הזמנה למשפט

לאחר שכל שלושת רעיו נשאו דברים אל איוב והעלו טיעונים נגדו. אנו עומדים לקרוא את תגובת איוב אליהם ואל טיעוניהם.
לפני שנקרא את הפרק ניזכר בטענות העיקריות של הרעים כלפי איוב:
אליפז: האסונות שבאו עליך הם תוכחה ומוסר מאלוהים, עליך ללמוד מהם ולתקן את דרכיך.
בלדד: בניך מתו כי חטאו. עליך להתחנן לאלוהים ואם אתה צדיק באמת הוא יפצה אותך בשכר כפול במקום הבנים והרכוש שאיבדת.
צופר: אם חטאת – עליך לחזור בתשובה ולבטוח באלוהים, אבל איבדת תקווה כי אתה רשע.

שלב ראשון – פסוקים א-יז:
נקרין את הפסוקים על הלוח ונקרא אותם בקול או שנקרא יחד מתוך התנ"ך.
*למורה: בשל השפה הגבוהה והקושי בקריאתה מומלץ שהמורה יקרא בפעם הראשונה את הפרק ויסביר את המילים הקשות בעת הקריאה.
נזמין את התלמידים למצוא את מסרים אלה של איוב בפסוקים א-ו (מסר אחד לכל פסוק):

• אני רוצה לפנות בדברים לאלוהים.
• עכשיו תקשיבו לתוכחה שלי אליכם.
• אני יודע כל מה שאתם יודעים.
• היה עדיף שתשתקו.
• אתם לא מועילים בעצותיכם.
• ראיתי ושמעתי הכול.

(למורה – הפסוקים לפי הסדר: ג, ו, ב, ה, ד, א)
נפנה את תשומת לב התלמידים לבקשה שאיוב חוזר עליה שוב ושוב:

• בפסוק ו איוב מבקש מרעיו להקשיב לטענותיו. נסו למצוא היכן איוב חוזר על בקשתו בהמשך הפרק? (בפסוק יד ובפסוק יז)
• מדוע לדעתכם איוב חוזר על בקשה זו שלוש פעמים? (תשובה אפשרית: כי הוא מרגיש שהם אינם מקשיבים לו, אלא מטיחים בפניו נאומים מוכנים מראש)

נשים לב שהבקשות של איוב חותמות שלושה חלקים מנאומו: א-ו; ז-יג; יד-יז.
נעיין בפסוקים ז-יא: איוב תוקף את רעיו ומאשים אותם בחנפנות ובצביעות, איוב עומד על שלא חטא במאום, ובכל זאת הם מצדיקים את אלוהים רק כדי לרצות אותו. נבקש מהתלמידים לענות בכתב על השאלה הזאת:

• כיצד תשפיע נוכחותו של אלוהים בוויכוח על טענות רעיו? (הרעים לא יוכלו לנהוג בצביעות ולהתל באלוהים כפי שהם עושים לאיוב. הם יפחדו ממנו ולכן לא ימשיכו לומר את דבריהם)
• איוב מאשים את רעיו פעמיים במשוא פנים (פסוקים ח וי). מהו משוא פנים? את פניו של מי נושאים הרעים במשפט שהם עורכים לטענת איוב? (משוא פנים הוא העדפה לא מוצדקת של אחד הצדדים במשפט. הם

נושאים את פני אלוהים ומניחים מראש שהוא צודק, ולא איוב, רק כי הוא אלוהים או כי הם מפחדים מאלוהים וחושבים שאם יצדיקו אותו, הוא יתייחס אליהם בחיוב יותר)
נסכם ונאמר שלטענת איוב הרעים מצדיקים את אלוהים באופן עיוור ואוטומטי ואינם דנים את איוב בצדק. אבל למרבה האירוניה אלוהים מתנגד למשוא פנים ודורש משפט צדק (ויקרא פרק יט פסוק טו), והוא יוכיחם על כך ועל טעותם בנוגע לאיוב.
נעיין יחד בפסוק יב, נציג אותו בתקבולת וניעזר בפירוש הרב שטיינזלץ כדי להבין את משמעותו.
נשאל את התלמידים:

• נסו לזהות את התקבולת בפסוק. איזו תקבולת זו? (הפסוק בנוי בתקבולת כיאסטית – א-ב ב-א שמשווה בין איבר א לאיבר ב)
• היעזרו בפירוש שטיינזלץ והסבירו מה טוען איוב כלפי הרעים בפסוק זה. (דבריהם חסרי משמעות כאפר, וגופם אינו מוצק – כלומר אינם אומרים דברים שהם חושבים ובוחנים בעצמם, אלא חוזרים ומזכירים רעיונות שחוקים שהם זוכרים)
• ניזכר בדברי אליפז (פרק ד פסוק ז). מדוע איוב מכנה את דברי הרעים "זיכרונות"? (כי לטענתו הם מזכירים לו פתגמים ורעיונות כללים של תורת הגמול ואינם מדברים באופן אישי ואמפתי)

בשלב זה נפנה את התלמידים לדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נעבור על התשובות לדף העבודה במליאה ונתמקד בהבנת פסוק טז:
ניזכר בתגובתו המאופקת של איוב לאסונות שפקדו אותו: "בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב בִּשְׂפָתָיו" (פרק א פסוק כ ופרק ב פסוק י) ונשאל:

• מהן שתי הפרשנויות האפשריות לתיאור תגובתו של איוב? האם חטא? (לפי פרשנות אחת לא חטא אפילו בשפתיו וודאי שלא במעשיו. לפי פרשנות שנייה בשפתיו אמנם לא חטא, אבל בליבו דווקא כן – כלומר איבד את אמונתו ויראתו)
• איזו מן הגרסות (הכתיב והקרי) בפסוק טז מתאימה לכל אחת מן הפרשנויות? מדוע?

נשמע את התלמידים ונסכם את האפשרויות:

• אפשרות אחת: איוב שחטא בליבו כבר בתגובתו בפרק ב, מעצים כאן את חטאו ואומר בפיו שאיננו מייחל לאלוהים עוד, כפי שמשתמע מגרסת הכתיב.
• אפשרות שנייה: על פי גרסת הקרי איוב מביע כאן את אמונתו השלמה באלוהים למרות האסונות שהמיט עליו ומכאן אנו מבינים שגם בתגובתו בפרק ב לא היה שמץ של חטא.

לסיכום השלב הראשון: איוב נחוש לעמוד מול אלוהים ולשטוח את טענותיו, הוא מודע לסיכון הגדול שבכך עד כדי מוות שאלוהים יגזור עליו, אבל הוא אינו חושש כיוון שאמונתו אינה תלויה ביחס של אלוהים אליו והמוות, כידוע (פרק ג) אינו מאיים עליו. הוא בטוח בצדקתו ומאמין שאלוהים בסופו של דבר יפעל בצדק.

שלב שני – תנאים למשפט:
נקרא את פסוקים יח-כח ואחר כך נקרין את פירוש הרב שטינזלץ על הלוח.
איוב מזמין את אלוהים למשפט אך קובע שני תנאים לקיומו (פסוקים יח-כ).
נשאל בכיתה:

• מה שני התנאים של איוב לעריכת המשפט עם אלוהים (פסוקים כא-כב)? (התנאי הראשון הוא שאלוהים יסיר מעל איוב את ייסוריו ויאפשר לו לדבר בחופשיות. התנאי השני הוא שיתקיים דיאלוג ששני הצדדים בו מדברים)
• מה איוב מבקש שאלוהים יגיד במשפט ביניהם (פסוק כג)? (מהם החטאים של איוב)

בפסוק כד איוב מדבר על הסתרת פנים. השוו בין הסתרת הפנים כאן להסתרת הפנים בפסוק כ לעיל:

• מי גורם להסתרת הפנים? מה משמעותה? (בפסוק כ איוב מבקש שאלוהים יסיר את מכותיו, ואיוב לא יצטרך להסתתר מפני מכות האל; בפסוק כד ה' מסתיר את פניו ואינו זמין לאיוב. אפשר לראות בדבריו של איוב הקבלה בין שני החלקים: בחלק הראשון – פסוקים כ-כב – איוב מפרט מהם התנאים שלו להפסיק להסתתר מפניו של אלוהים ולבוא למשפט ובחלק השני הוא מבקש מאלוהים שיפסיק גם הוא להסתיר את פניו)
• איפה בדברי איוב בפרק ראינו דוגמה נוספת לכך שאיוב רוצה משפט הוגן בינו לבין אלוהים? (ההתנגדות שלו למשוא הפנים שנוהגים הרעים באלוהים – ראו פסוקים ח וי)
  בסיום דבריו בפרק זה איוב מוסיף שתי טענות (פסוקים כו-כח).
• על מה אלוהים מעניש אותו על פי טענת איוב בפסוק כו? מדוע אין זה הוגן? (על חטאים שאולי חטא מימי ילדותו כאשר עדיין לא היה מודע למעשיו)
• כיצד אלוהים מגביל את איוב על פי טענתו בפסוק כז? (אלוהים קושר את צעדיו ומגביל את תנועתו כמו שעושים לאסירים)
• מהו הקשר בין הדימויים בפסוק כה לדימויים בפסוק כח? (*למורה: הדימויים מסומנים בצהוב בעזר ההוראה) (כולם מציגים את האדם כיצור חלש וחסר משמעות הנועד לבליה ולכיליון)
• נסו לחשוב: מדוע איוב משתמש בדימויים אלה? כיצד הם מחזקים את טענותיו? (מדגיש את חוסר השוויון ביחסי הכוחות בינו ובין אלוהים ומחזק את הדרישה שלו להגינות כלפיו)

נסכם: איוב שוטח את טענותיו על חוסר הצדק וחוסר ההגינות בדרך שאלוהים נהג בו ודורש משפט צודק בלא משוא פנים ובלי הסתר פנים. כלומר, הוא מצפה שאלוהים לא יסתתר אלא יעמוד מולו ויגיב לטענותיו בלי להשתמש בכוחו או במעמדו העצומים.
אל מול רעיו המצדיקים את אלוהים באופן אוטומטי ואינם בוחנים באופן ענייני את מעשיו, איוב מציג עמדה אמונית שונה לחלוטין: הוא נאמן לאלוהים ואינו מורד בו, אך אינו מוכן לקבל את מעשיו בלי הסבר.

נערוך דיון בכיתה:

• האם קרה לכם פעם שנענשתם ולא ידעתם למה?
• איך הגבתם?
• האם ביקשתם הסבר לעונש או הנחתם שהעונש צודק או שחשבתם שאין טעם לנסות לשנותו?
• האם כאשר קורה לכם דבר רע אתם נוטים לשאול את עצמכם למה הוא קרה?
• האם אתם מניחים שהסיבה קשורה בטעות או בעבירה על החוק שעשיתם, או שאתם בטוחים שאין זה בגללכם?
• האם אתם חושבים שלפעמים דברים קורים בלי סיבה?
• האם זה מפריע לכם?

תוכן: למדנו את טענות איוב כלפי רעיו וכלפי אלוהים בפרק יג. עמדנו על המורכבות ביחסים בין האדם המאמין לאלוהים ועוררנו דיון על הדרך שבה אנו מקבלים דברים רעים שקורים בחיים שלנו.
מיומנויות: נעזרנו בפרשנים, עסקנו במשמעות השונה של גרסות הכתיב והקרי וזיהינו דימויים דומים.
מתודות: דף עבודה, דיון בכיתה ועיון בסיפור.