המלכת דוד בבית לחם בידי שמואל
פסוקים א-יב
בכמה מילים
המראה הוא נושא המעסיק מאוד נערים ונערות בגיל ההתבגרות. השיעור יעסוק בתהליך הקדשת דוד למלוכה. נתמקד בנושא המראה החיצוני בסיפור המלכתו של דוד. על בסיס השורש המנחה רא"ה והפסוק העיקרי ביחידה, פסוק ז: "אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ… כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב" נדון במידת חשיבות המראה החיצוני – מה הוא יכול ללמד אותנו על האדם העומד מולנו ומה מסתתר תחתיו.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – עבודה בקבוצות:
כל קבוצה תקבל תמונה של אדם ותצטרך לבנות לו מעין תעודת זהות לפי המראה שלו. במליאה נשוחח על הקשר שבין מראה לתכונות אופי:
- מה אפשר ללמוד על אדם ממראהו?
- מה אי אפשר לדעת מהסתכלות בלבד?
- מדוע אנחנו נוטים להחיל על אנשים תכונות ומאפיינים שלא בהכרח מתאימים להם רק בשל המראה שלהם?
בכיתות מתוקשבות אפשר לערוך את הפעילות באופן מקוון – כל קבוצה עובדת על תמונה אחת מתוך קובץ שיתופי, ובמליאה מקרינים את התמונות ומשוחחים על התכונות שהוצמדו להן.
הצעה שנייה – שירים בנושא:
נחלק את הכיתה לשתי קבוצות. נגיד מילה, וכל קבוצה תצטרך למצוא כמה שיותר שירים שבהם מופיעה המילה הזאת. נתחיל במילות סרק כדי להבין את המשחק: בית, ילד וכו'. המילה האחרונה תהיה 'יפה'. ניווכח ששירים רבים עוסקים ביופי.
נשוחח על השיקולים של התלמידים בבחירת בני זוג או בנות זוג. כמה משקל הם נותנים למראה החיצוני.
נסביר כי גם גיבורי הסיפור התנ"כי העניקו ערך רב למראה החיצוני, ועל כך נלמד היום.
הצעה שלישית – סינדרלה:
נקרין לתלמידים קטע מתוך הסרט 'סינדרלה'.
נדון עם התלמידים:
- מדוע הנסיך בוחר דווקא בסינדרלה? (כי היא יפה, כי היא בלתי מושגת, בגלל הפשטות שלה…)
- כיצד מתייחסים לסינדרלה בביתה? (משפילים אותה ומתייחסים אליה כלמשרתת עלובה שאין לה סיכוי להצליח)
- כיצד ייתכן שסינדרלה נתפסת באור שונה כל כך בבית ובחוץ? (כי בבית היא לבושה סחבות וממלאת תפקיד של משרתת ובחוץ היא נראית ומתנהגת כמו נסיכה)
במהלך הלימוד היום נכיר אדם נוסף שנתפס באופן שונה מאוד בבית ובחוץ, ונראה למה דווקא הוא נבחר (ספוילר: לא כי הוא יפה כמו סינדרלה…).
הזמנה לקריאה
נקרא את פסוק א. ניזכר שאלוהים מתחרט שהמליך את שאול מפני שלא קיים את הציווי במלחמת עמלק. שמואל מתאבל על שאול ולא מוסיף להיפגש עמו.
נקרא בקול את פסוקים א-יב ונסביר מילים לא מובנות בעת הקריאה. במהלך הקריאה נבקש מהתלמידים לחפש מילה מנחה. נרמוז שהמילה המנחה קשורה לפתיחת השיעור.
השורש המנחה הוא רא"ה – ואכן, ניווכח שבמרכז הפסוקים שלפנינו עומדת ההתייחסות למראה.
נתבונן בתמונה של ציור קיר מבית הכנסת בדורא אירופוס מן המאה השלישית לספירה.
לאחר שנקרא את הפסוקים נשאל שאלות לחיזוק ההבנה:
- לאיזו משימה נשלח שמואל? (המלכת אחד מבני ישי)
- מי הדמויות שאפשר לראות בציור? (שמואל, דוד ואחי דוד)
- מה שמואל מחזיק בידו? (קרן שמן שבאמצעותה היו ממליכים מלכים בעבר)
- כיצד שמואל מגיב לדרישתו של אלוהים להמליך מלך חדש? (שמואל אומר שהוא מפחד משאול ולכן אינו רוצה ללכת)
- מה הייתם עונים לשמואל במקום אלוהים?
- מה אלוהים עונה לשמואל? (נותן לו תירוץ – תגיד שאתה הולך להקריב קורבן)
- למה לדעתכם שמואל מנסה להתחמק מהמשימה?
נקרא שני פירושים המציעים שני כיווני מחשבה לשאלה זו (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נעבור על דף העבודה במליאה ונבקש מהתלמידים לנסות לתאר את הרגשתו של שמואל בנוגע לציווי להמליך מלך חדש, לאור הפירושים שבהם עיינו.
נסכם: האברבנאל סובר ששמואל אינו חושש באמת ומנסה להתחמק מהמשימה שקשה לו – שמואל אינו רוצה למרוד בשאול אך מצד שני הוא מעוניין לקיים את דבר ה' שמשמעותו היא מרידה בשאול.
- מה דעתכם על התנהלותו של שמואל?
נשים לב למורכבות יחסו של שמואל למלכותו של שאול – בהתחלה לא רצה שמואל שיהיה מלך כלל, ועכשיו שמואל מגן על מלכותו של שאול.
- מה דעתכם על מורכבות זו? איזה תהליך עבר שמואל לדעתכם? (נראה ששמואל נקשר לשאול ולמלכותו, אולי הדרך שעבר בהמלכתו של שאול וליוויו גרמו לו להיות לצידו ולקבל את מלכותו)
- בשעה שהמליך שמואל את שאול, שמואל לא החליט מי יהיה המלך. אלוהים הוא שהחליט. האם שמואל היה מרוצה מההחלטה להמליך את שאול? כיצד שמואל מתאר את שאול לעם ולנו, הקוראים?
כדי לענות על שאלה זו, נבקש מאחד התלמידים לקרוא בקול את פרק ט פסוק ב בתיאור הראשון של שאול:
"בָּחוּר וָטוֹב, וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ, מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם".
נשאל את התלמידים:
- באילו תכונות שאול מתואר? (טוב, גבוה)
נכתוב על הלוח את התכונות.
נבקש מתלמיד אחר לקרוא את תיאור המלכת שאול בפרק י פסוק כד:
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם: 'הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה', כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם'. וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרוּ: 'יְחִי הַמֶּלֶךְ'".
נשאל את התלמידים:
- מה שמואל שואל את העם? (האם ראיתם את האדם שבו בחר ה'?)
בהמלכה של דוד אלוהים אינו מגלה לשמואל מי יהיה המלך, ושמואל מחפש את הראוי למלוכה מבין בניו של ישי.
- ממי שמואל מתפעל? (מאליאב – "אַךְ נֶגֶד ה' מְשִׁיחוֹ!" – אמת, זהו הראוי למלוכה)
- מה שמואל מוצא באליאב? מה גורם לו להיות ראוי למלוכה בעיניו? (מראהו החיצוני המרשים, בפסוק ז ה' מוכיח את שמואל: "אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ…")
נכתוב על הלוח גם את התכונות האלו. ונשאל את התלמידים:
- כיצד דוד מתואר? (פסוק יב: "וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי" – שוב מתוארות תכונות חיצוניות)
נזכיר את הדיון בפתיחת השיעור בנוגע למקומו של המראה החיצוני בחיינו.
- מה אלוהים חושב על השיקולים החיצוניים של שמואל? (פסוק ז: "אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ…" – אלוהים יוצא נגד האינטואיציה הטבעית של שמואל)
ייתכן ששמואל היה מעדיף להמליך מישהו דומה לשאול – גבוה ומרשים, אך ה' בוחר דווקא במי שנראה פחות מרשים ופחות דומה לשאול כלפי חוץ.
שבעת בניו של ישי עוברים לפני שמואל אך לא בהם בחר ה'.
- מה תשובת ישי על כך? (אין תשובה. ישי שותק)
שמואל שומע את השתיקה של ישי ולכן פונה אליו שוב ושואל אם יש לו בנים נוספים. תשובתו של ישי בפסוק יא מפתיעה: "עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן, וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן".
- מה תשובתו זו של ישי יכולה ללמד אותנו על יחסו לדוד? (ישי אינו חושב שדוד ראוי למלוכה ולכן לא מזכיר את קיומו עד ששמואל שואל מפורשות)
למורה: להרחבה ולהעמקה בנושא זה אפשר לצפות בהרצאתו הקצרה של הרב בני לאו מתוך אתר 929.
נקרין מצגת בנושא מאפיינים ספרותיים בסיפור המלכת דוד (הלימוד על ההשהיה ישמש גם לחזרה קצרה על הנלמד, והלימוד על האירוניה ישמש הכנה לשיעור הבא).
למורה: יש לשים לב להעביר את המצגת למצב 'הצג', כך שעל כל שאלה במצגת, יוכלו התלמידים לנסות לענות בעצמם ורק לאחר מכן, בלחיצת עכבר, תופיע התשובה.
לסיכום הנלמד נבקש מהתלמידים לבחור מתוך הפסוקים פסוק אחד שנראה בעיניהם המרכזי ביותר, לסמן אותו ולהסביר מדוע בעיניהם הוא הפסוק העיקרי. אפשר להיעזר במילה המנחה שמצאו בתחילת הלימוד.
נכתוב על הלוח את הפסוק העיקרי ונבקש מהתלמידים להסביר אותו, פסוק ז:
"אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ, כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם, כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב."
שמואל מתרשם מהמראה החיצוני של אליאב, הדומה לשאול, אולם אלוהים מעיר לו על כך. בני אדם שופטים זה את זה על פי המראה, אולם אלוהים הוא שיכול לראות גם מתחת למראה החיצוני, לראות מה מתרחש בפנים – מחשבות, בתכונות ובהתנהגות.
נשאל את התלמידים:
- האם אתם זוכרים איך שמואל מכונה בפי נערו של שאול כשהם מחפשים את האתונות? עיינו בפרק ט פסוקים ט-י.
נשים לב לפער בין הכינוי של שמואל שם "הרואה" לבין חוסר ראייתו בפרק שלנו. שמואל כאן רואה בעזרת העיניים, ונראה שמצופה מנביא לראות מעבר לכך.
מבט לחיים
פעמים רבות אנחנו שופטים אנשים אחרים רק על פי המראה שלהם. אפילו שמואל הנביא עושה את הטעות הזאת, ואלוהים אומר לו שזהו טבעם של בני האדם.
- האם אכן זה כך?
- מה אנחנו יכולים לעשות כדי להימנע מללכת שבי אחרי מראה עינינו, ולהצליח להכיר אנשים בצורה עמוקה ופנימית יותר?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: ראינו כמה קל לטעות בשיפוט של בני אדם בשל המראה החיצוני שלהם, קל עד כדי כך שגם שמואל הנביא הלך אחר המוסכמות המקובלות על מי נראה ראוי להנהגה. אלוהים מאיר את עיניו ומוכיח אותו על התמקדותו במראה החיצוני.
מיומנויות: השוואה לפרקים קודמים, מילה מנחה: רא"ה, ניתוח הסיפור באמצעים ספרותיים, זיהוי מסר מרכזי מתוך הפסוקים.
מתודות: המצאת זהות לאדם לפי תמונה; דיון על אידאל היופי בעקבות שירים; צפייה בסרטון 'סינדרלה'; התבוננות משותפת בציור קיר; מצגת ודיון.
התבוננות מעמיקה על ציור הקיר מדורא אירופוס והסבר מפורט על הממצא הארכיאולוגי המרשים במאמרה של יעל מאלי.