התכוננות למעמד הר סיני
פסוקים י-טו
הזמנה ללימוד
נפתח את השיעור במעגל שבמרכזו יעמדו לרשות התלמידים חומרי גלם שונים ליצירה: שקיות זבל, ניירות קרפ, צבעי פנדה או גואש, שדכנים, מספריים, ניירות דבק, סרטי נייר צבעוניים וכו'.
ננחה את התלמידים לדמיין – נניח שאתם נמצאים בהר סיני, ואלוהים מודיע לכם שהיום אנחנו מקבלים את התורה:
- איך הייתם מרגישים?
- האם הייתם רוצים לעשות דברים מסוימים לקראת האירוע?
- האם הייתם מתנהגים כרגיל? למה לא?
לקראת מאורע חשוב אנחנו נוטים להתכונן במגוון אופנים, גם כדי לכבד את האדם או האירוע וגם כדי לבטא בגלוי את תחושת החגיגיות שבלב.
נתכונן למעמד הר סיני, ונזמין את התלמידים בזוגות להכין לעצמם בגד חגיגי מכל חומרי הגלם והאביזרים שמונחים במרכז הכיתה כיד הדמיון הטובה עליהם.
אחרי שכולם יהיו לבושים במיטב מחלצותיהם, נזמין אותם ללוות את עם ישראל ברגעי הכנה דרוכים ומרגשים מאוד בפסוקים י-טו.
מבט ראשון
נקרא לאט באוזני התלמידים את פסוקים י-טו. בכל פעם שנגיע למילה הדורשת ביאור נעצור, וכל תלמיד שחושב שהוא יודע מה פשר המלה יצביע ויציע הסבר. אגב הקריאה וההצעות, נכתוב ברצף את הביאור על הלוח. בתום מלאכת הביאור הסימולטנית, נקרא שוב את מה שכתבנו יחד על הלוח, להבנת הרצף.
כדי לוודא שההקשר מובן נשאל את התלמידים:
- לכבוד מה כל זה נעשה?
- לקראת מה בני ישראל מתכוננים במרץ רב כל כך?
מבט שני
נחלק לתלמידים דף ובו הפסוקים. נבקש מתלמיד מתנדב לקרוא שוב לאט את רצף הפסוקים. יתר התלמידים יתבקשו לסמן בעת הקריאה בדף שלהם רק את הפעלים שבפסוקים. לאחר הקריאה נערוך רשימה בעזרת התלמידים ובה כל הפעלים הנזכרים בפסוקים. נשים לב שהפעלים רבים מאוד יחסית לטקסט הקצר שקראנו (למורה – מצ"ב הפעלים: וַיֹּאמֶר, לֵךְ, וְקִדַּשְׁתָּם, וְכִבְּסוּ, וְהָיוּ נְכֹנִים, יֵרֵד, וְהִגְבַּלְתָּ, הִשָּׁמְרוּ, עֲלוֹת, וּנְגֹעַ, מוֹת יוּמָת, תִגַּע, סָקוֹל יִסָּקֵל, יָרֹה יִיָּרֶה, לֹא יִחְיֶה, יַעֲלוּ, וַיֵּרֶד, וַיְקַדֵּשׁ, וַיְכַבְּסוּ, וַיֹּאמֶר, הֱיוּ נְכֹנִים, אַל תִּגְּשׁוּ)
נשאל את התלמידים:
- למה לדעתכם יש פעלים רבים כל כך?
בדחיסות הפועלים עוברת לקורא ההתרגשות הרבה לקראת המעמד הגדול שעומד להתרחש בפסוקים הבאים. נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה אישית (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
נשמע בכיתה את הדברים שמצאו התלמידים. נדגיש את סעיף 3: מי שיעז לגעת בהר – ימות.
נעמוד על ההבדל הגדול בין סעיף 1 לסעיף 3: מצד אחד העם משקיע השקעה רבה בדבר חגיגי וחשוב, ומצד שני הוא מקבל הוראות מפחידות מאוד. נשאל את התלמידים:
- איך לדעתכם מרגישים האנשים במצב הזה?
נעמוד על אפיון הרגשות שפועלים במעמד הר סיני: אהבה ויראה (=חשש מלא כבוד).
נחלק לכל תלמיד דף חלק ריק.
נבקש מכל תלמיד לכתוב בראש הדף "הייתי רוצה ש_________ יזמין אותי להיפגש אתו"
(אפשר להציע דוגמאות למתקשים: ראש הממשלה, שחקן כדורגל מפורסם, זמרת נערצת וכו').
לאחר מכן יציירו התלמידים את עצמם בפגישה או יבטאו בדרך כלשהי (ציור, כתיבה וכו') את רגשותיהם בפגישה. בעת הציור נבקש מהתלמידים לשמור על שקט מוחלט ונכוון את העבודה בשאלות אלה:
- איך אתם מתכוננים למפגש?
- מה המרחק שלכם מהאדם שהזמין אתכם?
- אילו רגשות אתם מרגישים?
- מה הדבר הראשון שאתם אומרים לו?
- האם אתם מדברים בקול רם או בשקט?
- האם הקול שלכם רועד או יציב?
- האם אתם מצליחים להגיד את כל מה שתכננתם?
- באיזו הרגשה אתם יוצאים מן המפגש?
לאחר ההתנסות נכתוב על הלוח את מילים אלה מפסוק טז: "וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה".
נשאל את התלמידים:
- איך יכול להיות שהעם חרד, הרי הם רצו את הקרבה לאלוהים, הם צריכים לשמוח שהם נפגשים אתו? (העם חש תחושות מעורבות – הם רוצים בקרבה אבל גם שומרם על מרחק מסוים מפני אלוהים הנשגב)
חשוב לציין שהתנ"ך כולו מלא ביטויים של האהבה שהאדם רוכש לאל, אך מצד שני גם מלא תיאורים של היראה מהאל.
מבט שלישי
נסכם עד כה: כולנו יושבים לבושים בתלבושות החגיגיות שהכנו, קוראים את הפסוקים שמתארים את ההתכוננות לקראת מעמד הר סיני ומדברים על הדריכות, הציפייה והיראה שהרגעים האלה מלאים בהם.
נתחלק לזוגות ונחלק לתלמידים דף ובו תחיליות של היגדים (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור). ננחה אותם לנהל שיחה כאילו היו שניים מבני ישראל המחכים בתחתית ההר אחרי כל ההכנות שקראנו עליהן, ולהיעזר בתחיליות של ההיגדים שבדף, מובן שאין חובה להשתמש בכולן.
נאסוף במליאה משפטים שעלו בשיחות בחברותות ובכך ננסה ליצור הזדהות לתחושות שחשו בני ישראל סביב ההר באותה שעה. ננסה להעמיק את ההצעות ולברר עם כל תלמיד למה המשיך את המשפט כפי שהמשיך, מה הרגש הכי חזק שהוא חש וכו'.
מבט לחיים
נתמקד בביטוי היפה "הֱיוּ נְכֹנִים" (פסוקים יא וטו) ונשאל את התלמידים:
- מה הכוונה לדעתכם בביטוי זה? (נכון מלשון מוכן, מתכונן)
הכוונה בביטוי בפסוקים אלו היא גם להיות מוכן מבחינה טכנית, וגם להיות נכון לקבלת הדבר הגדול, כלומר, להסכים לעבור אותו מבחינה פנימית, רגשית. נוסיף שבתוך המילה 'נכון' נמצאת גם המילה 'כן': צריך להסכים להגיד "כן" למה שהולך לבוא. נסכם: 'היו נכונים' פירושו הכינו גם את הלב שלכם להיות פתוח לקראת הבאות.
נזמין את התלמידים לחשוב על אירוע שהם זוכרים שהם רצו להיות נכונים לקראתו. נבקש מהתלמידים לספר לנו על האירוע. נשאל:
- למה חיכיתם לו כל כך והתרגשתם ממנו?
- מה עשיתם בזמן שחיכיתם?
- איך התכוננתם?
- למה בחרתם להתכונן דווקא כך?
נשמע את התשובות בכיתה.
נוכל גם להראות לחניכים את סמל תנועת הנוער 'הצופים' – 'היה נכון' ולשאול את התלמידים:
- למה לדעתכם תנועת נוער בחרה במילים אלה לסיסמה שלה?
- למה חניכי התנועה צריכים להיות נכונים? נשמע מגוון רעיונות בכיתה.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בהתכוננות ובעמדה הרגשית שהיא יוצרת. היינו עם בני ישראל בהכנה לקראת מתן תורה, וניסינו לעקוב אחרי מה שמתחולל שם בימים הדרוכים שלקראת קבלת התורה.
מיומנות: הבחנו יחד בריבוי הפעלים ושמות הפעולה בפסוקים וניסינו להבין את משמעות דחיסות הפעלים.
מתודות: הכנו בגדים מיוחדים ולבשנו אותם במהלך השיעור כולו, ערכנו דמיון מודרך וציור על פגישה עם מישהו נערץ, כדי לנסות לחוות את הרגשות המעורבים שהיו לעם ישראל לקראת המפגש עם אלוהים, שחזרנו בדו-שיח את התחושות של העם בעזרת היגדים מכוונים.