סגור תצוגת כיתה
הפרק

המפגש השני בין יוסף לאחיו

פרק מג, טז-לד

שיעור שני מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נחלק את הכיתה לזוגות, כל זוג יכתוב סיפור קצר ובו יתארו את רגשותיהם, מחשבותיהם ושיחותיהם של האחים בדרכם למצרים בפעם השנייה (שמחה שיעקב סוף-סוף נתן להם ללכת, חשש מפני שליט מצרים הבלתי צפוי, פחד שיאשימו אותם בגנבה, דאגה לשמעון, דאגה לבנימין ועוד). זוגות שירצו יוכלו לקרוא את הסיפור לפני הכיתה.

מבט ראשון

נקרא את פסוקים טז-לד בפרק מג בקול ובהטעמה. נבקש מהתלמידים לשים לב בעת הקריאה לרגשות של הדמויות.

מבט שני

נשאל את התלמידים:

  • מה יוסף מצווה על המשרת שלו? (להכניס את האחים לביתו ולהכין להם ארוחת צוהריים)
  • מדוע האחים חושבים שהם מוזמנים לבית השליט? (כדי שהשליט יוכל להתנפל עליהם להאשים אותם בגנבת הכסף בפעם הקודמת ולקחת אותם לו לעבדים)

האחים מחליטים להסביר למשרת של שליט מצרים את מעשה הכסף עוד לפני שהוא שואל אותם.

  • מה הם מסבירים לו? (ששילמו על האוכל שקנו ופתאום כשחזרו הביתה מצאו את הכסף שוב בתיק והם אינם יודעים מי הניח אותו שם)
  • מה האיש עונה להם? (אל תדאגו. הכסף ששילמתם על האוכל בפעם הקודמת הגיע אלינו. כנראה שאלוהים העניק לכם מטמון בתיקים)
  • איך האחים יכולים להסביר את מה שקרה כאן? (שאחד המשרתים עשה טעות או שקרה להם נס)
  • מה האחים עושים עד שהשליט מגיע? (רוחצים רגליים מהדרך הארוכה, נותנים אוכל לחמורים שלהם, מסדרים את המתנות שהביאו לו)
  • מה הם עושים כשהוא מגיע? (נותנים לו את המתנות ומשתחווים לו)
  • באירוע זה מתגשם חלום. איזה חלום? (החלום הראשון של יוסף, שבו כל אחיו משתחווים לו)
  • איזו שאלה יוסף שואל את אחיו? (מה שלום אבא שלהם ואם הוא עדיין חי)
  • יוסף רואה את בנימין ומברך אותו. באילו מילים? ("אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי" – פסוק כט)
  • יוסף מתרגש מאוד לראות את בנימין. איך התרגשותו מתבטאת על פי הפסוקים? (פסוק ל: "יְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה")
  • למה לדעתכם יוסף הולך לבכות בחדר? (כי שליט מצרים אמור להיות חזק ולא יכול לבכות ליד כולם; או כי הוא אינו מעוניין שהאחים יראו אותו נשבר ויזהו אותו; או כי הוא חושב שזה עדיין לא הזמן המתאים לגלות להם מי הוא…)

יוסף רוחץ פנים וחוזר אל האחים. הוא מושיב אותם במקום ומחלק להם אוכל.

  • איך מגישים להם את האוכל? ולמה דווקא כך? (למצרים בנפרד, ליוסף בנפרד ולאחים בנפרד, כי לפי חוקי מצרים אסור למצרים לאכול עם העברים יחד)
  • בפסוק לג כתוב: "וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ" – מה מפתיע את האחים? (ששליט מצרים הושיב אותם לפי סדר לידתם "הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ", כיצד הוא יודע את זה? אולי יש לו כוחות?)
  • כיצד יוסף יודע את סדר לידתם? (הוא אח שלהם)
  • מה יוסף נותן להם? ("מַשְׂאֹת" – מתנות)

ניזכר כי אחי יוסף כעסו עליו בתחילת הסיפור על שאביו מעדיף אותו ונותן רק לו מתנות.

  • את מי יוסף מעדיף על פני האחים? במה? (את בנימין. הוא נותן לו חמש מתנות יותר מלכל השאר)
  • מה יוסף ואחיו עושים יחד? (שותים יחד)
  • מה זה מבטא? (קרבה, אחווה, פיוס)

מבט שלישי

בפרק שלנו חלומו של יוסף סוף-סוף מתגשם – כל אחיו, כולל בנימין, משתחווים לו. יוסף גם שומע את האחים מדברים ביניהם על שהם אשמים במותו של יוסף ויודע כמה הדאיגו את אביהם בהבאת בנימין אליו. אם הוא רצה נקמה – נראה שהוא השיג אותה. אז למה הוא עדיין מסתיר את הבכי שלו מהאחים ולא מגלה להם מי הוא? למה הוא מחכה? נראה שיוסף לא חיפש נקמה באחים שלו. הוא פשוט רצה להיות בטוח שהם השתנו.

נקרא מדברי הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ב הלכה א.
נשאל את התלמידים:

  • מה הכוונה בביטוי 'חזרה בתשובה'? (לנסות לתקן מעשה שאנחנו מתחרטים עליו)
  • איך יודעים שאדם חזר בתשובה? (שהוא עומד באותו מצב שבו היה בזמן שעשה את המעשה שעליו הוא מתחרט, ולא חוזר על אותו מעשה)

נבקש מהתלמידים לתת דוגמאות למקרים כאלה (למשל: ילד גנב מסטיק מהחנות, ובפעם הבאה שהוא הולך עם אימא שלו לחנות הוא ממש רוצה מסטיק, ואימא שלו אינה מוכנה לקנות לו, אבל הוא אינו לוקח)

יוסף ראה שהאחים שלו מתחרטים, אבל הוא עדיין לא ראה אותם עומדים בדיוק במצב שבו היו כשהחליטו למכור אותו לעבדות, ולכן הוא עדיין לא יודע אם חזרו בתשובה. כדי שיוכל לגלות להם שהוא אח שלהם הוא יצטרך לגרום להם לעמוד במצב דומה ולא לחטוא שוב. בפרק הבא נקרא כיצד הוא מעמיד אותם באותו מצב.

מבט לחיים

ביחידת הפסוקים שלנו יוסף מתרגש מאוד, אבל לא מוכן שיראו אותו בוכה ויוצא מהחדר.
נקרין את מילות השיר 'דני גיבור' ונאזין לו (ראו קישור למילות השיר גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים אם קרה להם פעם שניסו לעצור את הבכי אבל הדמעות זלגו בכל זאת.
נשמע מהתלמידים שירצו לשתף באילו מצבים זה קרה להם.
לפעמים הגוף שלנו מרגיש עוד לפני שאנחנו מבינים מה קורה, ואיננו מצליחים לשלוט בכך. לפעמים אנחנו מנסים לשוות לעצמנו תדמית מאופקת ולא רוצים שיגלו שבאמת יש לנו גם רגשות, לפעמים אנחנו מנסים להראות לכולם שאנחנו רציניים ופתאום מתחילים לצחוק בלי שליטה…

  • האם נכון בעיניכם להסתיר את הרגש? (תלוי באיזה מצב, בפני מי ולכמה זמן)

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: אחי יוסף יורדים למצרים בחשש גדול אך די מהר הם מתבדים. שליט מצרים מזמין אותם לארוחה, ובמקום לכעוס עליהם ולהאשים אותם לשווא, הוא נותן להם מתנות והם אפילו שותים שכר יחד. ואולם למרות הקרבה יוסף בוחר עדיין לא לגלות לאחיו מי הוא, כי הוא רוצה להיות בטוח שהם השתנו. ההסתרה אינה קלה לאחים, וגם אינה קלה ליוסף, שכמעט נשבר ובוכה ליד אחיו.
מיומנות: קריאת הלכה מהלכות תשובה לרמב"ם והבנתה.
מתודות: כתיבת סיפור בזוגות, האזנה לשיר 'דני גיבור' בנושא הקושי בהסתרת רגשות.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
הלכות תשובה לרמב"ם פרק ב הלכה א
אי זו היא תשובה גמורה?זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו, ופירש ולא...
הלכות תשובה לרמב"ם פרק ב הלכה א

אי זו היא תשובה גמורה?
זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו, ופירש ולא עשה מפני התשובה.

דני גיבור
למילות השיר מתוך אשר שירונט
שֶׁבֶת אחים גם יחד
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:יוֹסֵף, אַתָּה הָיִיתָ מַתְחִיל לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם אַחֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵם הָיוּ...
שֶׁבֶת אחים גם יחד
"וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, הַעוֹדֶנּוּ חָי."
(מג, כז)

יוסף שליט מצרים: shutterstock.com

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
יוֹסֵף, אַתָּה הָיִיתָ מַתְחִיל לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם אַחֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵם הָיוּ שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ. אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי מְפַיֵּס אֶתְכֶם וּמַעֲבִיר שִׂנְאָה מִבֵּינֵיכֶם וּמוֹשִׁיב אֶתְכֶם בְּשַׁלְוָה וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיכֶם. וְכָךְ אָמַר דָּוִד: "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד" (תהלים קלג, א).

(עיבוד על פי: תנחומא בובר, וישב ז, א)

להמשך קריאה

יוֹסֵף בַּתַפְקִיד וּבַבְּגָדִים שֶׁל הַמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, אֲבָל בִּפְנִים הוּא עֲדַיִין יוֹסֵף. כְּשֶׁהוּא פּוֹגֵשׁ אֶת אֶחָיו (הֵם כַּמוּבָן לֹא יוֹדְעִים מִי הוּא), הוּא שׁוֹאֵל אוֹתָם לִשְׁלוֹמָם וְלִשְׁלוֹם אֲבִיהֶם. הַמִדְרָשׁ מִתְעַכֵּב עַל כָּךְ שֶׁיוֹסֵף שׁוֹאֵל גַם לִשְׁלוֹמָם שֶׁל הָאַחִים, וּמְשַׁבֵּחַ אֶת יוֹסֵף עַל כָּךְ.

  • לְפִי הַמִדְרָשׁ – בְּמָה הִתְבַּטְאָה גְדוּלָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף? וּמָה הַהַשְׁפָּעָה הַגְדוֹלָה שֶׁהָיְיתָה לִשְׁאֵלָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף עַל מַעֲרֶכֶת הַיְחָסִים עִם אֶחָיו?
הגביע
"וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ". כֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא הַגָּבִיעַ, אָמְרוּ לוֹ אֶחָיו: "גַּנָּב בֶּן גַּנֶּבֶת! רָחֵל אִמְּךָ גָּנְבָה אֶת...
הגביע
"וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה, וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן."
(מד, יב)

מנחם הלברשטט

"וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ".
כֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא הַגָּבִיעַ, אָמְרוּ לוֹ אֶחָיו: "גַּנָּב בֶּן גַּנֶּבֶת! רָחֵל אִמְּךָ גָּנְבָה אֶת הַתְּרָפִים, וְאַתָּה גָּנַבְתָּ אֶת הַגָּבִיעַ!"
וְהָיוּ מַכִּים אוֹתוֹ עַד שֶׁנִּשְׁבַּע בְּחַיֵּי אָבִיו יַעֲקֹב… "אֵין פֶּשַׁע לִי, וּבְכָל זֹאת לֹא יָדַעְתִּי מִי שָׂמָוֹ בְּשַׂקִּי!"
מִיָּד הֶאֱמִינוּ לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה רָגִיל לְהִשָּׁבַע.

(לפי מדרש אגדה)

להמשך קריאה

מְשָׁרְתָיו שֶׁל יוֹסֵף רָדְפוּ אַחֲרֵי אֶחָיו, וְהֶאֱשִׁימוּ אוֹתָם בִּגְנֵבַת גְבִיעַ כֶּסֶף.
נֶעֱרַךְ חִיפּוּשׂ בַּשַׂקִים שֶׁל הָאַחִים, וְהַגָבִיעַ נִמְצָא בַּשַׂק שֶׁל בִּנְיָמִין.
הַמִדְרָשׁ מַרְחִיב וּמְתָאֵר אֶת מָה שֶׁהִתְרַחֵשׁ בֵּין הָאַחִים בְּרֶגַע גִילוּי הַגָבִיעַ.

  • לְפִי הַמִדְרָשׁ, מָה שִׁכְנֵעַ אֶת הָאַחִים שֶׁבִּנְיָמִין דוֹבֵר אֱמֶת?
נפשו קשורה בנפשו
יְהוּדָה עָמַד מוּל צָפְנַת פַּעְנֵחַ, הַמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְסִיפֵּר לוֹ אֶת הָאֱמֶת – אֶת מָה...
נפשו קשורה בנפשו
"וְעַתָּה כְּבֹאִי אֶל עַבְדְּךָ אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ, וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ."
(מד, ל)

איור: מיכל בן-חמו

יְהוּדָה עָמַד מוּל צָפְנַת פַּעְנֵחַ, הַמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְסִיפֵּר לוֹ אֶת הָאֱמֶת – אֶת מָה שֶׁקָרָה לִפְנֵי שָׁנִים. הוּא כַּמוּבָן לֹא יָדַע שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם יוֹסֵף… כַּאֲשֶׁר תֵיאֵר יְהוּדָה אֶת הַקֶשֶׁר הַמְיוּחָד בֵּין יַעֲקֹב לְבֵין יוֹסֵף, הוּא אָמַר "וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ". בְּבִיטוּי זֶה מִשְׁתַמְשִׁים גַם הַיוֹם כְּדֵי לְתָאֵר קֶשֶׁר מְיוּחָד וְחָזָק בֵּין שְׁנֵי אֲנָשִׁים קְרוֹבִים.

  • כֵּיצַד מוּמְחָשׁ בָּאִיוּר שֶׁל מִיכַל בֶּן חָמוֹ הַבִּיטוּי "נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ"?
  • הַמְחִישׁוּ גַם אַתֶם אֶת הַבִּיטוּי בְּאֶמְצָעוּת אִיוּר.
לשבור אוכל
הָאַחִים יָרְדוּ לְמִצְרַיִם "לִשְׁבָּר אֹכֶל", וְהַכַּוָונָה הִיא, כְּפִי הַנִרְאֶה, לִקְנוֹת אוֹכֶל.בְּפֶרֶק מב מְכוּנֶה יוֹסֵף "הַמַשְׁבִּיר",...
לשבור אוכל
"וַיֹּאמְרוּ בִּי אֲדֹנִי, יָרֹד יָרַדְנוּ בַּתְּחִלָּה לִשְׁבָּר אֹכֶל."
(מג, כ)

ארוחת בוקר. צילום: shutterstock.com

הָאַחִים יָרְדוּ לְמִצְרַיִם "לִשְׁבָּר אֹכֶל", וְהַכַּוָונָה הִיא, כְּפִי הַנִרְאֶה, לִקְנוֹת אוֹכֶל.
בְּפֶרֶק מב מְכוּנֶה יוֹסֵף "הַמַשְׁבִּיר", כְּלוֹמַר – מִי שֶׁמוֹכֵר אוֹכֶל.
בָּעִבְרִית הַמוֹדֶרְנִית מִשְׁתַמְשִׁים בַּמִילָה "לִשְׁבּוֹר" בְּהֶקְשֵׁר שֶׁל אוֹכֶל, אֲבָל דַוְוקָא כְּדֵי לְתָאֵר אֲכִילָה אַחֲרֵי זְמַן מְמוּשָׁךְ שֶׁבּוֹ לֹא אוֹכְלִים. לְמָשָׁל, כְּשֶׁאוֹכְלִים אַחֲרֵי צוֹם, "שׁוֹבְרִים אֶת הַצוֹם".
גַם בַּשָׂפָה הָאַנְגְלִית יֵשׁ דוּגְמָה לְשִׁימוּשׁ כָּזֶה. לַאֲרוּחַת הַבּוֹקֶר קוֹרְאִים בְּאַנְגְלִית: breakfast, כְּלוֹמַר שְׁבִירַת הַצוֹם אַחֲרֵי הַלַיְלָה, שֶׁבּוֹ לֹא אָכַלְנוּ.

  • בַּפֶּרֶק שֶׁלָנוּ – כֵּיצַד "שְׁבִירַת הָאוֹכֶל" עָזְרָה "לִשְׁבּוֹר אֶת הָרָעָב"?
אנוכי אערבנו, מידי תבקשנו
יוֹסֵף, הַמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, בִּיקֵשׁ לְהַעֲמִיד אֶת אֶחָיו בְּנִיסָיוֹן. הוּא דָרַשׁ מֵהֶם לְהָבִיא אֵלָיו אֶת...
אנוכי אערבנו, מידי תבקשנו
"אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ, אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים."
(מג, ט)

איור: מיכל בן-חמו

יוֹסֵף, הַמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, בִּיקֵשׁ לְהַעֲמִיד אֶת אֶחָיו בְּנִיסָיוֹן. הוּא דָרַשׁ מֵהֶם לְהָבִיא אֵלָיו אֶת אֲחִיהֶם הַקָטָן. הָאַחִים חָזְרוּ לִכְנַעַן וּבִיקְשׁוּ מִיַעֲקֹב רְשׁוּת לָקַחַת לְמִצְרַיִם אֶת בִּנְיָמִין, אַךְ יַעֲקֹב סֵירֵב. יְהוּדָה הִתְיַיצֵב מוּל יַעֲקֹב אָבִיו וְנִשְׁבַּע לוֹ שֶׁהוּא יִהְיֶה אַחְרַאי בְּאוֹפֶן אִישִׁי לְהַחְזָרַת בִּנְיָמִין בְּשָׁלוֹם. הַצֵירוּף "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנוּ מִיָדִי תְבַקְשֶׁנוּ" מְבַטֵא אַחְרָיוּת אִישִׁית וּמַנְהִיגוּת.

  • הַסְבִּירוּ אֶת מַשְׁמָעוּת הַצֵירוּף "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ".
  • כִּתְבוּ פִּסְקָה קְצָרָה וְשַׁבְּצוּ בָּהּ אֶת הַבִּיטוּי.
מלכודת
יוֹסֵף הִטְמִין בִּמְכוּוָן גָבִיעַ בֵּין כֵּלָיו שֶׁל אָחִיו הַקָטָן, בִּנְיָמִין, כְּדֵי לִרְאוֹת אֵיךְ יָגִיבוּ הָאַחִים...
מלכודת
"וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן. [...] וַיֹּאמֶר לָהֶם יוֹסֵף מָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם, הֲלוֹא יְדַעְתֶּם כִּי נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמֹנִי."
(מד, יב-טו)

Claes Corneliszoon Moeyaert, גביע הכסף מתגלה באמתחת בנימין, 1633. מאוסף המוזאון לאמנות יפה (בודפשט), מתוך ויקישיתוף

יוֹסֵף הִטְמִין בִּמְכוּוָן גָבִיעַ בֵּין כֵּלָיו שֶׁל אָחִיו הַקָטָן, בִּנְיָמִין, כְּדֵי לִרְאוֹת אֵיךְ יָגִיבוּ הָאַחִים כְּשֶׁיַחְשְׁבוּ שֶׁאֲחִיהֶם הַקָטָן בְּסַכָּנָה. הָאַחִים לֹא יָדְעוּ שֶׁהַמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם הוּא אֲחִיהֶם יוֹסֵף, וְכִי הַגָבִיעַ הוּטְמַן כְּמַלְכּוֹדֶת…
הָאוֹמָן הִמְחִישׁ בַּיְצִירָה אֶת הַתַדְהֵמָה שֶׁל הַדְמוּיוֹת בָּרֶגַע שֶׁמִתְגַלֶה הַגָבִיעַ, בְּאֶמְצָעוּת הַבָּעוֹת פָּנִים וּתְנוּעוֹת גוּף.
הַלְבוּשׁ שֶׁל הַדְמוּיוֹת וְהַנוֹף שֶׁבּוֹ מְמוּקֶמֶת הַסְצֵנָה, מְאַפְיְינִים דַוְוקָא אֶת אֵירוֹפָּה שֶׁל יְמֵי הַבֵּינַיִים וְלֹא אֶת מִצְרַיִם הָעַתִיקָה.

  • נַסוּ לְזַהוֹת בַּצִיוּר אֶת הַדְמוּיוֹת הַמֶרְכָּזִיוֹת. שִׂימוּ לֵב לִפְרָטִים כְּמוֹ גוֹבַהּ, תְנוּעוֹת גוּף, לְבוּשׁ.
  • כֵּיצַד הִמְחִישׁ הָאוֹמָן אֶת תְחוּשׁוֹת הָאַחִים? וּמָה בְּנוֹגֵעַ לְיוֹסֵף – הַאִם מַרְאֵהוּ מֵעִיד עַל מָה שֶׁמִתְחוֹלֵל בְּלִיבּוֹ?
אוכל מהמצרים
הָאַחִים יָרְדוּ לְבַקֵשׁ אוֹכֶל מֵהַמִצְרִים. כְּפִי הַנִרְאֶה, הֵם לֹא הָיוּ הַיְחִידִים. הָיָה רָעָב בְּכָל הָאֵזוֹר....
אוכל מהמצרים
"וַיְצַו אֶת אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ לֵאמֹר מַלֵּא אֶת אַמְתְּחֹת הָאֲנָשִׁים אֹכֶל כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת, וְשִׂים כֶּסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ."
(מד, א)

יוסף מוכר תירס במצרים. פייטר לסטמן, הולנד, המאה ה־17 צילום: Illustratedjc, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

הָאַחִים יָרְדוּ לְבַקֵשׁ אוֹכֶל מֵהַמִצְרִים. כְּפִי הַנִרְאֶה, הֵם לֹא הָיוּ הַיְחִידִים. הָיָה רָעָב בְּכָל הָאֵזוֹר. אֲבָל בְּמִצְרַיִם הָיוּ מַחְסְנֵי אוֹכֶל שֶׁיוֹסֵף תִכְנֵן מִבְּעוֹד מוֹעֵד. אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בַּצִיוּר שַׂקִים שֶׁל גַרְגִירֵי תִירָס הָעוֹבְרִים מִיָד לְיָד.
הֶבְדֵלֵי הַמַעֲמָדוֹת בֵּין הַדְמוּיוֹת נִיכָּרִים בַּבְּגָדִים שֶׁהֵן לוֹבְשׁוֹת, בַּפְּעוּלוֹת שֶׁהֵן מְבַצְעוֹת וּבַמִיקוּם שֶׁלָהֶן בַּיְצִירָה.
אֶת הַצִיוּר צִייֵר הָאוֹמָן הַהוֹלַנְדִי פייטר לסטמן, בֶּן הַמֵאָה הַ־17, שֶׁהִרְבָּה לְצַיֵיר אֵירוּעִים מַשְׁמָעוּתִיִים מֵהַתָנָ"ךְ וּמֵהַמִיתוֹלוֹגְיָה הַיְוָונִית.

  • נַסוּ לְאַתֵר אֶת דְמוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְנַמְקוּ מַדוּעַ אַתֶם חוֹשְׁבִים שֶׁזֶהוּ יוֹסֵף.
בית יוסף
הָאַדְרִיכָלוּת בְּמִצְרַיִם הָעַתִיקָה מְפוּרְסֶמֶת עַד הַיוֹם בָּעוֹלָם. כּוּלָנוּ מַכִּירִים אֶת הַפִּירָמִידוֹת (שֶׁהֵן בְּעֶצֶם מִבְנֵי הַקְבוּרָה)...
בית יוסף
"וַיַּעַשׂ הָאִישׁ כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף."
(מג, יז)

עמוד באחד ממקדשי לוקסור במצרים. עמודים כאלו, ועליהם ציורי קיר, היו נפוצים במקדשים וגם בבתי האמידים במצרים. צילום: shutterstock.com

הָאַדְרִיכָלוּת בְּמִצְרַיִם הָעַתִיקָה מְפוּרְסֶמֶת עַד הַיוֹם בָּעוֹלָם. כּוּלָנוּ מַכִּירִים אֶת הַפִּירָמִידוֹת (שֶׁהֵן בְּעֶצֶם מִבְנֵי הַקְבוּרָה) וְאֶת הַמִקְדָשִׁים הַמְפוֹאָרִים. הַמִצְרִים הָיוּ בַּנָאִים מוּכְשָׁרִים, וְהָיָה לָהֶם יֶדַע רַב בְּשִׁיטוֹת בְּנִייָה וּבְסוּגֵי קַרְקָעוֹת.
רוֹב הַמִבְנִים בְּמִצְרַיִם הָעַתִיקָה, כּוֹלֵל אַרְמוֹן פַּרְעֹה, נִבְנוּ מֵחוֹמָרִים מִתְכַּלִים, כְּמוֹ לִבְנֵי בּוֹץ וְעֵץ, וְלָכֵן לֹא שָׂרְדוּ. מִבְנִים חֲשׁוּבִים, כְּמוֹ מִקְדָשִׁים וּקְבָרִים, הָיוּ אֲמוּרִים לִהְיוֹת קַיָימִים לָעַד וְלָכֵן נִבְנוּ מֵאֶבֶן.

להמשך קריאה

בָּתֵי הַשָׂרִים וְאַנְשֵׁי הָאֲצוּלָה הָיוּ מוּרְכָּבִים מִמַעֲרֶכֶת שֶׁל חֲצֵרוֹת פְּנִימִיוֹת וְאוּלַמוֹת. חֵלֶק מֵהַבָּתִים הָיוּ בְּנֵי שְׁתֵי קוֹמוֹת. חוֹמְרֵי הַבְּנִייָה הָיוּ גִזְעֵי דְקָלִים וּקְנֵי סוּף, וּבָאַרְמוֹנוֹת הִשְׁתַמְשׁוּ בַּעֲצֵי אֶרֶז שֶׁהוּבְאוּ מִלְבָנוֹן. אֶת קִירוֹת הַבָּתִים טִייְחוּ, סִייְדוּ וְעִיטְרוּ בְּצִיוּרִים צִבְעוֹנִיִים שֶׁל צְמָחִים, חַיוֹת, עוֹפוֹת וּתְמוּנוֹת מֵחַיֵי הַיוֹם־יוֹם.

  • מָה אִפְיֵין אֶת מִבְנֵי הַמְגוּרִים בְּמִצְרַיִם הָעַתִיקָה?
  • אַרְמוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף לֹא הִתְגַלָה, אֲבָל אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְדַמְיֵין אוֹתוֹ וַאֲפִילוּ לְצַיֵיר אוֹתוֹ – מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ.
הגביע באמתחת בנימין
"אַמְתַחַה" – שַׂק גָדוֹל שֶׁשִׁימֵשׁ לַאֲרִיזַת דְבָרִים לְדֶרֶךְ אֲרוּכָּה. הַיוֹם מִשְׁתַמְשִׁים בְּמִילָה זוֹ בְּעִיקָר בְּהַשְׁאָלָה...
הגביע באמתחת בנימין
"וַיְמַהֲרוּ וַיּוֹרִדוּ אִישׁ אֶת אַמְתַּחְתּוֹ אָרְצָה וַיִּפְתְּחוּ אִישׁ אַמְתַּחְתּוֹ. וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה, וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן."
(מד, יא-יב)

אלכסנדר איוואנוב, האחים של יוסף מוצאים את גביע הכסף בחפציו של בנימין, איור מהמאה ה-19, מאוסף גלריית טרטיאקוב, מתוך ויקישיתוף

"אַמְתַחַה" – שַׂק גָדוֹל שֶׁשִׁימֵשׁ לַאֲרִיזַת דְבָרִים לְדֶרֶךְ אֲרוּכָּה. הַיוֹם מִשְׁתַמְשִׁים בְּמִילָה זוֹ בְּעִיקָר בְּהַשְׁאָלָה – "יֵשׁ לוֹ בְּאַמְתַחְתוֹ", הַכַּוָונָה הִיא שֶׁיֵשׁ לוֹ מַשֶׁהוּ בִּרְשׁוּתוֹ, בְּבֵיתוֹ, אִיתוֹ.

  • מִצְאוּ בַּצִיוּר אֶת הָאַמְתַחַה שֶׁל בִּנְיָמִין.
  • מִצְאוּ מִילִים נִרְדָפוֹת לַמִילָה "אַמְתַחַה".
והרעב כבד בארץ
יוֹסֵף פּוֹתֵר אֶת חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה, וּבִזְכוּתוֹ מַמְלֶכֶת מִצְרַיִם נֶעֱרֶכֶת הֵיטֵב לִקְרַאת הָרָעָב. הוּא הוֹפֵךְ לִהְיוֹת...
והרעב כבד בארץ
"וְהָרָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרָיִם, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲבִיהֶם שֻׁבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל. וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לֵאמֹר, הָעֵד הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ לֵאמֹר לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם."
(מג, א-ג)

יוֹסֵף פּוֹתֵר אֶת חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה, וּבִזְכוּתוֹ מַמְלֶכֶת מִצְרַיִם נֶעֱרֶכֶת הֵיטֵב לִקְרַאת הָרָעָב. הוּא הוֹפֵךְ לִהְיוֹת "הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ… הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ" (בראשית מב, ו). כְּשֶׁאֶחָיו יוֹרְדִים לִקְנוֹת אוֹכֶל בְּמִצְרַיִם, זוֹ הַהִזְדַמְנוּת שֶׁל יוֹסֵף לְלַמֵד אוֹתָם לֶקַח.

  • פַּעֲמַיִים יוֹסֵף מַקְשֶׁה עַל אֶחָיו וּמַעֲמִיד אוֹתָם בְּמִבְחָן. תָאֲרוּ בַּמִילִים שֶׁלָכֶם אֶת שְׁתֵי הַפְּעָמִים.
  • מַדוּעַ יוֹסֵף מַעֲמִיד בְּמִבְחָן אֶת אֶחָיו?
  • לְדַעְתְכֶם, מָה מְעַנְיֵין אֶת יוֹסֵף יוֹתֵר מִכּוֹל?

קרדיט: סיכום שבועי – בראשית פרקים מא-מה / 929 תנך ביחד, 2015

הסיפור בחרוזים
הַמַצָב מְסוּבָּךְ וּמוּרְכָּב.בָּאָרֶץ יֵשׁ רָעָבוְצָרִיךְ אוֹכֶל – עַכְשָׁיו!יוֹסֵף, הוּא צָפְנַת פַּעְנֵחַ,מַחְלִיט אֶת הָאַחִים לְשַׁגֵעַ,וְאַבָּא יַעֲקֹבמִדְאָגָה...
הסיפור בחרוזים
"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ, כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה."
(מד, יח)

הַמַצָב מְסוּבָּךְ וּמוּרְכָּב.
בָּאָרֶץ יֵשׁ רָעָב
וְצָרִיךְ אוֹכֶל – עַכְשָׁיו!
יוֹסֵף, הוּא צָפְנַת פַּעְנֵחַ,
מַחְלִיט אֶת הָאַחִים לְשַׁגֵעַ,
וְאַבָּא יַעֲקֹב
מִדְאָגָה עוֹד רֶגַע מִשְׁתַגֵעַ.
אֲבָל אַל דְאָגָה,
מִי שֶׁמִתְגַלָה כְּמַנְהִיג, הוּא הָאָח יְהוּדָה!

  • כֵּיצַד יְהוּדָה מִתְגַלֶה כְּמַנְהִיג?

קרדיט: רעב בכנען – יוסף והאחים / כאן חינוכית, 2014