היבטים אוניברסליים ואישיים בפרק קלז בתהילים
פרק קלז
בכמה מילים
המזמור מתאר לכאורה מצב שבו אי אפשר לנגן ולשיר, אך למעשה מילותיו הולחנו לא פעם והעניקו השראה לשירים רבים ואף ליצירות ספרות ואומנות רבות. דרך שני שירים בהשראת המזמור נעמוד על ההיבטים האישיים והאוניברסליים שלו.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – האזנה לשירים:
נשמיע לכיתה את השירים 'אם אשכחך' ו'By The Rivers of Babylon' בקישורים אלו:
- By the Rivers of Babylon בביצוע להקת בוני אם, על פי לחן ראסטפארי.
- אם אשכחך בביצוע עידן חביב, לחן: יוחנן שפירא.
- השירים מצטטים את מזמור קלז בתהלים או מתקשרים אליו.
- מהו ההקשר של כל אחד מן השירים? מי שר אותו? מתי ואיפה?
- אילו משמעויות חדשות מעניקים השירים למזמור?
- האם זהו מזמור דתי? לאומי? אנושי? מדוע?
הצעה שנייה – דיון:
לפי אמרה ידועה המיוחסת לקיקרו רומי "כאשר התותחים רועמים המוזות שותקות". כלומר, בעת מלחמה ואובדן אין מקום לאומנות ומוזיקה.
- האם אתם מסכימים עם האמרה? מדוע?
נשווה בין האמרה של קיקרו לבין תגובתם של הגולים על פי פסוקים א-ד במזמור קלז (תליית כינורות וסירוב לשיר).
- האם הסיבה לשתיקה זהה בשני המקרים? במה כן ובמה לא?
- מה לדעתכם עשוי לגרום לאדם להפסיק לשיר או ליצור?
הבנה ומיומנות
נקרין את הפסוקים כתובים כשיר על הלוח (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור).
משימות ושאלות:
- סמנו את כל המילים מהשורש שי"ר בפרק.
- האם הפרק הזה הוא שיר? למה כן? למה לא? (זו הזמנה לעסוק באמצעים האמנותיים הרבים בשיר: משחקי לשון וצליל, מטפורות, תקבולות ועוד. זאת אל מול התוכן של המזמור שמבטא סירוב לשיר)
- מי הם השרים?
- מדוע אינם שרים?
- מה עושים השרים כשאינם שרים?
- השיר מסתיים באופן קשה. מה מופיע בחלקו האחרון של המזמור?
- חלקו האחרון של המזמור, לא עוסק כלל בשרים. במי הוא עוסק?
- מה לדעתכם מקום העיסוק בנקמה במגלים במזמור זה?
- האם לדעתכם המקום הנפשי של אי השירה הוא אותו מקום נפשי של בקשת הגמול למחריבים?
העמקה
המזמור הזה הוא למעשה שיר על חוסר היכולת לשיר בתנאים מסוימים.
- מה עשוי לגרום לאדם לאבד את החשק לשיר?
- האם שיר ואומנות הם בהכרח ביטוי של שמחה? מה עוד הם יכולים לבטא?
- האם לדעתכם, הגולים אינם יכולים לשיר או לא רוצים לשיר? בססו את עמדתכם על הפסוקים.
מבט לחיים
הצעה ראשונה – לחנים נוספים:
מזמור זה זכה כאמור ללחנים וביצועים רבים: כהמנון ציוני, כשיר געגועים או כניגון חתונה. נזמין את התלמידים לחפש מתוך שלל הביצועים לאורך השנים ביצוע שנוגע לליבם ולכתוב מה השיר גורם להם להרגיש. אפשר להרחיב את היריעה גם ליצירות אומנות או ספרות בהשראת המזמור ולהזמין אותם ליצור ביצוע חדש על בסיס לחן מוכר או חדש ולהציגו בכיתה או לצלמו בוידאו ולהקרין לכיתה.
הצעה שנייה – נקמה:
חלקו האחרון של המזמור צובע אותו בגוונים עזים של רגשי נקם כלפי בבל ואדום ומזמן דיון במקומה של נקמה בהתמודדות עם חורבן ואובדן (להרחבה ראו מאמר).
- מהם הפסוקים במזמור שלא הולחנו? מדוע? (הפסוקים שכנראה מעולם לא הולחנו ולא יולחנו הם שני הפסוקים האחרונים במזמור הקוראים לנקמה באדום ובבבל)
- האם נקמה יכולה לשחרר ולהפחית עצב?
- האם היא דבר ראוי, לדעתכם? מתי?
נוכל להעשיר את הדיון מתוך השוואה בין מזמור קלז ובין שירו של ביאליק "על השחיטה" (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור) או עם הקריאה לנקמה של אסיר מחנה חלמנו מתוך אתר יד ושם.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: לימוד על היבטים שונים של המזמור דרך עיניהם של השרים, קריאה של המזמור והתמקדות באמצעים האומנותיים הרבים שבו. דיון ביחס בין אבל לשירה ולאמנות. מוצעת גם אפשרות להתמקד ברצון לנקמה המובע במזמור.
מיומנויות: עיסוק בפרשנויות נוספות של המזמור דרך שירים ואומנות, סימון מילים.
מתודה: האזנה לשירים.
