המבול
פרק ז, ז-כג
הזמנה ללימוד
נקרין את מילות השיר 'נח' מאת יורם טהרלב מתוך האתר 'שירונט' ונאזין לשיר (ראו סרטון ומילים לשיר גם בממערך השיעור).
בזמן ההאזנה נבקש מהתלמידים לזהות אילו קשיים היו בתיבת נח.
נבקש מהתלמידים לפתוח את החומש ולעקוב אחר הקריאה עם האצבע. ביחידה זו קטע הקריאה ארוך מהרגיל – ארבעה עשר פסוקים, על כן נקרא את הקטע הראשון: פסוקים ז-יז, נעצור ללימוד ולאחר מכן נמשיך בקריאת פסוקים יח-כא.
מבט ראשון (א)- מפגש עם הפסוקים
נקרא את פסוקים ז-יז ובסוף כל פסוק נסביר את הנאמר בפסוק במילים שלנו.
מבט שני (א)- הסבר הפסוקים ושאלות הבנה
נשאל את התלמידים:
- מי נכנס אל התיבה? נפרט את בני המשפחה של נח שנכנסו (פסוק ז, פסוק יד).
- אילו חיות נכנסו לתיבה? (בהמות, רמשים, עופות)
- מדוע הכניס נח לתיבה זכר ונקבה מכל מין של בעלי חיים? (כדי שלאחר המבול המינים יוכלו להתרבות)
- מה משמעות המילה "יִגְוָע"?
נבקש ממתנדבים שיציגו בלי מילים בעל חיים שנכנס לתיבה והתלמידים ינסו לנחש איזה בעל חיים הוצג.
מבט ראשון (ב)- מפגש עם הפסוקים
נקרא את פסוקים יח-כג.
מבט שני (ב)- הסבר הפסוקים ושאלות הבנה
נבקש מהתלמידים להסביר את הפסוקים בלשונם. נשאל את התלמידים:
- כמה מטרים של מים ירדו על העולם על פי פסוק כ? (נזכיר שכל אמה היא חצי מטר)
- מי נשאר בעולם לאחר המבול?
מבט שלישי- התבוננות
נח ומשפחתו שהו בתיבה שנה שלמה, כך מתברר מהמשך הפסוקים שלא קראנו בפרק ח.
נבקש מהתלמידים לדמיין איך התיבה התנהלה באותה שנה:
- מי האכיל את החיות ודאג להן?
- מי ניקה את התיבה?
הצעה לפעילות נוספת:
כל זוג תלמידים יבחר בעל חיים, ילמד על צרכיו המיוחדים ויתכנן את התא שלו בתיבה: איזה גודל של תא יצטרך? התא צריך לכלול שטחי פעילות, מקום לאוכל, לשתייה ולשינה ומקום להסתתרות.
מביאים לכיתה מגוון של קופסאות קרטון – מקופסת גפרורים לנמלה ועד קופסת מגפיים לג'ירפה – כל זוג יוצר תא לבעל החיים שבחר ומרכיבים יחד תיבה משותפת (דוגמה לתיבה בתמונה מבית ספר שדות יואב).
חכמים מספרים לנו שנח ומשפחתו לא נחו לרגע וכל הזמן טיפלו בבעלי החיים ודאגו להם. הם הקפידו שלא יהיה צער בעלי חיים. נספר לתלמידים את תוכן המדרש הזה בלשוננו:
כל אותם שנים עשר חודשים, לא טעם טעם שינה, לא נח ולא בניו, שהיו זקוקים לזון את הבהמה ואת החיה ואת העופות. יש בהמה שאוכלת לשתי שעות בלילה, ויש אוכלת לשלוש שעות.
(מדרש תנחומא, פרשת נח, סימן ב)
נשאל את התלמידים:
- מה הייתה לדעתכם האווירה בתיבה?
- מה נח ומשפחתו חשבו והרגישו כשכל העולם נמחה והם ניצלו?
מבט לחיים
נשאל את התלמידים:
- האם פעם טיפלתם בבעל חיים? שתפו אותנו בקשיים ובאחריות.
- אילו תכונות מתפתחות בילד שמגדל בעל חיים? (אחריות, אכפתיות ורגישות)
נבקש מהתלמידים לדמיין כיצד נח ומשפחתו טיפלו בבעלי החיים הליליים.
נח ומשפחתו מגלים אחריות כלפי בעלי החיים – נכתוב על הלוח את המילה 'אחריות' ונבקש מהתלמידים להעלות אסוציאציות למילה זו. את תשובותיהם נכתוב בשמש אסוציאציות.
נשאל את התלמידים :
- מה ההפך מאחריות?
- האם הגזל שבו חטאו בני דור המבול הוא היפוכה של האחריות? מדוע? מה היחס בין גנבה לבין אחריות? (גזלה מבטאת חוסר אכפתיות מהאחר, דאגה לעצמי ותו לא, בעוד נח ומשפחתו במשך שנה מפתחים בקרבם את התכונה ההפוכה לכך: אחריות על כל ברייה ואכפתיות)
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: האזנו לשירו של יורם טהרלב 'נח', קראנו את הפסוקים, הצגנו את החיות שנכנסו לתיבה ושוחחנו על האחריות שנח ומשפחתו גילו לחיות בתיבה, קראנו מדרש קצר המתאר את החיים בתיבה.
מיומנויות: קריאה בחומש, שמש אסוציאציות ודיון.
מתודות: האזנה לשיר והצגה בלי מילים.
