתרגמים' את הביטויים האלה לשפת ימינו?

נשמע מספר אפשרויות בכיתה. נדגיש שההבטחה של גד, ראובן וחצי המנשה להיות חלוצים לפני האלוהים פירושה שלא רק שהם ישתתפו במלחמה על הנחלות אלא שהם יהיו הראשונים.
נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם שניים וחצי השבטים אינם מסתפקים בהבטחה להשתתף במלחמה, אלא מבטיחים להיות הראשונים? (זוהי דרכם של שניים וחצי השבטים להפגין נאמנות וערבות הדדית מלאה כלפי אחיהם שאר בני ישראל ולהעביר את המסר שכיבוש הארץ הוא משימה שמחייבת את העם כולו, לא רק את השבטים שעוד לא מצאו נחלה להתיישב בה)

מבט שלישי

נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם יש קשר בין ההתחייבות של גד, ראובן וחצי המנשה להיות חלוצים לפני המחנה ובין הבקשה שלהם לקבל את עבר הירדן המזרחי?

נעמוד על כך שגם בבקשת ההתיישבות וגם בהוראה להיות חלוצים לפני המחנה יש דבר שקורה בפעם הראשונה. גד, ראובן וחצי המנשה מבקשים להיות חלוצי התיישבות, ולאחר השיחה עם משה לוקחים על עצמם אחריות גם להיות חלוצים בקרב. נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם נבחרה המילה 'חלוץ'?
  • מה הקשר בין חלוץ בהתיישבות לחלוץ בקרב?

נחזור לתמונות שראינו בתחילת השיעור ונסביר שהמילה 'חלוץ' מבטאת התחלה: מי שיש לו אומץ ליזמות התיישבותית, יכול להשתמש באומץ הזה גם להיות יוזם בקרב.
כעת נערוך בכיתה מדרש-יוצר:
נחלק את התלמידים לקבוצות של ארבעה ונבקש מהם להביע באופן יצירתי כלשהו, בציור, בחידה, בהצגה או בשיר, את הביטוי "חָלוּץ לִפְנֵי ה'" כפי שהם רואים אותו בעיני רוחם.

מבט לחיים

נשאל את התלמידים:

  • האם בתקופה האחרונה הייתם חלוצים במשהו?
  • באילו מקומות בחיים שלנו אנחנו יכולים להיות חלוצים?

נחליט על משהו קטן שבו אנחנו רוצים להיות "חלוצים לפני המחנה" בשכבה או בבית הספר, למשל: להתחיל להרים את הכיסאות באופן קבוע בסוף היום, לארגן הפסקה פעילה, להתחיל מסורת של מחזור וקומפוסט בבית הספר וכן הלאה.
אפשרות נוספת היא לעסוק במושג החלוציות דרך נושא ההתנדבות. נסביר שלמעשה חלוץ הוא מי שמתנדב להיות ראשון. נחשוב על מגוון תחומים בכיתה שלפעמים צריך בהם מתנדבים: לנקות את הכיתה, ללכת להביא משהו למורה, להביא כיבוד לשיעור חברה וכן הלאה. נשאל את התלמידים:

  • מתי התנדבתם בעת האחרונה?
  • למה כדאי להתנדב?
  • למה זה קשה?

נחשוב עם התלמידים על דרכים יצירתיות לעזור לכמה שיותר אנשים להתנדב. לדוגמה – פרס חודשי למי שהתנדב הכי הרבה פעמים, או חוק שלפיו אסור למישהו אחד להתנדב פעמיים עד שכל הכיתה התנדבה אחריו למשהו וכן הלאה.
לסיום נוכל להשמיע לתלמידים המנון הפלמ"ח ולעקוב אחר מילותיו (ראו קישור להמנון גם בממערך השיעור). נדגיש את רצון לוחמי הפלמ"ח והדור ההוא להיות "ראשונים תמיד".
נשאל את התלמידים:

  • מתי לדעתכם כתבו את השיר הזה?
  • על מי הוא מספר?

נספר לתלמידים שפלמ"ח הוא ראשי תיבות של "פלוגות מחץ" ושהוא היה הארגון ששימש צבא של המדינה היהודית שבדרך, בשנים 1948-1941. הפלמ"ח היה הזרוע הצבאית של ארגון ההגנה, והוא פעל בשני מוקדים עיקריים: לחימה והתיישבות בארץ – אלה הם בדיוק תחומי החלוציות שבהם עוסק הפרק הזה.
נשאל את התלמידים:

  • האם אתם מוצאים ביטויים לחלוציות בשיר? " רִאשׁוֹנִים תָּמִיד אֲנַחְנוּ", " כָּל בָּחוּר וָטוֹב – לַנֶּשֶׁק" וכן הלאה. נעמוד על כך שלא בכדי הפרק מחבר בין החלוציות בקרב לחלוציות ביישוב הארץ – אלו הם שני הדברים העיקריים שצריך להתמקד בהם כשמתחילים לבנות חיים חדשים כעם וכמדינה בארץ ישראל.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בהתחייבותם של בני גד, ראובן וחצי המנשה להיות חלוצים בשני תחומים עיקריים בפרק – הלחימה וההתיישבות.
מיומנויות: עקבנו אחרי מילה מנחה בפסוקים ודנו במשמעויותיה.
מתודות: הבענו באופן יוצר את הביטוי "חָלוּץ לִפְנֵי ה'", ולמדנו את המנון הפלמ"ח כביטוי לחלוציות בהיסטוריה הקרובה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
חלוצים
חלוצים במגדל בתקופת העלייה השנייה, 1912, מתוך ויקיפדיה. פסוקים טז-יז: "גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה...
חלוצים

חלוצים במגדל בתקופת העלייה השנייה, 1912, מתוך ויקיפדיה.

פסוקים טז-יז: "גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ. וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

  • מה לדעתכם עושים האנשים בתמונה?
  • איזו חלוציות מופיעה לפנינו?

כריסטיאנו רונלדו – חלוץ נבחרת ריאל מדריד. שאטרסטוק, 1058903039.

פסוק כז: "וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ כָּל חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה, כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דֹּבֵר".

  • מי האיש בתמונה?
  • במה מתבטאת החלוציות שלו?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
הקשרים של המילה 'חלוץ' בפסוקים
וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ, כָּל חֲלוּץ צָבָא, לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה כָּל חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי ה'נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים...
הקשרים של המילה 'חלוץ' בפסוקים

וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ, כָּל חֲלוּץ צָבָא, לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה
כָּל חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי ה'
נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי ה'

המנון הפלמ"ח
להמנון הפלמ"ח
עיקר וטפל
בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד עָשׂוּ אֶת הָעִקָּר טָפֵל וְאֶת הַטָּפֵל עִקָּר, מִשּׁוּם שֶׁחִבְּבוּ אֶת מָמוֹנָם...
עיקר וטפל
"וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ. [...] בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ." (פסוקים טז, כד)

צילום: Africa Studio/shutterstock.com

בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד עָשׂוּ אֶת הָעִקָּר טָפֵל וְאֶת הַטָּפֵל עִקָּר, מִשּׁוּם שֶׁחִבְּבוּ אֶת מָמוֹנָם [כספם ורכושם] יוֹתֵר מִן הַנְּפָשׁוֹת.
הֵם אָמְרוּ לְמשֶׁה: גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה, וְעָרִים לְטַפֵּנוּ.
אָמַר לָהֶם משֶׁה: עֲשׂוּ אֶת הָעִקָּר עִקָּר, תְּחִלָּה בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם, וְאַחַר כָּךְ גְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם.

(מעובד. על פי: מדרש במדבר רבה, פרשה כב פסקה ט)

להמשך קריאה

לפי הפסוק, אנשי גד וראובן ביקשו ממשה מקום שיוכלו להקים בו גדרות לצאן שלהם ולבנות ערים לילדיהם (לטף). המדרש טוען כי משה העביר ביקורת על הסדר של בקשתם.

  • כיצד למדו חז"ל משני הפסוקים (טז, כד) על הביקורת של משה?
    רמז – קראו את הפסוקים בתשומת לב לפרטים.
  • ומה דעתכם – מה העיקר ומה הטפל? מה היה חשוב לבנות קודם ומדוע?
מידה כנגד מידה
  "אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים הרבה, והיה להם מקנה גדול, וחיבבו...
מידה כנגד מידה
"וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה, אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן, הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה." (פסוקים ה-ו)

הגלייה. ציור של אמן תאילנדי, הרבע הראשון של המאה ה-20, מאוסף Walters Art Museum

ציור: גלות . יוליוס שנור פון קרולספלד, המאה ה-19

 

"אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים הרבה, והיה להם מקנה גדול, וחיבבו את המקנה, וישבו להם חוּצָה לארץ ישראל. לפיכך גלו ראשונים מן השבטים, שנאמר: "וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי…" (דברי הימים א, פרק ה פסוק כו).

(מעובד. על פי: במדבר רבה פרשה כב)

להמשך קריאה

משה אומנם הסכים בסופו של דבר לבקשת בני גד וראובן, אבל הוא העביר עליהם ביקורת. הביקורת כלפי בני גד וראובן בשל בקשתם ממשיכה גם במדרש חז"ל. המדרש קושר בין אירוע עתידי המתואר בספר דברי הימים בתנ"ך – גלות ישראל – לבין האירוע בפרק שלנו, ויש בו גורם של "מידה כנגד מידה".
מידה כנגד מידה – עונש שהוא שווה ערך למעשה השלילי שנעשה.

  • מה היה עונשם של בני גד וראובן בתקופת גלות ישראל?
  • מה הקשר בין ההתנהגות שלהם בפרק שלנו, לבין תיאור הגלות?
  • מדוע אפשר להסביר זאת כ"מידה כנגד מידה"?
להיות נקי
  ראובן וגד מבקשים להישאר בצד המזרחי, בקשה בעייתית בהרבה מובנים. משה מסכים לבסוף, אבל...
להיות נקי
"וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל, וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה'." (פסוק כב)

זרזירי-בקר מנקים ג'ירף, צילום: Black Sheep Media/shutterstock.com

חיילים מנקים ספינה. צילום: U.S. Department of Defense Current Photos, מתוך ויקישיתוף

 

ראובן וגד מבקשים להישאר בצד המזרחי, בקשה בעייתית בהרבה מובנים. משה מסכים לבסוף, אבל יש לו תנאי: שהם ייקחו חלק במלחמת כיבוש הארץ.
אם יעמדו בתנאי, הם יהיו "נקיים". הכוונה לא לכך שלא יהיו מלוכלכים, אלא לכך שלא יהיו מִשְׁקָעִים או חובות בינם לבין העם, ובינם לבין אלוהים.

  • מדוע הבקשה של השבטים ראובן וגד היא בקשה בעייתית?
  • ממה השבטים יהיו "נקיים" אם יעמדו בתנאי?
איש נחלתו
השבטים גד וראובן הבטיחו למשה כי הם לא מנסים להתחמק מהמשימה של כיבוש הארץ. הם...
איש נחלתו
"לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ." (פסוק יח)

מפת נחלות השבטים כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

השבטים גד וראובן הבטיחו למשה כי הם לא מנסים להתחמק מהמשימה של כיבוש הארץ. הם אמרו שכל רצונם הוא לבנות גדרות למקנה שלהם וערים לטפם, אך הם מחויבים למשימת כיבוש הארץ. כדי לחזק את דבריהם, הבטיחו שהם לא מתכוונים לשוב לבתיהם לפני שכל אחד משבטי ישראל ישב בנחלתו, כלומר על האדמה שלו.

  • בשפה העברית יש ביטויים נוספים עם המילה "נַחֲלָה", למשל: "אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה", "הִגִּיע אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה", "נַחֲלַת אָבוֹת".
    בחרו אחד מהביטויים והסבירו אותו. נסו לקשר את ההסבר גם לנושא של הפרק.
ערב מול הגלעד
את השיר "ערב מול הגלעד" כתבה המשוררת והסופרת לאה גולדברג.הוא פורסם לראשונה בשנת 1938, ונכלל...
ערב מול הגלעד
"וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד, וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה." (פסוק א)

את השיר "ערב מול הגלעד" כתבה המשוררת והסופרת לאה גולדברג.
הוא פורסם לראשונה בשנת 1938, ונכלל בקובץ שירי הילדים "מה עושות האיילות".
את השיר כתבה לאה גולדברג כאשר ביקרה בקיבוץ אפיקים, והיא הקדישה אותו לילדי הקיבוץ.
קיבוץ אפיקים, שנמצא בבקעת הירדן, צופה אל הרי הגלעד שבעברו המזרחי של הירדן. הוא נקרא "אפיקים" כיוון שהוא שוכן בין שני אפיקי מים – הירדן והיַרְמוּךְ.

למילות השיר

  • השבטים גד וראובן רצו להישאר באזור הגלעד משום שהיה בו שפע של מזון מצוין לבעלי החיים שלהם.
    מצאו בשיר של לאה גולדברג, שנכתב שנים רבות אחרי כתיבת התנ"ך, אזכורים לשפע של הטבע שבורך בו אזור הגלעד.
  • במה בעלי החיים ובני אדם דומים, לפי השיר?

קרדיט: אריק סיני – ערב מול הגלעד/מיטב שירי הילדים, 2015

בקשת ראובן וגד
ארתור בויד הווטון הושפע מסגנון שנקרא פְּרֵה-רפאליסטי, סגנון ציור שאופיין בנטישת הקוֹמְפּוֹזִיצְיוֹת (האופן שבו מאורגנים...
בקשת ראובן וגד
"וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה, אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן." (פסוק ה)

ראובן וגד מבקשים ממשה להישאר בגלעד. ארתור בויד הווטון (צייר ותחריטאי בריטי). מתוך ויקישיתוף

ארתור בויד הווטון הושפע מסגנון שנקרא פְּרֵה-רפאליסטי, סגנון ציור שאופיין בנטישת הקוֹמְפּוֹזִיצְיוֹת (האופן שבו מאורגנים היסודות השונים במרחב היצירה) האלגנטיות והקלאסיות ומעבר לקוֹמְפּוֹזִיצְיוֹת מורכבות ועשירות בפרטים, בנאמנות לטבע ובהשפעה מאומנות ימי הביניים.

להמשך קריאה

התחריט שלפנינו אכן מורכב ועשיר מאוד בפרטים. השיירה של בני ישראל הנודדים עצרה באזור הגלעד. הדמות הכהה שפניה אלינו, הנבדלת מהדמויות האחרות הלבושות לבן, היא ככל הנראה דמותו של משה. בחזית נראים ראובן וגד משוחחים, כנראה מתכננים כיצד לגשת למשה ומה לבקש ממנו.

  • מדוע אנו מניחים כי משה הוא הדמות הכהה יותר, שנמצאת בצד שמאל של היצירה?
  • מה יכול לרמוז לנו שזו דמות המנהיג? התייחסו למשל לאופן שבו מתוארת הדמות, למיקום הדמות, לדמויות שסביבה.
  • ייתכן שיש לכם השערה אחרת בנוגע לזהות הדמויות. אם כן, הציגו אותה ונמקו.
הגלעד
  "הגלעד" הוא שמו של אזור גאוגרפי המשתרע בצידו המזרחי של נהר הירדן, כיום בשטח...
הגלעד
"וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד, וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה." (פסוק א)

נוף בגלעד, צילום: David Bjorgen, ויקיפדיה באנגלית

מפת אזורים גאוגרפיים. Yanivreg, Israelmap001_Wikimedia Commons, CC BY 3.0

 

"הגלעד" הוא שמו של אזור גאוגרפי המשתרע בצידו המזרחי של נהר הירדן, כיום בשטח הממלכה הירדנית. בגבולו הצפוני נמצאת הכינרת ובגבולו הדרומי אזור ים המלח. מימי התנ"ך ובתקופות שונות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, חיו יהודים באזור זה. 

  • התבוננו במפה. מה הם היתרונות ומה הם החסרונות לכך ששבטים מישראל יחיו בעבר הירדן המזרחי?
עמי גלעד
הגלעד הוא אזור גאוגרפי הררי המשתרע ממזרח לנהר הירדן, מצפון הוא גובל בכינרת ומדרום הוא...
עמי גלעד
"וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, הָאָרֶץ לְעָרֶיהָ בִּגְבֻלֹת עָרֵי הָאָרֶץ סָבִיב." (פסוק לג)

מפת דרכים ראשיות במזרח הקדום ובה אזור הגלעד וכנען. קרטוגרפיה: תמר סופר, © סופר מיפוי

הגלעד הוא אזור גאוגרפי הררי המשתרע ממזרח לנהר הירדן, מצפון הוא גובל בכינרת ומדרום הוא גובל בים המלח. כבר בתקופת קדומות הוא מוזכר כמקום פורה המתאים לרעיית צאן ובקר. כיום אזור הגלעד מצוי בתחום ממלכת ירדן.

להמשך קריאה

יורדים בו 600-500 מ"מ גשם בשנה ויש בו גידולי חקלאות רבים. עמאן, בירת ירדן, ממוקמת בדרום הרי גלעד.
בפרק שלנו משה נעתר לבקשת ראובן וגד ומאפשר להם לחיות, להתכלכל ולגדל את עדרי הצאן והבקר שלהם באזור הגלעד.

  • קראו את הפסוק, וציינו אילו עמים קדומים חיו לפני כן באזור הגלעד.
גדרות
השבטים גד וראובן מבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי כיוון שיש בו שטחי מרעה למקנה...
גדרות
"וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ, גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ." (פסוק טז)

הגליל. צילום: Sarit Richerson/shutterstock.com

השבטים גד וראובן מבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי כיוון שיש בו שטחי מרעה למקנה שלהם (צאן ובקר). הם מבקשים את אישורו לבנות "גִּדְרֹת צֹאן". המילה "גדר" מופיעה כמה פעמים בתנ"ך והכוונה, כמו היום, למעין מחיצה ארוכה התוחמת שטח ומגדירה את גבולותיו.

  • העלו כמה שיותר השערות – מדוע בעל המקנה צריך לגדר את שטח המרעה?
חלוץ
  בתום המשא ומתן של משה עם אנשי גד וראובן, הוא מסכם איתם שהם יהיו...
חלוץ
"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה. וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ אֶת הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי ה', עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו." (פסוקים כ-כא)

חלוצים במגדל בתקופת העליה השנייה. [Library of Congress Prints and Photographs Division Washington] matpc.02355]]

ליאו מסי החלוץ המפורסם בעולם. By: Archivo Medios Públicos EP at flickr, CC BY 2.0

 

בתום המשא ומתן של משה עם אנשי גד וראובן, הוא מסכם איתם שהם יהיו החלוצים שיצאו לכבוש את הארץ. המילה "חלוץ" משמשת בשפה העברית גם היום. 

  • מה פירוש המילה "חלוץ"? אפשר להיעזר בשתי התמונות המדגימות.
  • מדוע לדעתכם דרש משה מאנשי ראובן וגד שיצאו בתור חלוצים לפני המחנה?
נטל או יעד?
ליאת רגב מתארת בסרטון מדוע השבטים גד וראובן רצו להישאר בעבר הירדן המזרחי, והרב בני...
נטל או יעד?
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן, הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה." (פסוק ו)

ליאת רגב מתארת בסרטון מדוע השבטים גד וראובן רצו להישאר בעבר הירדן המזרחי, והרב בני לאו מסביר מדוע בקשתם הרגיזה את משה, באמצעות הביטויים "שוויון בנטל" ו"יעד משותף" או "חלום משותף".

  • הסבירו מדוע כעס משה על השבטים ראובן וגד.
  • מה ההבדל בין "שוויון בנטל" לבין "יעד משותף", באופן כללי ובהקשר של הפרק?

קרדיט: סימנים במדבר פרק לב / 929 תנך ביחד, 2015

מחויבות
השבטים גד וראובן רוצים להישאר בעבר הירדן המזרחי. משה מסרב תחילה לבקשתם, אולם אחרי שהם...
מחויבות
"וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם, וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ." (פסוקים יז-יח)

השבטים גד וראובן רוצים להישאר בעבר הירדן המזרחי. משה מסרב תחילה לבקשתם, אולם אחרי שהם מבטיחים הבטחה – הוא נענה לבקשתם.סיכום שבועי: במדבר כט- לו / 929 תנך ביחד, 2015

  • מה הבטיחו למשה אנשי השבטים גד וראובן?

קרדיט: סיכום שבועי: במדבר כט- לו / 929 תנך ביחד, 2015