סגור תצוגת כיתה
הפרק

הקדשה

פרק א (ד-י, יז-יט)

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

סיפור הקדשתו של ירמיהו, כמו סיפורי הקדשה רבים אחרים, כולל שלב שבו מקבל השליחות מסרב ומנסה להתחמק ממנה. במהלך זה נבחן את הסיבות לסירוב מתוך השוואה לנביאים ולמנהיגים אחרים במקרא, נעסוק במשמעותו של הדגם ובהשלכותיו על דמות הנביא. נסיק מסקנות מהדיון בדמות הנביא בנוגע לדמות של מנהיג מודרני ולחיינו האישיים.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – דיון בעקבות חז"ל:
נעיין יחד במאמר חז"ל ממסכת עירובין דף יג עמוד א: "כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו וכל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו".
נדון עם התלמידים. נשאל:

  • איך רודפים אחר כבוד ואיך בורחים ממנו? חשבו על דוגמאות מן החיים.
  • מתי לדעתכם ראוי לברוח מכבוד ומתי לא?

אפשרות שנייה – דיון בטקסט של הרצל:
נעיין בדו-שיח מתוך ספרו האוטופי של הרצל 'אלטנוילנד', שעוסק במנהיג של מדינת היהודים. נזמין את התלמידים להביע את דעתם, נכוון את הדיון בעזרת השאלות המובאות בעזר ההוראה.

הזמנה לקריאה

שלב ראשון – נביא מבטן:
נקרין על הלוח פסוקים ד-י, ונבחר שלושה תלמידים שיקראו שלושה תפקידים: ירמיהו המספר, ירמיהו הדובר, ה'. נסמן את התפקידים בעזרת צבעים או מספור . הקריאה תסייע להדגיש את הדומיננטיות של ה' בסיפור ואת טענת ירמיהו "לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר". לאחר הקריאה נדון עם התלמידים בשאלות המובאות בעזר ההוראה:

  • מי מספר את הסיפור? מיהי הדמות הדומיננטית בסיפור?
  • מה ה' מגלה לירמיהו? (פסוק ה)
  • מהי תגובתו של ירמיהו לגילוי? מדוע? (פסוק ו)
  • מהן שתי הדרכים שבהן ה' מעודד את ירמיהו לקבל את השליחות? (פסוקים ח-ט)
  • נסו לחשוב: אם ה' ייעד את ירמיהו להיות נביא מבטן, איך ייתכן שהוא אינו מרגיש מוכן לתפקיד? מה עשוי להיות ההסבר לכך?
  • האם הייתה לירמיהו ברירה, לדעתכם?

שלב שני – מבט משווה:
ירמיהו אינו הנביא או המנהיג היחיד שסירב לשליחותו בתחילה. למעשה סיפור הקדשתו של ירמיהו מזכיר במידה רבה סיפורי הקדשה נוספים במקרא. אפשר לזהות חמישה מרכיבים שחוזרים בסיפורי הקדשה של נביאים או מנהיגים רבים במקרא.
נציג לתלמידים דף העבודה, ונבקש מהם לעיין בסיפורי ההקדשה ולהשלים את הטבלה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
(הערה 1: אפשר לבחור להסתיר מהתלמידים את המרכיבים שחוזרים בסיפורים ולבקש מהם לנסח אותם בעצמם לאור סיפורי ההקדשה.
הערה 2: אפשר לחלק את המשימה בין שלוש קבוצות בכיתה, ולאחר מכן לבקש נציג מכל קבוצה ולשתף בממצאים על הלוח).
נתבונן בטבלה המלאה ונתמקד בשורה 2, שבה מובאים נימוקי המנהיגים להתנגדותם הראשונית לשליחות. אומנם סיפורי ההקדשה דומים מאוד זה לזה, אך הסיבה לסירוב הראשוני של המנהיגים לתפקידם מעט שונה. נשאל את התלמידים:

  • מהן הסיבות השונות להתנגדות הראשונית של המנהיגים לשליחותם? האם הסיבות האלה באמת מונעות מהמנהיגים למלא את תפקידם, לדעתכם?
  • מדוע לדעתכם כוללים סיפורי ההקדשה התנגדות של הנביא או של המנהיג לשליחותו? מה מעידה ההתנגדות הראשונית על דמותו של המנהיג?

שלב שלישי:
נקרא פסוקים יז-יח, שבהם ירמיהו זוכה לעידוד נוסף מה' וגם לטעימה ממה שצפוי לו כנביא בפן האישי. נשאל את התלמידים:

  • למה ה' מדמה את ירמיהו? מה משותף בין שלושת הדימויים? מה משמעות כל אחד משלושת הדימויים, לדעתכם? ("לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת"; שלשתם מסמלים עוצמה ועמידות בפני התקפות מבחוץ)
  • על אילו אויבים ה' מדבר בפסוקים אלו – אויבי עם ישראל או אויבי ירמיהו? מי הם עשויים להיות? (אויבי ירמיהו – אנשים שיתנגדו לנבואותיו ולא ירצו לשמוע לו ואפילו ירצו להורגו כדי שדבריו לא יישמעו. אלו עשויים להיות מלכים, כהנים ושאר מנהיגים שאינם רוצים שינוי)
  • מהם החלקים בדברי ה' שירמיהו יכול ירמיהו לשאוב מהם עידוד, ומהם החלקים שעשויים לעורר אצלו חשש? (עידוד – מכך שה' אִתו. חשש – מנבואות הזעם ומכך שהוא זה שאמור למוסרן לאנשים רבי-עוצמה שלא תמיד ירצו לשמוע)
  • לדעתכם, האם לאחר דברים אלו ירמיהו חש מוכן יותר לקראת תפקידו? האם רצה בו יותר או פחות מאשר בתחילת הפרק? מדוע?

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – הנשיא איינשטיין:
בשנת 1952 הציע ראש הממשלה דוד בן גוריון לפרופ' אלברט איינשטיין להתמנות לנשיא מדינת ישראל. נקרא עם התלמידים את דברי התגובה שכתב איינשטיין לבן גוריון, ונדון עם התלמידים בשאלת המובאות בעזר הוראה.

אפשרות שנייה – אני יכול/ה לעשות את זה:

  • האם קרה שנבחרתם למלא תפקיד רב ערך?
  • האם הרגשתם מתאימים לתפקיד או שחשתם שהוא גדול עליכם?
  • מה מסייע לכם להרגיש מתאימים למלא תפקיד מסוים?
  • איזו שיטה עדיפה לדעתכם לבחירת מנהיג: בחירה באדם המנהל קמפיין כדי שיבחרו בו, או שמא פנייה לאדם רם מעלה וניסיון לשכנעו להיות מנהיג או מנהיגה? מה מרשים יותר?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את ירמיהו פרק א פסוקים ד-י, יז-יט ועסקנו בסיפור הקדשתו של ירמיהו מתוך השוואה לסיפורי הקדשה אחרים במקרא. התמקדנו בסירוב הראשוני שלו ושל אחרים לשליחות שהטיל עליהם ה'.
מיומנויות: הבחנו בין קולות שונים בסיפור והכרנו את דגם ההקדשה המקראי. עסקנו גם בדימויים ובמשמעותם.
מתודות: דיון, קריאת הפסוקים במשחק תפקידים, טבלת השוואה לסיפורי הקדשה נוספים במקרא, דיון בהקשר אקטואלי ואישי.

אפשר עוד...

דגם ההקדשה:
נעיין במאמר על דגם ההקדשה של ורשבסקי ונדון בשאלות:

  • מדוע קיימים דפוסים קבועים בספרות ובקולנוע?
  • מהם הערכים המשתקפים בדפוס ההקדשה המקראי?
  • האם לדעתכם ערכים אלו מתאימים גם למנהיגים בימינו? מדוע?

נביא מבטן:
במהלך זה דנו הרבה בדמיון בין הקדשת ירמיהו להקדשות אחרות, אך יש להקדשת ירמיהו גם מרכיב ייחודי – ההקדשה מבטן.
נקרא את מאמרו של הרב יואל בן נון: 'הקדשה חסרת תקדים', ונעורר דיון בכיתה בשאלת הייעוד והגורל בחיי הנביא ובחיינו.

  • לפי המאמר, למה חשוב היה לבחור לנביא בימיו של ירמיהו דווקא נביא מבטן?
  • האם כל מה שנבחר לעשות בחיינו תלוי בנו או שיש דברים ש"נולדנו לעשות"?
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
אלטנוילנד
"הנשיא שלכם עושה רושם של בן אדם הגון, אבל הוא קצת זקן ושברירי. למה בחרתם...
אלטנוילנד

"הנשיא שלכם עושה רושם של בן אדם הגון, אבל הוא קצת זקן ושברירי. למה בחרתם דווקא בו?"
"את זה אני יכול להסביר לך מיד" ענה דוד. "בחרנו בו מפני שהוא לא רצה להיבחר".
"או-הו, זה עובר כל גבול."
"כן, מצאנו פתגם של חז"ל: הבורח מן הכבוד – הכבוד מחזר אחריו"

(בנימין זאב הרצל, אלטנוילד, תרגום: מרים קראוס, הוצאת בבל, עמ' 180)

  • מדוע לדעתכם כדאי למנות למנהיג דווקא אדם שאינו מעוניין במינוי? מה היתרון של מינוי כזה?
  • האם ראוי למנות למנהיג אדם שאינו מעוניין בתפקיד? מה עשוי להיות החיסרון במינוי כזה?
ירמיהו פרק א פסוקים ד-י
ד וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ ה בְּטֶרֶם אצורך [אֶצָּרְךָ] בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם...
ירמיהו פרק א פסוקים ד-י

ד וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃
ה בְּטֶרֶם אצורך [אֶצָּרְךָ] בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ׃
ו וָאֹמַר
אֲהָהּ אֲדֹנָי ה' הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי נַעַר אָנֹכִי׃
ז וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי
אַל תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי כִּי עַל כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ תְּדַבֵּר׃ ח אַל־תִּירָא מִפְּנֵיהֶם כִּי אִתְּךָ אֲנִי לְהַצִּלֶךָ נְאֻם ה'׃
ט וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יָדוֹ וַיַּגַּע עַל פִּי וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי
הִנֵּה נָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיךָ׃ י רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ׃

1 – ירמיהו המספר
2 – ה'
3 – ירמיהו הדובר

  • מי מספר את הסיפור? מיהי הדמות הדומיננטית בסיפור?
  • מה ה' מגלה לירמיהו?
  • מהי תגובתו של ירמיהו לגילוי? מדוע?
  • מהן שתי הדרכים שבהן ה' מעודד את ירמיהו לקבל את השליחות?
  • נסו לחשוב: אם ה' ייעד את ירמיהו להיות נביא מבטן, איך ייתכן שהוא אינו מרגיש מוכן לתפקיד? מה עשוי להיות ההסבר לכך?
  • האם הייתה לירמיהו ברירה, לדעתכם?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
איינשטיין
"אני נרגש עמוקות מההצעה ממדינת ישראל שלנו, אם כי גם עצוב, כתוצאה מן העובדה שיהיה...
איינשטיין

"אני נרגש עמוקות מההצעה ממדינת ישראל שלנו, אם כי גם עצוב, כתוצאה מן העובדה שיהיה בלתי אפשרי עבורי לקבל את ההצעה. מאחר וכל חיי אני מתעסק עם עצמים בעולם, אין לי לא את היכולת הטבעית ולא את הניסיון הדרוש כדי להתעסק עם בני אדם ולשאת בתפקידים רשמיים. מסיבה זו אינני מרגיש כי אני מסוגל למלא את הדרישות של המשימה הגדולה הזאת".

(אלברט איינשטיין, מכתב לאבא אבן משנת 1952, מתוך אתר הידען)

  • האם לדעתכם היה פרופ' איינשטיין ראוי להיות נשיא המדינה? מדוע?
  • במה דומה תגובתו של איינשטיין לתגובתם של המנהיגים המקראיים שפגשנו במהלך זה?
  • האם לדעתכם היה על בן גוריון לנסות ולשכנע את איינשטיין לקבל את המינוי או לקבל את סירובו? מדוע?
אוי לי עלייך אמי ציון
הדרשה היא המחזה של רגשותיו המדומיינים של ירמיהו בפרק א של הספר. כיצד הוא יבשר...
אוי לי עלייך אמי ציון
"רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס, לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ."
(א, י)

סבסטיאנו קונצ'ה, הנביא ירמיהו, 1718, מאוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, מתוך ויקישיתוף

הדרשה היא המחזה של רגשותיו המדומיינים של ירמיהו בפרק א של הספר. כיצד הוא יבשר על חורבן האהוב עליו מכול?

לקריאת המדרש

אמר ירמיהו: אומַר לכם לְמה אני דומה, לכהן גדול שעלה גורלו להשקות מים המרים וקרבו את האשה אצלו ופרע את שערה. נטל הכוס להשקותה, נסתכל בה שהיא אמו, התחיל צווח ואומר: אוי לי אמי שהייתי משתדל מכבדך והריני מבזך. כך היה ירמיה אומר: אוי לי עלייך אמי ציון שהייתי סבור שאני מתנבא דברים טובים וניחומים והריני מתנבא עלייך דברי פורענות.

(פסיקתא רבתי כו, ויהי בעת שסרחה)

  • המדרש משווה את תפקידו של ירמיהו לתפקידו של הכוהן הגדול בטקס של חשד לאישה סוטה (במדבר ה, יא- לא).
    מה הדמיון בין הנביא לבין הכוהן הגדול לפי המדרש?
הכי טוב בבית
מדרש "איכה רבה" מציג פירושים ודרשות על מגילת איכה, שעניינה קינות על חורבן בית המקדש....
הכי טוב בבית
"וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר, וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר."
(ב, יח)

וריאציה מאת לואיס הג על יצירתו של דייוויד רוברטס, מעיין הגיחון, 1842. Library of Congress Prints and Photographs Division Washington [LC-USZC4-3438]]

מדרש "איכה רבה" מציג פירושים ודרשות על מגילת איכה, שעניינה קינות על חורבן בית המקדש. החלק הראשון של המדרש הוא פתיחה, ובה דרשות של פסוקים מחוץ למגילת איכה, המתאימים לתוכן הקינות על החורבן.

לקריאת המדרש

אָמַר יִרְמְיָה לְיִשְׂרָאֵל – אִלּוּ זְכִיתֶם, הֱיִיתֶם יוֹשְׁבִין בִּירוּשָׁלַיִם וְשׁוֹתִין מֵי הַשִּׁלּוֹחַ שֶׁמֵּימָיו נְקִיִּים וּמְתוּקִים. עַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם, הֲרֵי אַתֶּם גּוֹלִים לְבָבֶל וְשׁוֹתִין מֵי פְּרָת שֶׁמֵּימָיו עֲכוּרִין וּסְרוּחִין, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר" (ירמיה ב, יח).

(איכה רבה, פתיחתא יט)

  • לפי הפרק, ירמיהו מאשים את בני ישראל על שהם מעדיפים את הטובות שמציעות הארצות השכנות על פני ארץ ישראל.
    לפי המדרש לפסוק, הנביא מתאר את עונשם של ישראל – הם שותים את מימי נהר הפרת במקום לשתות את מימי ירושלים.
    מה הקשר בין המדרש לפסוק בהקשרו?
שומו שמיים
פרק ב מתחיל דווקא טוב: "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ...
שומו שמיים
"שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת, וְשַׂעֲרוּ חָרְבוּ מְאֹד נְאֻם ה'."
(ב, יב)

צילום: pexels.com

פרק ב מתחיל דווקא טוב: "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (פסוק ב). אבל כעבור כמה פסוקים אכזבתו של האל מעמו ניצבת במרכז. עיקר טענתו: העם שהעליתי ממצרים זנח אותי לטובת ה"הבל". על כְּפיות הטובה הזו אומר הנביא (או משתמש בלשון ציווי, לדעת חלק מהפרשנים): "שומו שמיים".

להמשך קריאה

מה משמעות המילה "שומו"? חלק מהפרשנים סבורים כי הכוונה מדובר בפליאה על כפיות הטובה, פליאה שאותה יביעו השמיים. אחרים פירשו את המילה מלשון "שממה", ולפי סברתם הנביא קורא לשמיים להתייבש.
בימינו קיבל הביטוי הזה משמעות אחרת, בעיקר של קריאת צער וחרדה.

  • הנביא קורא לשמיים להתייבש, בגלל חוסר הנאמנות של בני ישראל לה'.
    מה הקשר בין הנאמנות לה' לבין מצב השמיים?
זכרתי לך חסד נעורייך
ירמיהו, נביא החורבן, פותח את נבואת התוכחה שלו בדברי האהבה העמוקים ביותר בתנ"ך: "…זָכַרְתִּי לָךְ...
זכרתי לך חסד נעורייך
"הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה".
(ב, ב)

ירמיהו, נביא החורבן, פותח את נבואת התוכחה שלו בדברי האהבה העמוקים ביותר בתנ"ך: "…זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה". הוא מתאר את היחסים בין העם לאלוהיו באמצעות דימוי מחיי הזוגיות, מימי ראשית הקשר, עת האהבה ניבטת מהעיניים והתמימות וההתמסרות בשיאם. ירמיהו מזכיר את המדבר כמקום נישואיהם של עם ישראל עם ה', ומתכוון לברית בהר סיני.
מאז הפכו הדברים לביטוי של מסירות ואהבה אידאלית.

  • "כשהיינו צעירים, את זוכרת, אז פרחה האהבה…" או במילות הנביא ______________.
    חפשו עוד ביטויים ומשפטים משירים בעברית הממחישים את דברי הנביא.

קרדיט: זכרתי לך חסד / אמיר דדון, 2012

הנביא ירמיהו מהקפלה הסיסטינית
בציור – פרט מתוך תיאורו של הנביא ירמיהו על תקרת הקפלה הסיסטינית, שנמצאת בארמון האפיפיור...
הנביא ירמיהו מהקפלה הסיסטינית
"וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל כָּל הָאָרֶץ, לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ."
(א, יח)

הנביא ירמיהו. פרט מתוך ציור קיר מאת מיכלאנג'לו (איטליה 1475–1564) בקפלה הסיסטינית ברומא. מתוך ויקישיתוף

בציור – פרט מתוך תיאורו של הנביא ירמיהו על תקרת הקפלה הסיסטינית, שנמצאת בארמון האפיפיור שבוותיקן. הקפלה מעוטרת בציורי קיר שיצרו אומנים איטלקים בתקופת הרנסנס (המאה ה -16). את ציור הקיר של ירמיהו צייר האמן האיטלקי הנודע מיכלאנג'לו.

להמשך קריאה

שימו לב לדמותו של ירמיהו ביצירה – מבע פניו מהורהר ואולי אף מביע אכזבה ועצב, רגליו משוכלות, ידו האחת מונחת על ירכו וידו השנייה על פיו וזקנו. גופו שפוף וניכר כי תפקידו גורם לו סבל.

  • האם כך דמיינתם את דמותו של נביא החורבן ירמיהו?
  • האם התמונה ממחישה את הצו האלוהי לירמיהו להיות לעיר מבצר, לעמוּד ברזל ולחומות נחושת?
גלות
בכרוניקה (ספר שרשומים בו אירועים חשובים לפי סדר התרחשותם) של שדל הרטמן, מנירנברג שנת 1493,...
גלות
"רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס, לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ."
(א, י)

איור מהכרוניקה של שדל הרטמן, גירוש היהודים מירושלים, 1493, מתוך ויקישיתוף

בכרוניקה (ספר שרשומים בו אירועים חשובים לפי סדר התרחשותם) של שדל הרטמן, מנירנברג שנת 1493, מתואר כך גירוש היהודים מירושלים.
שנה לפני כן, בשנת 1492, גורשו היהודים מספרד ומפורטוגל, וייתכן כי גירוש 1492 השפיע על היצירה משנת 1493.
ירמיהו הנביא דיבר בנבואותיו על חורבן ועל גלות, והיצירה מתארת את הטרגדיה העומדת מאחורי מילים אלו.

  • אתרו ביצירה פרטים המלמדים על משמעותה של גלות, על משמעותו של גירוש.
במדבר בארץ לא זרועה
ירמיהו מגיע מענתות – יישוב בבנימין על גבול המדבר סמוך לנחל פרת (ואדי קלט). בפרקי...
במדבר בארץ לא זרועה
"הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה."
(ב, ב)

צילום: shutterstock.com

צילום: shutterstock.com

ירמיהו מגיע מענתות – יישוב בבנימין על גבול המדבר סמוך לנחל פרת (ואדי קלט). בפרקי הספר יחזרו שוב ושוב תיאורי הנוף המדברי, דימויים הלקוחים מתנאי החיים הייחודיים של הסביבה הזאת.

להמשך קריאה

נאום הניצחון של מנחם בגין לאחר המהפך הפוליטי בשנת 1977, שבו הליכוד ניצח לראשונה את המערך, מהדהד את נבואת ירמיהו:

היום חל מפנה בתולדותיו של העם היהודי ובתולדותיה של התנועה הציונית, שכמוהו לא ידענו במשך 46 שנים. מאז הקונגרס הציוני ה-17, בשנת 1931, שבו הציע זאב ז'בוטינסקי לקבוע כי מטרת הציונות היא הקמת מדינה יהודית בימינו. זאב ז'בוטינסקי הקדיש את כל חייו למטרה זו. הוא לא זכה לראות את הקמתה של המדינה וגם לא את המפנה שחל היום.

עתה אני אבקש להשמיע תודה. תודתי הראשונה ניתנת לאשתי, שעליה יחולו יותר מאשר על כל אדם אחר עלי אדמות, דברי הנצח הללו, בשינוי גרסה: "וזכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחריי במדבר, בארץ זרועת מוקשים".

(תל אביב, 17 במאי 1977)

השוו בין דברי בגין בנאומו לבין דברי ירמיהו.

  • איזה שינוי שתל בגין בדברי הנביא ירמיהו, ומדוע?
  • על איזו "ארץ" דיבר ירמיהו ועל איזו "ארץ" בגין?
מצפון תיפתח הרעה
הצפון הוא מונח גאוגרפי המסמן את הכיוון שלשמאלו של אדם העומד כשפניו למזרח. מכאן השם...
מצפון תיפתח הרעה
"וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ."
(א, יד)

קרטוגרפיה: אורנה צפריר-ראובן.

הצפון הוא מונח גאוגרפי המסמן את הכיוון שלשמאלו של אדם העומד כשפניו למזרח. מכאן השם הנרדף לצפון – שמאל. היפוכו של הצפון – נגב, תימן, דרום.
בנבואות בית ראשון, בעיקר מאז הנביא ירמיהו, נעשה שימוש שונה ב"צפון": להיבט הגאוגרפי נוספו גוֹנֵי האימה והפורענות. הסיבה לכך היא שמצפון פלשו לארץ ישראל אויבים רבים, והצפון הפך בהכרה של העם למקור הרעה והסכנה. כאשר ירמיהו אומר: "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה" (א, יד) הוא אינו יודע עדיין באיזה אויב מדובר – אשורי, בבלי, סקיתי וכדומה, אך כאשר עולה נבוכדנצר הבבלי לשלטון בשנת 605 לפני הספירה, ירמיהו פותר בעצמו את "חידת הצפון" שלו.

  • התבוננו במפה ושערו – מדוע דווקא מצפון תפתח הרעה? מה היא החולשה של הצפון?
שקידתו של השקד
ה' נותן לירמיהו סימנים לנבואתו, והסימן הראשון הוא מקל שקד. ירמיהו מצליח לזהות שמדובר במקל...
שקידתו של השקד
"וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ, וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה."
(א, יא)

צילום: shutterstock.com

ה' נותן לירמיהו סימנים לנבואתו, והסימן הראשון הוא מקל שקד.
ירמיהו מצליח לזהות שמדובר במקל (ענף) שקד.
השקד המקדים לפרוח משמש כאן כמשל, והנמשל הוא: שקידת האל לבצע במהירות את כוונתו להחריב את ירושלים.

בסימנים שנותן ה' לירמיהו יש אירוניה.
הסימנים הם מתחום הטבע הפורח – מקל שקד, סיר נפוח (סירה קוצנית – שיח בר).

  • מה הפער בין הסימנים לבין הנבואה עצמה?
סיר נפוח
חוקרי מקרא וטבע ניסו להבין מה הוא הסיר הנפוח שראה ירמיהו. כמה פירושים הוצעו למראה:...
סיר נפוח
"וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה, וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה."
(א, יג)

פרי הסירה הקוצנית בעל מראה סיר נפוח. צילום: shutterstock.com

סיר בישול מתקופת הברזל. צילום: Hanay, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

חוקרי מקרא וטבע ניסו להבין מה הוא הסיר הנפוח שראה ירמיהו. כמה פירושים הוצעו למראה:
סיר בישול המעלה עשן, כמראה סירי הבישול האופיינים לימי בית ראשון, שהיו עגולים ונפוחים בבסיסים ביחס לפיה הצרה שלהם;
פרי הסירה הקוצנית שצורתו מזכירה את מראה סיר הבישול;
ערמה של קוצי הסירה הקוצנית שהונחה ליד פתח הבית לשם הסקה בחורף, והתעופפה ברוח.

  • כיצד מדגים הסיר הנפוח (על שלושת פירושיו) את נבואת החורבן? היעזרו בפירוש לפרק א מסדרת "עולם התנ"ך".
מי אתה, ירמיהו הנביא?
ירמיהו הנביא פעל במשך 40 שנים, באחת התקופות הסוערות והקשות ביותר של עם ישראל. הוא...
מי אתה, ירמיהו הנביא?
"דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ, מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן."
(א, א)

ירמיהו הנביא פעל במשך 40 שנים, באחת התקופות הסוערות והקשות ביותר של עם ישראל. הוא הנביא שניבא את החורבן ואת הגלות, ואף היה נוכח כשאלו התרחשו.

  • מה ייחודו של הנביא ירמיהו על פי הסרטון ועל פי פרק א? 

קרדיט: ירמיהו / 929 תנך ביחד, 2016

ירמיהו - הסרט
ירמיהו מוקדש לנבואה עוד בהיותו בבטן אימו. בנבואת ההקדשה הוא אינו מוכן לקבל את השליחות...
ירמיהו - הסרט
"וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי ה' הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר, כִּי נַעַר אָנֹכִי."
(א, ו)

ירמיהו מוקדש לנבואה עוד בהיותו בבטן אימו. בנבואת ההקדשה הוא אינו מוכן לקבל את השליחות האלוהית ואומר שהוא רק נער. הקדשת אדם לתפקידו עוד בבטן אימו מוכרת מסיפורים אחרים בתנ"ך, למשל סיפורו של שמשון וסיפורו של שמואל הנביא.

  • מדוע לדעתכם מסופר כי ירמיהו הוקדש לתפקידו כבר בבטן אימו?