הסכמים ורמאות

בפסוקים שנקרא נראה כי יעקב מבקש משכורת מיוחדת על עבודתו. נבקש מהתלמידים להקשיב לקריאה ולנסות לזהות מה ביקש יעקב ואם לבן הסכים. (יעקב ביקש את רחל לאישה, ולבן הסכים לבקשתו)

נקרא את פסוקים יג-יט ותוך כדי קריאה נסביר את המילים שאינן מובנות.
נאסוף במליאה את התשובות לשאלה המקדימה לקריאה.

לפני קריאת החלק הבא של הפרק נשאל:

• מה לדעתכם קרה בסופו של דבר?
• האם לבן עמד בהסכם?

נקרא את פסוקים כ-ל ובזמן הקריאה נסביר את המילים שאינן מובנות.
נאסוף במליאה את התשובות לשאלות המקדימות לקריאה.

נשאל את התלמידים:

• כיצד התורה מתארת את רחל וכיצד היא מתארת את לאה? כדאי להסביר לתלמידים את המילים "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת" (פסוק יז) לפי פירוש רש"י: דומעות. כלומר, היא בכתה הרבה.
• כיצד יעקב עונה ללבן? ("בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה" פסוק יח)
• מה אפשר ללמוד מהתשובה המפורטת של יעקב? (ייתכן שיעקב כבר חשד בלבן שיכול לרמות אותו ולכן נתן תשובה ברורה ומדויקת מאוד שלא משתמעת לשני פנים כדי שלבן יבין באופן הכי ברור את כוונתו)

לתלמידים מתקדמים אפשר להוסיף שאלה:

• מה המשותף בין דברי יעקב ליצחק "אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ" (פרק כז פסוק יט) לבין דברי יעקב ללבן "בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה"(פרק כט פסוק יח)? (בשני המקרים יעקב עונה תשובה מדויקת שאינה משתמעת לשני פנים. כמו כן אפשר לראות כי מבנה התשובה דומה: אנוכי מול בתך, עשו מול ברחל, בכורך מול הקטנה)

לכל הכיתה אפשר לעצור ל"רגע של עברית" וללמוד ביטוי חדש: 'ברחל בתך הקטנה'
היום משתמשים בביטוי הזה כשרוצים לומר משהו באופן שיהיה ברור לחלוטין לצד השני, כך שלא יוכל להתחמק או לטעון שלא ידע. (מתוך אתר השפה העברית, מילון השפה העברית)
נבקש מהתלמידים לתת דוגמאות לשימוש יומיומי אפשרי בביטוי הזה.

נשאל את התלמידים:

• כיצד לדעתכם הרגיש יעקב כשגילה שרומה?
• כיצד לדעתכם הרגישו רחל ולאה ביום החתונה?
• איזו תכונה של יעקב אנחנו רואים בהסכמתו לעבוד שבע שנים נוספות? (האם זו פראייריות או דבקות במטרה)

ניתן לתלמידים משימה שתלמד אותם את שפת המקרא:

כיצד כתוב בתורה?

• אתה קרוב משפחה שלי. ("אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה" פסוק יד)
• מכיוון שאתה אח שלי תעבוד בשבילי חינם? ("הֲכִי אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם?" פסוק טו)
• אני מעדיף לתת אותה לך מלתת למישהו אחר. ("טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר" פסוק יט)
• תן לי את אשתי כי מילאתי את חובתי. ("הָבָה אֶת אִשְׁתִּי כִּי מָלְאוּ יָמָי" פסוק כא)
• למה שיקרת לי? ("וְלָמָּה רִמִּיתָנִי?" פסוק כה)
• לא מקובל אצלנו להתחתן עם הקטנה לפני הבכורה. ("לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה" פסוק כו)

נתחלק לקבוצות ונבקש מהתלמידים למצוא שלוש נקודות השוואה בין רמאותו של לבן לבין גנבת הברכות בפרק כז.
התלמידים יקבלו דף עבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ויענו בזוגות.
לאחר שהתלמידים יסיימו לענות על השאלות נאסוף את התשובות ונשאל:

• מה אפשר ללמוד מהשוואה זו? (אלוהים מעניש את יעקב על מעשיו)

נכיר את המושג 'מידה כנגד מידה' – עונש שאדם מקבל על חֵטְא שחָטָא, המותאם לעיקרון שמידת העונש תהיה בדיוק כמידת החטא.

• מה ההבדל המהותי בין שני מקרי הרמאות? (יעקב מרמה כדי לקיים את צו אימו, ואולי אימו ראתה משהו

שיצחק כבר לא ראה בגלל עיוורונו. ואילו לבן הוא רמאי ונוכל שלאורך כל הסיפור ממשיך ברמאותו כדרך חיים)

בפסוקים אלו פגשנו את יעקב המאוהב דבק במטרה לשאת את רחל על אף כל המכשולים שמציב לבן בדרכו.

שתפו במקרה שעמדתם באתגר ונאלצתם לוותר בשביל זה על דברים בדרך. האם הרגשתם 'פראיירים' או שליוותה אתכם תחושה של ויתור מתוך בחירה להשיג מטרה נעלה.

תוכן: למדנו על יעקב שעובד קשה במשך שבע שנים, ואף שהוא מרומה הוא ממשיך בכוח הרצון לעבוד עד שמשיג את מטרתו ומתחתן עם רחל אהובתו.
השווינו בין רמאותו של לבן לסיפור גנבת הברכות וראינו את האופן שבו תוגמל יעקב על מעשיו. עמדנו על ההבדל המהותי בין הסיפורים ובעיקר ראינו כיצד בזכות נחישות וכוח רצון יעקב משיג את מטרתו
מיומנויות: השוואה בין פרקים, היכרות עם המושג 'מידה כנגד מידה', ראשי תיבות, שימוש בשפת המקרא בביטויים בעברית מודרנית, הקבלה בין פסוקים.
מתודות: התלמידים צריכים למצוא את המילים המקראיות לשפה המדוברת היום.